מוקצה בשבת

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ כָּל־הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁנֶּחְשְׁדוּ לִהְיוֹת מְחַלְּלִין יָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת. הָדָא הִיא דִכְתִיב בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֡מָּה רָאִ֣יתִי בִֽיהוּדָ֣ה ׀ דוֹרְכִים גִּיתּוֹת בַּשַּׁבָּ֡ת וְעוֹמְסִים עַל־הַֽחֲמֹרִים וגו׳. וְאָֽסְרוּ לָהֶן הַכֹּל. כֵּיוָן שֶׁנִּגְדְּרוּ. הָיוּ מַתִּירִין לָהֶן וְהוֹלְכִין עַד שֶׁהִתִּירוּ לָהֶן אֶת הַכֹּל. חוּץ מִן הַמַּסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁלְמַחֲרֵישָׁה.

Jerusalem Talmud Shabbat 17:1:3

“Because the latter are not prepared,” and they are used only connected to the ground. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar: “Originally all implements could be taken on the Sabbath. Because they were suspected of desecrating holidays and Sabbaths as it is written, at that time I saw in Jehudah that they were working wine presses on the Sabbath … and loading on donkeys, etc., they forbade them everything. After they were fenced in they continued to permit to them until they permitted them everything except the big saw and the blade of the plough. Rebbi Yose said, also the engraver’s stylo. Rabban Simeon ben Gamliel says, also the anchor.” “A mortar, if there is garlic in it one may take it, otherwise one may not take it; Rabban Simeon ben Gamliel says, if it is a small mortar used at table then it is like a bowl and one moves it on the Sabbath.” Rebbi Yose, Rebbi Ila in the name of Rebbi Eleazar, Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Eleazar, they formulated before implements were permitted.

שבת קכ״ג ב:ח׳

תָּנוּ רַבָּנַן: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים שְׁלֹשָׁה כֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת: מִקְצוֹעַ שֶׁל דְּבֵילָה, וְזוּהֲמָא לִיסְטְרוֹן שֶׁל קְדֵרָה, וְסַכִּין קְטַנָּה שֶׁעַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן. הִתִּירוּ, וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ, וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ, עַד שֶׁאָמְרוּ: כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת, חוּץ מִן מַסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵישָׁה.

מַאי הִתִּירוּ, וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ, וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ?

אֲמַר אַבָּיֵי: הִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ, וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ, וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר, לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ — אִין, לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ — לָא. וַעֲדַיִין בְּיָדוֹ אַחַת — אִין, בִּשְׁתֵּי יָדָיו — לָא, עַד שֶׁאָמְרוּ: כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת, וַאֲפִילּוּ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מִכְּדֵי ״הִתִּירוּ״ קָתָנֵי, מַה לִּי לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ, מַה לִּי לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ? אֶלָּא אָמַר רָבָא: הִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר בֵּין לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּבֵין לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ, וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ מֵחַמָּה לַצֵּל. וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר, לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ — אִין, מֵחַמָּה לַצֵּל — לָא. וַעֲדַיִין, בְּאָדָם אֶחָד — אִין, בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם — לָא, עַד שֶׁאָמְרוּ: כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת, אֲפִילּוּ בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם.

Shabbat 123b:8

The Sages taught in the Tosefta: Initially, they would say that only three utensils may be moved on Shabbat: A knife for cutting a cake of dried figs, and a combined spoon and fork (ge’onim) to clean the filth [zuhama listeran] of a pot, and a small knife that is on the table. Each of these items is required for eating and may be used, and it had been prohibited to move any other utensil. However, over the generations, when the Rabbis saw that Jewish people were vigilant in observing the prohibitions of Shabbat, they permitted, and then they permitted again, and then they permitted again, until they said in the last mishna: All utensils may be moved on Shabbat except for a large saw and the blade of a plow.

משנה תורה, הלכות שבת כ״ד:י״ב

אָסְרוּ חֲכָמִים לְטַלְטֵל מִקְצָת דְּבָרִים בְּשַׁבָּת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחל. וּמִפְּנֵי מָה נָגְעוּ בְּאִסּוּר זֶה?

