Nem kezdhet el előbb imádkozni a többieknél, ahogyan a következő talmudi elbeszélésből is kiderül.
To this end, he asked him: Why did the Master not attend the Shabbat lecture?
Rav Avya said to him: Because my heart was faint and I was unable to attend.
Abaye said to him: Why did you not eat something and come?
Rav Avya said to him: Does the Master not hold in accordance with that statement of Rav Huna? As Rav Huna said: A person may not taste anything before he recites the additional prayer.
Abaye said to him: My Master should have recited the additional prayer individually, eaten something, and then come to the lecture.
Rav Avya said to him: Does my Master not hold in accordance with that statement of Rabbi Yoḥanan: A person may not recite his individual prayer prior to the communal prayer?
Abaye said to him: Was it not stated regarding this halakha, Rabbi Abba said: They taught this in a communal setting?
In other words, only one who is part of a congregation is prohibited from praying alone prior to the prayer of the congregation. Even though Rav Avya was incorrect, the reason for his failure to attend the lecture was clarified through this discussion.
Az is probléma, ha előbb lép be az imába a többieknél, nemcsak az (volt, aki mindezt így értette), ha csak előbb fejezi be az egészet. (Valójában ez egy máchloket háposzkim, ahogyan a Piszké Tesuvá lábjegyzeteiből kiderül.)
פסקי תשובות צ'
טז. להקדים תפילתו לתפילת הציבור, ולמי שמאריך בשמו"ע
סעיי' שו"ע כשעומד עם הציבור אסור לו להקדים תפלתו לתפלת הציבור וכו'. ומיד כשנתאספו הציבור בביהכ"נ אף186 שעדיין לא התחילו להתפלל שוב יש איסור ליחיד הנמצא שם להקדים ולהתפלל שמונה עשרה לפני הציבור, אבל187 ברכות השחר וקרבנות ופסוקי דזמרה וק"ש וברכותיה אם רוצה לאמרם במתון ובכוונה יכול להקדים ולהתחיל לפני הציבור ובלבד ששמונה עשרה יתפלל יחד עם הציבור, אם כי יש ענין לומר מקרבנות188 ואילך עשרה יחד, וכל שכן ברכות189 קריאת שמע שנכון ומצוה לאמרם עם הציבור, אבל אין זה צריך להיות על חשבון התפילה בכוונה.
ומסקנת רבים מהאחרונים190 במי שדרכן להתפלל שמו"ע זמן ממושך ומפסיד עניית קדושה ואמנים דחזרת הש"ץ שרשאי להקדים שמו"ע לפני הציבור כדי שיוכל לגמור בשוה עם הציבור, ולענות אמן וקדושה כראוי אחר הש"ץ, אמנם אע"פ שרשאי לעשות כן אין191 עליו חיוב כלל בזה, ויש192 שכתבו שיש להעדיף שלא להתחכם לעשות כן, אלא לעמוד שמו"ע בשוה עם הציבור, אע"פ שבקביעות מפסיד עניית קדושה ואמנים עקב אריכות תפלתו, ועכ"פ במנחה ודאי193 אין לו להקדים שמו"ע כי מפסיד הקדיש דהש"ץ דלפני שמו"ע, ועניית יהא שמיה רבא עדיפא מקדושה, וכן בשחרית וערבית אין לו להקדים שמו"ע לפני חצי קדיש וברכו דלפני ברכות ק"ש.
אבל בשביל מעלת תפילת ותיקין עם הנץ החמה כתבו194 בשם הגר"א שאין ליחיד הנמצא בציבור להקדים ולעמוד שמו"ע לפני הציבור, אא"כ מדובר ברגע קט195 שאין ניכר הקדמתו.
ורק כשרואה שהציבור עומדים להפסיד זמן תפילה התיר בשו"ע להקדים להתפלל שמו"ע לפני הציבור, ואף שנמצא עמהם ובתוכם, וכן במקום196 חולי ואונס, כשניכר197 לציבור חליו או אונסן וסיבת הקדמתו, אבל אם אין ניכר לציבור מדוע מקדים, וכן בשאר סיבת אונס שפטרוהו מלהתפלל בציבור כגון ביוצא לדרך (ואין השיירה ממתנת לו) או במקום הפסד ממון וכיוצא בזה, אין רשאי להקדים תפלתו לתפלת הציבור אא"כ יצא198 מהיכל ביהכ"נ וילך למקום שאין הציבור רואים אותו.
