Read all of Shomo's dedication speak of the Temple in Kings I 8. What is the primary purpose of the Temple? In light of the sources below, why is the permanent house being built now? How does permanence affect what is being done at this Place?
רד"ק מלכים א פרק ח פסוק יג
(יג) לשבתך עולמים - כי גלגל ושילה ונוב וגבעון לא היו עולמים כי לא היו הם המקום הנבחר אשר נאמר עליו אל המקום אשר יבחר ה' כי אם זה המקום שהוא הר המוריה שעקד אברה' אבינו את יצחק בנו עליו וקראו ה' יראה ואומר בהר ה' יראה כי באותו ההר יראה לדורות ודוד כשראה שנעתר שם וירד שם על עולתו אש מן השמים ידע כי הוא המקום הנבחר ואמר זהו בית האלהים וזה מזבח לעולה לישראל:
Radak Melachim I 8:13
for You to dwell in forever – Gilgal, Shilo, Nov and Givon were not forever because they were not the chosen place of which it was said “…the place which the Lord your God shall choose…” (Devarim 12:5) Rather this was Mount Moriah, the place where Avraham bound Yitzchak his son and which he called “The Lord will see, as it is said to this day: On the mountain, the Lord will be seen,” (Bereshit 22:14) meaning that on that mountain He will be seen for the generations. When David saw that his prayers were answered there and that fire came down from the heavens to consume his offering, he knew that this was the chosen place and said “This is the House of the Lord God, and this is the altar for burnt offerings for Israel.” (Divre HaYamim I 22:1)
(יג) בנה בניתי זבול לך . אמר על צד המשל להתמדת הראות שכינת הש''י בבית המקדש יותר ממה שיתראה בשאר המקומות שהוא בנה שידור בו הש''י ויהיה מכון לשבתו לנצח כאמרו זאת מנוחתי עד עד וזה כי אחר שנגלה זה המקום הקדוש נאסרה העבודה בזולת המקום ההוא כמו שנתבאר בתורה כאמרו כי לא באתם עד עתה אל המנוחה והנחלה :
(13) I have surely built You a house to dwell in – He said this as a metaphor for the constant appearance of the Divine Presence in the Holy Temple, far more than it was seen in the other places built for Gd to dwell. This is to be a settled dwelling place forever, as it says “This is My resting place forever…” (Tehillim 132:14) This is because once this holy place was revealed it was forbidden to perform the Divine service in any other place than this one, as is explained in the Torah “For you have not yet come to the resting place or to the inheritance…” (Devarim 12:9)
רד"ק מלכים א פרק ח פסוק כז
(כז) כי האמנם - הה"א פתוחה כי היא לתימה כלומר באמת היא שישב אלהים עם האדם בארץ זה לא יתכן להאמין כי אתה תתברך ותתעלה על הכל אין לך מקום שיכילך כי אתה מקום העולם ואין העולם מקומך אם כן מה שבניתי הבית לך אינו אלא על דרך משל שיהיה רצונך וכבודך נמצא בבית הזה לשמוע אל התפלה אשר יתפללו במקום הזה ואף על פי שבכל המקומות הוא רצונו אל הצועק אליו בלב שלם לשמוע אל תפלתו בקש שלמה מהאל שיהיה המקום הזה הנבחר מסייע המתפלל בתפלתו כאילו הבית הזה היה מלאך מליץ ותשמע תפלת כל המתפלל בבית הזה בקרוב יותר משיתפלל במקום אחר:
Radak Melachim I 8:27
But will God indeed – The letter hey is open because it expresses surprise. That is to say, that in truth it is not possible to believe that Gd would dwell on earth with man. This is because You are elevated and blessed above all and there is no place which can contain You because You are the place of the world and the world is not Your place. If so the fact that I built a house for You is only by way of metaphor - that Your will and glory be found in this house, that You hear the prayers offered in this place. And even though His will is with those who cry out to Him with their whole heart, to hear their prayers no matter where they are, Shlomo requested from Gd that this place be the chosen place which assists the one who prays in his prayer. That this house be as an interceding angel, and the prayers of all who pray in this house will be closer to Gd than if they pray elsewhere.
