[יב]. רִקּוּדִין שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אוֹ בַּחֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה אוֹ בִּשְׁאָרֵי סְעוּדַת מִצְוָה, וְשׁוֹתֶה בְּמִדָּה וְכַוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, לִזְכּוֹת לְשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, לִשְׂמֹחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְכוּ', וְנִתְעוֹרֵר לְשִׂמְחָה עַל־יְדֵי זֶה עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ הַשִּׂמְחָה לְתוֹךְ הָרַגְלִין, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, עַל־יְדֵי זֶה מְגָרֵשׁ הַחִיצוֹנִים הַנֶּאֱחָזִין בְּהָרַגְלִין, וּמַמְתִּיק וּמְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים, וְזוֹכֶה לְקַבֵּל כָּל הַבְּרָכוֹת. וְהַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת שֶׁל הַרִקּוּדִין הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'. אֲבָל מִי שֶׁמְּרַקֵּד בְּהִתְלַהֲבוּת הַיֵּצֶר, הִיא בְּחִינַת אֵשׁ זָרָה, וְהַיַּיִן שֶׁשָּׁתָה הוּא בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים חַ"ו. נִמְצָא, רִקּוּדִין דִּקְדֻשָּׁה מַמְתִּיקִין הַדִּינִים כְּמוֹ פִּדְיוֹן: (לק"א סי' מ"א)
ליקוטי מוהר"ן י׳:ו׳
וּכְשֶׁנִּתְעַלֶּה הָרַגְלִין עַל־יְדֵי הָרִקּוּדִין, בְּחִינַת: נָשָׂא לִבּוֹ אֶת רַגְלָיו, וְנִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה, הַיְנוּ הָעֲבוֹדָה זָרָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם, חֲרוֹן־אַף בָּעוֹלָם (ספרי פ' ראה), וּכְשֶׁנִּתְעַבֵּר הָעֲבוֹדָה זָרָה, נִתְעַבֵּר הַחֲרוֹן־אַף, וְנִמְשָׁכִין חֲסָדִים, וְאָז הָרַגְלִין הֵם בִּבְחִינַת רַגְלֵי חֲסִידָיו (שמואל־א ב), הַיְנוּ בִּבְחִינַת חֲסָדִים, הַיְנוּ בְּחִינַת: חַסְדֵּי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים (ישעיהו נ״ה:ג׳); הַנֶּאֱמָנִים דַּיְקָא, כִּי נִתְבַּטְּלוּ הַמִּינוּת וְהַכְּפִירוֹת.
וּכְשֶׁנִּתְעַלֶּה הָרַגְלִין עַל־יְדֵי הָרִקּוּדִין, בְּחִינַת: נָשָׂא לִבּוֹ אֶת רַגְלָיו, וְנִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה, הַיְנוּ הָעֲבוֹדָה זָרָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם, חֲרוֹן־אַף בָּעוֹלָם (ספרי פ' ראה), וּכְשֶׁנִּתְעַבֵּר הָעֲבוֹדָה זָרָה, נִתְעַבֵּר הַחֲרוֹן־אַף, וְנִמְשָׁכִין חֲסָדִים, וְאָז הָרַגְלִין הֵם בִּבְחִינַת רַגְלֵי חֲסִידָיו (שמואל־א ב), הַיְנוּ בִּבְחִינַת חֲסָדִים, הַיְנוּ בְּחִינַת: חַסְדֵּי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים (ישעיהו נ״ה:ג׳); הַנֶּאֱמָנִים דַּיְקָא, כִּי נִתְבַּטְּלוּ הַמִּינוּת וְהַכְּפִירוֹת.
יז. עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים מְבַטְּלִין הַגַּאֲוָה שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְלִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁבָּאִים לְהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מַמְתִּיקִין דִּינִים וְזוֹכִין לְחָכְמָה וְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, וּלְהַשָּׂגַת כָּל הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר: (שם אות ה')