אבות פרק ו' משנה ז'

גְּדוֹלָה תוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא,

שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד) כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא.
וְאוֹמֵר (שם ג) רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ.
וְאוֹמֵר (שם ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.
וְאוֹמֵר (שם א) כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ.
וְאוֹמֵר (שם ד) תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ.
וְאוֹמֵר (שם ט) כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים.
וְאוֹמֵר (שם ג) אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד.
וְאוֹמֵר (שם) כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ.
וְאוֹמֵר (שם) דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם:

Great is Torah for it gives life to those that practice it, in this world, and in the world to come, As it is said: “For they are life unto those that find them, and health to all their flesh” (Proverbs 4:22), And it says: “It will be a cure for your navel and marrow for your bones” (ibid. 3:8) And it says: “She is a tree of life to those that grasp her, and whoever holds onto her is happy” (ibid. 3:18), And it says: “For they are a graceful wreath upon your head, a necklace about your throat” (ibid. 1:9), And it says: “She will adorn your head with a graceful wreath; crown you with a glorious diadem” (ibid. 4:9) And it says: “In her right hand is length of days, in her left riches and honor” (ibid. 3:1, And it says: “For they will bestow on you length of days, years of life and peace” (ibid. 3:2).

משלי ד׳

(א) שִׁמְע֣וּ בָ֭נִים מ֣וּסַר אָ֑ב וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לָדַ֥עַת בִּינָֽה׃ (ב) כִּ֤י לֶ֣קַח ט֭וֹב נָתַ֣תִּי לָכֶ֑ם תּ֝וֹרָתִ֗י אַֽל־תַּעֲזֹֽבוּ׃ (ג) כִּֽי־בֵ֭ן הָיִ֣יתִי לְאָבִ֑י רַ֥ךְ וְ֝יָחִ֗יד לִפְנֵ֥י אִמִּֽי׃ (ד) וַיֹּרֵ֗נִי וַיֹּ֥אמֶר לִ֗י יִֽתְמׇךְ־דְּבָרַ֥י לִבֶּ֑ךָ שְׁמֹ֖ר מִצְוֺתַ֣י וֶחְיֵֽה׃ (ה) קְנֵ֣ה חׇ֭כְמָה קְנֵ֣ה בִינָ֑ה אַל־תִּשְׁכַּ֥ח וְאַל־תֵּ֝֗ט מֵאִמְרֵי־פִֽי׃ (ו) אַל־תַּעַזְבֶ֥הָ וְתִשְׁמְרֶ֑ךָּ אֱהָבֶ֥הָ וְתִצְּרֶֽךָּ׃ (ז) רֵאשִׁ֣ית חׇ֭כְמָה קְנֵ֣ה חׇכְמָ֑ה וּבְכׇל־קִ֝נְיָנְךָ֗ קְנֵ֣ה בִינָֽה׃ (ח) סַלְסְלֶ֥הָ וּֽתְרוֹמְמֶ֑ךָּ תְּ֝כַבֵּ֗דְךָ כִּ֣י תְחַבְּקֶֽנָּה׃ (ט) תִּתֵּ֣ן לְ֭רֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵ֑ן עֲטֶ֖רֶת תִּפְאֶ֣רֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ׃ (י) שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי וְקַ֣ח אֲמָרָ֑י וְיִרְבּ֥וּ לְ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים׃ (יא) בְּדֶ֣רֶךְ חׇ֭כְמָה הֹרֵיתִ֑יךָ הִ֝דְרַכְתִּ֗יךָ בְּמַעְגְּלֵי־יֹֽשֶׁר׃ (יב) בְּֽ֭לֶכְתְּךָ לֹא־יֵצַ֣ר צַעֲדֶ֑ךָ וְאִם־תָּ֝ר֗וּץ לֹ֣א תִכָּשֵֽׁל׃ (יג) הַחֲזֵ֣ק בַּמּוּסָ֣ר אַל־תֶּ֑רֶף נִ֝צְּרֶ֗הָ כִּי־הִ֥יא חַיֶּֽיךָ׃ (יד) בְּאֹ֣רַח רְ֭שָׁעִים אַל־תָּבֹ֑א וְאַל־תְּ֝אַשֵּׁ֗ר בְּדֶ֣רֶךְ רָעִֽים׃ (טו) פְּרָעֵ֥הוּ אַל־תַּעֲבׇר־בּ֑וֹ שְׂטֵ֖ה מֵעָלָ֣יו וַעֲבֹֽר׃ (טז) כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ אִם־לֹ֣א יָרֵ֑עוּ וְֽנִגְזְלָ֥ה שְׁ֝נָתָ֗ם אִם־לֹ֥א (יכשולו) [יַכְשִֽׁילוּ]׃ (יז) כִּ֣י לָ֭חֲמוּ לֶ֣חֶם רֶ֑שַׁע וְיֵ֖ין חֲמָסִ֣ים יִשְׁתּֽוּ׃ (יח) וְאֹ֣רַח צַ֭דִּיקִים כְּא֣וֹר נֹ֑גַהּ הוֹלֵ֥ךְ וָ֝א֗וֹר עַד־נְכ֥וֹן הַיּֽוֹם׃ (יט) דֶּ֣רֶךְ רְ֭שָׁעִים כָּאֲפֵלָ֑ה לֹ֥א יָ֝דְע֗וּ בַּמֶּ֥ה יִכָּשֵֽׁלוּ׃ {פ}
(כ) בְּ֭נִי לִדְבָרַ֣י הַקְשִׁ֑יבָה לַ֝אֲמָרַ֗י הַט־אׇזְנֶֽךָ׃ (כא) אַל־יַלִּ֥יזוּ מֵעֵינֶ֑יךָ שׇׁ֝מְרֵ֗ם בְּת֣וֹךְ לְבָבֶֽךָ׃ (כב) כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכׇל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא׃ (כג) מִֽכׇּל־מִ֭שְׁמָר נְצֹ֣ר לִבֶּ֑ךָ כִּֽי־מִ֝מֶּ֗נּוּ תּוֹצְא֥וֹת חַיִּֽים׃ (כד) הָסֵ֣ר מִ֭מְּךָ עִקְּשׁ֣וּת פֶּ֑ה וּלְז֥וּת שְׂ֝פָתַ֗יִם הַרְחֵ֥ק מִמֶּֽךָּ׃ (כה) עֵ֭ינֶיךָ לְנֹ֣כַח יַבִּ֑יטוּ וְ֝עַפְעַפֶּ֗יךָ יַיְשִׁ֥רוּ נֶגְדֶּֽךָ׃ (כו) פַּ֭לֵּס מַעְגַּ֣ל רַגְלֶ֑ךָ וְֽכׇל־דְּרָכֶ֥יךָ יִכֹּֽנוּ׃ (כז) אַֽל־תֵּט־יָמִ֥ין וּשְׂמֹ֑אול הָסֵ֖ר רַגְלְךָ֣ מֵרָֽע׃ {פ}

