לפני לימוד המקורות - רקע קצר להתפתחות מנהג שבת הלבשה.
הרב פנחס רפאל יהושע די-שיגורה – הרב פרד"ס [נפטר: אזמיר ה'תרי"א]
דבכל מדינה ומדינה אשר ישראל שמה ישבו אם מעט ואם הרבה זה דרכם דח'ק לעשות כדת היום אחת בשנה הלבשה לתשב"ר בגילה ובצהלה ואת היותר'ת בעירנו זאת עיר גדולה ש"ח [של חכמים] ושל סופרים מרבים בשמחה של מצוה להביא לבה"כ אלה הבגדים בקול שרי'ם ושרו'ת ותולים אותם בכותלי בה"כ למען יראו אותם כל העם וישישו בשמחה והיום הזה שבת לה' זכה לשם בשם שבת הלבשה וחל עלינו חוב'ת ביאו'ר למען דעת מאיזה טעם זכה לש"ט ולתהלה ש' זה להקרא בשם ש' הלבשה [...]. ועוד זאת לטובה עין רו'אה דביום ש"ק הלזה כמעט כולו לגבוה סלקא ומאז הבקר לראש אשמורות משכימין יחידי העירה הי"ו לבוא לבה"כ הלזה אשר מונחים ועומדים אלה הבגדים לשורר בקול נעים שירות ותשבחות להשי"ת ואשר לא בא מידו לשיר בקול נעים הנה זה בא ותלמודו בידו מאשר חננו ה' ויהי בעלות השחר כל העם רצום [צ"ל: רצים] לדבר מצוה להתפלל תפי' ותיקין כדי למהר לבא להטות אזן לשמוע הדרשא מאת הרב ומרביץ תורה קודם הוצאת ס"ת וכמעשהו ממנו עושים גם בתפי' המנחה וכמעט אין להם מנוחה ביוש"ק הלזה וכל היום נקדש בצדקה. ובודאי הגמור דכל כי האי מנהג הקדוש הזה דנהגו מימי עולם לעשות כדת היום בפירסום רב וגדול כזה יש לו שורש גדול וחיובא רמייא לאשר ולקיים המנהג ושלא לבטלו חלילה והודאות לשה"ג דמעולם לא שמענו ולא ראינו שנתבטל המנהג הלזה ואפי' שבאיזה זמן אתרמי מלתא שהיה צו'ק העתים ועם כ"ז מצוה הלזו לא נתבטלה מעולם ועדיין עושים אותה בשמחה ומבטחנו בשמו יתברך דעל מצוה הלזו הם אמרו גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה ונקראה בשם ש' הלבשה וכמו שאבאר בעזרתו ית"ש. (אות לישועה, אזמיר ה'תרל"ו, דרוש ב לשבת הלבשה, דף עה ע"א)
דבכל מדינה ומדינה אשר ישראל שמה ישבו אם מעט ואם הרבה זה דרכם דח'ק לעשות כדת היום אחת בשנה הלבשה לתשב"ר בגילה ובצהלה ואת היותר'ת בעירנו זאת עיר גדולה ש"ח [של חכמים] ושל סופרים מרבים בשמחה של מצוה להביא לבה"כ אלה הבגדים בקול שרי'ם ושרו'ת ותולים אותם בכותלי בה"כ למען יראו אותם כל העם וישישו בשמחה והיום הזה שבת לה' זכה לשם בשם שבת הלבשה וחל עלינו חוב'ת ביאו'ר למען דעת מאיזה טעם זכה לש"ט ולתהלה ש' זה להקרא בשם ש' הלבשה [...]. ועוד זאת לטובה עין רו'אה דביום ש"ק הלזה כמעט כולו לגבוה סלקא ומאז הבקר לראש אשמורות משכימין יחידי העירה הי"ו לבוא לבה"כ הלזה אשר מונחים ועומדים אלה הבגדים לשורר בקול נעים שירות ותשבחות להשי"ת ואשר לא בא מידו לשיר בקול נעים הנה זה בא ותלמודו בידו מאשר חננו ה' ויהי בעלות השחר כל העם רצום [צ"ל: רצים] לדבר מצוה להתפלל תפי' ותיקין כדי למהר לבא להטות אזן לשמוע הדרשא מאת הרב ומרביץ תורה קודם הוצאת ס"ת וכמעשהו ממנו עושים גם בתפי' המנחה וכמעט אין להם מנוחה ביוש"ק הלזה וכל היום נקדש בצדקה. ובודאי הגמור דכל כי האי מנהג הקדוש הזה דנהגו מימי עולם לעשות כדת היום בפירסום רב וגדול כזה יש לו שורש גדול וחיובא רמייא לאשר ולקיים המנהג ושלא לבטלו חלילה והודאות לשה"ג דמעולם לא שמענו ולא ראינו שנתבטל המנהג הלזה ואפי' שבאיזה זמן אתרמי מלתא שהיה צו'ק העתים ועם כ"ז מצוה הלזו לא נתבטלה מעולם ועדיין עושים אותה בשמחה ומבטחנו בשמו יתברך דעל מצוה הלזו הם אמרו גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה ונקראה בשם ש' הלבשה וכמו שאבאר בעזרתו ית"ש. (אות לישועה, אזמיר ה'תרל"ו, דרוש ב לשבת הלבשה, דף עה ע"א)
הרב יצחק ידידיה פרנקל, בתי כנסיות בתל אביב, בתוך: בית הכנסת – גליונות בית הכנסת הגדול תל-אביב, שנה ג חוברת ז(כד), ניסן תש"ח: תל אביב, ע"מ 295-296.
