פלוטרכוס, סגולותיהן של נשים, פרק רביעי, המאה הראשונה לספירה
...ביום הזה, עד ימינו אנו, הם חוגגים את ההיבריסטיקה(Hybristica) ומלבישים את הנשים בטוניקות ובגלימות של הגברים ואת הגברים ברעלות ובתחתוניות של הנשים...
Indiculus superstitionum et paganiarum, ~743
De spurcabilus in februario - הנשים מחפשים עצמן לגברים, והגברים לנשים. אחרים, עוטים עליהם עורות וקרניים ומתחזים לחיות פרא. כולם אז רצים ברחובות צועקים ומקפצים...
לא ילבש
(ה) לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כׇּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃ {פ}
(5) A woman must not put on man’s apparel, nor shall a man wear woman’s clothing; for whoever does these things is abhorrent to your God יהוה.
לא יהיה כלי גבר על אשה. (נזיר נט.) וכי מה בא הכתוב ללמדנו? [אם] שלא תלבש אשה כלים לבנים, ואיש לא יתכסה בגדי צבעונים, (ת"ל) [הרי כבר נאמר] "תועבה", דבר הבא לידי תועבה! [אלא] זה כללו של דבר - שלא תלבש אשה מה שהאיש לובש, ותלך לבין האנשים; והאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים, וילך לבין הנשים.
(Devarim 22:5) "A man's vestment shall not be upon a woman": What does Scripture come to teach us? If that she should not wear colored clothing, is it not written (Ibid.) "for the abomination, etc."? And this is not an abomination. It means, rather, that a woman should not wear what a man wears and go among the men (for licentious purposes), and a man should not wear colored clothing and go among the women.
שו"ת מהר"י מינץ, סימן טו'/טז'(תלוי בהוצאה), המאה ה15
על דבר לבישת הפרצופים שנוהגין ללבוש בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים בפורים. הנה ראיתי שכבר פסק להתיר אהובי ועמיתי מחות' כרכא דכולא ביה אבקת הרוכלי' ריש כלה וריש גולה האשל הגדול מהר"ר אליקים סג"ל יצ"ו והוציא כאור משפטו כאשר נמוקו עמו....(ההמשך יבוא)
תהלה למשה - ספר היובל לכבוד משה שטינשנידר, ע' 125(תרגום חופשי מגרמנית)
אליקים הלוי בן משולם חי בתקופתו של רש"י ולמד בבית מדרשו. הוא למד גם עם רבי יצחק בן יהודה במיינץ ורבי יצחק הלוי בוורמייזא. היה רב קהילת שפיירא והחותן של הריב"א. נחשב לסמכות גדולה ומצוטט בפרדס ובמחזור ויטרי.
המשך תשובת מהר"י מינץ
...ולהביא ראיה מה ראו על ככה גדולי' וחסידי עולם ז"ל שנתגדלתי אצלם אשר ראו בניהם ובנותיהם חתניהם וכלתיהם לובשין אותן פרצופים ושינוי בגדיהם מבגדי איש לבגדי אשה וכן להיפך. ואם היה ח"ו נדנוד עבירה חלילה וחס להם לשתוק ולא ימחו וכ"ש וק"ו באיסור לאו אלא ודאי היה להם ראיה וסמך שהיתר גמור הוא... ונ"ל ראיה לדבריהם מההיא ברייתא דמייתי במסכת ע"ז בפרק אין מעמידי' אמתני' ואין מסתפרים כו' תנו רבנן ישראל המסתפר מן הגוי רואה במראה ואינו חושש כו' ומפרשי' שם התוספות וז"ל המסתפר מן הגוי רואה במראה תניא בתוספתא ובירושלמי דפרקין ישראל המסתפר מגוי רואה במראה מן הכותי אינו רואה במראה פי' לפי שאינם חשודין על שפיכות דמים התירו לבית ר"ג שהיו רואים במראה פי' אף מן הכותי מפני שהיו זקוקין למלכות משמע שאסור לאיש לראות במראה. ונראה כי הטעם משום לא ילבש גבר שמלת אשה דמתרגם לא