העורות לנ"ל
190. שו"ת פרי הבואה ח"ב סי' ס"ה, מגן גיבורים קט"ז, משמרת שלים - קוידנוב סי' י' אות ו' ובמלואים שם במיה"ס בשם ס' אמרות שחורות שכן המנהג, דכיון וכוונתי ניכרת שעושה כן כדי להתפלל במתינות ובכוונה זגמר תפלתו יחד עם הציבור אין. בזה משום מבזה את הציבור, וגם טעמו של רבינו יונה (המובא בב"י ובשועה"ר סעי' י"א) דאסור להקדים משום שתפלת הציבור רצויה יותר לפני המקום, הבא שאני חלק מתפלתו מתפלל יחד עם הציבור ונגררת כל תפלתו אחריהם ושפיר חדר תפלה בציבור אע"פ שמקדים לפניהם, וכן העלו הלכה למעשה בשו"ת ישכיל עבדי ח"א סי' ג' וח"ד סי' ח', שו"ת באר משה ח"ד סי' ש', ובשו"ת יבי"א ה"ב סי' ז' שכבר מצאנו גדולי עולם שנהגו כן וכדאי' ב"אידי (ברכות כ"ז א, ד"ה יתבאר) "נהגו עכשיו מקצה הבמים להקדים וכו' מפני ההמון המטרידים" וכו', ובפר"ח סוס"י תצ"ו (שהקדים תפלתו לציבור בחז"ל ביו"ט שני ש"ג שהוא התפלל תפלה של חול עקב היותו מא"ז) ובב"ח סי' דל"י בשם מהרש"ל (מייצץ לשמש להתחיל בד"ח שמו"ע לפני. הציבוד למען יוכל לסיים במהרה ולהכריז "יעלה ויבוא עיי"ש, וכ"ה בישועות יעקב סי' תכ"ב בשם המהרש"ל) חזינן שהתירי להקדים התפילה מהמת סיבה מוצדקת ולא חששו שמפסיד תפילה בציבור עקב זאת.
192. מעשה רוקח על הרמב"ם פ"ו מהל' תפילה הט"ז, וכן הסכימו למעשה בשו"ת תפארת אדם סי' י"ב וישר"ת אור לציון ח"ב פ"ז אות ה' ושו"ת ויען יוסף - פאפא סי' נ"א דכיון דלשון הגמ' שאסור להקדים רצתה בתחילת התפלה אין לו שים אונס או חולי, והוא בכלל דברי הפמ"ג ריש סי' ק"ט המובא בביה"ל שם דיש להתחיל בשדה עם הציבור אע"פ שמפסיד קדושה, ועפ"י המבואר בשו"ע ופוסקים הבא היה שאין להקדים (ואם מאריך צלב בקשות פרטיות וכדו' יעשה זאת באלקי נצור ושם יוכל לענות לקדושה ולא ילדים להתפלל - ל-- הקמה החדש סקס"ו ושכן נהג מזרן בעל באר שמואל בשהגיע לאלוקי נצור היה רומז לש"ץ שיתחיל, והיה ממשיך להאריך בתחנונים וענה קדושה, ויש לציין גם לשון השלחן הטהור הבא בעל ה" "כולם יעמדו יחד להתפלל ואסור להקדים להתחיל להתפלל קודם הציבור אפילו רגע קטן". וכשיש באפשרותי לשמוע אה"כ ממנין אחר חזרת הש"ץ וקדושה בודאי אין לו לסמוך על המקילין להקדים התפלה.
Magyarázatok a törvény mögött rejlő logikára.
Források arra, hogy talán a közösségnél később sem ideális az Ámidába belépni.
Általában az alábbit szokták elsődleges forrásnak idézni erre, viszont eredetiben nem így másmá.
פרי מגדים אשל אברהם ק"ב
ב לקדיש. עיין מ"א. לאו דוקא, אלא עד יהא שמיה רשאי, ולא אמן בכלל, דאדרבה אסור. אח"כ הראה לסימן נ"ו אות ה', וסימן קכ"ד סעיף ח', כשיודע על מה קאי רשאי, יע"ש. ועיין אליה רבה אות זיי"ן דאמן נמי, ואין מוכרח. ומה שכתוב בסימן ס"ו [בטור] שמפסיק גם לאמן יהא שמיה, זה נראה. עוד כתב המ"א ב' דינים. א', דתפלת הציבור עדיף מאמן יהא שמיה רבה, ולכאורה קשה הא כאן מבואר דאמן יהא שמיה רבה עדיף מתפלת הציבור, וצ"ל דכאן לא הוה ממש תפלת הציבור דבא באמצע, מה שאין כן כשמכוין עמהם, ודוחק. ואליה רבה [ס"ק] זיי"ן הקשה דהא בסימן ס"ו יש אומרים דאמן יהא שמיה רבה עדיף מסמך גאולה (בב"י שם ד"ה כתבו התוספ'), ומסמך עדיף מתפלת הציבור כבסימן קי"א [סעיף ג]. ואף לדידן בסימן ס"ו סעיף ט' גאולה עדיף, מכל מקום ממה דעדיף אמן יהא שמיה רבה מתפלת הציבור אין חולק. ודין הב', דקדושה עדיף ממודים, זה אמת ויציב, וכמו שכתבתי בט"ז [אות א]. ולא תימא דרב הונא פליג אקדושה ובמודים לא פליג ר' יהושע בן לוי, לזה אמר דהטעם דרב הונא סובר יחיד אומר קדושה, ולדידן נהפוך הוא, והעד דהר"מ השמיט מודים, עיין מה שכתבתי בט"ז [אות] א':