מתעסק 06

מתעסק בשבת פטור מאי טעמא מלאכת מחשבת אסרה תורה

One who acts unawares on Shabbat is exempt. What is the reason? The Torah prohibited only planned, constructive labor on Shabbat.

אמר רב נחמן אמר שמואל מתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה מתעסק בשבת פטור מלאכת מחשבת אסרה תורה

Rav Naḥman says that Shmuel says: With regard to one who acts unawares and transgresses the prohibitions of eating forbidden fats or engaging in intercourse with those with whom intercourse is forbidden, he is liable to bring a sin offering because he derived pleasure from his actions. By contrast, one who acts unawares and performs a prohibited labor on Shabbat is exempt, as the Torah prohibited only planned, constructive labor on Shabbat, which does not include an act of labor that is not intended, or whose result is unintended.

נתכוין להגביה את התלוש - ונראה לר"ת דהכא מיירי בנתכוין לחתוך תלוש ונמצא שהוא מחובר וחותך מה שהיה מתכוין אלא שלא היה יודע שהיה מחובר...ושמואל דפטר מטעם מלאכת מחשבת היינו בנתכוין לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר דלא נעשה מחשבתו

You intended to pick up something detached - Rabbeinu Tam: Here we are dealing with a case where you wer mechaleif issur b'heter... and Shmuel was poter in a case where it was mechaleif issur be'issur

אמר רבה היתה אבן מונחת לו בחיקו ולא הכיר בה ועמד ונפלה לענין נזקין חייב לענין ארבעה דברים פטור לענין שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה לענין גלות פטור

§ Rabba says: If there was a stone lying in one’s lap and he was unaware of it, and he arose and it fell and caused damage, with regard to damages he is liable to pay the full cost of the damage caused by the stone. With regard to the four types of indemnity, he is exempt. With regard to Shabbat, if the falling stone caused him to violate one of the prohibited categories of labor; for example, if the stone fell from a private domain to the public domain, he is exempt. The reason is that the Torah prohibited only planned, constructive labor on Shabbat, and he did not plan to perform this labor. With regard to exile, the punishment prescribed for one who unintentionally but negligently kills another, were this stone to kill someone he is exempt, as the incident is deemed accidental.

Bio of R' Akiva Eiger

Rabbi Akiva ben Moses Eiger was born in Eisenstadt in 1761. In 1814 he was appointed rabbi of Posen, despite strong opposition from the local Reform Jews. His son - in - law was the famed Chatam Sofer (q. v.) . Eiger was renowned for his sharp intellect. His works include comments on the Talmud and on the Shulchan Aruch, as well as responsa. Eiger died in 1837. The Responsa Project also contains Chiddushei Rabbi Akiva Eiger, an anthology of Rabbi Akiva Eiger's commentaries arranged by tractate, from both printed works and manuscripts. The volumes of this anthology were published in 1983 by the Machon Lehotza'at Sefarim VeKitvei Yad (Institute for Publication of Sefarim and Manuscripts) , under the auspices of the Merkaz LeChinuch Torani (Center for Torah Education) , Zichron Ya'akov. The Responsa Project also includes his commentary on the Mishna, entitled Tosefot Rabbi Akiva Eiger, from Mishna with 73 Commentaries, Vilna; and his gloss on the Talmud, entitled Gilyon HaShas, from the Vilna Shas edition.

שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן ח

בפרק כיצד הרגל (דף כ"ו ע"ב) אמר רבה היתה אבן מונחת בחיקו וכו' לענין שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, וקשיא לי הא בתוס' בשבת פרק כלל גדול [דף ע"ב] ד"ה נתכוון וכו' ותמצית דבריהם דבנתכוין לחתוך תלוש היינו שהיה סבור דהוא תלוש והיה מחובר מקרי נעשה מחשבתו, אלא דפטור מטעם אחר מקרא דאשר חטא בה פרט למתעסק, וזהו בכל אסורים דאם סבר בהמה זו חולין והיתה קדשים ושחטה בחוץ דפטור, ואם נתכוין לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר בכי האי גוונא בעלמא חייב, דאם נתכוין לשחוט בהמת קדשים זו בחוץ ושחט בהמת קדשים אחר בחוץ חייב, אבל בשבת פטור דלא נעשה מחשבתו שלא רצה לחתוך זה ע"ש, א׳׳כ הכא דהיה האבן בחיקו ולא ידע מזה דחשב דאינו עושה כלל מלאכה, בלא טעמא דמלאכת מחשבת פטור דלא גרע מקסבר שהוא תלוש ונמצא מחובר.

