Chapter 15 / Fear not, Abram

אָנֹכִי מָגֵן לָךְ (בראשית טו, א), רַבִּי לֵוִי אָמַר תַּרְתֵּין, וְרַבָּנָן אָמְרֵי חָדָא. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר תֹּאמַר אוֹתָן אֻכְלוּסִין שֶׁהָרַגְתִּי שֶׁהָיָה בָּהֶם צַדִּיק אֶחָד וִירֵא שָׁמַיִם אֶחָד, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵר לִפְנֵי פַּרְדֵּסוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, רָאָה חֲבִילָה שֶׁל קוֹצִים וְיָרַד וּנְטָלָהּ, וְהֵצִיץ הַמֶּלֶךְ וְרָאָה אוֹתוֹ, הִתְחִיל מִטַּמֵּן מִפָּנָיו, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי מַה אַתָּה מִטַּמֵּן, כַּמָּה פּוֹעֲלִים הָיִיתִי צָרִיךְ שֶׁיָּקשׁוּ אוֹתָהּ עַכְשָׁיו שֶׁקָּשַׁשְׁתָּ אוֹתָהּ בּוֹא וְטֹל שָׂכָר. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אוֹתָן אֻכְלוּסִין שֶׁהָרַגְתָּ קוֹצִים כְּסוּחִים הָיוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, יב): וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים. רַבִּי לֵוִי אָמַר אוֹחָרִי, לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר תֹּאמַר אוֹתָן הַמְּלָכִים שֶׁהָרַגְתִּי שֶׁבְּנֵיהֶם מְכַנְסִין אֻכְלוּסִין וּבָאִים וְעוֹשִׂים עִמִּי מִלְחָמָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תִּירָא אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, מָה הַמָּגֵן הַזֶּה אֲפִלּוּ כָּל הַחֲרָבוֹת בָּאוֹת עָלֶיהָ הִיא עוֹמֶדֶת כְּנֶגְדָן, כָּךְ אַתְּ אֲפִלּוּ כָּל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים מִתְכַּנְסִין עָלֶיךָ נִלְחַם אֲנִי כְּנֶגְדָּן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי חָדָא, לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר יָרַדְתִּי לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצַּלְתִּי, יָרַדְתִּי לְמִלְחֶמֶת הַמְלָכִים וְנִצַּלְתִּי, תֹּאמַר שֶׁנִּתְקַבַּלְתִּי שְׂכָרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לִי כְּלוּם לֶעָתִיד לָבוֹא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תִּירָא אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, וְכָל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה חִנָּם עָשִׂיתִי עִמָּךְ, אֲבָל שְׂכָרְךָ מְתֻקָּן לֶעָתִיד לָבוֹא. שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ.

Bereshit Rabbah 44:4

...

תרתין - two

חדא - one

אוכלוסין - population

חבילה של קוצין - a bundle of thorns

קוצין כסוחין - mowed thorns

אוחרי - another interpretation

מגן - to defend, a shield

כבשן האש - the furnace

מדרש תנחומא, לך לך ט״ו:ב׳

אַל תִּירָא אַבְרָם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה (משלי כח, יד). וְכֵן כְּתִיב: חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ (משלי יד, טז). אַל תְּהִי קוֹרֵא אֶלָּא חָכָם וְסָר מֵרָע, יָרֵא, זֶה אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ אַל תִּירָא. מִמִּי הָיָה מִתְיָרֵא, מִשֵּׁם בֶּן נֹחַ שֶׁהָרַג אֶת בְּנוֹ, וְעֵילָם שְׁלֹשִים בָנִים הָיוּ לוֹ, וּכְתִיב: בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר (בראשית י, כב) וַהֲרָגוֹ, וְהָיָה מִתְיָרֵא לוֹמַר שֶׁהָרַגְתִּי בְנוֹ שֶׁל צַדִּיק, עַכְשָׁו יְקַלְּלֵנִי וְאָמוּת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּירָא, לֹא דַּיֶּיךָ שֶׁלֹּא יְקַלֶּלְךָ אֶלָּא יֵצֵא לִקְרָאתְךָ בְּדוֹרוֹן וּמְבָרְכֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם וְגוֹ', וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר וְגוֹ', וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ. מַהוּ מִגֵּן? מַנְגְּנָא עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְסָרָן בְּיָדֶךָ. וְהָיָה אַבְרָהָם נוֹטֵל עָפָר וְזוֹרֵק עֲלֵיהֶן וְנַעֲשׂוּ חִצִּים וּקְשָׁתוֹת וּרְמָחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ, יִרְדְּפֵם יַעֲבֹר שָׁלוֹם (ישעיה מא, ב-ג).

Midrash Tanchuma, Lech Lecha 15:2

He is fearful refers to Abraham, for he was told: Fear not. Whom did Abraham fear? He was afraid of Shem, the son of Noah, for he had slain the descendant of Elam, and Elam was one of Shem’s sons, as it is written: The sons of Shem: Elam, Asshur, etc. (Gen. 10:22). He was terrified because he had killed him. He said to himself: “I have slain the son of this righteous man, now he will curse me and I shall die.” The Holy One, blessed be He, replied: Fear not, for not only will he not curse you, but he will go forth to meet you bearing gifts and will bless you, as it is said: And Melchizedek, king of Salem, brought forth bread and wine … and he blessed him, and said: “… blessed be God the Most High, who hath delivered thine enemies into thy hand” (Gen. 14:18–20). What is the meaning of the word migen (“delivered”)? It indicates that the Holy One, blessed be He, performed a miraculous feat (manganah) when He delivered (migen) your enemies into your hand. Abraham grasped the dust and hurled it at his enemies, and the Holy One, blessed be He, converted the dust into arrows, bows, and spears, as it is said: His sword maketh them as the dust, His bow as the driven stubble. He pursueth them and passeth on safely (Isa. 41:2–3).

מדרש תנחומא, לך לך י׳:ב׳

אַתָּה מוֹצֵא אַבְרָהָם הָיָה מְהַרְהֵר אַחַר מִדַּת הַדִּין, וּמֶה הָיָה אוֹמֵר? אָמַר רַבִּי לֵוִי, אָמַר, כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁקִּבַּלְתִּי כָּל שְׂכָרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה. עֲזָרַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָם הַמְּלָכִים וְהִצִּילַנִי מִן הַכִּבְשָׁן. כְּבָר קִבַּלְתִּי שְׂכָרִי וְשׁוּב אֵין לִי שָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כֵּיוָן שֶׁהִרְהַרְתָּ אַחַר מַעֲשַׂי, עוֹלָה אַתָּה צָרִיךְ. לְפִיכָךְ, וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ (בראשית כב, ב). אָמַר רַבִּי יִצְחָק: הָיָה בְּלִבּוֹ הוֹגֶה לַעֲנָה מָרָה, אָמַר, שֶׁמָּא הַלָּלוּ שֶׁהָרַגְתִּי הָיָה בָהֶם צַדִּיקִים? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַלָּלוּ שֶׁהָרַגְתָּ, קוֹצִים בִּעַרְתָּ מִלְּפָנַי וְאֵין לְךָ עָוֹן בְּדָבָר זֶה, אֶלָּא שָׂכָר אַתָּה נוֹטֵל עֲלֵיהֶם, שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד מִכָּאן וּלְהַבָּא.

Midrash Tanchuma, Lech Lecha 10:2

You find that Abraham once pondered over the matter of divine justice. What did he say to himself? R. Levi was of the opinion that he said to himself: It appears to me as though I have already received my full reward in this world, inasmuch as the Holy One, blessed be He, has assisted me against the kings and has saved me from the furnace. Surely, I have received my full reward; there can be no additional reward awaiting me in the world-to-come. The Holy One, blessed be He, said to him: Since you dare to reflect upon My actions, you must bring a burnt offering to Me. Therefore, He said: Take now thy son, thine only son, whom thou lovest, even Isaac, and get thee into the land of Moriah; and offer him there for a burnt offering upon one of the mountains which I will tell thee of (Gen. 22:2). R. Isaac declared: Abraham excoriated himself unmercifully, saying: Perhaps among those whom I have killed, there were some righteous men. The Holy One, blessed be He, replied: Those whom you have destroyed were like thorns that you eradicated from before Me. You have committed no sin because of it; rather you shall be greatly rewarded because of it, both now and in the future.

רלב"ג על התורה, בראשית ט״ו:א׳:א׳-ח׳

ר' לוי בן גרשם (פרובאנס, 1288-1344)

אחר הדברים האלה וגו'. [...] שאחר הדברים האלה היה דבר יי' אל אברם במראה הנבואה ואמר אליו אל תירא אברם שיקרך עון במה שהטבת לאנשי סדום ועמורה עם היותם רעים וחטאים כי אנכי מגן לך לשמרך מכל רע. ולא די שלא יגיעך עונש במה שעשית מזה אבל יהיה שכרך ממני הרבה מאד בשאעשיר אותך עושר גדול תחת מה שנתת למלך סדום לכבודי כדי שלא יאמר שהוא העשיר אותך.

Ralbag on Torah, Genesis 15:1:1-8

...