(כז) השאלות: מ''ש האומנם ישב אלהים על הארץ אין לו באור שאין המשך מזה אל מ''ש ופנית אל תפלת עבדך :
(כח) כי האומנם ישב אלהים על הארץ הוסיף עוד טענה עפמ''ש בפירוש תהלות (סי' פ''ט) שבהמ''ק ומלכות בית דוד היו שניהם סבה זל''ז, שה' בחר לשכן שכינתו בבית הנבחר ע''י זכות דוד, ואחר שבחר בציון וקבע שכינתו שם, שוב השגיח לקיים בית דוד בשביל הבית, כמ''ש קומה ה' למנוחתך וכו' בעבור דוד עבדך וכו' שזה מה שהיה זכות דוד סבה אל שכינת ה' בהבית, וחזר ואמר גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך כי בחר ה' בציון, שהוא מה שע''י שבחר בציון ראה לקיים מלכות בית דוד, וז''ש יאמן נא דברך אשר דברת לדוד כי האומנם ישב אלקים על הארץ, אחר שמעתה הוא דבר מאומן וקיים שישב אלהים בקביעות על הארץ, וזה תלוי במלכות ב''ד,
(כט) הנה השמים וכו' אמנם באר שלא תחשוב שישיבת ה' על הארץ הוא כפי מחשבות ההמון שיושב וחונה במעון ובמקום, שזה דבר בטל כי הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך כי הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו ומכ''ש שלא ישכן בבית בנוי בידי אדם, רק ישיבתו על הארץ הוא כינוי להשגחתו שם בקביעות לשמוע תפלות ולהשגיח בהשגחה פרטית על צרכי עמו, וז''ש
(ל) ופנית אל תפלת עבדך וכו', להיות עיניך פקוחות וכו' :
(27) The question: This phrase ‘But will God indeed dwell on the earth’ has no explanation because there is no continuity between this and the next verse ‘And You shall turn toward Your servant's prayer.’
(28) But will God indeed dwell on the earth – This is adding another argument to what I said in explanation of Tehillim 89 that the Holy Temple and kingship of the house of David are each causes of one another. Gd chose to rest His Presence on the house which was chosen through the merit of David, and after He chose Zion and established His Presence there He once again exerted His providence to maintain the house of David in the merit of the Temple, as it says “Arise, O Lord, to Your resting place…For the sake of David Your servant…” (Tehillim 132:8-10) This teaches that David’s merit caused the Divine Presence to dwell in the Temple. Then it says further on “…also their sons will sit on your throne forever. For the Lord has chosen Zion…” (Tehillim 132:12-13) which teaches that Gd saw fit to sustain the kingship of the house of David because He had chosen Zion. This is what our verse means – please affirm Your word which You spoke to David because ‘God will indeed dwell on the earth’. From this moment it is real and believable that Gd will have an established dwelling place on earth, and this is dependent on the kingship of the house of David. ...
(29) Behold the heaven – Indeed it must be clear that one should not think that Gd’s established dwelling on earth is as the masses imagine it, that He settles and encamps in a particular place or dwelling. This is a meaningless thought because ‘Behold the heaven and the heaven of heavens cannot contain You,’ as He is the place of the world and the world is not His place. All the more so He does not dwell in a house built by the hands of man. Rather His dwelling on the earth is a euphemism for the fact that His providence is fixed there, to hear prayers and attend personally to all of the needs of His people. This is the meaning of the next verses
(30) “And You shall turn toward Your servant's prayer…That Your eyes may be open…” (Melachim I 8:28-29)
כתב הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך (מלכים א' ח' כ"ז) וכאן כתב וכבוד ה' מלא את המשכן אמר רבי יהושע דסיכנן בשם רבי לוי למה הדבר דומה למערה פתוחה על שפת הים געש הים ונתמלא המערה והים לא חסר כך אף על פי שכתב וכבוד ה' מלא את המשכן (אלא) העליונים והתחתונים לא חסרו מזיו כבודו של הקדוש ברוך הוא כשם שכתב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' (ירמיה כ"ג כ"ד) לפיכך כתב כאן ויהי שכשם שהייתה השכינה מתחלת ברייתו של עולם למטה ונסתלקה למעלה (אלא) חזרה עכשיו להיות למטה כשם שהייתה ויהי ביום כלות משה:
(1) … it is written there “Behold the heaven and the heaven of heavens cannot contain You…” (Melachim I 8:27) and here it is written “…the glory of the Lord filled the Tabernacle.” (Shemot 40:35) R’ Yehoshua of Sachnin said in the name of R’ Levi ‘to what is this likened? To an open cave at the edge of the sea. When the sea storms the cave is filled, but the sea is not reduced. So too, even though it is written that ‘the glory of the Lord filled the Tabernacle’ the upper and lower worlds did not lose anything of the brilliance of the glory of the Holy One, just as it is written “Do I not fill the heavens and the earth? says the Lord.” (Yirmiyahu 23:24) Therefore it is written here ‘And it was’. Just as the Divine Presence was here below at the beginning of the creation of the world but withdrew to above, now it returned to be below as it had been “And it was that on the day that Moses finished…” (Bamidbar 7:1) ...