And behold, I have written at great length about these things and I have gone on a tangent from the subject of my composition, but I have done this because I saw an [important] point to it about faith - as I have collected many useful things scattered in [various] great books. And you should know them and have success with them and review (these) [over them] many times and reflect on them with a proper reflection. And if your heart carries you away to think that you understand its content from one [reading] - or from ten - you will know that it has carried you away falsely. And therefore, do not haste in your reading of it; since I did not write it according to that which [just] came to me, but rather after great analysis and reflection. And after I saw clear and true opinions and [also] those not true, then I knew what was fitting to believe from them and brought proof in the claims and proofs on each and every matter. And it is from God, may He be blessed, to fulfill my wish and to guide me in the good path.
עיקרי דתנו ויסודותיה שלשה עשר יסודות:
[T]he fundamental beliefs and the foundational principles of our religion are thirteen principles:
היסוד הראשון להאמין מציאות הבורא יתברך והוא שיש שם נמצא שלם בכל דרכי המציאות הוא עילת מציאות הנמצאים כלם בו קיום מציאותם וממנו קיומם ואל יעלה על הלב העדר מציאותו כי בהעדר מציאותו נתבטל מציאות כל הנמצאים ולא נשאר נמצא שיתקיים מציאותו ואם נעלה על לבנו העדר הנמצאים כלם זולתו לא יתבטל מציאות הש"י ולא יגרע ואין האחדות והאדנות אלא לו לבד הש"י שמו כי הוא מסתפק במציאותו ודי לו בעצמו ואין צריך במציאות זולתו וכל מה שזולתו מן המלאכים וגופי הגלגלים ומה שיש בתוכם ומה שיש למטה מהם הכל צריכין במציאותם אליו וזה היסוד הראשון מורה עליו דבור אנכי ה' אלקיך:
The first principle [is] to believe in the existence of the Creator, may He be blessed, and that is that there is a Being complete in all the ways of existence. He is the cause of the existence of all other things in existence. Through Him does their existence survive and from Him is their survival. And one cannot imagine the lack of His existence, since in the lack of His existence, the existence of all things dissolves and no thing's existence would survive. And if we were to imagine the lack of all other things in existence besides Him, the existence of God, may He be blessed, would not dissolve and not be diminished. Unity and Mastery only belong to God, may His name be blessed, since He suffices in His [own] existence. It is enough for Him to be by Himself and He doesn't need the existence of anything else. And everything besides Him of the angels and the bodies of the planets and what is in them and what is below them - all need Him for their existence. And this is the first principle, [and] it is indicated by the 'first commandment' - "I am the Lord, your God" (Exodus 20:2).
(א) אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּ֒רוּאִים וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים:
(1) 1. I believe with complete faith that the Creator, blessed is His Name, is the Creator and Guide of all created things, and He alone has made, does make, and will make all things.
(ב) מציאות השם
(ג) יִגְדַּל אֱלֹקִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח, נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ:
(2) 1) the existence of God
(3) Exalted is the living God, and praised; He exists, and His existence transcends time.
היסוד השני יחוד הש"י כלומר שנאמין שזה שהוא סבת הכל אחד ואינו כאחד הזוג ולא כאחד המין ולא כאיש האחד שנחלק לאחדים רבים ולא אחד כמו הגוף הפשוט האחד במנין שמקבל החלוק לאין סוף אבל הוא הש"י אחד באחדות שאין כמותה אחדות וזה היסוד השני מורה עליו מה שנאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד:
The second principle [is] the unity of God, may He be blessed, which is to say that we believe that He who is the cause of everything is one. And He is not like one of a pair and not like one of a group and not like one person that can be divided into many [smaller] units and not like a simple body which is numerically one [but] can be infinitely divided. Rather He - God, may He be blessed - is one in a unity that has no unity like it. And this is the second principle, [and] it is indicated by that which is stated, "Listen Israel, the Lord is our God, the Lord is one."
(ב) אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד וְאֵין יְחִידוּת כָּמֽוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֺקֵֽינוּ הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה:
(2) 2. I believe with complete faith that the Creator, blessed is His Name, is unique, and there is no uniqueness like His in any manner; and that He alone is our God, Who was, is, and will ever be.
(ד) אחדות השם
(ה) אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ, נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ:
(4) 2) God is One
(5) He is One, and there is no unity like His, He is invisible, His unity is infinite.