R' Akiva Eiger Responsa, 8

In Baba Kamma, Rabba says that if he had a stone placed on his lap...with regards to shabbos you you are chayav. And it is difficult, that which Tosfos say in Shabbos, that "you intend to cut something detached" is where you thought it was detached and it turned out to be attached, that is called machsheves, but you are patur because of the passuk of "asher chateh bah," which excludes mesasek, and that is the same by all issurim; if he thought that it was a normal animal, and it turned out to be a hekdesh animal, and he was shochet bachutz, he is patur. If he intended to cut one thing that was attached and he cut something else that was attached, and anything else like that he will be chayav. If he intended to shecht a certain hekdesh animal bachutz, and he shechted a different animal bachutz, he is chayav, but on shabbos he is patur, since he didn't accomplish what he planned to cut [end of citation of Tosfos]. If this is so, here, where there was a stone on his lap, and he didn't know it was there, and he didn't intend to do the melacha at all, it should be no worse from the case where he thought it was detached and it was really attached -- mechaleif issur b'heter -- since in that case, you are patur even without the petur of misasek.

R' Moshe Bamberger

The Beis HaLevi once did meleches Shabbos b'misasek, and the second he found out what he had done he fainted.

שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא, שם

ונראה לי דבר חדש דמה דממעטינן מאשר חטא בה פרט למתעסק, לא דמתעסק לא נעשית העבירה כלל אלא דמקרי עבירה בשוגג, ואך בשוגג כהאי ממעטינן מאשר חטא בה דפטור מקרבן אבל מכל מקום מקרי שגגת איסור, אבל מה דממעטינן מטעם דמלאכת מחשבת אסרה תורה היכא דליכא מלאכת מחשבת אינו בכלל מלאכה ולא נעשה העבירה כלל.

אם כן יש לומר דמשום הכי נקיט בסוגיין מטעם מלאכת מחשבת היינו דיש לומר מה דאמרינן לענין נזקין חייב לענין שבת פטור, היינו לומר דאם הנפילה מחיקו היה בשבת חייב לשלם הנזק ופטור משום שבת, דלא אמרינן ביה קם ליה בדרבא מיניה כדין חייבי מיתות שוגגין כיון דלא היתה מלאכת שבת, לא נעשה כלל מלאכת שבת, אלא דאלו אתרו ביה והיה יודע שהאבן בחיקו אז היתה נקראת מלאכה ואם היו מודיעים אותו מהאבן בחיקו ולא אתרו בו אז היו בכלל חייבי מיתות שוגגין אבל עתה כיון דלא ידע מהאבן שבחיקו, לא נעשה המלאכה ולא מקרי חייבי מיתות שוגגין, אבל בלאו טעמא דבעי מלאכת מחשבת אלא מטעם מתעסק דפטור גם בשאר אסורים, היינו גם מחטאת, אבל מכל מקום מקרי מלאכה, והוי שגגת מלאכה בלא חיוב חטאת והיה פטור מלשלם הנזק, דהוי חייבי מיתות שוגגין ודוק.

R' Akiva Eiger Responsa, ibid.

And it seems to me that we are exluding misasek with "asher chatah bah." Not that by misasek you didn't do an issur at all, rather it's called an aveirah b'shogeg, but still, even though by a shogeg like this we exlude it with "asher chata bah," it is still a shigagas issur, but what we are mema'et from the reason that the Torah only assurs by a meleches machsheves, a case where it was not a meleches machsheves, [it goes down a further level] and there is no aveirah at all.

