ותענה שרי ותברח מפניה חטאה אמנו בענוי הזה וגם אברהם בהניחו לעשות כן ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי:
AND SARAI DEALT HARSHLY WITH HER, AND SHE FLED FROM BEFORE HER FACE. Our mother did transgress by this affliction, and Abraham also by his permitting her to do so. And so, G-d heard her [Hagar’s] affliction and gave her a son who would be a wild-ass of a man, to afflict the seed of Abraham and Sarah with all kinds of affliction.
וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ (בראשית טז, ו), אָמַר לָהּ מָה אִכְפַּת לִי לֹא בְטוֹבָתָהּ וְלֹא בְרָעָתָהּ. כְּתִיב (דברים כא, יד): לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ, וְזוֹ מֵאַחַר שֶׁצִּעַרְנוּ אוֹתָהּ אָנוּ מִשְׁתַּעְבְּדִין בָּהּ, לֹא אִכְפַּת לִי לֹא בְטוֹבָתָהּ וְלֹא בְרָעָתָהּ. כְּתִיב (שמות כא, ח): לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ, וְזוֹ מֵאַחַר שֶׁעָשִׂינוּ אוֹתָהּ גְּבִירָה אָנוּ עוֹשִׂין אוֹתָהּ שִׁפְחָה, לֹא אִכְפַּת לִי לֹא בְטוֹבָתָהּ וְלֹא בְרָעָתָהּ. (בראשית טז, ו): וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר מְנָעַתָּהּ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר טְפָחַתָּהּ בְּקוֹרְדִּקַיָסוֹן עַל פָּנֶיהָ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא דְּלָיִים וּפַנְדִּיּוֹת הוֹלִיכָה לָהּ לַמֶּרְחָץ.
...'And Avram said to Sarai: do it her what is good in your eyes!' (Gen. 19:6) He said to her: "what do I care about her well being or her harm? [But] It is written: 'You will not deal with her as a slave since you humbled her' (Deuteronomy 21:14), and this one, after we made her suffer, we will enslave her? I don't care about her well being or her harm. [But] It is written 'he shall not have the right to sell her to foreigners, since he broke faith with her' (Exodus 21:8) and this one, after we made her a master we will make her a slave? I don't care about her well being or her harm." 'Then Sarai treated her harshly, and she ran away from her.' Rabbi Aba bar Kahana said: she forbade her from having sexual relations. Rabbi Berachia said: she slapped her face with a slipper. Rabbi Berachia in the name of Rabbi Aba Bar Kahana said: She made her carry water buckets and bath towels to the baths."A
ותענה שרי, עשתה עמה יותר מדאי ועבדה בה בפרך, אפשר שהיתה מכה אותה ומקללת אותה ולא היתה יכולה לסבול וברחה מפניה. ולא נהגה שרה בזה למדת מוסר ולא למדת חסידות, לא מוסר כי אע"פ שאברהם מוחל לה על כבודו, ואמר לה "עשי לה הטוב בעיניך" היה ראוי לה למשוך את ידה לכבודו ולא לענותה; ולא מדת חסידות ונפש טובה כי אין ראויה לאדם לעשות כל יכלתו במה שתחת ידו, ואמר החכם מה נאוה המחילה בעת היכולת, ומה שעשתה שרי לא היה טוב בעיני האל, כמו שאמר המלאך אל הגר "כי שמע ה' אל עניך" והשיב לה ברכה תחת עניה. ואברם לא מנע שרי מלענותה, אע"פ שהיה רע בעיניו, משום שלום בית. וכן זה הספור נכתוב בתורה לקנות אדם ממנו המדות טובות ולהרחיק הרעות:
ותענה שרי, Sarai overburdened her with work, and made her perform the work in an intolerably harsh manner. It is even possible that the word ותענה includes physical as well as verbal abuse of Hagar by Sarai. The Torah testifies that Sarai did not act morally and piously toward her. From a moral point of view, although Avram had given her a free hand when he said "do to her as appears fit in your eyes," she should have treated Hagar in a manner befitting her status as a wife or legal companion of Avram. From the point of view of practicing piously, חסידות, she should have treated a subordinate with all possible consideration. The scholar Ibn Gabirol said "how beautiful is the attribute of practicing forgiveness in circumstances when this is possible!" Sarai's actions as reported were not pleasing in the eyes of the Lord. This is reflected in the words of the angel to Hagar (verse 11) כי שמע ה' אל עניך, "for the Lord has listened to the oppression you have endured." This is why the angel gave her a blessing as compensation for the harsh treatment she had suffered. Avram did not prevent Sarai from acting as she did, even though it was displeasing in his eyes, because he was concerned primarily with preserving his relations with Sarai. The reason why this whole story is preserved for all future generations in our chapter is to teach moral-ethical lessons, and to warn us not to indulge in injustice.