יתקן גבר בתקונין אתתא והא דתנן בפרק שואל אין רואין במראה בשבת ומפרש בגמרא במראה של מתכת משום שאדם עשוי להסיר בה נימין המדולדלו' משמע דוקא בשבת אבל בחול שרי התם באשה מיירי ואדם לאו דוקא דאיש אסור בכל ענין וכן משמע בירושלמי כו' עד ומיהו אינו אסור כי אם להתנאות דעבר משום לא ילבש גבר אבל להסתפר ולגלח או משום מיחוש עינים ודאי מותר ובוחן לבות יודע עכ"ל. ובתוספות אחרים מצאתי וז"ל והא דקאמרי' פרק שואל אין רואין במראה בשבת ובשל מתכת דחיישינן שמא יסיר נימין המדולדלי' משמע דבחול שרי התם מוקי לי' בירושלמי באשה אבל באיש אפילו בחול אסור ומסיק של בית רבי התירו לראות במראה מפני שהם זקוקין למלכות משמע דלאחריני אסור. וכן משמע בתוס' מה"ר שמואל בשם רבינו משה שמי שמספר עצמו מותר לראות במראה שלא יחבל עצמו כי היכי דשרי כשמסתפר מן הגוי משום סכנה שאינו אסור לראות רק לשם נוי ולקשוט דומיא דאשה עכ"ל. ובתוספ' אחרים מצאתי בסוף... /דבור/ ישראל המסתפר מן הגוי וז"ל התירו לבית רבי שיהיו רואין במראה כו' ומ"מ דברים אלו אינם אסורין אלא משום לא ילבש גבר שמלת אשה הילכך כל מקום שנהגו האנשים כנשים אין כאן משום שמלת אשה כך נ"ל לדעת הגאוני' שהתירו להסיר שער בית השחי ובית הערוה במקום שנהגו האנשים להעבירו וק' מדאמרי' התם ההוא דאחייב נגודא קמי' דרבי אמי אגלי' בית השחי דידיה חזיא רבי אמי דלא מגלח אמר ליה שבקוהו דין מחבריא הוא אלמא כולהו מגלחי בר מחבריא ואפילו הכי אסור דהא חבריא לא מגלחי ואפשר דבמקום דכולהו מגלחי כאן דדרכייהו דנשי בהכי חבריא נמנעים ואין עושין כו' וכן בראיית מראה עכ"ל התוספות. אלמא להני תו' באתרא דנהגי אנשים ונשים בשוה לית ביה משום לא ילבש וגו' ובפרט מאן דליתיה מן חבריא וסברא לומר דמשום שמחת פורים כ"ע שוים לקולא. ומדתלי התוספות האחרים בבוחן לבות יודע וגם כתבו דאינו אסור אלא להתנאות כתוס' לעיל וגם בתוס' האחרי' שאינו אסור רק לשם נוי ולקשוט דומיא דאשה אז יש בו משום לא ילבש גבר וגו' אלמא באופן אחר מותר. וכן משמע בסמ"ג בסימן ס' ממצות ל"ת בלאו לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה דבכוונת הלב הלאוין אלו תלוין ... אלמא דסמ"ג נמי סבירא ליה דאינו עובר משום לא ילבש אלא במתכוין לניאוף ... עוד נמצא בתשוב' שכתב רבינו טוביה בשם ריב"א שכל מאכל שחוטפין הבחורים משום שמחת פורים אפילו שלא ברשות משעת מקרא מגילה עד סוף סעודת פורים שהם ב' לילות ויום אחד אין בהם משום גזל ואין להזמינ' לב"ד על ככה ובלבד שלא יעשו שלא כהוגן ע"פ טובי העיר עכ"ל. הרי שכתב שבזמן הנזכר אין בו משום גזל אבל קודם לכן וכן אחר כן יש בו משום גזל ועובר על לא תגזול מ"מ בזמנו משום שמחת פורים לא אקרי גזל כיון שאינו עושה על מנת לגזול ולהרויח אלא משום שמחת פורים הכי נמי נדון דידן לא שנא כיון שאינו מכוון לניאוף אלא לשמחת פורים וכמו שלא עשו גדר התם לענין גזילה כיון שאינו נוהג כי אם ב' לילות ויום אחד הוא הדין נמי הכא דגזל ועריות יצר אחד להן ואין להאריך בדרוש זה אחר שכבר בארו אבי, איש כלבבי, משבט לוי, נאם הטרוד יודא מינץ
... וללבוש אפי' עראי ודרך שחוק אסור שהרי לא חלק הכתוב בין קבע לעראי ולפי שראיתי בני אדם שלובשים מלבושי נשים עראי לשחוק והוקשה בעיני כתבתי כן. ויוצרנו יתן בלבנו יראתו ואהבתו ויעמידנו על אמתת דרכי תורתו.
