Save "Blessings over Wine at the Passover Seder
"
Blessings over Wine at the Passover Seder
על כוס שני אין מברכין. ובו סעיף אחד:
שותה כוס שני ואין מברך עליו לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה שאין מברכין בורא פרי הגפן כי אם על כוס של קידוש ועל כוס של ברכת המזון ואין מברכין על הגפן כי אם אחר כוס רביעי: הגה והמנהג בין האשכנזים לברך ברכה ראשונה על כל כוס וכוס אבל ברכה אחרונה אין מברכין רק אחר האחרון לבד וכן דעת רוב הגאונים:
Drink the second cup and do not make a first berakha nor an after-berakha over it, for we only say "Bore Peri Hagefen" over the cup of Kidush and the cup of Birkat Hamazon, and we only say "Al Hagefen" after the fourth cup. (The Ashkenazic custom is to say a first berakha over every cup, but we only say an after-berakha after the last cup, and this is the thought of most Geonim.)

ושותה כוס שני וכתב רב אלפס שצריך לברך בפה"ג וכ"כ רב נטרונאי ורב עמרם והרמב"ם ז"ל ואבי העזרי ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל אלא א"צ לברך בפה"ג אלא על כוס ראשון שהוא של קידוש ועל הג' שהוא של בה"מ אבל על הב' ועל הד' א"צ לברך וכ"כ רב כהן צדק ולענין ברכה אחרונה כתב רב אלפס שצריך לברך אחר הב' ואחר הד' והקשו לדבריו למה יברך אחר הב' והלא הסעודה לפניו והוא פוטר היין שבתוך הסעודה וא"כ האיך יברך אחריו ואבי העזרי כתב שיש לברך אחר ראשון ואחר ג' וד' ורבינו חננאל כתב כוס של קידוש ושלפני בה"מ כיון שיש לו כוס לברך עליו בה"מ אין לברך עליהם על הגפן אבל כוסות אחרונות על כל אחד יש לברך עליו עה"ג ורב שרירא ורב האי כתבו שצריך לברך לפני כל אחד וא' אבל ברכה אחרונה לא שאין לברך אלא אחר אחרון וא"א הרא"ש ז"ל הסכים לדבריהם בברכה אחרונה שאין לברך אלא אחר אחרון וכ"כ הרב רבי יונה:

And one drinks the second cup. Rav Alfas wrote that one needs to bless "Creator of the fruit of the vine". And similarly has Rav Natronai, Rav Amram, and Maimonides written. But my father, Rabbi Asher ben Yehiel (1259 – 1327) wrote that one only needs to bless "Creator of the fruit of the vine" upon the first cup over kiddush and upon the third cup over the grace after meals. And similarly has Rav Kohen Tzedek.
Regarding the post-consumption blessing, Rav Alfas wrote that one needs to bless following the second and fourth cups. But his words were questioned as to why bless after the second cup?

(א) לא ברכה ראשונה - ואע"ג דארבעה כוסות שתקנו רבנן כ"א מצוה בפני עצמה היא מ"מ כיון דליכא היסח הדעת משתיה שהרי כשבירך על כוס א' היה יודע שישתה עוד כוס הלכך לא בעי לברוכי על כל כסא וכסא:

Even though the rabbis established the four cups each as a mitzvah unto themselves, nevertheless, since it has not departed from one's mind from drinking, since one blessed upon the first cup and knew they were going to continue to drink another cup. Therefore, one need not bless upon each and every cup.

דיני ברכת הטוב והמטיב על היין ובו ו סעיפים:
הביאו להם יין אחר אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב:
הגה אע"ג שאין לו עוד מן הראשון (ב"י)
לאו דוקא הביאו להם מחדש אלא ה"ה אם היה להם מתחלה ב' יינות מברכין על השני הטוב והמטיב:

הגה ודוקא שלא היו לפניו יחד כשבירך בורא פרי הגפן אבל אם היו ביחד אינו צריך לברך אלא בורא פרי הגפן כמו שיתב' סעיף ג' (ד"ע להשוות הטור עם מרדכי פ' הרואה) (ב"י):

If they brought another wine, one does not bless "Creator of fruit of the vine", but one blesses "The Good and The One Makes Good" upon it.
Rabbi Isserles: Even though there is no more left from the first cup.
It is not necessarily that they just now brought another wine, rather this is the case if these two wines were present at the outset, then one blesses "The Good and The One Makes Good" upon it.
Rabbi Isserles: And specifically when they were not set out in front of the person together when they blessed "Creator of fruit of the vine", but if they were set out in front of the person at the outset, then one need not bless, except "Creator of the fruit of the vine".

