Save "The Penimiyus of Hilchos Purim -Rav Yosef Zakutinsky"
The Penimiyus of Hilchos Purim - Rav Yosef Zakutinsky
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: חַיָּיב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי״. סְבוּר מִינָּה לְמִקְרְיַיהּ בְּלֵילְיָא וּלְמִיתְנֵא מַתְנִיתִין דִּידַהּ בִּימָמָא. אֲמַר לְהוּ רַבִּי יִרְמְיָה: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, כְּגוֹן דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: אֶעֱבוֹר פָּרַשְׁתָּא דָּא וְאֶתְנְיַיהּ.
And Rabbi Yehoshua ben Levi further said with regard to Purim: A person is obligated to read the Megilla at night and then to repeat it [lishnota] during the day, as it is stated: “O my God, I call by day but You do not answer; and at night, and there is no surcease for me” (Psalms 22:3), which alludes to reading the Megilla both by day and by night. Some of the students who heard this statement understood from it that one is obligated to read the Megilla at night and to study its relevant tractate of Mishna by day, as the term lishnota can be understood to mean studying Mishna. Rabbi Yirmeya said to them: It was explained to me personally by Rabbi Ḥiyya bar Abba himself that the term lishnota here has a different connotation, for example, as people say: I will conclude this section and repeat it, i.e., I will review my studies. Similarly, Rabbi Yehoshua ben Levi’s statement means that one must repeat the reading of the Megilla by day after reading it at night.

ואמר ר"י בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר (תהילים כ״ב:ג׳) אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי. היה אומר רבינו תם ז"ל אף על פי שבירך זמן בלילה חוזר ומברך זמן אף ביום דעיקר קריאתה הוי ביום יותר מבלילה, דהכי משמע לישנא דקרא אקרא יומם אע"פ שלילה לא דומיה לי וקראתי בלילה, ביום תהא עיקר הקריאה. וגם עיקר פרסומי ניסא הוא ביום בזמן משתה ושמחה ומתנות לאביונים ומשלוח מנות. ותנן לקמן (מגילה דף כ:) כל היום כשר לקרות את המגילה קתני וכל הלילה כשר לקריאת מגילה לא קתני לפי שאינה עיקר קריאה בלילה...:

. פסק ר"ת אע"פ שבירך זמן בלילה חוזר ומברך אותו ביום שהרי עיקר קריאת מגילה הוי ביום יותר מבלילה .... ותנן בפרק הקורא את המגילה למפרע כל היום כשר לקריאת המגילה ואמרי' מנלן אמר קרא והימים האלה נזכרים ונעשים ותנן נמי לעיל מיניה אין קורין את המגילה ולא מוהלין ולא טובלין ולא מזין עד שיהיה הנץ החמה ואמרי' מנלן דכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים ביום אין, בלילה לא. .... והכי מוכח בירושלמי בפ' הקורא את המגילה למפרע דמסיק ר"נ בר יעקב בעי גר שמל אחר שהאיר המזרח כבר נפטר מדקתני אחר שהאיר המזרח שהוא פטור לפי שכבר יצא עליו מחיוב לפטור ואם לא היה [עיקר] מקרא מגילה אלא בלילה הול"ל גר שמל קודם הנץ החמה כבר נפטר מקריאת מגילה בלילה אלא ש"מ אע"פ שכבר נפטר מקריאת מגילה [בלילה] לא נפטר ביום שקריאת יום הוא עיקר.

... נלע"ד דקריאת הלילה לאו מ"ע דדברי הקבלה רק קריאת היום דבמגילה ימים נזכרים ונעשים כתיב ולא לילות.

טורי אבן ד.

ונראה לי דהאי קריאה דלילה אינו אלא מדרבנן ואינו עיקר חיוב של רוח הקודש.

... ואע"ג דהוה סלקא דעתא למיתנייה מתניתין דידיה ביממא מ"מ לא מיתוקם הכי:

מִצְוָה לִקְרוֹת אֶת כֻּלָּהּ. וּמִצְוָה לִקְרוֹתָהּ בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם. וְכָל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַלַּיְלָה. וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַיּוֹם. וּמְבָרֵךְ קֹדֶם קְרִיאָתָהּ בַּלַּיְלָה שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת וְאֵלּוּ הֵן. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִקְרָא מְגִלָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם וּבַזְּמַן הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. וּבַיּוֹם אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ אַחֲרֶיהָ מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הָאֵל הָרָב אֶת רִיבֵנוּ וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַנִּפְרָע לְיִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרֵיהֶם הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ:
It is a mitzvah to read the entire Megillah and to read it both at night and during the day. The entire night is an appropriate time for the night reading, and the entire day is appropriate for the day reading.
Before the reading at night, one should recite three blessings. They are:

Blessed are You, God, our Lord, King of the universe, who has sanctified us with His commandments and commanded us to read the Megillah.
Blessed are You, God, our Lord, King of the universe, who wrought miracles for our ancestors in previous days at this season.
Blessed are You, God, our Lord, King of the universe, who has granted us life, sustained us, and enabled us to reach this occasion.

During the day, one should not recite the final blessing.
In places where it is customary to recite a blessing after the reading, the following blessing should be recited:

Blessed are You, God, our Lord, King of the universe, who wages our battles and executes judgment on our behalf, who avenges the vengeance wrought against us, who exacts retribution from our enemies on our behalf, and who acquits justly all our mortal enemies. Blessed are You, God, the Almighty, who exacts payment on behalf of His nation Israel from all their oppressors, the God of salvation.

.... וזהו תושבע"פ שהיא עיקר זיו התורה והדרה, וכמ"ש בפרקי היכלות יעו"ש כמה לשונות דאף דניתנה תורה עיקר מעלתה ושבחה לא נתגלה עד בית ב' מאנכנה"ג ואילך שהם התחלת תושבע"פ ופסקה נבואה....רק נמסר הדבר לחכמי ישראל מה שיחדשו בכח חכמתם וזהו עיקר התורה וכמ"ש בתנחומא (פ' נח) דעיקר הכריתת ברית על תושבע"פ וכמ"ש (בפ"ז ל"ה א' ובירושלמי פ"א דברכות ה"ג ופאה פ"ב) חביבין ד"ס יותר מיינה של תורה, והיינו דתושב"כ היא נובלות חכמה העליונה כמ"ש בברא"ר, (פי"ז) אבל תושבע"פ היא המשכת חכמה מגוף חכמה העליונה דעכ"א ב"ב (י"ב א') חכם עדיף מנביא דנבואת החכמים היא השגת חכמתם ברוה"ק