...לא תלבש אשה בגדים המיוחדין לאיש לפי מנהג המקום...
(ח) מותר לישא אשה בפורים: הגה בין בי"ד בין בט"ו וכ"ש שמותר לעשות פדיון הבן (תוס' פרק קמא דמועד קטן) מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא וכן בלבישת כלאים דרבנן וי"א דאסור אבל המנהג כסברא הראשונה וכן בני אדם החוטפים זה מזה דרך שמחה אין בזה משום לא תגזול ונהגו כך ובלבד שלא יעשה דבר שלא כהוגן ע"פ טובי העיר: (תשובת מהר"י מינץ סי' י"ז):
(8) It is permitted to get married on Purim. Rama: This refers to both the fourteenth and the fifteenth of the month, and one can certainly perform Pidyon Haben too. As to the custom of wearing 'faces' on Purim, and men who wear women's dresses and women wearing men's attire - this is not forbidden, for they have no intention other than pure pleasure. So too the practice of wearing kilayim, rabinically forbidden mixtures of clothes. And although some say it is forbidden, we follow the first opinion. So too, the custom of stealing from each other in a happy way - this does not fall under the prohibition of 'Do not steal', and this is what is done, as long as one does not transgress what is considered acceptable by the elders of the town.
(א) לא תלבש אשה וכו' דברי רבינו בדין זה סתומים דמשמע דבכל ענין אסור ואינו כן אלא יש היתר בשני דברים. האחד שאין איסור אפי' בדבר שהוא נוי וקשוט אלא א"כ באשה הלובשת בגדי איש להתדמות לאיש ואיש הלובש בגדי אשה להתדמות לאשה אבל אם לובשין כדי להגן מפני החמה ביה"ח וביה"ג מפני הגשמים אין שם איסור...
והשני דאף להתדמות אין איסור אלא בדברים שהם עשוים לנוי ולקשוט וכדאיתא בספרי ... אלמא דבבגדים שאינן עשוין לנוי ולקישוט אין בלבישתם שום איסור וכ"כ הרמב"ם לא תעדה אשה עדי האיש כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע וכו' משמע שאין איסור באשה כ"א מצנפת וכובע ושריון וגילוח שער ראש כמו באיש שכל אלה הם נוי וקישוט לאיש וכן אסור לאיש ללבוש בגדי צבעונין וחלי זהב במקום שאין עושין אותן נוי וקשוט כי אם לאשה .... ויש לתת לב על מה שנוהגים בפורים לשנות בגדיהם מאיש לאשה ומאשה לאיש ואין מוחה ולפי מ"ש בדברים העשויים לנוי לקשוט אסור לד"ה להתכוין כדי להתדמות וכבר השיב הר"ר יהודה מינץ ז"ל ע"ז כמבואר בתשובתו ... ונראה לפעד"נ דדבריו בזה דחויים המה ממ"ש הר"א ממי"ץ להדיא דאף במשתאות של חתן וכלה איכא איסורא אלמא דאף מה שעושה משום שמחת מצוה אינו דומה לעושה כדי לינצל מן הצער וכן בדין דלינצל מצער א"א בעניין אחר אבל לשמחת חתן וכלה ולשמוח בפורים כבר אפשר בהרבה מיני שמחה ולא יעבור על לאו דלא ילבש. ואין ספק שאלו לא היו נעלמים מ"ש הר"א ממיץ בזה ממהר"ר יהודה מינץ לא היה כותב כן עוד כתב מהרר"י מינץ כיון שיש היתר בפורים לחטוף המאכל ואין בו משום גזל ה"נ לענין שינוי לבישת בגדים ותימה דבדבר שבממון ודאי אמרינן הפקר ב"ד הפקר וכדכתבו האחרונים דאין להזמינם לב"ד על ככה אם לא עשו שלא כהוגן כפי מנהג העיר ע"פ טובי העיר וה"ט משום דאין היתר אלא במה שהפקירו טובי העיר אבל בדבר איסור אין כח בשום ב"ד להתיר משום שמחת מצוה בפורים בדבר שהוא אסור מה"ת או מדבריהם וא"כ מה שמשנים בגדיהם בפורים מאשה לאיש ומאיש לאשה כדי להתדמות ובדברים שהם לנוי ולקשוט אסור מדאורייתא לראב"י וכל הפוסקים פוסקים כראב"י ואף לת"ק דהעברת שער מד"ס ונפרש דה"ה שאר תקוני אשה לנוי וליופי נמי מד"ס וקרא דלא ילבש אינו אלא שלא ישנה איש ללבוש בגדי אשה