(א) דיני הפתילה והשמן ובו י סעיפים:
אין עושין פתילה לנר של שבת בין נר שעל השלחן בין כל נר שמדליק בבית מדבר שהאור אינו נאחז בו אלא נסרך סביביו והשלהבת קופצת כגון צמר ושער וכיוצא בהם אלא מדבר שהאור נתלה בו כגון פשתה נפוצה ובגד שש וצמר גפן וקנבוס וכיוצא בהן: הגה ואם הדליק בדברים האסורים אסור להשתמש לאורו (תשובת הרשב"א סי' קע"ח) ויש אומרים דאם יש נר אחד מהדברים המותרים מותר להשתמש לאור האחרים וכן דבר שאפשר בלא נר מותר לעשות אפי' אצל נרות האחרים ולצורך שבת יש להקל בדיעבד (הגהות מרדכי פ"ק ופ"ב דשבת):
(ב) כרך דבר שמדליקין בו על דבר שאין מדליקין בו אם נתכוין להעבות (פי' לעשותה עבה) הפתילה כדי להוסיף אורה אסור ואם נתכוין להקשות הפתילה כדי שתהא עומדת ולא תשלשל למטה מותר ומטעם זה מותר לכרוך דבר שמדליקין בו על גבי גמי או קש כדי ליתן הפתילה בעששית: הגה נותנין גרגיר של מלח וגריס של פול על פי הנר בערב שבת כדי שיהא דולק יפה בשבת (מיימוני פ"ה וטור):
(ג) אין מדליקין נר לשבת אלא משמן הנמשך אחר הפתילה ולפיכך אין מדליקין בזפת ולא בשעוה ולא בשמן העשוי מצמר גפן ולא באליה ולא בחלב וכן אין מדליקין בעטרן מפני שריחו רע ויניחנו ויצא ולא בצרי מפני שריחו נודף שמא יסתפק ממנו ונמצא מתחייב משום מכבה:
(ד) אפילו נתן מעט שמן זית בשמנים אלו שאינם נמשכים ואז נמשכים אין מדליקין בהם:
(ה) חלב מהותך וקרבי דגים אין מדליקין בהם ואם נתן בהם מעט מאחת מהשמנים שמדליקין בהם מותר להדליק בהם:
(ו) שאר כל השמנים חוץ מאלו מדליקין בהם ומכל מקום שמן זית מצוה מן המובחר:
(ז) כרך זפת או שעוה או חלב סביב הפתילה מדליקים בהם:
(ח) המדליק צריך שידליק רוב מה שיוצא מן הפתילה מהנר:
(ט) אין צריך להבהב הפתילה (פי' ענין הבהוב יפול על דבר שאינו נשרף לגמרי וגם לא קיים לגמרי. אל תאכלו ממנו נא תרגום יונתן מהבהב: הגה ומ"מ נהגו להדליק הפתילה ולכבותה כדי שתהיה מחורכת ותאחוז בה האור יפה (טור):
(י) אין מדליקין בסמרטוטין אפילו מחורכין:
(1) 1. Laws of the wick and the oil, 10 Seifim: We do not make a wick for the Sabbath lamp, neither for the table lamp nor any lamp lit in the house, from a material whose light does not cling to it but rather moves around and whose flame jumps -- like wool or hair etc. Rather, from a material whose light attaches to it, like ripe flax or linen fiber or cotton or hemp etc. RAMA: And if you light with forbidden materials it is forbidden to use the light. (Responsa of Rashba no. 178) And some say that if there is one lamp of permitted materials it is permitted to use the light of the others, and also it is permitted to do something possible without a lamp, even by the other lamps. And for a Sabbath need it is possible to be lenient post facto. (Hagahos Mordechai ch. 1 and 2 of Shabbat)
(2) 2. A layer of a material with which we ignite on a material on which we do not ignite - if the purpose is to thicken the wick so as to add light, it is forbidden. If the purpose is to strengthen the wick so that it stands and doesn't slide down, it is permitted. And for this reason it is permitted to layer a material with which we ignite on top of reeds or straw in order to give the wick a partition. RAMA: We give a grain of salt or a bit of bean on the mouth of the lamp on Sabbath Eve so that it will burn beautifully on the Shabbat. (Maimoni ch. 5 and Tur)
(3) 3. We do not ignite the Sabbath lamp except from oil which follows after the wick, and therefore we do not ignite with pitch nor with wax nor with oil made from cotton nor from sheep-tail fat nor from forbidden fat. And also we do not ignite with tar because of its foul odor, and he'll place it and pass. And not with balsam sap because because of its wafting odor, lest he drain from it and find himself liable for extinguishment.