אָמְרוּ וּמָה אִם הִזְהִירוּ נְבִיאִים וְצִוּוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הִלּוּכְךָ בְּשַׁבָּת כְּהִלּוּכְךָ בְּחל וְלֹא שִׂיחַת הַשַּׁבָּת כְּשִׂיחַת החֹל שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח יג) "וְדַבֵּר דָּבָר" קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה טִלְטוּל בְּשַׁבָּת כְּטִלְטוּל בְּחל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּיוֹם חֹל בְּעֵינָיו וְיָבוֹא לְהַגְבִּיהַּ וּלְתַקֵּן כֵּלִים מִפִּנָּה לְפִנָּה אוֹ מִבַּיִת לְבַיִת אוֹ לְהַצְנִיעַ אֲבָנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁהֲרֵי הוּא בָּטֵל וְיוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וִיבַקֵּשׁ דָּבָר שֶׁיִּתְעַסֵּק בּוֹ וְנִמְצָא שֶׁלֹּא שָׁבַת וּבִטֵּל הַטַּעַם שֶׁנֶּאֱמַר בְּתוֹרָה (שמות כב יב) (דברים ה יג) "לְמַעַן יָנוּחַ":

וְעוֹד כְּשֶׁיְּבַקֵּר וִיטַלְטֵל כֵּלִים שֶׁמְּלַאכְתָּן לְאִסּוּר אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְעַסֵּק בָּהֶן מְעַט וְיָבֹא לִידֵי מְלָאכָה.

וְעוֹד מִפְּנֵי שֶׁמִּקְצָת הָעָם אֵינָם בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת אֶלָּא בְּטֵלִין כָּל יְמֵיהֶן כְּגוֹן הַטַּיָּלִין וְיוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת שֶׁכָּל יְמֵיהֶן הֵן שׁוֹבְתִים מִמְּלָאכָה וְאִם יִהְיֶה מֻתָּר לְהַלֵּךְ וּלְדַבֵּר וּלְטַלְטֵל כִּשְׁאָר הַיָּמִים נִמְצָא שֶׁלֹּא שָׁבַת שְׁבִיתָה הַנִּכֶּרֶת. לְפִיכָךְ שְׁבִיתָה מִדְּבָרִים אֵלּוּ הִיא שְׁבִיתָה הַשָּׁוָה בְּכָל אָדָם. וּמִפְּנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ נָגְעוּ בְּאִסּוּר הַטִּלְטוּל. וְאָסְרוּ שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל אָדָם בְּשַׁבָּת אֶלָּא כֵּלִים הַצָּרִיךְ לָהֶם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

Mishneh Torah, Sabbath 24:12

The Sages forbade the carrying of certain objects on the Sabbath in the same manner as [one carries] during the week. Why was this prohibition instituted? [Our Sages] said: If the prophets warned that the manner in which a person walks on the Sabbath should not resemble the manner in which he walks during the week, and similarly, one's conversation on the Sabbath should not resemble one's conversation during the week, as it is written, "[refraining from]... speaking about [mundane] matters," surely the manner in which one carries on the Sabbath should not resemble the manner in which one carries during the week.
In this manner, no one will regard [the Sabbath] as an ordinary weekday and lift up and repair articles, [carrying them] from room to room, or from house to house, or set aside stones and the like. [These restrictions are necessary] for since the person is idle and sitting at home, [it is likely that] he will seek something with which to occupy himself. Thus, he will not have ceased activity and will have negated the motivating principle for the Torah's commandment [Deuteronomy 5:14], "Thus... will rest."

השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שבת כ״ד:י״ב:א׳

אסרו חכמים לטלטל וכו'. כתב הראב''ד ז''ל עוד אמרו אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא ועוד בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו שאמרו שלשה כלים קטנים נטלים על השלחן נמצא כי מפני חיוב ההוצאה אסרו בטלטול מה שאסרו שהוא גדר להוצאה עכ''ל:

Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Sabbath 24:12:1

...