כתב מהרי"ל י"א שאין מברכין הטוב והמטיב בליל פסח שלא להרבות בכוסות עכ"ל, ונ"ל שלא ישתה מב' מינין אבל אם הביאו לו מין אחר צריך לברך מאחר שנזכר בגמרא להדיא
ועסי' תע"ב ס"ז ובטור שם, ואגודה כתב וזה חומרא יתירה וכ"כ אבודרהם בשם מהר"מ וכ"כ בטור סימן תע"ג שיברך,

ונ"ל כשבירך ב"ה על היין אחר אין צריך לברך הטוב והמטיב דהא כבר אמר הטוב והמטיב בב"ה

Rabbi Yaakov ben Moshe Levi Moelin (1365-1427) wrote, "There are those who say to not bless 'The Good and The One Who Makes Good' on the night of Passover in order to not have a lot of cups of wine." But it seems to me that one should not drink from two different types of wine. But if they brought a different type of wine to that person, one needs to bless, since it is explicitly mentioned in the Talmud. And see §472:1 in the Set Table and the Tur there.
Rabbi Alexander Suslin HaKohen (early 14th century) wrote that this is a superfluous stringency. And similarly has Rabbi David Abudarham (14th century) written, quoting Rabbi Meir of Rothenburg (1215-1293). And similarly did Rabbi Jacob ben Asher (1270-1340) write in his Tur §473 that one should bless.

It seems to me that one should bless "Creator of the fruit of the vine" upon a different wine since one does not need to bless "The Good and the One Who Makes Good" since we are already saying "The Good and the One Who Makes Good" in the grace after meals.

מ"א סק"א שלא להרבות וכו'. סי' תע"ב מבואר דמותר לשתות בין הכוסות כמה שירצ' באופן אם א"צ לברך בפ"ה אבל כל שצריך לברך מיחזי כמוסיף על הכוסות ואהא קאמר דגם כשצריך לברך הטוב והמטיב מיחזי ג"כ כמוסיף:

It is explained in §472 that it is permissible to drink as much as one would like between cups however much they would like to do if one does not need to bless "Creator of the fruit of the vine", but any cups of wine that requires a blessing seems as if one adds on to the cups. But when one needs to bless "The Good and The One Who Makes Good" seems as if one is adding to the cups.