במרחק מטרים אחרים ממנו (מבית הכנסת של ר' דוד בשדרות וואשינגטון שבפלורנטין) בנוי לתפארת בית כנסת ספרדי בשם "יוסף ובנימין שושנה" – פרשת בית כנסת זה נקראת כמו אגדה: – אשה זקנה היתה גרה בפנת רחוב פלורנטין בבית בן קומה אחת. האשה ברצותה לעשות דבר טוב, הסכימה לבנות על בית זה קומה שניה לצורך בית כנסת. עסקנים ספרדים ידועי שם מיוצאי סלוניקי ואיסטאמבול ויתר ארצות הבאלקאן, אספו את הסכומים הדרושים והקימו בית כנסת גדול ויפה בחיצוניותו ובפנימיותו וניתן לו השם "יוסף ובנימין שושנה" ע"ש שני הבנים של מיסד בית הכנסת. קיימו בבית [ה]כנסת מקהלה ספרדית מסודרת, וחזן מפורסם, שהחזירו עטרת שירת ספרד ליושנה. ולא הסתפקו רק בתפילות ושירים אלא הנהיגו שעורים קבועים של תנ"ך עם פירוש המלבי"ם וכן שעורי מדרש רבה ועוד הנמשכים כל יום השבת עד לעת מנחה. אולם גולת הכותרת של פעולותיהם הוא "אגודת הלל וזמרה להלבשת יתומים".
קצת מוזר לאשכנזים אבל כשמו כן הוא: [הלל] וזמרה להלבשת יתומים. בשבת שלפני פסח מביאים לבית הכנסת מאות יתומים ובני עניים ובית הכנסת מלא מפה אל פה. החזן והמקהלה שרים שירי תהלים ועוד ולקול השירה והתפילות היפות מלבישים את היתומים נעלים ובגדים. וכן שולחים למוסדות ילדים בעיר. ונדמה לך שבבית כנסת זה, אין מן הצורך לחפש טעמים על שם "שבת הגדול" – כיוון שכאן זה באמת השבת הגדול. וכמה יפים מנהגי ישראל עם קדושים.
במרחק מטרים אחרים ממנו (מבית הכנסת של ר' דוד בשדרות וואשינגטון שבפלורנטין) בנוי לתפארת בית כנסת ספרדי בשם "יוסף ובנימין שושנה" – פרשת בית כנסת זה נקראת כמו אגדה: – אשה זקנה היתה גרה בפנת רחוב פלורנטין בבית בן קומה אחת. האשה ברצותה לעשות דבר טוב, הסכימה לבנות על בית זה קומה שניה לצורך בית כנסת. עסקנים ספרדים ידועי שם מיוצאי סלוניקי ואיסטאמבול ויתר ארצות הבאלקאן, אספו את הסכומים הדרושים והקימו בית כנסת גדול ויפה בחיצוניותו ובפנימיותו וניתן לו השם "יוסף ובנימין שושנה" ע"ש שני הבנים של מיסד בית הכנסת. קיימו בבית [ה]כנסת מקהלה ספרדית מסודרת, וחזן מפורסם, שהחזירו עטרת שירת ספרד ליושנה. ולא הסתפקו רק בתפילות ושירים אלא הנהיגו שעורים קבועים של תנ"ך עם פירוש המלבי"ם וכן שעורי מדרש רבה ועוד הנמשכים כל יום השבת עד לעת מנחה. אולם גולת הכותרת של פעולותיהם הוא "אגודת הלל וזמרה להלבשת יתומים".