ולילך בין הנשים מ"מ איכא איסורא מדבריהם במה שהוא לנוי ולקשוט וכ"ש הוא מהעברת שער שאינו ניכר ואסור מד"ס כ"ש בדבר הניכר וגלוי ועוד דגם לובשין שעטנז ועוד דנמשך מזה שילכו האיש בין הנשים ואשה בין אנשים לניאוף ועוד הדבר שהוא הרע ביותר הוא שמכסים פניהם בפרצופים שלא יכירום ואין עלינו לומר בזה אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין כדאמרינן במסכת שבת ר"פ שואל אדם ואף באיסורא דאורייתא אמרינן הנח וכו' אבל כל ירא שמים יזהיר לאנשי ביתו ולנשמעים בקולו שלא יעברו על איסור לאו לא בפורים ולא בשמחת חתן וכלה ותבא עליו ברכה להרים מכשולות מדרך עמינו ומנהגים לא הגונים לא ינהגו עוד:
(1) One should take note of the Purim practice of men and women wearing clothing of the opposite gender. No one protests this, but based on what I have written regarding attractive clothing, all authorities agree that one may not do this with intent to resemble [the opposite gender]. R' Yehudah Mintz already addressed this, saying that since this is done only for Purim joy, there is no prohibition; it is like [a male] cutting the hair of an underarm or ervah to avoid pain. [Per Bach, a male may not cut this hair for the sake of beautification. - MT]… In my humble opinion, R' Yehudah Mintz's words are clearly overridden by those of R' Eliezer of Metz, who prohibited such dress even at weddings. We see that even when this is done for joy of a mitzvah, we do not compare it to doing it in order to avoid pain[which is permitted]. Also, even doing it to avoid pain is permitted only when there is no other way, but there are many other ways to create joy for a groom and bride, and to celebrate Purim, without violating the prohibition of, "A man shall not wear the garment of a woman, etc." There is no doubt that R' Yehudah Mintz would not have written this, had the words of R' Eliezer of Metz not been hidden from him. R' Yehudah Mintz also wrote that since one may grab food from others on Purim without being charged with theft, one may also alter his clothing. This is shocking; regarding financial matters we do rule,"Beit din may declare property ownerless" (Gittin 36b), and so the latter day authorities have written that one should not summon people to court for Purim theft if it is kept within the norms of the city, as established by the city's leaders… but no court has the power to permit biblical or rabbinic prohibitions for the sake of the mitzvah of Purim joy!...Further, these people wear shatnez! Further, this causes men to be able to pass among women, and women among men, for the purpose of adultery! Further, it is particularly bad when they cover their faces with masks to avoid recognition! All we can say in this is, "Leave Israel be; even invoke this principle regarding biblical prohibitions. However, every person who feels awe of heaven should instruct his household and those who listen to his voice, lest they violate a prohibition on Purim or in gladdening a groom and bride. May blessing come to him, to remove stumbling blocks from the path of our nation, and no longer will they practice inappropriate customs.