היסוד השלישי שלילת הגשמות ממנו וזה שנאמין כי האחד הזה שזכרנו אינו גוף ולא כח בגוף ולא ישיגוהו מאורעות הגופים כמו התנועה והמנוחה והמשכן לא מצד עצמות ולא במקרה ולכן שללו ממנו החכמים ז"ל החבור והפירוד ואמרו (חגיגה טו.) אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה לא עורף ולא עפוי כלומר לא פירוד ולא עורף והוא חבור והוא עפוי מלשון ועפו בכתף פלשתים כלומר ידחפו אותם בכתף להתחברם בהם ואמר הנביא ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש אילו היה גוף [היה] דומה לגופים וכל מה שבא בכתבי הקדש שמתארים אותו בתארי הגופות כמו ההליכה והעמידה והישיבה והדבור וכיוצא בזה הכל דרך השאלה וכן אמרו ז"ל (ברכות לא:) דברה תורה כלשון בני אדם וכבר דברו החכמים בזה הענין הרבה והיסוד השלישי הזה הוא מורה עליו מה שנאמר כי לא ראיתם כל תמונה כלומר לא השגתם אותו בעל תמונה לפי שהוא כמו שזכרנו אינו גוף ולא כח בגוף:
The third principle [is] denial of His physicality and that is that we believe that this Unity that we mentioned is not a body and not the power of a body and that actions of a body do not relate to Him, not in His essence and not in His doings. And hence the sages, may their memory be blessed, denied [the possibility of] His composition and dissolution and said (Chagigah 15a), "Above there is no sitting or standing, no backside (aoref) and no weariness (aipui)," which is to say say no dissolution, and that is aoref, and no composition, and that is aipui, as per the usage (Isaiah 11:14), "And they aifu on the shoulder of the Philistines," which is to say they pushed themselves onto [their] shoulder to connect to them. And the prophet said (Isaiah 40:25), "'And to whom do you compare Me and I be equated,' says the Holy."[But] were He a body, He would be comparable to [other] bodies. And everything that comes in the holy Scriptures that describes Him in physical ways, such as walking or standing or sitting or speaking, or similar to it, it is all by way of metaphor. And so did the rabbis say (Berakhot 31b), "The Torah speaks in the language of people." And the sages already spoke much about this matter. And this third principle is indicated by that which is stated (Deuteronomy 4:15), "for you did not see any image" - which is to say, you did not perceive Him as something with an image, because He is - as we mentioned - not a body and not the power of a body.
(ג) אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף וְלֺא יַשִּׂיגֽוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל:
(3) 3. I believe with complete faith that the Creator, blessed is His Name, is not corporeal, and that He is beyond all corporeal concepts, and there is nothing at all comparable to Him.
(ו) שאינו גוף
(ז) אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף, לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ:
(6) 3) God is incorporeal
(7) He is unlike the corporeal or even the non-corporeal, His holiness is beyond comparison.
היסוד הרביעי הקדמות והוא שנאמין כי זה האחד האמור הוא קדמון בהחלט וכל נמצא זולתו בלתי קדמון בערכו אליו והראיות על זה בכתבי הקדש רבות והיסוד הרביעי הזה מורה עליו מה שנא' מעונה אלקי קדם:
The fourth principle [is] preexistence and that is that we believe that this Unity that we mentioned is absolutely preexisting, and that no other existing thing besides Him was preexisting in relation to Him. And the proofs to this in the holy Scriptures are many. And this fourth principle is indicated by that which is stated (Deuteronomy 33:27), "The abode of the preexisting God."
(ד) אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן:
(4) 4. I believe with complete faith that the Creator, blessed is His Name, is First and Last.
(ח) קדמות השם
(ט) קַדְמוֹן לְכָל־דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא, רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ:
(8) 4) God is Eternal
(9) He preceded every being that was created, He was First, and there was no genesis to His beginning.
היסוד החמישי שהוא יתברך הוא הראוי לעבדו ולגדלו ולהודיעו גדולתו ולעשות מצותיו ושלא יעשו כזה למי שהוא תחתיו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות ומה שהורכב מהם לפי שכולם מוטבעים ועל פעולתם אין משפט ולא בחירה אלא לו לבדו הש"י וכן אין ראוי לעבדם כדי להיותם אמצעים לקרבם אליו אלא אליו בלבד יכוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו וזה היסוד החמישי הוא שהזהיר על ע"ז ורוב התורה מזהרת עליו:
The fifth principle [is] that He is the One that is fitting to serve and to exalt and to make His greatness known and to do His commandments; and not to do this to that which is below Him in existence - from the angels and the stars and the spheres and the elements and what which is composed of them. As they are all designed and there is no judgement and no free choice in their actions - only to Him, may He be blessed. And so [too], it is not fitting to serve them in order that they be intermediaries to bring them closer to Him, but rather to Him alone should they direct their thoughts and leave everything besides Him. And this fifth principle is that idolatry (worship of others) is prohibited, and most of the Torah prohibits this.
