(כ) וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃ (כא) בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵד֩ מִח֨וּץ לַפָּרֹ֜כֶת אֲשֶׁ֣ר עַל־הָעֵדֻ֗ת יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב עַד־בֹּ֖קֶר לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹ֣רֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
(20) You shall further instruct the Israelites to bring you clear oil of beaten olives for lighting, for kindling lamps regularly. (21) Aaron and his sons shall set them up in the Tent of Meeting, outside the curtain which is over [the Ark of] the Pact, [to burn] from evening to morning before יהוה. It shall be a due from the Israelites for all time, throughout the ages.
מה פשר ההפסקה בין בנית המשכן והכלים ובין בגדי הכהונה, האם זו הקדמה למלאכת הבגדים, האם היא גם קודמת להם ?
המלבי"ם מסביר שאכן כך הוא, מתוך פסוק בקהלת מוצא רמז וקשר בין השמן זית זך והבגדים.
המלבי"ם מסביר שאכן כך הוא, מתוך פסוק בקהלת מוצא רמז וקשר בין השמן זית זך והבגדים.
(ח) בְּכׇל־עֵ֕ת יִהְי֥וּ בְגָדֶ֖יךָ לְבָנִ֑ים וְשֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשְׁךָ֥ אַל־יֶחְסָֽר׃
(8) Let your clothes always be freshly washed, and your head never lack ointment.
המלבי"ם:
"עקר צווי לבישת הבגדים המקודשים רומז לטהרת המידות והדעות שהם בגדי הנפש."
"התורה והאדם חיבורם הוא נר אלקים בארץ
התורה, להב מתפרד משביב היושבי בשמים,
והאדם, בשני חלקין אבוקה שואבת אורו,
גוו פתילה נפתלת,
נשמתו שמן זית זך,
בהסכמתם והצמדם יתמלא הבית כולו אורה"
אכן לא כל אחד זוכה בפרטי שלו להגיע למדרגה, שמן עכור, או מלא שמרים לא מתאים לזכות הדרשת למנורה.
אולם החיבור של כל עם ישראל בבנית המקדש התאחדו כאיש אחד.
כל ענייני המקדש ועבודתו היה להשכין שם את אור ה'.
ולכן ציוה אל הגוף הכללי של בני ישראל שיביא אל משה שמן זית זך.
ובאמצעות משה רבינו שהוריד את התורה לארץ יעלה את המנורה שהיא נשמת כלל ישראל, להעלות נר תמיד.
ומי הראוי להעלות את הנר במנורה, הכהן הגדול, שליח כלל האומה, צדיק, עם בגדים לבנים ושמן על ראשו.
לכן הקדים השמן לבגדים.
"עקר צווי לבישת הבגדים המקודשים רומז לטהרת המידות והדעות שהם בגדי הנפש."
"התורה והאדם חיבורם הוא נר אלקים בארץ
התורה, להב מתפרד משביב היושבי בשמים,
והאדם, בשני חלקין אבוקה שואבת אורו,
גוו פתילה נפתלת,
נשמתו שמן זית זך,
בהסכמתם והצמדם יתמלא הבית כולו אורה"
אכן לא כל אחד זוכה בפרטי שלו להגיע למדרגה, שמן עכור, או מלא שמרים לא מתאים לזכות הדרשת למנורה.
אולם החיבור של כל עם ישראל בבנית המקדש התאחדו כאיש אחד.
כל ענייני המקדש ועבודתו היה להשכין שם את אור ה'.
ולכן ציוה אל הגוף הכללי של בני ישראל שיביא אל משה שמן זית זך.
ובאמצעות משה רבינו שהוריד את התורה לארץ יעלה את המנורה שהיא נשמת כלל ישראל, להעלות נר תמיד.
ומי הראוי להעלות את הנר במנורה, הכהן הגדול, שליח כלל האומה, צדיק, עם בגדים לבנים ושמן על ראשו.
לכן הקדים השמן לבגדים.