If so, there is to say that the case that we have in our sugyah, that brings out the reasoning of meleches machsheves, that what we say, that he is chayav for nezikin, but patur for Shabbos--it's all one case: If it fell from his lap on Shabbos, went four amos, and damaged, he is chayav for the hezek, and patur for melacha, because we don't say kam lei bederabah minei by a din of misos shogegin, since there was no aveirah of meleches Shabbos at all, but if they gave him hasraah, and he knew the stone was in his lap, then it would be called a melacha, and if they would notify him about the stone, but they didn't give him hasraah, then it would be included in the chayvei misos that are done beshogeg. However, now, since he didn't know that the stone was in his lap, he did not do a melacha that is called a shogeg of a cheyuv missah, and without the reason that it needs to be a meleches machsheves, and only for the reason that misasek is patur, as is also true by all other issurim, that he is patur patur michatas. However, in that case, it's still called a melacha, and it's a shogeg on chatas, just without a chiyuv chatas, and he's patur from paying for damage, since it's a shogeg of a chiyuv missah.

(ג) חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה אפי' הניחו שוגג או אנוס.

(3) Chametz of a Jew that was left over to Pesach, it's assur to have hanaah, even if it was left b'shogeg or b'oness.

מקור חיים (לר"י מליסא) ביאורים סימן תלא ס׳׳ק א

הכא גבי חמץ כיון שאינו נהנה ולא קמכוין אמאי אסור. נראה דדוקא בדבר שאסרה התורה לעשות מעשה בזה אמרינן דלא אסרה התורה לעשות המעשה רק בכונה ודבר שאינו מתכוין מותר, אבל כשאסרה התורה דבר שאין בו מעשה כגון הכא שאסרה התורה שלא יהיה חמץ בביתו אפילו כשאין מתכוין אסור.

Mekor Chayim, Biurim, 431:1

Here, by chametz, since there is not hanaah and it's not intended (A.K.A. misasek) why is it assur? It seems that it's davkah by something that's a lav sheyeish bo maaseh that we say that the Torah only assurs to do the maasah when it's miskavein, but if it's a lav she'ein bo maaseh, for example here, that the Torah assurs that there should not be chatmetz in your house, even when it's not miskavein, it's still going to be assur.

שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא, שם

וראיתי לידידי בעל חוות דעת בספרו מקור חיים (בסי' תל"א) הקשה בלא ידע שחמץ בביתו אמאי נקטו הפוסקים דהוי שגגת עבירה, הא הוא מתעסק דלא ידע כלל דחמץ בביתו, ונדחק לחלק בין עבירה שיש בה מעשה לאין בה מעשה.

ולעניית דעתי עיקר דמתעסק מקרי גם כן עבירה, אלא דלא חייבה התורה חטאת עליו.

R' Akiva Eiger Responsa, ibid.

And I saw that my friend, the author of the Dhavas Daas [and Nesivos], asks in his sefer Mekor Chayim why, in case where you didn't know there was chametz in your house, why the Poskim say that it is still assur, isn't it misasek, since he didn't know at all that there was chametz in his house? And he answers by differentiating between a lav sheyeish bo maaseh and a lav she'ein bo maaseh.

And in my humble opinion, misasek is also called an aveirah, it's just that the Torah does not obligate you to bring a chatas for it.

אמר רב יהודה אמר רב: המוצא כלאים בבגדו — פושטן אפילו בשוק.

Rav Yehuda said that Rav said: One who discovers diverse kinds [kilayim], i.e., a prohibited mixture of wool and linen, in his garment, must remove them even in the public marketplace.

הרואה כלאים של תורה על חבירו אפילו היה מהלך בשוק קופץ לו וקורעו מעליו מיד.

One who sees a Jew wearing kilayim mideoraisa, even if he is walking market, you have to let him know and that he has to tear it off of him right away.

שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא, שם

וחשבתי להביא ראיה ממה דאמרינן ברכות, (דף יט) המוצא כלאים בבגדו פושטו אפילו בשוק ופסקינן (וכ"ה בש"ע) דאם הוא אינו יודע שיש כלאים ואחר רואהו צריך להגיד לו אפילו בשוק לפושטו, ואמאי הא כיון דאינו יודע שבבגדו כלאים, הוי מתעסק וליכא איסור דאורייתא ומותר משום כבוד הבריות, אלא ע"כ דמתעסק הוי גם כן איסור דאורייתא, אלא דלא חייבה תורה קרבן עליו.

R' Akiva Eiger Responsa, ibid.

And I thought to bring a proof from what we say in Brachos, that one who goes out with bigdei kilayim, even in the market, we paskin that if he doesn't know that he is wearing kilayim, after you see him, you have to tell him, even in the market, that he has to remove it. But why? Since he doesn't know that his clothes are kilayim, it's mesasek, and there is no issur deoraisa, and it's mutar because of kavod habriyos? Rather, here the misasek is an issur deoraisa, you just aren't chayav a korban for it.

אמר רב יהודה אמר רב המוצא כלאים בבגדו פושטו ואפי' בשוק.

(כט) הרואה כלאים של תורה על חברו אפלו היה מהלך בשוק קופץ לו וקורעו עליו מיד.

(29) When a person sees kilayim that are forbidden by Scriptural Law on his friend - even if the latter is walking in the market place - he should jump up and rip it off him immediately. [This applies] even to his teacher from whom he has learned wisdom. For [the obligation to] honor people at large does not supercede a negative prohibition in the Torah.
Why is such [a prohibition] superceded with regard to returning a lost object? Because the prohibition involves financial matters.
Why is [a prohibition] superceded with regard to the ritual impurity associated with a corpse? Because Scripture made an exclusion regarding his sister.According to the Oral Tradition, it was taught: For his sister, he may not become impure, but he may become impure for a corpse that it is a mitzvah to bury.
If, however, a prohibition is Rabbinic in origin, it is superceded by the consideration of a person's honor in all situations. Although the Torah states [Deuteronomy 17:11]: "Do not deviate from any of the statements they relate to you," this prohibition is superceded by considerations of a person's honor. Accordingly, if [another person] has upon him sha'atnez that is forbidden according to Rabbinical law, one may not rip it off him in the marketplace, nor must [the person himself] remove it in the marketplace until he reaches home. If [the sha'atnez was forbidden] according to Scriptural Law, he must remove it immediately.

שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא, שם

נפקא מינה עוד לדינא במה דקיי"ל דמצווה על שביתת עבדו, דאם רואה עבדו שרוצה לקצור תבואה ממחובר והעבד אמר שרוצה לקצור זה התלוש והרב ידע שהוא מחובר דאם מתעסק לא הוי מלאכה כלל לא שייך בזה שביתת עבדו דהא העבד אינו עושה מלאכה כיון דחושב שהוא תלוש ואין רבו עובר משום שביתת עבדו, אבל אם מתעסק הוי שגגת עבירה כיון דהרב ידע שהוא מחובר יש בו משום שביתת עבדו דהא מלאכת מחשבת מקרי כיון דנעשה מחשבתו של עבד לקוצרו אלא דפטור משום מתעסק.

R' Akiva Eiger Responsa, ibid.

There's another nafkah minah with regards to the mitzvah of shevisas avdo, that if someone sees that his servant wants to harvest produce attached to the ground, and the servant says that he wants to harvest this thing that is detached, and the master knows that it's attached, that if this is misasek, it would not be a malacha at all, and it's not shayach to shevisas avdo, because the servant is not doing a melacha, since he thinks that it is detached, and his master is not being over on shevisas avdo, but if misasek is shigegas aveirah, since the master knows that it is attached, there is a violation of shevisas avdo, because it's called a meleches machsheves, since he is doing the intention of the servant to harvest it, but he is patur because of misasek.

R' Hirsch

I asked R' Rosensweig:

Isn't shevisas avdo a din in Shabbos, and by Shabbos we said that it's not a maaseh aveirah?