(ה) אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ:
(5) 5. I believe with complete faith that the Creator, blessed is His Name, is the only One to Whom it is proper to pray, and it is not proper to pray to any being beside Him
(י) שרק אותו ראוי לעבוד
(יא) הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל־נוֹצָר, יוֹרֶה גְדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ:
(10) 5) God alone must be worshipped
(11) He is Master of the Universe to every creature, (all) proclaim His greatness and His majesty.
היסוד הששי הנבואה והוא שידע אדם שזה מין האדם ימצא בהם בעלי טבעים ממדות מעולות מאד ושלימות גדולה ונפשותיהן נכונות עד שהן מקבלות צורת השכל אחר כן ידבק אותו השכל האנושי בשכל הפועל ונאצל ממנו עליו אצילות נכבד ואלה הם הנביאים וזו היא הנבואה וזהו ענינה וביאור יסוד זה על בוריו יארך מאד ואין כונתנו להביא מופת על כל יסוד מהם וביאור מציאות השגתו לפי שזה הוא כלל החכמה כלם אבל אזכרה דרך ספור בלבד ומקראי התורה מעידים על נבואת נביאים הרבה:
The sixth principle [is] prophecy and that is that a person should know that among the human species, there is found those that naturally have highly elevated character traits and great wholeness and their souls become fit until they receive the form of the intellect. Afterwards that human intellect clings to the Active Intellect and It emanates lofty emanation to him. And these are the prophets and this is prophecy and this is its understanding. And the full elucidation of this principle is very lengthy and it is not our intention to demonstrate all of its paradigms and to elucidate the nature of its attainment; as this is the understanding of wisdom, more generally. Rather, I am mentioning it only in passing. And the verses of the Torah testify to the prophecy of many prophets.
(ו) אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל דִּבְ֒רֵי נְבִיאִים אֱמֶת:
(6) 6. I believe with complete faith that all the words of the prophets are true.
(יב) נבואה
(יג) שֶֽׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ, אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ:
(12) 6) Truth of Divine Prophecy
(13) The fullness of His prophecy, He bestowed on those He treasured, and in whom He gloried.
היסוד השביעינבואת משה רבינו ע"ה והוא שנאמין כי הוא אביהם של כל הנביאים אשר היו מלפניו ואשר קמו מאחריו כלם הם תחתיו במעלה והוא היה הנבחר מכל מין האדם אשר השיג מידיעתו יתברך יותר מכל מה שהשיג או ישיג שום אדם שנמצא או שימצא וכי הוא ע"ה הגיע התעלותו מן האנושות עד המעלה המלאכותית ונכלל במעלת המלאכים לא נשאר מסך שלא קרעו ונכנס ממנו ולא מנעו מונע גופני ולא נתערב לו שום חסרון בין רב למעט ונתבטלו ממנו הכחות הדמיונות והחושיות והשגותיו ונבדל כח המתעורר המשתוקק ונשאר שכל בלבד ועל הענין הזה נאמר עליו שהיה מדבר עם הש"י בלא אמצעיות מן המלאכים. רצוני היה לבאר זה הענין הנפלא ולפתוח המנעול ממקראות התורה ולפרש טעם פה אל פה וכל הפסוק בזולתו מענינו לולא שראיתי שאלה הענינים יצטרכו לראיות רבות מאד והיינו צריכין להצעות רבות והקדמות ומשלים ושנבאר בתחילת מציאות המלאכים ושנוי מעלותיהן מן הבורא הש"י ושנבאר הנפש וכל כחותיה ויתרחב העגול עד שנדבר בצורות שזכרו הנביאים שראוי לבורא ולמלאכים ויכנס בזה שיעור קומה וענינו ולא יספיק בענין זה לבדו ואפילו יהיה מקוצר בתכלית הקצור מאה דפים ולפיכך אניח אותו למקומו אם בספר הדרשות שיעדתי לחברו או בספרי הנבואה שאני מתעסק בו או בספר שאחבר אותו בפירושי אלו היסודות:
The seventh principle [is] the prophecy of Moshe, our teacher - peace be upon him - and that is that we believe that he was the father of all the prophets that were before him and that arose after him, [meaning] that all are below him in [loftiness] and that he is the chosen one from the entire human species. [This is so] since he grasped more of His knowledge than any man who lived and more than any man who will live, and he arrived at an elevation above man - until he reached the level of angels and was included in the domain of the angels. No barrier remained that he did not pierce and go through and no physical impediment impeded him and no defect - whether large or small - was a part of him. And the illusory and physical powers and their perceptions disappeared from him and the power of arousal and desire were separated from him and he remained only intellect. And about this matter, it is stated about him that he would speak with God, may He be blessed, without an angelic intermediary. My desire was to elucidate this amazing matter and to open the lock from the verses of the Torah and to explain the meaning of "Mouth to mouth" (Numbers 12:8) and the entire verse besides [this phrase] about this matter. However, I saw that these matters would require very many proofs and that we would have needed many propositions and introductions and parables, and that we first elucidate the existence of angels and the difference in their level from the Creator, God - may He be blessed - and that we elucidate the [nature of the] soul and all of its powers. And the circle would be so wide to the point that we would speak about the forms that the prophets spoke about, that are fitting for the Creator and for the angels. And we would enter into this with a full posture and in its context. And a hundred pages would not suffice just for this matter - and even if it was greatly shortened. And therefore I will leave it for its place, whether in the book of homilies that I have projected to write or in the books of prophecy that I am involved with or in the book that I will write to elucidate these principles.
(ז) אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁנְּ֒בוּאַת משֶׁה רַבֵּֽנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְ֒תָה אֲמִתִּית וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּ֒בִיאִים לַקּוֹדְ֒מִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו:
(7) 7. I believe with complete faith that the prophecy of our teacher, Moses, may he rest in peace, was true, and that he was the father of all prophets, —of those who preceded him, and of those who followed him.
(יד) נבואת משה אמיתית
(טו) לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה עוֹד, נָבִיא וּמַבִּיט אֶת־תְּמוּנָתוֹ:
(14) 7) Moses was the greatest of all prophets
(15) There never arose in Israel another like Moses, a prophet who beheld God’s image.
ואחזור לכוונת זה היסוד השביעי ואומר שנבואת משה רבינו ע"ה נבדלת מנבואת כל הנביאים בארבעה דברים. הראשון כי איזה נביא שהיה לא דבר לו הש"י אלא על ידי אמצעי ומשה בלא אמצעי שנאמר פה אל פה אדבר בו. והענין השני כי כל נביא לא תבא לו הנבואה אלא כשהוא ישן כמו שאמר במקומות בחלום הלילה בחזיון לילה ורבים מענין זה או ביום אחר שתפול תרדמה על האדם בענין שנתבטלו ממנו כל הרגשותיו ונשאר מחשבתו פנויה כענין חלום וענין זה נקרא מחזה ומראה ועליו נאמר במראות אלקים ומשה יבא אליו הדבור ביום והוא עומד בין שני הכרובים כמו שיעידו הש"י ונועדתי לך שם ואמר הש"י אם יהיה נביאכם וגו' לא כן עבדי משה פה אל פה אדבר בו וגו'. הענין השלישי כי הנביא כשתבא אליו הנבואה ואע"פ שהוא במראה וע"י מלאך יחלשו כחותיו ויתקלקל בניינו ויגיע לו מורא גדול מאד כמעט שתצא רוחו ממנו כמו שאמר בדניאל [יוד] כשדבר גבריאל עמו במראה אמר ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח ואומר ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה ואומר במראה נהפכו עלי צירי ומשה ע"ה לא היה כן אבל יבא אליו הדבור ולא ישיגוהו רתת ורעדה בשום פנים כמו שנאמר (שמות ל״ג:י״א) ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו כלומר כמו שלא יארע לאדם חרדה מדבור חבירו כן היה הוא משה ע"ה לא היה חרד מן הדבור ואע"פ שהוא היה פנים בפנים וזה לחוזק דבקותו בשכל כמו שזכרנו:
And I will return to the understanding of this seventh principle and I will say that the prophecy of Moshe, our teacher - peace be upon him - is distinct from the prophecy of all [other] prophets in four ways: The first one is that any prophet that existed was only spoken to by God, may He be blessed, through an intermediary. And Moshe was without an intermediary, as it states, "Mouth to mouth will I speak to him." And the second matter is that any [other] prophet would not get prophecy except when he was sleeping - as it is stated in many places, "in a dream at night," "in an apparition at night" and many like this - or during the day after falling into a trance in such a way that all of his feelings disappear from him and his [faculty of] thought becomes [fully] available, like in the matter of a dream. And this matter is called an apparition or a vision and about it, it is stated, "the vision of God." And the [divine] speech would come to Moshe during the day and he would be standing between the two cherubs (of the tabernacle), as God, may He be blessed, testified about it, "And I will meet you there" (Exodus 25:22). And God, may He be blessed, said (Numbers 12:6-8), "if you will have prophecies, etc. Not so is my servant, Moshe [...] Mouth to mouth I will speak to him, etc." And the third matter is that when a prophecy comes to [another] prophet - even though it is in a vision and through an angel - his powers weaken and his frame shrinks and a very great fear comes upon him; [so much so] that his spirit almost leaves him, as it is stated in Daniel 10:8-16, when [the angel,] Gavriel spoke with him, he said, "and there remained no strength in me and my expression changed upon me to destruction and I retained no strength," and he said, "and I was asleep on my face and my face was to the ground," and he said, "my pains have turned upon me." But Moshe, peace be upon him - was not like this; since the [divine] word would come upon him and fear and trembling would not come upon him in any way; as it is stated (Exodus 33:11), "And the Lord would speak to Moshe, face to face, as a man would speak to his fellow"; which is to say, just like the speech of his friend does not cause trembling to a person, so [too] was Moshe - peace be upon him - that he would not tremble from the [divine] word, and even though he was face to face. And this is because of the strength of his intellect's cleaving [to God], as we have mentioned.