(א) וְאַתָּ֡ה הַקְרֵ֣ב אֵלֶ֩יךָ֩ אֶת־אַהֲרֹ֨ן אָחִ֜יךָ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֗וֹ מִתּ֛וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְכַהֲנוֹ־לִ֑י אַהֲרֹ֕ן נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא אֶלְעָזָ֥ר וְאִיתָמָ֖ר בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃ (ב) וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי־קֹ֖דֶשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃ (ג) וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כׇּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חׇכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃
(1) You shall bring forward your brother Aaron, with his sons, from among the Israelites, to serve Me as priests: Aaron, Nadab and Abihu, Eleazar and Ithamar, the sons of Aaron. (2) Make sacral vestments for your brother Aaron, for dignity and adornment. (3) Next you shall instruct all who are skillful, whom I have endowed with the gift of skill, to make Aaron’s vestments, for consecrating him to serve Me as priest.
מה פשר ההגדרה של ועשית בגדי אהרן לכבוד ולתפארת ?
כבוד קשור לעצמיות של האדם, בגופו וברוחו
תפארת קשורה לכל מה שמחוץ לגוף, ללבוש, לבית, למכונית,
הפרשה שלנו מתייחסת לתפארת, ואינה נוגעת בכבוד.
היא נועדה להמונים הנוהגים לחלוק כבוד למי שמוקף תפארת,
תפארת היא גם פאר וגם התפארות ותפאורה, ובדרך הטבע העם חולק כבוד לכל אלה.
משה שירת בקודש בבגדי לבן.
משה היה רחוק והתרחק מהתפאורה ומההתפארות, הן היו זרות למשה רבינו.
משה הרחיק את את עצמו ובכל הפרשה שמו אינו מוזכר.
אימרה של רבי אליהו הכהן מאיזמיר בספרו 'שבט מוסר':
"אם אדם ייחשב לפי רוב עושרו וגובה קומתו - סוס אשר רוכב עליו המלך טוב ממנו ! כיון שהוא - הסוס יותר גדול, ויש עליו עושר רב, מאבן יקרה ועד כלי חמדה. אם כן, עיניך הרואות, שהכל תלוי בדעת ובחכמה."
כבוד קשור לעצמיות של האדם, בגופו וברוחו
תפארת קשורה לכל מה שמחוץ לגוף, ללבוש, לבית, למכונית,
הפרשה שלנו מתייחסת לתפארת, ואינה נוגעת בכבוד.
היא נועדה להמונים הנוהגים לחלוק כבוד למי שמוקף תפארת,
תפארת היא גם פאר וגם התפארות ותפאורה, ובדרך הטבע העם חולק כבוד לכל אלה.
משה שירת בקודש בבגדי לבן.
משה היה רחוק והתרחק מהתפאורה ומההתפארות, הן היו זרות למשה רבינו.
משה הרחיק את את עצמו ובכל הפרשה שמו אינו מוזכר.
אימרה של רבי אליהו הכהן מאיזמיר בספרו 'שבט מוסר':
"אם אדם ייחשב לפי רוב עושרו וגובה קומתו - סוס אשר רוכב עליו המלך טוב ממנו ! כיון שהוא - הסוס יותר גדול, ויש עליו עושר רב, מאבן יקרה ועד כלי חמדה. אם כן, עיניך הרואות, שהכל תלוי בדעת ובחכמה."
(ג) וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כׇּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חׇכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃
(3) Next you shall instruct all who are skillful, whom I have endowed with the gift of skill, to make Aaron’s vestments, for consecrating him to serve Me as priest.
ומכאן מובן שאת בגדי הקדש לאהרן היה צריך "חכמי לב אשר מילאתיו רוח חכמה.
הכלי יקר שואל: מי הוא היחיד ש"מילאתיו", היה צריך להיות "מילאתים"
בלשונו, "חוזר כלפי משה" מי מלאתיו רוח חכמה יאציל מחכמתו על כל חכמי לב.
מכאן ברור מדוע ההגדרה של בגדי הכהנים מסודרים לפי תפקידם אולם כולם באים מכספי הציבור.
שנזכה לראות בימינו את הכהנים משרתים בקדש ומעלים את שמן הזית הזך בנר התמיד במהרה בימינו אמן.
הכלי יקר שואל: מי הוא היחיד ש"מילאתיו", היה צריך להיות "מילאתים"
בלשונו, "חוזר כלפי משה" מי מלאתיו רוח חכמה יאציל מחכמתו על כל חכמי לב.
מכאן ברור מדוע ההגדרה של בגדי הכהנים מסודרים לפי תפקידם אולם כולם באים מכספי הציבור.
שנזכה לראות בימינו את הכהנים משרתים בקדש ומעלים את שמן הזית הזך בנר התמיד במהרה בימינו אמן.