כתב מ"א כ' מהרי"ל י"א שאין מברכים כו' שלא להרבות בכוסות ר"ל ודאי תוך הסעודה רשאי לשתות כל מה שירצה ואין בזה כמוסיף על ד' כוסות שתקנו חז"ל בליל פסח כיון דאינו מברך על היין שבתוך הסעודה ניכר שאינו מתכוין להוסיף כי אם לצמאו וכדומה משא"כ כוס שמברך עליו כמו שמברך על ד' כוסות שתקנו חז"ל בזה נראה כמוסיף וצריך לברך ר"ל אם ירצ' לשתות מאותו מין אחר שהובא עכשיו צ"ל הטוב והמטיב דלא תימא משום שלא יהי' נראה כמוסיף והוא חשק לשתות ממנו עדיף טפי להתיר לשתות בלי ברכת הטוב והמטיב קמ"ל דלא כיון דברכת הטוב והמטיב הוא מדינא דש"ס א"כ צריך לברך אף שיהי' נראה כמוסיף לא חיישינן בזה כ"כ אבל טוב שלא ישתה מיין שהובא עתה והמ"א מיירי כגון שצריך לו הרבה שהי' צמא הרבה ואין לו יין אחר (ועיין במ"א סי' קע"ד ס"ק ב' וכה"ג) ועיין בסי' תע"ב ס"ז ובטור שם דכתב הטור כיון דקי"ל ד' כוסות צריכים לשתות בהסיב' ואם שתאן בלא הסיבה צריך לחזור ולשתות בהסיב' ואף שנראה כמוסיף על הכוסות (ודלא כמרדכי שם) הרי כיון דדין הסיבה מדין הש"ס ל"ח למה שנראה כמוסיף ע"ה וכן רמ"א לקמן בהג"ה פסק דבשני כוסות האחרונים שבהם נראה כמוסיף לא יחזור וישתה דבדיעבד יש לסמוך על ראבי"ה דס"ל דבזמן הזה אין דרך להסב לכך א"צ הסיבה בזה"ז הרי דלולי סברת הראבי"ה היה מודה רמ"א שצריך לשתות בהסיבה כיון דהסיבה מדין הש"ס ול"ח במה שנראה כמוסיף וכן כתב הטור סי' תע"ג בשם מהר"ם מר"ב שהשיב שמותר לברך הטוב והמטיב בליל פסח וז"ל שאינו נראה כמוסיף רק אם יברך בפה"ג כמו שבירך על הכוסות עכ"ל:
והמטיב עבה"ט ובבר"י כתב דרבים פליגי על מהרי"ל עיין בטור סי' תע"ג ובמאמר חמץ להרשב"ץ כתב שיכול לברך הטוב והמטיב וכתב הר"י בעובדא שבליל פסח אחר כוס קידוש ראו שהיין גרוע ונסתפקו אם לשלוח אחר יין משובח מחמת שלא ליכנס בספק ברכת הטוב והמטיב והשיב דודאי חובת גברא לעשות מצוה מן המובחר וראיי' משו"ת ח"צ סימן מ"ה עיין שם. וכתב דבהא גם מהרי"ל מודה שהרי אינו מרבה בכוסות דהא מיבעי ליה לכוסות של מצוה והרי יש להם מהראשון ושפיר יכולין לברך הטוב והמטיב אליבא דכ"ע ומשמע קצת דאם לא היו להם מן הראשון אפשר שאין להביא מחדש בכדי שלא ליכנס לבית הספק בענין ברכת הטוב והמטיב ונראה דמ"מ דמשום מצוה מן המובחר שפיר דמי להביא מן המשובח דחביבה מצוה בשעתה אף שלא יברכו הטוב והמטיב מחמת הספק וכמ"ש בבר"י שם שכן דעת הראב"ד והרדב"ז שלא לברך ויש לחוש לדבריהם וכ"כ מהריק"ש ושל"ה ע"ש:
(ד) על כל כוס - דמשהתחיל בהגדה אסור לשתות ולהכי הוי הפסק לאצרוכי ברכה בכוס שני ואפילו נימא דזה אינו מפסיק לענין ברכה (וכההיא דסימן קע"ח ס"ו) מ"מ כיון דכל חדא וחדא הוי מצוה בפ"ע יש לברך על כל כוס ברכה בפ"ע:
(ב) הטוב והמטיב - ומברך אותה בשם ומלכות והוא הודאה על ריבוי היין שנזדמן לו [ועוד כתבו הספרים טעם לנוסח זה כי ידוע שהאדם צריך למעט בתענוגי העולם ויין הלא מביא לידי שמחה ויכול לבוא לידי קלות ראש לכך סידרו נוסח זה של הטוב והמטיב שידוע שברכת הטוב והמטיב שבבהמ"ז תקנו על הרוגי ביתר שנתנו לקבורה ועי"ז יזכור יום המיתה ולא ימשך אחר היין הרבה]. ודוקא על יין שבתוך המזון [או שהיו מסובין לשתות בלא אכילה ואח"כ הביאו להם יין אחר וכדלקמיה בס"ה בהג"ה] אבל על כוס של בהמ"ז א"צ לברך עליו ברכת הטוב והמטיב אף שהוא מין יין אחר דהא כבר אמר הטוב והמטיב בבהמ"ז [מ"א]. בלילי פסח טוב לכתחלה שלא לשתות עוד מין אחר של יין בתוך הסעודה כדי שלא יצטרך לברך עליו הטוב והמטיב ויהיה נראה קצת כמוסיף על הכוסות אך אם הוא צמא וחושק לשתות ממנו יכול לברך עליו הטוב והמטיב [אחרונים]:

Tur = Rabbi Yaakov ben Asher (1270-1340)

Shulḥan Arukh = Rabbi Joseph ben Ephraim Karo (1488-1575)

Magen Avraham = Rabbi Abraham Abele Gombiner (1635-1682)

Maḥatzit HaShekel = Rabbi Samuel Loew (1720–1806)

Levushei Sarad = Rabbi David Solomon Eibeschutz (1770-1810)

Sha'arei Teshuvah = Rabbi Ḥayyim Mordecai Margolioth (mid-18th century - 1818)

Mishnah Berurah = Rabbi Yisrael Meir ha-Kohen Kagan (1838-1933)

שער הציון קע"ה:ג
אבל לקח יין אחר טוב למנין הכוסות גופא כגון שטעם כוס הראשון ולא ערב לו היין לכולי עלמא יכול לקח מין אחר של יין לכוס שני ויברך עליו בורא פרי הגפן וגם הטוב והמטיו