פורש - absent, gone
הדיבור - the speech (of God)
וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם וגו' (בראשית יג, יד), רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר כַּעַס הָיָה לְאָבִינוּ אַבְרָהָם בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרַשׁ לוֹט בֶּן אָחִיו מֵעִמּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַכֹּל הוּא מְדַבֵּק, וּלְלוֹט אָחִיו אֵינוֹ מָדַבֵּק. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר כַּעַס הָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ לוֹט עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ (בראשית טו, יח): לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְהוּא מַדְבִּיק אֶת לוֹט בֶּן אָחִיו כְּדֵי לְיָרְשׁוֹ, אִם כֵּן יֵלֵךְ וְיָבִיא לוֹ שְׁנֵי פְּרַסְתְּקִין מִן הַשּׁוּק וְיוֹרִישֵׁם אֶת שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה בֶּן אָחִיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כב, י): גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן, גָּרֵשׁ לֵץ, זֶה לוֹט, וְיֵצֵא מָדוֹן, וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי אַבְרָם וגו', (משלי כב, י): וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן, וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה וגו', (משלי כב, יא):
וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט, כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ (בראשית יג, יד טז): מָה עֲפַר הָאָרֶץ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כָּךְ בָּנֶיךָ יִהְיוּ מְפֻזָּרִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וּמָה עֲפַר הָאָרֶץ אֵינוֹ מִתְבָּרֵךְ אֶלָּא בַּמַּיִם, אַף יִשְׂרָאֵל אֵינָן מִתְבָּרְכִין אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמַיִם. וּמֶה עָפָר מְבַלֶּה אֶת כְּלֵי מַתָּכוֹת וְהוּא קַיָּם לְעוֹלָם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּטֵלִים וְהֵם קַיָּמִים. וּמֶה עָפָר עֲשׂוּיָה דַּיִּשׁ, אַף בָּנֶיךָ עֲשׂוּיִין דַּיִּשׁ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים.
מסוף העולם ועד סופו - from one end of the world to the other
מפוזרים - scattered
נמשל - equated, used as a parable for something
מבלה - corrodes
קים לעולם - exists forever
דיש - fodder, bran
