From Rabbi Freedman's research
By: Joseph Jacobs, Judah David Eisenstein
The Gentile employed in a Jewish household on the Sabbath-day to perform services which are religiously forbidden to Jews on that day. The Shabbat goy's duty is to extinguish the lighted candles or lamps on Friday night, and make a fire in the oven or stove on Sabbath mornings during the cold weather. A poor woman ("Shabbat goyah") often discharges these offices. The hire in olden times was a piece of ḥallah; in modern times, about 10 cents.
According to strict Jewish law, a Jew is not allowed to employ a non-Jew to do work on the Sabbath which is forbidden to a Jew. The rule of the Rabbis is "amirah le-goy shebut" (i.e., "to bid a Gentile to perform work on the Sabbath is still a breach of the Sabbath law," though not so flagrant as performing the work oneself); but under certain circumstances the Rabbis allowed the employment of non-Jews, especially to heat the oven on winter days in northern countries.
Legendary literature contains many instances in which the Shabbat goy was replaced by a Golem. The latest story in which the Shabbat goy plays a rôle is that of K. L. Silman Franco, in Hebrew, in "Aḥiasaf," 5665 (1904-5). Maxim Gorki, the Russian novelist, was once employed as a Shabbat goy by the Jewish colonists in the governments of Kherson and Yekaterinoslav.
Bibliography:
- Jacobs, in Jewish Year Book, 5659 (1899), p. 291.
If the sick person wants to make a Kinyan in order to confirm his will, it may be done even on Shabbos. Also, if he wants to send for his relatives, it is permitted to hire a non-Jew on Shabbos, and to send him to bring them.
(א) מלאכת גוי / היתר מלאכת גוי עבור חולה ועבור מצטער (מזגן)
(ב) האיסור שקבעו חכמים לבקש מגוי לעשות מלאכה בשבת אינו אלא במצב רגיל, אבל לצורך חולה מותר לבקש מגוי לעשות כל מלאכה, ואפילו מלאכה שאסורה מהתורה. וכל זה אמור לגבי חולה שאין בו סכנה, אבל אם יש במחלתו סכנה, גם יהודי צריך לחלל שבת כדי להצילו, שפיקוח נפש דוחה שבת (שו"ע או"ח שכח, יז). ודיני חולה יבוארו להלן בפרקים כז-כח.
(ג) גם קטן שצריך מאוד לדבר מסוים נחשב כחולה שאין בו סכנה, ומותר לומר לגוי לעשות עבורו מלאכה האסורה מהתורה. לפיכך, מותר לבקש מגוי לבשל מאכלים לצורך קטן שאין לו מה לאכול. וכן מותר לומר לגוי להדליק אור בבית שיש בו ילדים שמפחדים מאוד מהחושך (רמ"א, או"ח רעו, א, משנה ברורה ו; רמ"א, או"ח שכח, יז, לעיל כד, ו).
(ד) בארצות הקרות שבצפון אירופה נוצרה בעיה קבועה של חימום הבית בשבת, שהואיל והיו מחממים את הבית בתנורים שהוסקו בעצים ופחמים, עד הבוקר התנור היה כבה. וכיוון שהכל נחשבים חולים בקור כזה, התירו להם לבקש מגוי לבוא להדליק למענם בכל שבת בבוקר את התנור (שו"ע או"ח רעו, ה). וקראו לגוי שעשה זאת 'גוי של שבת'. אבל כיום שניתן להפעיל תנורים על חשמל או גז, והם אינם כבים במשך השבת, אין היתר להסתייע באופן קבוע ב'גוי של שבת'. ורק אם במקרה התנור כבה והקור עז, אף שאין שם ילדים קטנים, מותר לבקש מגוי להדליק תנור. ובבית שיש בו ילדים שנצרכים לכך מאוד, גם כשהקור אינו עז כל כך, מותר לבקש מגוי להדליק תנור (שש"כ כג, כח, ועי"ש הערה פז).
