(ו) חנוך לנער . לפי מה שתלמד לנער ותחנכהו בדברים אם לטוב אם לרע : גם כי יזקין לא יסור ממנה :
(ו) חנוך . התחל והרגל את הנער בשנים להוליכו בעבודת ה' לפי דרך חכמתו אם מעט ואם הרבה וכשיהיה מורגל בעבודת ה' אז גם כי יזקין לא יסור ממנה כי יתן לב להשכיל כשרון המעשה ההיא :
(6) Start to accustom the boy in his [early] years to the service of God through wisdom in things small and big; once he is accustomed to serving God well, when he grows old he will not stray [from the path] because his deeds will be enlightened.
(א) והנה, כשהיה בית ראשון קיים, שבו היה הארון והלוחות בבית קדש הקדשים, היתה השכינה, שהיא מלכות דאצילות, שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא שורה שם ומלובשת בעשרת הדיברות, ביתר שאת ויתר עז, בגילוי רב ועצום, יותר מגילויה בהיכלות קדשי הקדשים שלמעלה בעולמות עליונים. כי עשרת הדיברות הן כללות התורה כולה, דנפקא מגו חכמה עילאה, דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא. וכדי לחוקקן בלוחות אבנים גשמיים, לא ירדה ממדריגה למדריגה כדרך השתלשלות העולמות עד עולם הזה הגשמי. כי עולם הזה הגשמי מתנהג בהתלבשות הטבע הגשמי. והלוחות מעשה אלהים המה, והמכתב מכתב אלהים הוא, למעלה מהטבע של עולם הזה הגשמי, הנשפע מהארת השכינה שבהיכל קדשי קדשים דעשיה, שממנה נמשך אור וחיוּת לעולם העשיה, שגם עולם הזה בכללו. אלא בחינת חכמה עילאה דאצילות, שהיא כללות התורה שבעשרת הדיברות, נתלבשה במלכות דאצילות ודבריאה לבדן. והן לבדן, המיוחדות באור אין סוף שבתוכן, הן הנקראות בשם שכינה, השורה בקדשי הקדשים דבית ראשון, על ידי התלבשותה בעשרת הדיברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלהים חיים, [הוא עלמא דאתכסיא המקנן בעולם הבריאה, כנודע ליודעי ח"ן].