(4) 4. Even if he adds a bit of olive oil to these oils which do not follow, and then it follows -- we do not ignite with them.
(5) 5. Molten fat and fish entrails -- we do not ignite with them. And if one adds to them a bit of one of the oils we ignite with -- it is permitted to ignite with them.
(6) 6. We ignite with all oils except these, and always olive oil is an optional improvement.
(7) 7. A layer of pitch or wax or fat around the wick -- we ignite with them.
(8) 8. The igniter must ignite most of the lamp's wick.
(9) 9. It is not necessary to singe the wick. (Explanation: A singed piece which falls on something which is not totally burnt and is also is not fully whole. "Do not eat of it now" -- Targum Yonasan "singed." RAMA: And in all cases our custom is to light the wick and to then extinguish it so that it may be charred (before [re]kindling them for the sake of the mitzvah) [so that] the flame should catch on well. (Tur)
(10) 10. We do not light with rags even if they are singed. [note: See Shabbos 29a]
(א) (א) מדבר וכו' - הטעם בפסול פתילות ושמנים שאין מאירין יפה וחיישינן שמא יטה הכלי שיבוא השמן שבתוכו אל הפתילה כדי שידלק יפה וחייב משום מבעיר:
(ב) (ב) וקנבוס - והא"ר כתב דנכון להחמיר לכתחלה בקנבוס אם אפשר באחר:
(ג) (ג) האסורים - בין פסול פתילות ובין שמנים:
(ד) (ד) אסור להשתמש - אפי' תשמיש שאין צריך עיון שמא יטה דאלו בדבר שצריך עיון אסור לעשות בשבת לאור הנר אפילו בנר יפה כבסימן ער"ה והט"ז לקמן בסימן תרע"ג כתב דבעניננו אפילו ביש אחר עמו שרואה אותו אפילו הכי אסור דא"א ליזהר שלא יטה:
(ה) (ה) מותר להשתמש - אפילו הנרות עומדות בחדר אחר דכיון שיש במקום אחד נר כשר יזכור ולא יטה גם במקומות אחרים כן פירש במ"א ובא"ר כתב שכונת הרמ"א היינו דוקא באותו חדר עצמו ועיין בביאור הגר"א בד"ה וי"א דאם וכו' מדמה עניננו לנר חנוכה להי"א הזה ושם הלא אינו מותר להשתמש לנר חנוכה כ"א כשהנר כשר עומד אצלם ולא בחדר אחר הרי דמפרש כהא"ר וכן בספר קרבן נתנאל מחמיר כשעומד בחדר אחר:
(ו) (ו) בלא נר - כגון לשכב בחדר או למשוך יין מן המרתף והיינו דרך כלי [שקורים הא"ן או ליבע"ר בל"א] אבל לא דרך ברזא:
(ז) (ז) מותר לעשות - הא"ר פירש דוקא כשיש עכ"פ נר אחד כשר בבית שעי"ז מותר אפילו בחדר אחר אבל שארי אחרונים פירשו דאפילו אין נר כשר כלל מותר להי"א הזה:
(ח) (ח) בדיעבד - ואם יש נר אחד כשר ועומד אצלו נר פסול כתב המ"א דמותר להשתמש אפילו שלא לצורך שבת דלא יהא אלא נר אחד בלחוד וכמ"ש סימן רע"ו ס"ד עי"ש ועיין בבה"ל. והיינו דוקא לענין להשתמש כשכבר הדליק ומטעם דכיון דיש לו נר כשר שמדליק יפה תו לא אתי להטות אבל אין להקל מטעם זה להדליק לכתחלה נר כשר עם פסול [פמ"ג ולבו"ש]:
(ט) (ט) אסור - אף דעתה ע"י הכריכה האור נאחז ומאיר יפה ולא אתי להטות אפ"ה אסור גזירה שמא ידליק בו לבדו:
(י) (י) מותר - אפילו מדליק שניהם יחד דכיון שאין מכוין לפתילה להדליקו לא גזרו בו:
(יא) (יא) של מלח - לפי שהמלח צולל את השמן שתמשך אחר הפתילה:
(יב) (יב) של פול - כדי להניח הפתילה עליו. ובתוספתא פ"ב איתא טעם העושה כן כדי שיהא שוהה ודולק:
(יג) (יג) בזפת וכו' - היינו שיניחם בנר ויתן הפתילה בתוכם כמו שעושין בשמן אבל נרות כעין שלנו מבואר בס"ז דשרי. אין מדליקין בשמרי שמן דהוא עב ואינו נמשך היטב אחר הפתילה:
(יד) (יד) ולא בחלב - ושומן הבהמה הוא ג"כ בכלל חלב לענין זה כמו שביררנו בביאור הלכה ולענין חמאה יש לעיין אך לפי מה שידוע דדרך להתיך החמאה והשומן קודם שמדליקין בו יש עצה לזה דהיינו שיתן לתוכם מעט משמנים הכשרים ומהני בודאי וכדלקמן בס"ה אך מ"מ לכתחלה טוב ליזהר מלהדליק בהן אם יש לו שמנים אחרים כי לפעמים נשאר בנר שומן ונותן חמאה ומבשלן ועובר על איסור בישול בשר וחלב וגם על איסור הנאה אם לא בשומן עוף דקי"ל דאין בו משום בישול והנאה:
(טו) (טו) ויניחנו ויצא - וחובה לאכול בשבת אצל הנר:
(טז) (טז) בצרי - הוא שמן אפרסמון וריחו טוב מאד:
(יז) (יז) יסתפק ממנו - ויש עוד טעם אחר בש"ס מפני שהוא עף ונדבק בכותלי הבית ומבעיר את הבית ואדם בהול על ממונו ויבוא לכבות וכתב המג"א דמזה למדנו שלא יסתום התנור בעצים שלא יבוא לידי חילול שבת עי"ז:
(יח) (יח) מעט וכו' - אבל אם היה רובו משמנים הכשרים ומיעוט מהפסולים בטל ברוב ומותר:
(יט) (יט) אין מדליקין - דגזרינן דילמא אתי לאדלוקי בעינייהו:
(כ) (כ) חלב מהותך - שהתיכו אותו על האור או שהוא חלב מחוי ממעי הבהמה והוא שעדיין לא נקרשו אבל אם נקרשו הר"ן אוסר אפילו בנתינת שמן לתוכו וכתב הא"ר דכן עיקר אח"כ מצאתי בחידושי הרמב"ן והרשב"א והריטב"א שפסקו כן והביאו ראיה מירושלמי:
(כא) (כא) וקרבי דגים - שנימוחו. ושמן צלול שעושין מגלגל עינו של דג או מבשרו מותר אפילו בעיניה:
(כב) (כב) מותר וכו' - דלפי עיקר הדין היה מותר בחלב מהותך לפי שנמשך אחר הפתילה שפיר אלא דרבנן גזרו בו אטו שאינו מהותך וכשהוא בתערובות לא גזרו בו דה"ל גזירה לגזירה:
(כג) (כג) המובחר - דהוא נמשך אחר הפתילה טפי מכולהו ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשאר שמנים שאורן צלול והם קודמין לנר שעוה ונר שעוה קודם לנר של חלב דאורה צלול ויפה [מטה משה] ונ"ל דכ"ז לפי ענין הנר דבנר שלנו [שקורין סטרין] שצלול בודאי יותר מן השעוה ואינו רגיל להטות בו אפילו בחול זה עדיף מנר שעוה ואולי אף מכל השמנים דהרי בודאי לא אתי להטות ועיין מה שנכתוב לקמן בסימן ער"ה:
(כד) (כד) כרך זפת וכו' - דלא אסרו בכולהו אלא אם היו נתונים בכלי ונותן הפתילה בתוכם כמו שעושין בשמן שאז אין נמשכים אחר הפתילה אבל בזה נמשך שפיר עם הפתילה שבתוכו:
(כה) (כה) סביב הפתילה - דוקא אם הפתילה כשרה אבל אם היא פסולה לא מהני הכריכה סביב לה:
(כו) (כו) צריך שידליק - כדי שיהא הלהב עולה יפה מיד שיסלק ידו כמו שהיה הענין בהדלקת המנורה [לבוש]:
(כז) (כז) מן וכו' - וה"ה בנר שעוה וחלב:
(כח) (כח) ומ"מ נהגו - ואף בנר הכרוך כעין שלנו עושין כן. וזה יעשה האיש מתחלה ויהיה תועלת שלא תשהה האשה בהדלקתה בהגיע זמנה:
(כט) (כט) בסמרטוטין - היינו בלאי בגדי פשתן הגסים ומטעם שאין האור נאחז יפה בהן ועיין בפמ"ג. אין מדליקין על השלחן בנר חרס ישן דמאיס אא"כ הסיקו באור ואם הוא של זכוכית או של חרס מצופה שרי שאינו מאוס כ"כ. ובאיש עני שאין לו ודאי מותר ממה שיתבטל מנר שבת דהוא חובה [פמ"ג]: