Moïse convoqua toute la communauté des enfants d’Israël et leur dit: "Voici les choses que l’Éternel a ordonné d’observer. Pendant six jours on travaillera, mais au septième vous aurez une solennité sainte, un chômage absolu en l’honneur de l’Éternel; quiconque travaillera en ce jour sera mis à mort. Vous ne ferez point de feu dans aucune de vos demeures en ce jour de repos."
(ב) אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת. הַזּוֹרֵעַ. וְהַחוֹרֵשׁ. וְהַקּוֹצֵר. וְהַמְעַמֵּר. הַדָּשׁ. וְהַזּוֹרֶה. הַבּוֹרֵר. הַטּוֹחֵן. וְהַמְרַקֵּד. וְהַלָּשׁ. וְהָאוֹפֶה. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. הַמְלַבְּנוֹ. וְהַמְנַפְּצוֹ. וְהַצּוֹבְעוֹ. וְהַטּוֹוֶה. וְהַמֵּסֵךְ. וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. הַקּוֹשֵׁר. וְהַמַּתִּיר. וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. הַצָּד צְבִי. הַשּׁוֹחֲטוֹ. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. הַמּוֹלְחוֹ, וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. וְהַמּוֹחֲקוֹ. וְהַמְחַתְּכוֹ. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. הַבּוֹנֶה. וְהַסּוֹתֵר. הַמְכַבֶּה. וְהַמַּבְעִיר. הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת:
Il y a 40 travaux capitaux moins un, savoir: semer, labourer, moissonner, mettre en gerbes, battre le blé, vanner, trier, moudre, tamiser, pétrir, cuire, tondre, blanchir, carder, teindre, filer, ourdir, faire deux points, tisser 2 fils, fendre 2 fils, nouer, délier, coudre 2 points, déchirer pour recoudre 2 points, chasser le cerf, l’égorger, le dépouiller, le saler, tanner sa peau, le raser, le découper, écrire 2 lettres, effacer pour écrire 2 lettres, bâtir, démolir, éteindre, allumer, forger, porter d’un domaine dans l’autre. Ce sont là tous travaux du premier chef, au nombre de 40 moins un.
Rabbi Natan dit : "Tu n'allumeras pas de feu dans toutes tes habitations le jour du chabbat" (Exode 35:3). Pourquoi le verset énonce-t-il cette halakha ? Parce qu'elle est déjà énoncée : "Moïse rassembla toute l'assemblée des enfants d'Israël et leur dit : Voici les choses [eleh hadevarim] que Dieu a ordonné d'accomplir. Pendant six jours, vous travaillerez..." (Exode 35:1-2). Rabbi Natan comprend ce qui suit : Lorsqu'il est dit : Choses [devarim] au pluriel, il enseigne au moins deux points. L'ajout de l'article défini : Les choses [hadevarim], ajoute au moins un troisième point. La valeur numérique des lettres du mot eleh [ce sont] : Alef, un ; lamed, trente ; et hé, cinq, est trente-six. La phrase : "Ce sont les choses" fait allusion aux trente-neuf travaux interdits qui ont été énoncés à Moïse au Sinaï.
תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ״ — הַבְעָרָה בַּכְּלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצָאת? — לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ וְלוֹמַר לָךְ: מָה הַבְעָרָה שֶׁהִיא אַב מְלָאכָה וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אַף כֹּל שֶׁהִיא אַב מְלָאכָה — חַיָּיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
Le verset stipule ce qui suit : "Tu n'allumeras pas de feu dans toutes tes habitations le jour du chabbat" (Exode 35:3). Le fait d'allumer du feu était inclus dans l'interdiction générale de tous les travaux, mais pourquoi l'a-t-on distingué et interdit explicitement ? Il a été distingué afin de comparer les autres travaux à lui et de vous le dire : De même que l'allumage est une catégorie primaire de travail interdit, et que l'on est responsable de l'accomplir en soi, de même, en ce qui concerne chaque catégorie primaire de travail interdit, on est responsable de l'accomplir en soi.
(א) רבי ישמעאל אומ': בשלש עשרה מדות התורה נדרשת: (א) מקל וחומר; (ב) מגזירה שוה; (ג) מבנין אב מכתוב אחד, מבנין אב משני כתובים; (ד) מכלל ופרט; (ה) מפרט וכלל; (ו) מכלל ופרט וכלל – אי אתה דן אלא כעין הפרט; (ז) מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל;(ח) כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא....
Rabbi Ichmaël dit : "La Torah est interprétée par treize principes herméneutiques...
Huitieme principe: « Tout ce qui tenait de la règle générale, et en a été extrait afin de nous enseigner une règle, on ne doit pas la considérer comme applicable au cas extrait, mais à l'ensemble des cas. »
R. Yossé b. Hanina dit puisqu'il n’est pas dit: “voici la parole”, mais “les paroles” (Ex 35, 1), on peut en conclure qu’il y a là une allusion aux travaux secondaires, dérivés des principaux. R. Hanina de Cippori dit au nom de R. Abahou: les premières lettres de cette expression l’indiquent, car a est 1, l: 30, h: 5, le mot parole: 1, et le pluriel paroles: 2; soit un total de 39, auxquels il est fait ici allusion. Les rabbins de Césarée disent qu’il ne manque rien pour trouver ce nombre complet dans le 1er mot, car a: 1, l: 30, j: 8, vu que les rabbins attachent le même sens aux lettres h et j sans distinction.
ורגילים חז"ל לדרוש ה"א לחי"ת מפני שהם ממוצא אחד ומתחלפין, כמו בברכות ל' ב' אל תקרא בהדרת קודש אלא בחרדת קודש, ושם ל"ה א' קודש הלולים דריש קודש חלולים, ובשבת ל"ב ב' אל תקרא בהלה אלא בחלה, ושם נ"ה ב' דריש אותיות המלה פחז כמים בנוטריקון להיפך, זעזעת, הרתעת, פשעת, ושם ק"ה א' דרשו ה"א דהמון גוים חביב בגוים, ובעירובין י"ט א' דרשו גיהנם גי שיורדין לתוכו על עסקי חנם [עריות עיי"ש במהרש"א] והמפרשים לא בארו מאומה אגדה זו, ובפסחים פ"ט א' דריש מהיות משה מחיותיה דשה, ובריש מו"ק ב' א' משקין בית השלחין מפרש בגמרא בית השלחין לישנא דצחותא היא דכתיב ואתה עיף ויגע ומתרגמין ואת משלהי, ופירש"י ה"א מתחלף בחי"ת, ובמנחות נ"ג א' דרשו מצה תהיה – מצה תחיה,