R' Rosensweig answer:

By meleches Shabbos it's not a maaseh aveirah, because it has to be a meleches machsheves. Shvisas Shabbos, though, is an example of a halacha within hilchos Shabbos, which is really a kol haTorah kulah example.

הגה: כהן שהוא ישן ומת עמו באהל צריכין להקיצו ולהגיד לו כדי שיצא (תשובת מהרי"ל סימן ס"ט):

Gloss: A Kohen who was asleep and there was a corpse with him in the [same] tent must be awakened and told [about it] in order that he leave.

RSZA: End of Halichos Shlomo:

Reason it's not misasek: Tumah is something that has an impact, it's not just something that's a dinin issur veheter.

Alternative answer:

Mesasek beshaar issurim is a maaseh aveira.

מתני׳ לא יצא החייט במחטו סמוך לחשכה, שמא ישכח ויצא.

MISHNA: The tailor may not go out with his needle adjacent to nightfall on Shabbat eve, lest he forget that he is carrying the needle and go out with it to the public domain even after Shabbat begins.

שמא ישכח ויצא - שמא ישכח את המחט להצניעו עד שיהיה שבת ולבסוף כשיזכור את המחט ישכח שהוא שבת ויצא:

He might forget and go out - He might forget the pin until Shabbos, and then when Shabbos comes and he remembers the pin, he won't remember that it's Shabbos, and he'll go out.

הני מילי באיסורא דאורייתא אבל הכא צירוף דרבנן - ומדאיצטריך קרא שמע מינה דדבר שאין מתכוין אסור מדאורייתא ומשני הני מילי בכל התורה כולה אסור שאין מתכוין כמתכוין אבל הכא פירוש בשבת דכתיב ביה מלאכת מחשבת בעינן שיחשב לעשות המלאכה שהוא עושה.

These words are by an issur deoraisa, but here it's assur miderabanan - In kol haTorah kulah R' Yehudah holds davar she'eino miskavein is an issur mideoraisa, except by Shabbos, since we have a drasha to teach that on Shabbos you need an extra element of meleches machsheves.

Tosfos asks: If they both agree that, min haTorah, melacha she'eina meskavein is mutar, what's the reason to the machlokes about whether the Rabanan assur it?

A: If you have a petur that is even mutar beshaar issurim, we won't make a gezeira, because there is no gezeira to be made from shaar issurim. But if it's assur beshaar issurim, then we will be gozer it by shaar issurim.

גבי שבת לית ליה לאיסורא דאורייתא דמלאכת מחשבת בעינן.

By Shabbos there is no issur deoraisa of meleches machsheves, because we need meleches machsheves.

R' Akiva Eiger

Based off this Tosfos:

In the rest of Torah misasek is an assur mideoraisa. On Shabbos it's only mutar mideoraisa, but still assur miderabanan. The reason it's assur on Shabbos is a gezeira atu shaar kol haTorah kulah.

Over here it's ok to make a gezeira legzeira, because it's impossible for the Rabanan to make the first gezeira, since you can't assur something that someone doesn't know you they are doing.

(ד) מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי תִינוֹקוֹת, אֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת, וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בְּשַׁבָּת, חַיָּב. אֶחָד לָמוּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת, וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת בְּשַׁבָּת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר:

(4) One who had two babies to circumcise, one of whom he needed to circumcise on the day after Shabbat, and one of whom he needed to circumcise on Shabbat, and he forgot and circumcised the one that should have been circumcised after Shabbat on Shabbat, he is liable to bring a sin-offering, because he performed the prohibited labor of causing a wound not in the framework of performing a mitzva, as no obligation yet exists to circumcise the child. If there were two babies, one to circumcise on Shabbat eve, and one to circumcise on Shabbat, and he forgot and circumcised the one that he should have circumcised on Shabbat eve on Shabbat, Rabbi Eliezer deems him liable to bring a sin-offering, as circumcision after its appointed time does not override Shabbat. And Rabbi Yehoshua exempts him; since he intended to perform a mitzva, and despite his error in fact performed a mitzva, he is exempt from bringing a sin-offering.

