(י) וַיִּצְבְּר֥וּ אֹתָ֖ם חֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם וַתִּבְאַ֖שׁ הָאָֽרֶץ׃
חמרם חמרם. כמו חמור חמורתים:
חמרם חמרם. צִבּוּרִים צִבּוּרִים, כְּתַרְגּוּמוֹ, דְּגוֹרִין – גַּלִּין:
(טז) וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשׁ֔וֹן בִּלְחִ֣י הַחֲמ֔וֹר חֲמ֖וֹר חֲמֹרָתָ֑יִם בִּלְחִ֣י הַחֲמ֔וֹר הִכֵּ֖יתִי אֶ֥לֶף אִֽישׁ׃
“With the jaw of an ass,
Mass upon mass!
With the jaw of an ass
I have slain a thousand men.”
חמור חמורתים: נפלו חמרים מעם הדומה לחמור, ופי' דבריו הכיתי אלף איש.
חמור חמרתים. בלחי החמור לצבור צברים רבים, בלועא דחמרא רמיתינון דגורין:
וַאֲמַר שִׁמְשׁוֹן בְּלוֹעָא דַחֲמָרָא רְמִיתִנוּן דְגוֹרִין בְּלוֹעָא דַחֲמָרָא קְטָלִית אֲלַף גַבְרָא:
ויצברו אותם חמרים חמרים. אין חומר פחות מעשרה איפות, שנאמר כי עשרת הבתים חומר (יחזקאל מה יד), וכתיב האיפה והבת תוכן אחת להם (שם שם יא)...
ואע״פ שלא כתוב הכתוב איחר מכת הצפרדעים, הדעת נותן לומר כי מכת הדם בנין אב לכל המכות, מה מכת דם שבעת ימים, אף כל אחת ואחת שבעת ימים,
חוץ מן החשך דכתיב בו בפירוש שלשת ימים (שמות י כב), ותוכל לומר כי גם החשך שבעת ימים, אבל שלשת ימים היתה אפילה, מכן ואילך הד' ימים חשך בלא אפילה,
כי יש אומרים שמחודש שבט התחילו המצריים ללקות, ולכך נקרא שבט שבו נשבטו המצריים, ומשבט עד ט״ו בניסן עשרה שבועות, שבוע לכל מכה.
מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא פירוש מדרשי על חמשת חומשי תורה וחמש מגילות. שם הספר מרמז לשם המחבר, טוביה, וגם למנהגו להתחיל כל פרשה עם ביאור קצר על פסוק שיש בו המילה 'טוב'. הפתיחה לפרשת בראשית הוא פירוש על הפסוק 'כי לקח טוב נתתי לכם'.
נוצר/נערך: Mainz, Germany (1105 - 1115 לספירה בקירוב)
(מתוך ספריא)