(ה) ההיתר לבקש מגוי לעשות מלאכה אסורה מהתורה הוא דווקא לצורך חולה, אבל עבור מצטער אסור לבקש מהגוי לעשות מלאכה שאסורה מהתורה. אמנם מלאכה שאסורה מדברי חכמים – מותר לבקש מגוי לעשות עבור מצטער. ויש אומרים לפי זה, שמותר ביום חם לבקש מגוי להדליק את המזגן. וזאת משום שלדעתם הדלקת מזגן אסורה מדברי חכמים בלבד, ואם כן לצורך מצוות עונג שבת וכדי להסיר צער גדול, מותר לבקש מהגוי להדליק את המזגן. אלא שהואיל ויש סוברים שהדלקת מזגן אסורה מהתורה (לעיל יז, ב), נכון לבקש מהגוי שידליק את המזגן בשינוי, כגון שילחץ על השלט על ידי כפית (ואז הוא 'שבות דשבות').
(ו) ואם הדליקו את המזגן ונעשה קר מאוד, מותר לבקש מגוי לכבות את המזגן. ועדיף לומר לו שקר מדי, כדי שיבין ברמז בדרך של סיפור שטוב לכבות את המזגן. ואם לא יבין מעצמו, מותר לומר לו במפורש לכבות את המזגן.
(1) Melakha Performed by a Non-Jew / A Non-Jew’s Melakha for Someone Sick or Suffering (and Air Conditioners)
(2) Under normal circumstances, one may not ask a non-Jew to perform melakha on Shabbat. However, for the sake of a sick person, one may ask a non-Jew to perform melakhot, even those that are prohibited by Torah law. These leniencies apply even to one who is not dangerously ill. If one is dangerously ill, then even a Jew must desecrate Shabbat in order to help him, as saving a life overrides Shabbat (SA 328:17). The laws pertaining to sick people will be explained below in chapters 27 and 28.
(3) A child who needs something very badly has the same status as a sick person, and one may ask a non-Jew to do even melakhot that are prohibited by Torah law on his behalf. Therefore, one may ask a non-Jew to cook for a child who has nothing to eat or to turn on a light in the home of children who are very scared of the dark (Rema 276:1; MB ad loc. 6; Rema 328:17; 24:6 above).
(4) In the cold areas of northern Europe, keeping homes warm on Shabbat was an ongoing struggle. Since homes were generally heated by coal- or wood-burning stoves, by Shabbat morning the fuel supply would be depleted and the fire in the stove would go out. Since all people are considered ill when it comes to extreme cold, the rabbis permitted asking a non-Jew to come and light the stove on Shabbat morning (SA 276:5). The non-Jew who did this was known as the “Shabbos goy.” Nowadays, however, when heaters are powered by electricity or gas and do not run out during Shabbat, there is no justification for using a “Shabbos goy” on a regular basis. Only if, by chance, the heater went off and it is extremely cold, may one ask a non-Jew to turn on the heat. One may do this even if there are no small children. In a home with children who truly need the heat, one may ask a non-Jew to turn on a heater even if it is not extremely cold (SSK 23:28; see n. 87 ad loc.).
(5) Permission to ask a non-Jew to do melakhot that are prohibited by Torah law is limited to the needs of the ill. For one who is suffering but not ill, one may ask a non-Jew to perform a rabbinically prohibited melakha but not one that is prohibited by Torah law. Based on this, some maintain that on a hot day one may ask a non-Jew to turn on an air conditioner, claiming that turning on an air conditioner is only rabbinically prohibited. Accordingly, for the sake of the mitzva of oneg Shabbat, and in order to alleviate great suffering, one may ask a non-Jew to turn on an air conditioner. However, since others maintain that turning on an air conditioner is prohibited by Torah law (17:2 above), it is proper to ask the non-Jew to turn it on using a shinui (for example, using a teaspoon to depress the air conditioner’s on button), which renders the action a shvut di-shvut.
(6) If the air conditioner is running and has gotten too cold, one may ask a non-Jew to turn it off. Preferably, one should simply tell him that it is too cold, and allow him to figure out on his own that he should turn off the air conditioner. If he does not take the hint, one may tell him directly.
(יט) (יט) אלא משום שבות - אבל דבר שאיסורו מה"ת אסור ע"י א"י אפילו לדבר מצוה כדלקמן בסימן של"א ס"ו וע"כ אסור לומר לא"י להדליק נר כדי ללמוד ולהתפלל:
(כ) (כ) והוא שיהיה שם וכו' - דכיון שהאיסור אינו אלא מדרבנן ואיסור אמירה לא"י הוא ג"כ רק מדרבנן והוי שבות דשבות לא גזרו באופנים אלו:
(כא) (כא) מקצת חולי - דאלו בחולי ממש הכולל כל הגוף או שיש בו סכנת אבר אפילו ישראל עושה שבות לחד דעה כמ"ש סימן שכ"ח סי"ז ודע שאין מדמין דבר לדבר בענין השבותין ואין לך בם להתיר אלא מה שאמרו חכמים דלגבי מילה לא התירו שבות דאמירה לא"י במקום מלאכה דאורייתא כמ"ש סימן של"א ס"ו וגבי לוקח בית בא"י מותר כמ"ש סימן ש"ו סי"א:
(כב) (כב) צורך הרבה - עיין במ"א שמסיק דדוקא במקום הפסד גדול אבל בלא"ה אין להקל כלל ובא"ר מפקפק אפילו באופן זה ועיין בסי"ט לענין סחורה הנפסדת ע"י גשמים:
(כג) (כג) ויש אוסרין - דס"ל דוקא במילה שרי הגמרא שבות דשבות [כגון להביא דרך חצר שאינה מעורבת האיזמל ע"י א"י למול בו] משום דהיא עצמה דחיא שבת אבל לא לצורך מצוה אחרת ועיין בלבוש ובא"ר דהלכה כדעה א':
(כד) (כד) אפילו במלאכה דאורייתא - ע"י א"י במקום מצוה מיהו כבר כתב רמ"א לעיל דיש להחמיר בזה וכן עיקר כי דעה זו היא רק דעת יחידאה והרי"ף והרא"ש והרמב"ם ועוד כמה גדולי ראשונים חולקין עליה ואך לענין מילה מצדד המ"א לקמן בסימן של"א לסמוך על דעה זו ועיין בא"ר שם. ודע דמה דקי"ל אמירה לא"י שבות הוא אפילו אם אומר לא"י שיאמר לא"י אחר לעשות לו מלאכה בשבת [הגאון מו"ה גרשון בעל עבודת הגרשוני] והחות יאיר בסימן נ"ג מצדד להקל בזה וכ"ש בדבר שאינו אלא משום שבות ועיין בספר החיים שכתב דבמקום הפסד גדול יש לסמוך על המקילין ועיין לעיל במה שכתבתי ס"ק י"א דשייך גם כן הכא:
We have a good relationship with them but we are curious as to how they must view us. Why is it okay for them to ask us to "work" during their Sabbath? Do they then consider us inferior because we are doing these neighborly favors?
The Aish Rabbi Replies
You are describing a phenomenon which is colloquially called a “Shabbos Goy.”
In essence, your neighbors should not be asking you to do things for them, which they themselves are not allowed to do on Shabbat. This is a Talmudic principle, as derived from the Torah which states that on Shabbat, "creative activity should not BE DONE for you" - i.e. even if you are only asking someone else to do it.
The only exceptions are: when there is a commandment to be fulfilled, great monetary loss, or a health-related situation. Air conditioning is considered health-related, because if things get too hot, people (especially the elderly, etc.) could faint or be exposed to other dangers.
Even in the above-mentioned cases, a Jew is only allowed to ask a non-Jew to do a rabbinic-level action. (Mishnah Berurah 307:19-24)
They certainly do not consider you inferior. Rather it is simple pragmatics: they are obligated in observing Shabbat laws that you are not. You can consider it a great kindness to be helping them out, just as any good neighbor would.
In recent times, Colin Powell, Mario Cuomo, Martin Scorsese, and an adolescent Elvis Presley assisted their Jewish neighbors in this way.
https://aish.com/shabbos-goy/