ומצאתי כתוב ואף אותן המשתכרין יהיה כוונתם לשם שמים כדי לזכור הנס שבא במשתה היין ולא כאותן המשתכרין כדי למלאות גרונם כאשר ראיתי רבים בני אדם אשר המהביין שגו פקו פלילי' ומרבים בימי הפורים האלה לעשות שחוק וקלות ראש ואינם חוששים להתפלל בימים האלה ואדרבה מרימים קולות בשעת התפלה לקריאת מגילה ומערבבים החזן עד כי קולו לא ישמע גם באכלם לבם ועיניהם שם על מעדניהם ולא נשאו את ראשם לא הביטו העולם העליון אשר יהוה אלהי ישראל בא בו ולא יחושו לא על נטילת ידים ולא על ברכת המוציא ולא על ברכת המזון עד כי נדמה לרוב המון שבשני הימים האלה היתר לכל אדם לפרוק עול תורה ומצות מעליו וכל המרבה להיות משוגע הרי זה משובח וכל זה הוא בלי ספק רע ומר והוא עון פלילי כי לא הותר לנו רק שמחה לא שחוק וקלות ראש וכל המבטל תפלה ואינו שומע מקרא מגילה מלה במלה הרי זה חוטא ומתחייב בנפשו ואי אפשר לכל אשר בשם ישראל יכונה לפרוק מעליו עול מלכות שמים אפילו שעה אחת ולא מצינו לראשונים שהיו מתעסקים בקלות ראש בפורים ח"ו אבל בדברי מצוה היו מתעסקין כמו שאמרו רבותינו ז"ל בסנהדרין (יב, ב) מכדי מפוריא עד פסחא תלתין יומין ובפורים דרשינן בהלכות פסח כו' הרי שביום הפורים היו דורשין בהלכות פסח והנה ביום ט"ו נצטוו לישב בכל עיר להזכיר לכל אדם לתת מחצית השקל גם מהרי"ל היה כותב תשובה על שאלה בפורים ולא היו ח"ו מבטלים שמחת פורים אבל זה דרכם היו מתפללים תפלתם בבית הכנסת ככל דיני תפלה ובכוונה הראויה כבכל שאר הימים והיו שומעים קריאת מגילה מלה במלה מפי החזן ולא משיחים אפי' שיחה קלה והיו מחלקין צדקה איש כפי מסת ידו בשמחה ובטוב לב והיו הולכים לבתיהם והיו אוכלים ושותין ומדקדקים בנטילת ידים ובברכת המוציא ובברכת המזון שמחים בזכרם את כל הנסים אשר עשה יהוה לאבותינו ומשבחים לשמו הגדול אשר בכל דור ודור מפליא חסדו עמנו ושמחים בתלמוד תורה כמו שנאמר פקודי יהוה ישרים משמחי לב. וקודם כל השמחה מטיילים בשמחת לימוד תורה כדדרשינן (מגילה טז, ב) ליהודים היתה אורה זו תורה ושמחה כלומר אחר כך שמחה וחוזרין ומתפללין בכוונה ובשמחה וכי יחזרו לקרות המגילה ישמעו בכונה ובלי הפסק שום שיחת חולין ח"ו והכל בעבודת יהוה וביראתו כמו שאמר (תהלים ב, יא) עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה וכל היוצא בעקבי הרועים לעשות את כל המעשים האלה על פי דרכם כמוהם יהיו צאצאי מעיו וכל אשר חפץ יהוה בידו יצליח ויהוה הוא האומר אליך לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה אלהים את מעשיך ע"כ. בתרומת הדשן כתב וזה לשונו מצאתי בהעתק תשובה אחת וז"ל שמעתי מהרר' טובי' בשם ריב"א בכל מאכל שלוקחין החברים זה מזה אפי' שלא ברשות משום שמחת פורים בשעת קריאת המגילה עד ליל סעודת פורים שהן שתי לילות ויום אחד אין בהם משום גניבה ולא משום גזילה ואין להזמינו לבית דין ואין חוששין עליו ובלבד שלא יעשו שלא כהוגן על פי שבעה טובי העיר עכ"ל ויש אומרים דאם הזיק אחד את חבירו מכח שמחת פורים פטור מלשלם ועיין בחושן משפט בדיני נזיקין סי' שע"ה בשלחן ערוך בתשובת ר"י מינץ סי' י"ו כתב דמותר ללבוש פרצופים ולשנות בגדיהם מבגדי איש לבגדי אשה וכן להיפך מאחר שאין מתכוונים אלא לשמחה בעלמא ה"ה לבישת כלאים דרבנן אבל אני אומר לאו משנת חסידים הוא ושומר נפשו ירחק מזה ללבוש כלאים אפי' דרבנן או לחטוף מחבירו שלא ברשות כי זה הוא שמחת הוללות וכבר כתבנו לשמוח בשמחה של מצוה:
