(ח) וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃ (ט) כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
(8) And let them make Me a sanctuary that I may dwell among them. (9) Exactly as I show you—the pattern of the Tabernacle and the pattern of all its furnishings—so shall you make it.
(א) ועשו לי מקדש. וְעָשׂוּ לִשְׁמִי בֵּית קְדֻשָּׁה: (א) ככל אשר אני מראה אותך. כָּאן את תבנית המשכן, הַמִּקְרָא הַזֶּה מְחֻבָּר לַמִּקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ: (ב) וכן תעשו. לְדוֹרוֹת (סנהדרין ט"ז), אִם יֹאבַד אֶחָד מִן הַכֵּלִים, אוֹ כְּשֶׁתַּעֲשׂוּ לִי כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים, כְּגוֹן שֻׁלְחָנוֹת וּמְנוֹרוֹת וְכִיּוֹרוֹת וּמְכוֹנוֹת שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, כְּתַבְנִית אֵלּוּ תַּעֲשׂוּ אוֹתָם; וְאִם לֹא הָיָה הַמִּקְרָא מְחֻבָּר לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, לֹא הָיָה לוֹ לִכְתֹּב וְכֵן תַּעֲשׂוּ אֶלָּא כֵּן תַּעֲשׂוּ, וְהָיָה מְדַבֵּר עַל עֲשִׂיַּת אֹהֶל מוֹעֵד וְכֵלָיו:
(1) ועשו לי מקדש AND LET THEM MAKE ME A SANCTUARY — Let them make to the glory of My Name (cf. Rashi on v. 2) a place of holiness. (1) ככל אשר אני מראה אותך ACCORDING TO ALL THAT I AM SHOWING THEE here, את תבנית המשכן THE PATTERN OF THE DWELLING. — This verse must be connected with the verse that precedes it, thus: And let them make for Me a sanctuary … according to all that I am showing thee (the words ושכנתי בתוכם being a parenthesis). (2) וכן תעשו AND SO SHALL YE MAKE IT also in future generations (cf. Sanhedrin 16b); if one of the vessels is lost, or when you make for Me the vessels for the “House of Eternity” (another name for the Temple in Jerusalem), — as e. g., the tables, candlesticks, lavers and stands which Solomon had made — you shall make them after the pattern of these (the vessels of the Tabernacle), If, however, the verse were not to be connected with the preceding one but formed a new statement, Scripture ought not to have written: וכן תעשו “and so shall ye make them” but כן תעשו “so shall ye make them” and then it would be speaking of the making of the tent of meeting and its vessels and not of the vessels of the Temple, and the translation would be: according to all that I am showing you the pattern of the Tabernacle and the pattern of all its vessels, even so shall you make them.
(ג) ... וכביכול מצפה השי"ת להיותינו מוכנים לקבל אלה ההארות. וכתיב כאשר ירד הגשם וכו' כן כו' דברי אשר יצא מפי לא ישוב כו'. א"כ כשאמר הקב"ה אנכי יהוה אלהיך שע"ז כתיב ואשים דברי בפיך כו' זה קול דודי דופק בלב בנ"י לעורר אותם תמיד לשוב אליו ית'. ובדורות הראשונים הי' בהתגלות. ואמר למרע"ה ויקחו לי תרומה כי' ועשו לי מקדש כו'. ומ"מ הוא מצוה לדורות שמצווין לבנות בית הבחירה. ולכן אמרו חז"ל דור שאין ביהמ"ק נבנה בימיו כאלו נחרב. והטעם כי בכל עת שיתנדבו בנ"י בלב שלם להשתוקק לבנות לו בית יכולין למצוא מבוקשם. ומ"ש וכן תעשו לדורות הרמז על כל הפרשה שבכל עת יכולין להרים זאת התרומה ולעשות מקדש ושכנתי בתוכם. וכן הוא בכלל וגם בפרט כל איש ישראל לפי עבודתו יוכל לזכות לרוח הקודש. ורמזו חז"ל באדר משמיעין על השקלים היינו שמעוררין כל איש ישראל משמים. קול דודי דופק. פתחי לי. אמרו חז"ל כחודה של מחט ואפתח לכם כפתחו של היכל ואולם. כי פתח ביהמ"ק הי' פתיחת שער מקדש העליון כדאיתא משכן של מעלה מכוון נגד של מטה וכל זה זכו על ידי פתיחת הלב בזאת התרומה שהיא נקודה א' כחודה של מחט שנק' ראשית:
תלמוד ירושלמי מסכת יומא א:א
כָּל־דּוֹר שֶׁאֵינוֹ נִבְנֶה בְיָמָיו מַעלִין עָלָיו כְּאִילּוּ הוּא הֶחֱרִיבוֹ.
(א) בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה בַּכְּרַכִּין, וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְוְאוֹת הַמַּיִם, וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים, וּמְצַיְּנִין אֶת הַקְּבָרוֹת, וְיוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאָיִם:
(1) On the first of Adar the court proclaims concerning the collection of shekels, i.e., the yearly half-shekel contribution to the Temple treasury made by each adult male for the purpose of buying communal offerings. And they also proclaim with regard to the obligation to uproot forbidden mixtures of diverse kinds of food crops in gardens and fields. And on the fifteenth day of the month of Adar, the Scroll [Megilla] of Esther is read in the cities [kerakim] surrounded by walls from the time of Joshua. And they also repair the roads that were damaged in the winter, and the streets, and the cisterns. And at that time they perform all that is necessary for public welfare. And they also mark the Jewish gravesites anew, so that people would know their location and avoid ritual impurity, as the previous markers may have eroded during the rainy season. And agents of the court also go out to inspect the fields for diverse kinds of food crops, to determine whether or not the farmers had in fact uprooted these seeds after the proclamation on the first of the month. If the agents of the court found that these diverse kinds had not been uprooted, they themselves would uproot them.
