(א) נַחֲמ֥וּ נַחֲמ֖וּ עַמִּ֑י יֹאמַ֖ר אֱלֹהֵיכֶֽם׃
(1) Comfort, oh comfort My people, Says your God.
(יא) אַרְבַּע מִדּוֹת בַּדֵּעוֹת. נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִשְׂכָרוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד. נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע:
(11) There are four temperaments among dispositions: [a person who is] easy to anger and easy to appease -- his gain is canceled by his loss. [A person who is] hard to anger but [also] hard to appease -- his loss is canceled by his gain. [A person who is] hard to anger, but easy to appease -- [that's a] pious person. [A person who is] easy to anger and hard to appease -- [that's a] wicked person.
Is there a connection between your temperament and the ways in which you can find comfort?
(א) נחמו נחמו . חוזר על נבואותיו העתידות לפי שמכאן ועד סוף הספר דברי נחמו' הפסיק פרשה זו בינם לבין הפורענו' נחמו אתם נביאי נחמו את עמי :
Comfort, comfort. He returns to his future prophecies; since from here to the end of the Book are words of consolations, this section separated them from the prophecies of retribution. Console, you, My prophets, console My people.
Rashi reads the doubling of the first word as a way to demarcate a separation between the chapters of the book of Isaiah. We also use this text as the haftorah as a turning point. We read this line as the opening to the haftorah on the Shabbat after Tisha b'Av. Before Tishah b'Av we spend 4 weeks reading about how awful we are acting. After Tisha b'Av we spend 7 weeks reading haftorot of consolation.
Why do you think we spend more time on comfort than on rebuke?
Why do you think the word nachamu (comfort) is repeated twice?
Who is doing the comforting?
(א) נחמו נחמו . אלקיכם יאמר אל הנביאים נחמו את עמי וכפל המלה יורה על החזוק :
(1) Comfort, Comfort. Your G-d says to the prophets "Comfort my people", and the doubling of the word alludes to the stress of the command.
(א) נחמו נחמו, אתם הנביאים נחמו את עמי, ויען שהגאולה תבוא או קודם הזמן מצד הזכות, או אם יקבלו ענשם, או עכ''פ גם אם לא יזכו, יגאלנו בזמן הקבוע לכן אמר נחמה כפולה :
(1) Comfort, comfort. You, prophets, comfort my people. And since the redemption will come either before its time because of merit, or if they receive complete punishment for their sins, or even if they aren't meritorious, He will redeem them at the set time, therefor it said "comfort" twice.
() נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם. (ישעיה מ, א) בעת שינחם השם יתברך במהרה בימינו אותנו יזכור לנו כל הצרות שעברו עלינו כדי שיהיה נחמה בכפליים. וזהו אלקיכם, מדת הדין:
At the time that G-d comforts us, may it be speedily in our days, G-d will remember all of the sorrows that we suffered and we will be comforted twice as much.
(ו) ובמדרש, נחמות עליונים, נחמות תחתונים, נחמות חיים, נחמות מתים, נחמות בעולם הזה, נחמות בעולם הבא, נחמות נחמות על עשרת השבטים, נחמות נחמות על שבט יהודה ובנימין. לפי שכתוב שתי בכיות (איכה א, ב) "בכה תבכה בלילה", לכך נאמרו (ישעיה מ, א) "נחמו". רוצה לומר כי לכך נאמר לשון רבים "נחמו", כי מתחייב הנחמה לישראל מכל המציאות, מטעם אשר אמרנו למעלה, כי ישראל הם עיקר העולם, ואם לא היה נחמה להם, נחשב בטול אל כל המציאות בכלל. ולכך נחמות עליונים נחמות התחתונים, נחמות בעולם הזה, נחמות בעולם הבא, נחמות חיים, נחמות מתים. כי אלו הם כל המציאות, ומצד כל המציאות מתחייב להם הנחמה, כמו שהתבאר, כי ישראל הם שלימת הכל, ואם ישראל בטל, הכל בטל חס ושלום, ולכך מקבלים הנחמה מהכל:
And according to midrash, heavenly comfort, earthly comfort, comfort of the living, comfort of the dead, comfort in this world, comfort in the world to come, comfort comfort for the 10 tribes, comfort comfort for the tribes of Judah and Benjamin. Because "cry" is written twice (in Lamentations 1:2) "cry, oh cry in the night", therefore it is written "comfort" (Isaiah 40:1). That is to say, therefore "comfort" is in the plural, because comfort is due to Israel from all of existence, for the reason stated above, because Israel is the main part of the world, and if they were comforted, its as if it cancels all the suffering in the world. ...
How do you see sorrows and comfort in relation to one another?
- Do they balance one another?
- Is one stronger than the other?
- How can we help make comfort outweigh sorrow?
How can we derive comfort from both heaven and earth?
How does comforting one person serve to comfort others as well?
(ו) ובמדרש, נחמות עליונים, נחמות תחתונים, נחמות חיים, נחמות מתים, נחמות בעולם הזה, נחמות בעולם הבא, נחמות נחמות על עשרת השבטים, נחמות נחמות על שבט יהודה ובנימין. לפי שכתוב שתי בכיות (איכה א, ב) "בכה תבכה בלילה", לכך נאמרו (ישעיה מ, א) "נחמו". רוצה לומר כי לכך נאמר לשון רבים "נחמו", כי מתחייב הנחמה לישראל מכל המציאות, מטעם אשר אמרנו למעלה, כי ישראל הם עיקר העולם, ואם לא היה נחמה להם, נחשב בטול אל כל המציאות בכלל. ולכך נחמות עליונים נחמות התחתונים, נחמות בעולם הזה, נחמות בעולם הבא, נחמות חיים, נחמות מתים. כי אלו הם כל המציאות, ומצד כל המציאות מתחייב להם הנחמה, כמו שהתבאר, כי ישראל הם שלימת הכל, ואם ישראל בטל, הכל בטל חס ושלום, ולכך מקבלים הנחמה מהכל:
And according to midrash, heavenly comfort, earthly comfort, comfort of the living, comfort of the dead, comfort in this world, comfort in the world to come, comfort comfort for the 10 tribes, comfort comfort for the tribes of Judah and Benjamin. Because "cry" is written twice (in Lamentations 1:2) "cry, oh cry in the night", therefore it is written "comfort" (Isaiah 40:1). That is to say, therefore "comfort" is in the plural, because