"אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם״ (דברי הימים א, א:כז): בַּתְּחִלָּה נַעֲשָׂה אָב לַאֲרָם, וּלְבַסּוֹף נַעֲשָׂה אָב לְכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. ״שָׂרַי הִיא שָׂרָה״. בַּתְּחִלָּה נַעֲשֵׂית שָׂרַי לְאוּמָּתָהּ, וּלְבַסּוֹף נַעֲשֵׂית שָׂרָה לְכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, יוּ"ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָֹּׂרַי, נֶחְלַק חֶצְיוֹ לְשָׂרָה וְחֶצְיוֹ לְאַבְרָהָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי יוּ"ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָֹּׂרַי הָיָה טָס וּפוֹרֵחַ לִפְנֵי כִּסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי קְטַנָּה שֶׁבָּאוֹתִיּוֹת הוֹצֵאתַנִּי מִשָֹּׂרָה הַצַּדֶּקֶת? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשֶׁעָבַר הָיִית מִשְׁמָהּ שֶׁל נְקֵבָה וּבְסוֹפָן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, עַכְשָׁיו אֲנִי נוֹתְנָךְ בִּשְׁמוֹ שֶׁל זָכָר וּבְרֹאשָׁן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, טז): וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר רַבִּי מָנָא לְשֶׁעָבַר הָיְתָה שָׂרַי לְעַצְמָהּ, עַכְשָׁיו תְּהֵא הִיא שָׂרָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם.
[...] וזה הענין הוא דבר נפלא מאוד למבין, כי הוייה הזאת הקטנות שהיה היו"ד – נתן בראש יהושע, והוא האמת, כי אות היו"ד בעצמה שהיתה אצל שרה בסוף האותיות – צרף הקדוש ברוך הוא לראש יהושע, כי תכלית הוייות האבות – שהוא אברהם ושרה – היה ראש לבנים, ונתקיים בזה "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה" (תהלים קיח, כב), כי הווייה קטנה אצל הבונים שהם האבות – היתה לראש פינה:
ונתתיך לגוים. יִשְׂרָאֵל וֶאֱדוֹם. שֶׁהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל כְּבָר הָיָה לוֹ, וְלֹא הָיָה מְבַשְּׂרוֹ עָלָיו:
מבשרו - informing him about him
ונתתיך לגוים לשון רש"י (רש"י על בראשית י״ז:ו׳) ישראל ואדום שהרי ישמעאל כבר היה לו ולא היה מבשר עליו. ואיננו נכון בעיני שיבשרנו בעת ברית המילה על עשו והוא אינו מקיים המילה וגם לא נצטוה עליה כמו שדרשו בסנהדרין (נט) כי ביצחק ולא כל יצחק אבל ישראל לבדם יקראו גוים ועמים וכן אף חובב עמים (דברים לג ג) עמים הר יקראו (שם יט) אחריך בנימין בעממיך (שופטים ה יד) גם אחרי הולדת השבטים כולם אמר גוי וקהל גוים יהיה ממך (בראשית ל״ה:י״א) ונתתיך לקהל עמים (בראשית מ״ח:ד׳):
But in my opinion it is not correct that He should inform him of Esau at the time of the covenant of circumcision since Esau does not observe circumcision and has not been commanded thereon, as the Sages expounded in Tractate Sanhedrin: “For in Isaac shall seed be called to thee, but not all of Isaac.” Instead, [the proper interpretation is that] Israel alone is called “nations” and “peoples,” as in the verses: Yea, He loveth the peoples; They shall call peoples unto the mountains; After thee, Benjamin, among the peoples. Even after the birth of all the tribes, He said: A nation and a company of nations shall be of thee; And I will make of thee a company of peoples.
לא תקרא את שמה שרי. דְּמַשְׁמַע שָׂרַי, לִי וְלֹא לְאַחֵרִים, כי שרה סְתָם שְׁמָהּ, שֶׁתְּהֵא שָׂרָה עַל כֹּל (ברכות י"ג):
ויאמר כו' לא תקרא כו'. אמר לא תקרא שמה שרי שיורה שהיא שרה לך, או לאנשי מקומה [...] כי שרה סתם תקרא שמה. ולא אמר והיה שמה שרה לומר: "כי מאז נקראת אברהם ה-י' שלה נחלקה חציה לאברהם, נשאר שרה שמה." וראה חשיבותה להיות שרה לכל, בלעדי זכותך.
נקראת - you were named
נחלקה - was divided
זכותך - your merit