והענין הרביעי כי כל הנביאים לא תנוח עליהם רוח הנבואה ברצונם אלא ברצון הש"י שהרי יעמוד הנביא ימים או שנים לא תבא לו הנבואה ויבקש מן הבורא הש"י שיודיע לו הדבר בנבואה ויעמוד עד שינבא או אחר ימים או אחר חדשים או שלא יודיעו בשום פנים וכבר היו מהם כתות שהיו מכיניןעצמן ומזככין מחשבותם כמו שעשה אלישע כמו שכתוב (מלכים ב ג׳:ט״ו) עתה קחו לי מנגן ובאה לו הנבואה ואינו מן ההכרחי שינבא בעת שיכין לזה ומשה רבינו ע"ה בכל עת שירצה אומר(במדבר ט׳:ח׳) עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם ונאמר (ויקרא ט״ז:ב׳) דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש אמרו חז"ל (ת"כ ריש פ' אחרי) אהרן בבל יבא ואין משה בבל יבא:
And the fourth matter is that the spirit of prophecy did not rest upon all of the [other] prophets according to their will, but only according to the will of God, may He be blessed. As behold, [it would happen that] a prophet would remain for days or years and not receive prophecy. And he would remain and request from the Creator, God - may He be blessed - that he inform him about something in prophecy and he would wait until he prophesied, for days or months, or He would not inform him in any regard. And there were among them groups that would prepare themselves and purify their thoughts - as Elisha did, as it is written (II Kings 3:15), "And now get me a musician" - and prophecy would come to him. But it was not necessarily [the case] that he would prophesy at the time that he prepared for it. But Moshe, our teacher - peace be upon him - [could receive prophecy] at any time that he wanted: He said (Numbers 9:8), "Wait and I will hear what the Lord commands for you"; and it is stated (Leviticus 16:2), "speak to your brother Aharon, that he should not come at any time to the Holy" - the sages, may their memory be blessed, said (Sifra on Leviticus 16:2), "Aharon is [in the category of] 'he should not come [at any time],' but Moshe is not [in the category of] 'he should not come.'
היסוד השמיני היות התורה מן השמים והוא שנאמין כי כל התורה הזאת הנתונה ע"י משה רבינו ע"ה שהיא כולה מפי הגבורה כלומר שהגיעה אליו כולה מאת ה' יתברך בענין שנקרא על דרך השאלה דבור ואין ידוע היאך הגיע אלא הוא משה ע"ה שהגיע לו וכי הוא היה כמו סופר שקוראין לו והוא כותב כל מאורעות הימים הספורים והמצות ולפיכך נקרא מחוקק ואין הפרש בין ובני חם כוש ומצרים ושם אשתו מהטבאל ותמנע היתה פלגש ובין אנכי ה' אלקיך ושמע ישראל כי הכל מפי הגבורה והכל תורת ה' תמימה טהורה וקדושה אמת וזה שאומר שכמו אלה הפסוקים והספורים משה ספרם מדעתו הנה הוא אצל חכמינו ונביאינו כופר ומגלה פנים יותר מכל הכופרים לפי שחשב שיש בתורה לב וקליפה ושאלה דברי הימים והספורים אין תועלת בהם ושהם מאת משה רבינו ע"ה וזה ענין (סנהדרין ל.) אין תורה מן השמים אמרו חכמים ז"ל הוא המאמין שכל התורה מפי הגבורה חוץ מן הפסוק זה שלא אמר הקב"ה אלא משה מפי עצמו (שם צט.) וזה כי דבר ה' בזה הש"י ויתר ממאמר הכופרים אלא כל דבור ודבור מן התורה יש בהן חכמות ופלאים למי שמבין אותם ולא הושג תכלית חכמתם ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ואין לאיש אלא להלך בעקבות דוד משיח אלקי יעקב שהתפלל גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך (תהילים קי״ט:י״ח) וכמו כן פירש התורה המקובל ג"כ מפי הגבורה וזה שאנו עושים היום מתבנית הסוכה ולולב ושופר וציצית ותפילין וזולתם הוא בעצמו התבנית אשר אמר הש"י למשה והוא אמר לנו והוא נאמן בשליחותו והמאמר המורה על היסוד הזה הוא מה שנאמר (במדבר ט״ז:כ״ח) ויאמר משה בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות כל המעשים האלה כי לא מלבי:
The eighth principle [is] that the Torah is from Heaven and that is that we believe that this Torah that is given to us through Moshe, our teacher - peace be upon him - is completely from the mouth of the Almighty; which is to say that it all came to him from God, may He be blessed, in a manner that is metaphorically called speech. And no one knows how it came to him except Moshe himself, peace be upon him - since it came to him. And [we believe] that he was like a scribe who is dictated to and writes down all of the events, the stories and the commandments. And therefore [Moshe] is called the engraver. And there is no difference between "And the sons of Cham were Kush and Mitsrayim" (Genesis 10:6), "and his wife's name was" Meheitabel" (Genesis 36:39), "And Timnah was his concubine" (Genesis 36:12) [ on the one hand] and "I am the Lord, your God" (Exodus 20:2) and "Hear Israel" (Deuteronomy 6:4) [on the other]; since they are all from the mouth of the Almighty and it is all the Torah of God - complete, pure and holy truth. And anyone who says, "These type of verses or stories were written by Moshe on his own," is for our sages and prophets a heretic, and one who reveals [incorrect] faces [of the Torah] more than all of the heretics; since he thinks that there is a heart and a peel to the Torah and that these chronicles and stories don't have a point to them and that they are from Moshe our teacher - peace be upon him. And this matter of one who holds that the Torah is not from Heaven, the sages said about it (Sanhedrin 99a), that it is one who believes the whole Torah is from the mouth of the Almighty except for this one verse, which the Holy One, blessed be He, did not say, but rather it was from Moshe himself. And this is "Since he disgraced the word of the Lord" (Numbers 13:31) - God, may He be blessed, is above the statements of the heretics. Rather every single word of the Torah contains wisdom and wonders for the one who understands them. And their ultimate wisdom is not [fully] grasped, as 'its measure is longer than the earth and broader than the sea.' And a man should only walk in the footsteps of of David, the anointed of the God of Yaakov, who prayed (Psalms 119:18), "Uncover my eyes and I shall look upon the wonders of Your Torah." And so too, the accepted understanding of the Torah is also from the Almighty; and [so] that which we today make a [certain] form for the sukkah, the lulav, the shofar, the tsitsit, the tefilllin and other [such maters], it is the exact form that God, may He be blessed, said to Moshe, and which [Moshe] told to us - and he is reliable in his charge. And the statement that indicates this principle is that which is stated (Numbers 16:28), "with this shall you know that it is the Lord that sent me to do all of these acts, and it is not from my heart."
(ח) אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּ֒צוּיָה עַתָּה בְיָדֵֽינוּ הִיא הַנְּ֒תוּנָה לְמשֶׁה רַבֵּֽנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
(8) 8. I believe with complete faith that the entire Torah which is now in our possession, is the very one that was given to our teacher Moses, may he rest in peace.
(טז) תורה מן השמים
(יז) תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל, עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ:
(16) 8) Divine revelation of the Torah
(17) The Torah of truth the Almighty gave to His people through His prophet, the trusted one of His house.
היסוד התשיעי ההעתק והוא כי התורה הזאת מועתקת מאת הבורא הש"י לא מזולתו ועליה אין להוסיף וממנה אין לגרוע לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה שנאמר לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו וכבר בארנו מה שצריך לבאר ביסוד זה בפתיחת זה החבור:
The ninth principle [is] faithful transmission, and that is that this Torah has faithfully been transmitted from the Creator, God - may He be blessed - and not from anyone else. And [so] it cannot be added to and it cannot be taken away from, as it is stated (Deuteronomy 13:1), "you shall not add to it and you shall not take away from it." And we have already elucidated this principle in the introduction to this composition.
(ט) אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֺא תְהֵא מֻחְלֶֽפֶת וְלֺא תְהֵא תוֹרָה אַחֶֽרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:
(9) 9. I believe with complete faith that this Torah will not be exchanged, and that no additional Torah [will be given] by the Creator, blessed is His Name.