ומצאתי כתוב ואף אותן המשתכרין יהיה כוונתם לשם שמים כדי לזכור הנס שבא במשתה היין ולא כאותן המשתכרין כדי למלאות גרונם כאשר ראיתי רבים בני אדם אשר המהביין שגו פקו פלילי' ומרבים בימי הפורים האלה לעשות שחוק וקלות ראש ואינם חוששים להתפלל בימים האלה ואדרבה מרימים קולות בשעת התפלה לקריאת מגילה ומערבבים החזן עד כי קולו לא ישמע גם באכלם לבם ועיניהם שם על מעדניהם ולא נשאו את ראשם לא הביטו העולם העליון אשר ה' אלהי ישראל בא בו ולא יחושו לא על נטילת ידים ולא על ברכת המוציא ולא על ברכת המזון עד כי נדמה לרוב המון שבשני הימים האלה היתר לכל אדם לפרוק עול תורה ומצות מעליו וכל המרבה להיות משוגע הרי זה משובח וכל זה הוא בלי ספק רע ומר והוא עון פלילי
...שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן נ לאור האמור יש לדון גם במה שיש נוהגים לעשות הצגות במסיבות פורים, ובתוך ההצגה מופיעות נערות בלבוש גברים, וכן ליהפך נערים בלבוש נשים, ועוברים על מה שנאמר בתורה לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה. ובשו"ת הגאון מהר"י מינץ (בסוף הספר דף לא ע"א) כתב ליישב המנהג שנהגו כן במדינות אשכנז ... והרמ"א בדרכי משה (סימן תרצו) כתב לדחות דברי המהר"י מינץ, שאין ראיה כלל מדברי הריב"א, ששם מדובר לענין ממון, והממון ניתן למחילה, שהפקר בית דין הפקר, מה שאין כן לענין איסור, אלא שכבר פשט המנהג להקל בזה, כיון שאינם מתכוונים אלא לשמחה בעלמא. וכן כתב הרמ"א בהגה שם /א"ח סי' תרצ"ו/. ע"ש. אולם גם לגבי ממון כבר ביארנו לעיל בשם שו"ת בית דוד (חלק אורח חיים סימן תצד) שכתב שהרמב"ם והרא"ש והטור חולקים על הריב"א בזה. ע"ש. וכל שכן לענין איסור. צא ולמד ממה שכתב רבינו אליעזר ממיץ בספר יראים... וכן כתב הרמב"ם בתשובה שהובאה בתחלת ספר מעשה רוקח (דף א' ע"א), בדבר מה שיש נוהגים שהכלה תצנוף מצנפת או כובע (של גבר) ולוקחת בידה סייף, ויוצאת במחול לפני אנשים ונשים, שאין להעלות על הדעת שמפני היותה כלה יותר לה איסור תורה בתועבה זו, וכבר היו נוהגים לעשות כן במצרים עד שביטלנו אותו ומחינו זכרו. וכן היו נוהגים שהחתן יוצא לאשה המקשטת שתקשט אותו, וזה מכלל עדי אשה שאסור לאיש לעשותו, וראוי גם כן להזהר בזה, ולא יסמכו על הנשים שאין להן לא דעת ולא תבונה. ע"כ. והבית חדש ביורה דעה ... וכן הסכים לזה מרן החיד"א בספר שיורי ברכה יורה דעה (סימן קפב סק"ג), והביא גם תשובת הרמב"ם הנ"ל. ע"ש. (הוא מביא כאן עוד תשעה אחרונים שמתנגדים) והני מילי מבעי לן לממרינהו בניחותא כי היכי דליקבלו (שבת לד ע"א). ודברי חכמים בנחת נשמעים.
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן תרצו...ויראה כשכל המלבושים של איש, רק מלבוש אחד של אשה, וניכרים הם, גם להרבה דיעות ביורה דעה [סימן] קפ"ב אין איסור תורה כהאי גוונא, אין למחות בפורים... וכתב של"ה ולאו משנת חסידים הוא, ושומר נפשו ירחק, ואשרי מי שנזהר:
(ל) (ל) הראשונה - עיין ביו"ד סימן קפ"ב שכתב שם הט"ז בשם הב"ח שיש לבטל מנהג זה הן בפורים או בשמחת נישואין וכ"כ באה"ג שם ואם כל המלבושים של איש רק מלבוש א' של אשה וניכרים הם אפשר שאין למחות בהם [פמ"ג] ועיין בכנה"ג ובשל"ה שהזהירו להרחיק מזה:
...ומה שנהגו בימים קדמונים בלבישת פרצופים משעטנז, ושל איש לאשה עכשיו – לא נהגו כן. וכן מי שהזיק – חייב לשלם, דעתה בעונותינו הרבים ערבה כל שמחה, ואין אנו במדריגה זו. (ומה שכתב הרמ"א בסעיף ח – הוא לקיים מה שנהגו בימיו, ולא עכשיו.)
חוקות הגויים
העניין ארוך וגדול ואכמ"ל, אבל כתב בשו"ת מיים חיים שגם בזה יש בעיה בתחפושות בפורים ולכאורה זו בעיה גם כשאין עניין של "לא ילבש".
חומר לחבורה הבאה.