קצת מוזר לאשכנזים אבל כשמו כן הוא: [הלל] וזמרה להלבשת יתומים. בשבת שלפני פסח מביאים לבית הכנסת מאות יתומים ובני עניים ובית הכנסת מלא מפה אל פה. החזן והמקהלה שרים שירי תהלים ועוד ולקול השירה והתפילות היפות מלבישים את היתומים נעלים ובגדים. וכן שולחים למוסדות ילדים בעיר. ונדמה לך שבבית כנסת זה, אין מן הצורך לחפש טעמים על שם "שבת הגדול" – כיוון שכאן זה באמת השבת הגדול. וכמה יפים מנהגי ישראל עם קדושים.
כתבי מהר"ם איררה (ירושלים תשס"ח), דרשה ה', דרוש לשבת הגדול
אחים, בחורי חמד של אגודת הלל-וזמרה להלבשת יתומים, אני פונה אליכם ומביע לכם את תודתי העמוקה ואת ברכותי החמות היוצאות מקרבי לבבי על השתדלותכם בעד המפעל הקדוש הזה, שאילולי אומץ לבכם בעבודה הזאת היתה תורת ההלבשה משתכחת ממנו בתל אביב, אני מעיד עליכם מה שראיתי בעיני איך שהייתם שמים לילות כימים ולא חסכתם לא על כחכם ולא על זמניכם ולא על ממוניכם, ואיך שהייתם רצים כצבי וגבורים כארי בכדי להקים את המפעל הגדול והקדוש הזה.
אתם בחורים המצוינים לא רציתם להסתפק להלביש את היתומים לבושים פשוטים בכדי לצאת דוקא ידי חובת הבריות, אלא עבדתם במרץ ואומץ עד שהגעתם לידי מדרגא גבוהה כזו שהצלחתם להלביש את היתומים לבושים יקרי הערך וחשובים מכף רגליהם ועד קודקודם, ז"א מהנעל עד הכובע.
אשריכם חברי אגודת הלל וזמרה שזכיתם לכך, אשריכם בזה ובבא, שפע ברכות יחולו על ראשיכם.
ואני תפילה וברכה שכשם שזכיתם למצוה זו להלבשת לבושים גשמיים ומדומים, כן תזכו להלביש את היתומים והילדים העזובים בשווקים וברחובות לבושים רוחניים ונצחיים, אמן.
אחים, בחורי חמד של אגודת הלל-וזמרה להלבשת יתומים, אני פונה אליכם ומביע לכם את תודתי העמוקה ואת ברכותי החמות היוצאות מקרבי לבבי על השתדלותכם בעד המפעל הקדוש הזה, שאילולי אומץ לבכם בעבודה הזאת היתה תורת ההלבשה משתכחת ממנו בתל אביב, אני מעיד עליכם מה שראיתי בעיני איך שהייתם שמים לילות כימים ולא חסכתם לא על כחכם ולא על זמניכם ולא על ממוניכם, ואיך שהייתם רצים כצבי וגבורים כארי בכדי להקים את המפעל הגדול והקדוש הזה.
אתם בחורים המצוינים לא רציתם להסתפק להלביש את היתומים לבושים פשוטים בכדי לצאת דוקא ידי חובת הבריות, אלא עבדתם במרץ ואומץ עד שהגעתם לידי מדרגא גבוהה כזו שהצלחתם להלביש את היתומים לבושים יקרי הערך וחשובים מכף רגליהם ועד קודקודם, ז"א מהנעל עד הכובע.
אשריכם חברי אגודת הלל וזמרה שזכיתם לכך, אשריכם בזה ובבא, שפע ברכות יחולו על ראשיכם.
ואני תפילה וברכה שכשם שזכיתם למצוה זו להלבשת לבושים גשמיים ומדומים, כן תזכו להלביש את היתומים והילדים העזובים בשווקים וברחובות לבושים רוחניים ונצחיים, אמן.
מטרות עמותה 580092104 הלל וזמרה להלבשת יתומים
לעזור ולתמוך ביתומים ויתומות ע"י המצאת, או רכישת, בגדים להלבשתם וביחוד לקראת חג הפסח, וכן אמצעים למזונותיהם, כלכלתם וחינוכם. לרכוש/לקבל מגרש ולהקים עליו בית ליתומים ויתומות, אשר ישמש להם כמחסה עד גיל הבגרות.
לעזור ולתמוך ביתומים ויתומות ע"י המצאת, או רכישת, בגדים להלבשתם וביחוד לקראת חג הפסח, וכן אמצעים למזונותיהם, כלכלתם וחינוכם. לרכוש/לקבל מגרש ולהקים עליו בית ליתומים ויתומות, אשר ישמש להם כמחסה עד גיל הבגרות.
להרחבה - מאמר על מנהג שבת הלבשה ותפוצתו.
מקורות נוספים - בחוברת 'החכם היומי'.