(יח) נצחיות התורה
(יט) לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר דָּתוֹ, לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ:
(18) 9) The Torah is immutable
(19) The Almighty will not exchange nor alter His Law. Never will He offer any alternative.
היסוד העשירי כי הוא הש"י יודע מעשיהם של בני אדם ואינו מעלים עינו מהם לא כדעת מי שאמר עזב ה' את הארץ אלא כמו שנאמר (ירמיהו ל״ב:י״ט) גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם וגו' וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וגו' (בראשית ו׳:ה׳) ונאמר זעקת סדום ועמורה כי רבה (שם יח) זהו מורה על היסוד העשירי הזה:
The tenth principle is that God, may He be blessed, knows the actions of people and does not ignore them. Not like the opinion of the one that said that 'the Lord abandoned the earth,' but rather as it is stated (Jeremiah 32:19), "Great of counsel and mighty of works, as Your eyes are open upon all the ways of people, etc."; "And the Lord saw that the evil of man was mighty upon the earth, etc." (Genesis 6:5); and it is stated (Genesis 18:2), "the yelling of Sodom and Ammorah, as it was mighty." And this is what indicates this tenth principle.
(י) אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵֽעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁ֒בוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:
(10) 10. I believe with complete faith that the Creator, blessed is His Name, knows all the deeds of men and all their thoughts, as it is said, He Who forms all their hearts as one, Who comprehends all their deeds.
(כ) השגחה
(כא) צוֹפֶה וְיוֹדֵֽעַ סְתָרֵֽינוּ, מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ:
(20) 10) God knows the acts and thoughts of man
(21) He scrutinizes and knows our secrets. He beholds the end of a thing at its beginning.
היסוד אחד עשר כי הוא הש"י נותן שכר למי שעושה מצות התורה ויעניש למי שעובר על אזהרותיה וכי השכר הגדול העולם הבא והעונש החזק הכרת וכבר אמרנו בזה הענין מה שיספיק והמקרא המורה על היסוד הזה מה שנא' (שמות ל״ב:ל״ב) ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא והשיב לו הש"י מי אשר חטא לי אמחנו מספרי ראיה שיודע העובר והחוטא לתת שכר לזה ועונש לזה:
The eleventh principle is that God, may He be blessed gives reward to the one who does the commandments of the Torah and punishes the one who transgresses its prohibitions and that the great reward is the world to come and that the strong punishment is being cut off. And we have already said about this matter that which will suffice. And the verse that indicates this principle is that which is stated (Exodus 32:32), "And now, if You will lift up their sin; but if not, erase me please," and God, may He be blessed, answered him (Exodus 32:33), "The one who sins against Me, I will erase from My book" - this is a proof that that He knows the servant and the sinner to give reward to this [one] and punishment to that [one].
(יא) אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְ֒רֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְ֒רֵי מִצְוֹתָיו:
(11) 11. I believe with complete faith that the Creator, blessed is His Name, rewards those who keep His commandments, and punishes those who transgress His commandments.
(כב) שכר ועונש
(כג) גּוֹמֵל לְאִישׁ חֶֽסֶד כְּמִפְעָלוֹ, נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ:
(22) 11) Divine reward and punishment
(23) He rewards man with kindness according to his deeds. He sends evil to the wicked according to his wickedness.
היסוד שנים עשר ימות המשיח והוא להאמין ולאמת שיבא ולא יחשב שיתאחר אם יתמהמה חכה לו ולא ישים לו זמן ולא יעשה. לו סברות במקראות להוציא זמן ביאתו וחכמים אומרים (סנהדרין צז:ע"ש) תפח רוחן של מחשבי קצין ושיאמין שיהיה לו יתרון ומעלה וכבוד על כל המלכים שהיו מעולם כפי מה שנבאו עליו כל הנביאים ממשה רבינו ע"ה עד מלאכי ע"ה ומי שהסתפק בו או נתמעט אצלו מעלתו כפר בתורה שיעד בו בתורה בפירוש בפרשת בלעם ופרשת אתם נצבים ומכלל יסוד זה שאין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד וכל החולק על המשפחה הזאת כפר בשם הש"י ובדברי נביאיו:
The twelfth principle [is] the Messianic era and that is to believe and to confirm that he will come and not to think that he is late. 'If the tarries, wait for him' and do not give him a [set] time and do not create analyses from the verses to extrapolate the time of his coming. And the sages said (Sanhedrin 97b), "The spirit of those that calculate the end should blow up." And [from this principle is] that he believes that [the Messiah] will have great advantage and stature and honor above all of the kings that ever were; according to that which all of the prophets prophesied about him; from Moshe, our teacher, - peace be upon him - to Malachi, peace be upon him. And one who doubts him or for whom his stature is diminished denies the Torah, as the Torah testifies about him in Parshat Bilaam and in Parshat Atem Netsavim. And included in this principle is that there should not be a king in Israel except from the House of David alone. And anyone who disputes [the status] of this family, denies the name of God, may He be blessed, and the words of His prophets.
(יב) אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִֽׁיחַ וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵֽהַּ עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא:
(12) 12. I believe with complete faith in the coming of the Messiah and even though he may tarry, nevertheless, I yearn every day for his coming.
(כד) ביאת המשיח
(כה) יִשְׁלַח לְקֵץ הַיָּמִין מְשִׁיחֵֽנוּ, לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ:
(24) 12) Belief in the coming of the Messiah
(25) He will send our Messiah at the end of days, to redeem all who await His final deliverance.
היסוד שלשה עשר תחיית המתים וכבר בארנוה וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כלם ונתברר בה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל ומצוה לאהבו ולרחם עליו ולנהוג עמו בכל מה שצוה הש"י איש לחבירו מן האהבה והאחוה ואפי' עשה מה שיכול מן העבירות מחמת התאוה והתגברות הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו אבל יש לו חלק לעוה"ב והוא מפושעי ישראל וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות ומצוה לשונאו ולאבדו ועליו נאמר (תהלי' קל"ט) הלא משנאך ה' אשנא. והנה הארכתי בדברים הרבה ויצאתי מענין חבורי אבל אני עשיתי זה לפי שראיתי בו תועלת באמונה לפי שאספתי בו דברים מועילים מפוזרים מספרים גדולים לכן דע אותם והצלח בהם וחוזר (אלה) [עליהם] פעמים רבות והתבונן בהם התבוננות יפה ואם השיאך לבך ותחשב שהגיעו לך ענינו מפעם אחת או מעשרה הרי הש"י יודע שהשיאך על שקר ולכן לא תמהר בקריאתו כי אני לא חברתי כפי מה שנזדמן לי אלא לאחר עיון גדול והתבוננות ואחר שראיתי דעות ברורות אמיתיות וזולתי אמיתיות וידעתי מה שהוא ראוי להאמן מהם והבאתי ראיה בטענות וראיות על כל ענין וענין ומהש"י להפיקני רצוני ולהדריכני בדרך הטובה ואחזור לענין הפרק:
The thirteenth principle [is] the Revival of the dead and we have already elucidated it. And when a person believes in all of these principles and his faith in them is clarified, he enters into the category of Israel; and it is [then] a commandment to love him and to have mercy upon him and to act with him according to everything which God, may He be blessed, commanded about the a man towards his fellow, regarding love and brotherhood. And even if he does what is in his ability from the sins, because of desire and the overpowering of his base nature, he is punished according to his sins, but he [still] has a share in the world to come, and is [only considered to be] from the sinners of Israel. But if one of these principles becomes compromised for a person, behold, he exits the category of Israel and denies a fundamental [dogma] and is called an apostate, a heretic and 'someone who cuts the plantings.' And it is a commandment to hate him and to destroy him, and about him it is stated (Psalms 139:21), "Do I not hate those that You hate, O Lord." And behold, I have written at great length about these things and I have gone on a tangent from the subject of my composition, but I have done this because I saw an [important] point to it about faith - as I have collected many useful things scattered in [various] great books. And you should know them and have success with them and review (these) [over them] many times and reflect on them with a proper reflection. And if your heart carries you away to think that you understand its content from one [reading] - or from ten - you will know that it has carried you away falsely. And therefore, do not haste in your reading of it; since I did not write it according to that which [just] came to me, but rather after great analysis and reflection. And after I saw clear and true opinions and [also] those not true, then I knew what was fitting to believe from them and brought proof in the claims and proofs on each and every matter. And it is from God, may He be blessed, to fulfill my wish and to guide me in the good path. And I will [now] return to the subject of the chapter [in the Mishnah].
(יג) אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַּעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵֽצַח נְצָחִים:
(13) 13. I believe with complete faith that there will be a resurrection of the dead at a time that pleases the Creator, blessed is His Name, and His Name will be exalted forever and to all eternity.
(כה) יִשְׁלַח לְקֵץ הַיָּמִין מְשִׁיחֵֽנוּ, לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ:
(כו) תחיית המתים
(25) He will send our Messiah at the end of days, to redeem all who await His final deliverance.
(26) 13) Divine resurrection of the dead