The תרווד

אומרים צדוקים. קובלין אנו עליכם פרושים. שאתם אומרים כתבי הקודש מטמאין את הידים וספרי הומריס אינו מטמא את הידים. אמר ר' יוחנן בן זכאי וכי אין לנו על הפרושים אלא זו בלבד. הרי הם אומרים עצמות חמור טהורים ועצמות יוחנן כהן גדול טמאים. אמרו לו. לפי חבתן היא טומאתן שלא יעשה אדם עצמות אביו ואמו תרוודות. אמר להם אף כתבי הקדש לפי חבתן היא טומאתן. וספרי הומריס שאינן חביבין אינן מטמאין את הידים:

Mishnah Yadayim 4:6

(6) The Sadducees say: we complain against you, Pharisees, because you say that the Holy Scriptures defile the hands, but the books of Homer do not defile the hands. Rabban Yohanan ben Zakkai said: Have we nothing against the Pharisees but this? Behold they say that the bones of a donkey are clean, yet the bones of Yohanan the high priest are unclean. They said to him: according to the affection for them, so is their impurity, so that nobody should make spoons out of the bones of his father or mother. He said to them: so also are the Holy Scriptures according to the affection for them, so is their uncleanness. The books of Homer which are not precious do not defile the hands.

משנה נזיר ז׳:ב׳

עַל אֵלּוּ טֻמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ, עַל הַמֵּת, וְעַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וְעַל כַּזַּיִת נֶצֶל וְעַל מְלֹא תַרְוָד רָקָב...

Mishnah Nazir 7:2

A nazirite shaves for having become impure from these following sources of ritual impurity: For having become impure with impurity imparted by a corpse; and for impurity imparted by an olive-bulk of a corpse; and for impurity imparted by an olive-bulk of fluid [netzel] from a corpse; and for impurity imparted by a full ladle [tarvad] of dust from a corpse...

תלמוד ירושלמי נזיר ז׳:ב׳:ו׳

אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. מְלֹא תַרְװָד אֶחָד נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמְּקוֹם הַמִּזְבֵּחַ וּבָרָא בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר. הַלְוַאי יִיבָּרֵא מִמְּקוֹם הַמִּזְבַּחַ וּתְהֵא לוֹ עֲמִידָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּיצֶר ײ֨ אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וּכְתִיב מִזְבַּח אֲדָמָה תַעֲשֶׂה לִי. מָה אֲדָמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִזְבֵּחַ אַף כָּאן מִזְבֵּחַ. וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. קָרוֹב לְאֶלֶף שָׁנָה חָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאַתְּ אָמַר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. אֶלָּא לְק̇מ̇ שָׁנָה הוּא חוֹזֵר לִמְלֹא תַרְװָד אֶחָד רָקָב. וְקַשְׁיָא. עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְתִינּוֹק בֶּן יוֹמוֹ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. עוֹג מְלֹא תַרְװָד רָקָב. וְתִינּוֹק בֶּן יוֹמוֹ מְלֹא תַרְװָד רָקָב. מְלֹא תַרְװָד רָקָב שֶׂאָֽמְרוּ יֶשְׁנוֹ מִקִּישְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו וּלְמַעֲלָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. מְלֹא הַיָּד הַגְּדוֹלָה. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מְחַוֵּי הָדָא דְרִבִּי מֵאִיר הָכֵין וְהָדָא דְרַבָּנִן הָכֵין.

Jerusalem Talmud Nazir 7:2:6

Rebbi Jehudah ben Pazi said, the Holy One, praise to Him, took a spoonful from the place of the altar and created Adam from it. He said, he shall have been created from the place of the altar so that he should be able to stand up. That is what is written: “The Eternal Omnipotent formed Adam the first of dust from the earth”, and it is written: “You shall build for me an altar of earth.” Since “earth” there means an altar, here also [it means] an altar. “His days should be a hundred and twenty years.” Adam the first lived close to a thousand years and you say, “his days should be a hundred and twenty years”! But after 120 years he returns to be a spoonful of decay. That is difficult. For Og, the king of Bashan, 120 years, and for a newborn baby 120 years? Og [becomes] a spoonful of decay, and a newborn baby becomes a spoonful of decay. “ The spoonful of decay which they mentioned is from his finger joints and upwards, the words of Rebbi Meïr, but the Sages say, from a fully developed hand.” Rebbi Ze‘ira, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi was illustrating that of Rebbi Meïr one way, that of the rabbis in another way.