וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, הָיָה מַרְחִיב וְהוֹלֵךְ כִּשְׁתֵּי פַקְעִיּוֹת שֶׁל שְׁתִי, עַד שֶׁגָּעַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶעֱמִידוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ״, וְהַיְינוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: ״אֲנִי אֵל שַׁדַּי״ — אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לָעוֹלָם דַּי.
And Rav Yehuda said that Rav said, with regard to the same matter: When the Holy One, Blessed be He, created the world, it continued to expand like two balls of a warp, whose cord lengthens as they unravel, until the Holy One, Blessed be He, rebuked it and made it stand still, as it is stated: “The pillars of heaven tremble and are astonished at His rebuke” (Job 26:11). And this is the same as that which Reish Lakish said: What is the meaning of that which is written: “I am the Almighty God [El Shaddai]” (Genesis 17:1)? It means: I am He Who said to the world “enough [dai],” instructing it to stop expanding.
אל שדי. שם התואר וטעמו תקיף וכן כקול שדי. [...] ורבים פירשוהו מגזרת שודד. שהוא מנצח והתגבר. וטעם להזכיר השם הזה בפרשה הזאת לירא אברהם וימול. והנכון כי השם הנכבד והנורא נקרא כנגדו. וזה שם התאר כנגד המעשה כי העולם עומד על אלה שני השמות. והמבין סוד השם יאמין:
אל שדי שני שמות כל אחד תאר לעצמו ופירוש "אל" תקיף מלשון אלי מואב (שמות טו טו) ופירוש "שדי" אמר רש"י שיש די באלהותי לכל בריה ובספר מורה הנבוכים (א סג) פירש הרב כלומר שאינו צריך במציאות מה שנמצא ולא בקיום מציאותו לזולתו אבל מציאותו תספיק בעצמה ורבי אברהם פירשו בשם הנגיד ז"ל מגזרת שודד כלומר מנצח ומשודד מערכות השמים וזהו הנכון כי היא מדת הגבורה מנהגת העולם שיאמרו בה החכמים (ב"ר לה ד) "מדת הדין של מטה" וטעם להזכיר עתה זה השם כי בו יעשו הנסים הנסתרים לצדיקים להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב ולפדותם במלחמה מיד חרב ככל הנסים הנעשים לאברהם ולאבות וככל הבאים בתורה בפרשת אם בחקותי (ויקרא כו ג-מו) ובפרשת והיה כי תבא (דברים כח א-סח) בברכות ובקללות שכולם נסים הם כי אין מן הטבע שיבואו הגשמים בעתם בעבדנו האלהים ולא שיהיו השמים כברזל כאשר נזרע בשנה השביעית וכן כל היעודים שבתורה אבל כולם נסים ובכולם תתנצח מערכת המזלות אלא שאין בהם שנוי ממנהגו של עולם כנסים הנעשים על ידי משה רבינו בעשר המכות ובקריעת הים והמן והבאר וזולתם שהם מופתים משנים הטבע בפירסום והם שיעשו בשם המיוחד אשר הגיד לו. ולכן אמר עתה לאברהם אבינו כי הוא התקיף המנצח שיגבר על מזלו ויוליד ויהיה ברית בינו ובין זרעו לעולם שיהיה חלק ה' עמו וברצונו ינהיגם לא יהיו תחת ממשלת כוכב ומזל.
‘E-IL SHA-DAI.’ These are two distinct Divine names, each one descriptive in itself. Now the meaning of the word eil is “mighty”, derived from the expression, Eilei Moab (the mighty ones of Moab). The meaning of Sha—dai, according to Rashi, is “He whose G-dship suffices for every creature.” In the book Moreh Nebuchim the Rabbi explained that the name Sha—dai signifies “he who is sufficient.” That is to say, He does not require the existence of what He created or the conservation of any other being; rather, His existence is self-sufficient. Rabbi Abraham ibn Ezra explained in the name of the Nagid that the name is from the root shodeid, meaning “victor and prevailer over the hosts of heaven.” This is the correct interpretation, for the name Sha—dai represents the attribute of power which conducts the world, concerning which the Sages have said that it is “the attribute of Justice of the world below.”
The reason for mentioning this Divine Name now is that with it are done the hidden miracles for the righteous, to deliver their soul from death, and to keep them alive in famine, as well as to redeem them in war from the power of the sword, just as all the miracles done to Abraham and to the other patriarchs, and as all the blessings and curses mentioned in the Torah in the section Im Bechukothai and in the section Vehaya Ki Thavo. These blessings and curses are all miracles for it is not in nature that the rains should come in their due season when we worship G-d, nor are the skies to be like iron if we plant our fields in the seventh year, and similarly all promises in the Torah. Rather, they are all miracles by which the disposition of natural law is overpowered, except that no change from the natural order of the world is noticeable, as was the case with the miracles done through Mosheh Rabbeinu with the ten plagues, the dividing of the Sea, the Manna, the well, and their like, for these are miracles which openly changed nature, and they were done with the Tetragrammaton which He told to him. It is for this reason that He now told Abraham our father that He is the Almighty, the Victor Who will prevail over his constellation of birth so that he will have a son, and thus there will be a covenant between Him and his seed forever, meaning that the portion of the Eternal is His people, and that He will lead them at His own will, as they will not be under the rule of a star or constellation.