(א) [אות קסא] ב תוי"ט ד"ה חייב. מתקן הוא. ואף דמל קודם זמנו צ"ל דמ"מ מקרי תקוני גברא דהוא נימול וא"צ עוד למולו. ומ"מ קשה לי הא בכריתות פרכינן עלה דמשנתנו דליפטר מטעם מתעסק ומשני הנח לחבורה כיון דמקלקל חייב מתעסק ג"כ חייב...אבל מתעסק שנתכוין באמת לחתוך זה אבל סבר שהוא תלוש דכפי מה שהיה חושב היה באמת היתר זה בכל התורה כולה פטור ורק בחלבים ועריות שהיה סבר שהוא שומן או שהיא אשתו חייב שכן נהנה וכך מבואר להדיא בתוס' א"כ ה"נ נהי דמצד מתעסק שחשב לימול תינוק זה ומל זה הדין דחייב התינח אם שניהם לא היה זמנם היום דבשניהם איכא איסור אבל כיון דאחד זמנו היום והוא חושב שתינוק זה זמנו היום והוי מלאכת היתר דהא התורה התירה והוי כמו נתכוין לחתוך תלוש וחתך מחובר ובזה גם בחבורה לפטר כיון דגם בשאר איסורים פטור. ודוחק לחלק דדוקא כסבור תלוש דליכא כלל מלאכת שבת אבל הכא דגם בתינוק שזמנו היום מכל מקום הוי מלאכ' אלא דהתורה התירה זהו לא הוי מתעסק. וצ"ע:

And still it's difficult, because in Krisus we ask on the Mishnah that shouldn't you be patur because of misasek, and we answered that since by wounding mekalkel is chayav, misasek is also going to be chayav...In the case of the Mishnah, it's mechaleif issur beheter, which, according to Tosfos, there should be the petur of misasek. But you can't really make this distinction, since really you know you are doing an issur, it's just bedochak, while in the classic case you don't even know you are doing an issur. So maybe it's issur le'issur.

מתני׳ רבי אליעזר אומר: אם לא הביא כלי מערב שבת — מביאו בשבת מגולה, ובסכנה מכסהו על פי עדים. ועוד אמר רבי אליעזר: כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל. כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת — אינה דוחה את השבת, ומילה שאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת.

MISHNA: Rabbi Eliezer says: If he did not bring an implement for circumcising the child on Shabbat eve, he brings it on Shabbat itself uncovered so that it will be clear to all that he is bringing a circumcision scalpel. And in times of danger, when decrees of persecution prohibit Jews from circumcising their children, one covers it in the presence of witnesses who can testify that he transported the scalpel to perform a mitzva. And furthermore, Rabbi Eliezer said with regard to this issue: One may even cut down trees to prepare charcoal in order to fashion iron tools for the purpose of circumcision. Rabbi Eliezer’s approach was not universally accepted, and a principle was stated by Rabbi Akiva: Any prohibited labor that can be performed on Shabbat eve does not override Shabbat, including transporting the circumcision scalpel. However, any prohibited labor involved in the mitzva of circumcision itself that cannot be performed on Shabbat eve overrides Shabbat.

רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי כו' מביאו בשבת מגולה - וא"ת ויביאו התינוק אצל כלי דהשתא ליכא איסור שבת כלל דהחי נושא את עצמו וי"ל דקטן צריך לאמו הוא ואחר המילה היה צריך להחזירו לאמו ואז הוי כפות לפי שהוא חולה.

And if you say that they should just bring the child to the kli, taht now there is no issur of Shabbos at all, because hachai nosei es atzmo? Answer: Afterwards, the mother will have to carry him back, and then there won't be chai nosei es atzmo, since he's a choleh.

מתני': אם לא הביא מע"ש מביאו בשבת.כיון שמלאכה זו לצורך מילה או מכשוריה היא נעשית דכולי מעשה במיל' אריכתא הוא.

He should just bring the knife to the baby, since the millah is doche Shabbos (hutrah).

From the fact that Tosfos didn't raise the possibility of bringing the knife to the baby he must hold it's beToras dechuyah.