פניני הלכה, שבת כ״ג:ב׳:ב׳

ככלל, אסרו חכמים לטלטל בשבת דברים שאינם ראויים לשימוש בשבת ואדם מַקצֶה אותם מדעתו (להלן י). כמה סוגים של מוקצה ישנם: א) 'מוקצה מחמת גופו'. היינו דברים שאינם ראויים לשום שימוש בשבת, כגון אבנים, עצים, חול, בעלי חיים ומאכלים שעוד לא ראויים לאכילה (כמבואר להלן ג). ב) 'מוקצה מחמת חסרון כיס'. היינו כלים בעלי ערך שאדם מקפיד שלא לקחתם שלא לצורך שימושם המיוחד מחשש שיתקלקלו, וכיוון שאין להם שימוש בשבת, הרי שאדם מקצה אותם מדעתו (להלן ד). ג) 'בסיס לדבר האסור'. כלומר, כאשר אדם מניח 'מוקצה' על דבר שאינו מוקצה, כיוון שהתכוון שיהיה עליו בשבת, הרי שהקצה גם את הבסיס מדעתו, ואף הוא נעשה 'מוקצה' (להלן ה-ו). ד) 'כלים שמלאכתם לאיסור'. ודינם מיוחד, שהואיל ונועדו לעשיית מלאכה אסורה, אדם מקצה אותם מדעתו, אולם מנגד, לפעמים משתמשים בהם לצורך היתר – ולכן אסור לטלטל אותם לצורך עצמם אבל מותר לטלטל אותם לצורך גופם ומקומם (להלן ז-ט).

Peninei Halakhah, Shabbat 23:2:2

As a rule, the Sages forbade moving things on Shabbat that are not fitting for use on Shabbat and that one puts out of his mind (section 10 below). There are several types of muktzeh: 1) Muktzeh maḥmat gufo (inherently muktzeh) – items that are not fitting for any use on Shabbat, such as rocks, trees, sand, animals, and inedible food (as explained below, section 3). 2) Muktzeh maḥmat ḥesron kis (muktzeh because of monetary loss) – valuable objects that one takes care not to handle except for their sole designated use, out of concern that they will be ruined. Since they have no use on Shabbat, one puts them out of his mind (section 4 below). 3) Basis le-davar ha-asur (a base for a forbidden object) – refers to a case where one places a muktzeh item on an object that is not itself muktzeh; since he intends for it to remain there on Shabbat, he puts the “base” out of his mind as well, and it too becomes muktzeh (sections 5-6 below). 4) Kelim she-melakhtam le-isur (implements whose usage is forbidden) – have a special status. Since they are designed to perform forbidden activities, one puts them out of his mind. On the other hand, sometimes they are used for permitted purposes. Therefore, one may not move them for their own sake (e.g., to protect them, le-tzorekh atzmam), but one may move them to use them permissibly (le-tzorekh gufam) or because one needs the space they occupy (le-tzorekh mekomam) (sections 7-9 below).

פניני הלכה, שבת כ״ג:ב׳:ג׳

אם המוקצה הוא דבר מאוס שגורם לצער, כמו 'גרף של רעי', התירו חכמים לפנות אותו בידיים (להלן יב).

Peninei Halakhah, Shabbat 23:2:3

If a muktzeh item is painfully unpleasant, like a chamber pot (graf shel re’i), the Sages permitted removing it (section 12 below).

פניני הלכה, שבת כ״ג:ב׳:ד׳

האיסור הוא לטלטל מוקצה, כלומר להזיז אותו בידיים, אבל מותר לנגוע במוקצה בלא להזיז אותו, ולכן מותר לפרוס בשבת מפה על מחשב, טלפון ושאר דברי מוקצה. ולצורך היתר מותר לטלטל את המוקצה מהצד, כגון שהוא צריך ליטול בידו חפץ או מאכל, אם תוך נטילתו הוא מזיז את המוקצה שלצידו, כל זמן שלא נגע במוקצה בידיו, אין בזה איסור. אבל כאשר יש צורך לטלטל את המוקצה כדי לשומרו, אסור לעשות זאת בטלטול מהצד, שכל שהוא משתמש בידו, אפילו אם הוא עושה זאת בדרך עקיפה, כגון על ידי מטאטא, אסור. אבל מותר לעשות זאת על ידי טלטול בגופו, כגון להזיז אותו ברגל או במרפק (להלן יד).

Peninei Halakhah, Shabbat 23:2:4

The prohibition is to move a muktzeh object manually, but one may touch a muktzeh item without moving it. Therefore, one may spread a cover over a computer, telephone, or other muktzeh items on Shabbat. One may also move muktzeh “from the side” (min ha-tzad). For example, if one needs to pick up an object or food, and in so doing a muktzeh item that is next to the object or food will be moved indirectly, as long as he does not touch the muktzeh item with his hands, it is not prohibited. However, if the muktzeh item needs to be moved for its own protection, one may not move it even min ha-tzad. As long as he is using his hands, even if they have no direct contact with the muktzeh item (for example, if he is using a broom), it is prohibited. However, one may use any other part of the body (be-gufo); for example, one may move an object that is muktzeh using his foot or elbow (section 14 below).