כתב הגר"א הנה המהלך בכל יום טוב הוא חציו לשם חציו לכם. שני זמנים יוצאים הם מן הכלל הזה. יום כפור הוא כולו להשם ופורים הוא כולו לכם, אלא שלקושטא דמלתא אין כאן שום יוצא מן הכלל. כי יום כפורים הוא יום כ-פורים. כלומר, שניהם ביחד מהווים בעניין זה מועד אחד. ובמועד הזה הכולל פורים ויום כפור, שפיר מתקיים בו חציו להשם וחציו לכם. עד כען דברי הג"רא.
Pachad Yitzchak, Purim 8
The Vilna Gaon wrote: here is a rule for every Yom Tov, that it is half for God and half for you. Two holidays are exceptions to this rule. Yom Kippur is entirely for God, and Purim is entirely for you. But...there is no exception from the rule. For Yom Kippurim is Yom K-("like")-Purim. Meaning: both together make up one holy time. And in this holy time are included Purim and Yom Kippur, and it stands as half for God and half for you.
(1) And so, on the thirteenth day of the twelfth month—that is, the month of Adar—when the king’s command and decree were to be executed, the very day on which the enemies of the Jews had expected to get them in their power, the opposite happened, and the Jews got their enemies in their power.
() בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן, וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן. כַּמָּה יַעַבְרוּן, וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן, מִי יִחְיֶה, וּמִי יָמוּת, מִי בְקִצּוֹ, וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ, מִי בַמַּיִם, וּמִי בָאֵשׁ, מִי בַחֶרֶב, וּמִי בַחַיָּה, מִי בָרָעָב, וּמִי בַצָּמָא, מִי בָרַעַשׁ, וּמִי בַמַּגֵּפָה, מִי בַחֲנִיקָה, וּמִי בַסְּקִילָה, מִי יָנוּחַ, וּמִי יָנוּעַ, מִי יִשָּׁקֵט, וּמִי יְטֹּרֵף, מִי יִשָּׁלֵו, וּמִי יִתְיַסָּר, מִי יַעֲנִי, וּמִי יַעֲשִׁיר, מִי יֻשְׁפַּל, וּמִי יָרוּם. וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה.
(undefined) On Rosh Hashanah it is inscribed, and on Yom Kippur it is sealed - how many shall pass away and how many shall be born, who shall live and who shall die, who in good time, and who by an untimely death, who by water and who by fire, who by sword and who by wild beast, who by famine and who by thirst, who by earthquake and who by plague, who by strangulation and who by lapidation, who shall have rest and who wander, who shall be at peace and who pursued, who shall be serene and who tormented, who shall become impoverished and who wealthy, who shall be debased, and who exalted. But repentance, prayer and righteousness avert the severity of the decree.
(ח) אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל. כחמשה עשר באב. וכיום הכפורים. שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין. שלא לבייש את מי שאין לו. כל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות. בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי לא, ל) שקר החן והבל היופי. אשה יראת ה' היא תתהלל.
(8) R. Simeon ben Gamaliel said, "Never were more joyous festivals in Israel than the fifteenth of Av and Yom Kippur, for on them the maidens of Jerusalem used to go out dressed in white garments—borrowed ones, in order not to cause shame to those who had them not of their own;—these clothes were also to be previously immersed, and thus they went out and danced in the vineyards, saying, Young men, look and observe well whom you are about to choose [as a spouse]; regard not beauty [alone], but rather look to a virtuous family, for 'Gracefulness is deceitful, and beauty is a vain thing, but the woman that feareth the Lord, she is worthy of praise' (Prov. 31:3); and it is also said (Prov. 31:31), 'Give her of the fruit of her hands, and let her own works praise her in the gates.'