Proverbs 4

(1) Sons, heed the discipline of a father;
Listen and learn discernment, (2) For I give you good instruction;
Do not forsake my teaching.
(3) Once I was a son to my father,
The tender darling of my mother. (4) He instructed me and said to me,
“Let your mind hold on to my words;
Keep my commandments and you will live. (5) Acquire wisdom, acquire discernment;
Do not forget and do not swerve from my words. (6) Do not forsake her and she will guard you;
Love her and she will protect you. (7) The beginning of wisdom is—acquire wisdom;
With all your acquisitions, acquire discernment. (8) Hug her to you and she will exalt you;
She will bring you honor if you embrace her. (9) She will adorn your head with a graceful wreath;
Crown you with a glorious diadem.”
(10) My son, heed and take in my words,
And you will have many years of life. (11) I instruct you in the way of wisdom;
I guide you in straight courses. (12) You will walk without breaking stride;
When you run, you will not stumble. (13) Hold fast to discipline; do not let go;
Keep it; it is your life. (14) Do not enter on the path of the wicked;
Do not walk on the way of evil men. (15) Avoid it; do not pass through it;
Turn away from it; pass it by. (16) For they cannot sleep unless they have done evil;
Unless they make someone fall they are robbed of sleep. (17) They eat the bread of wickedness
And drink the wine of lawlessness. (18) The path of the righteous is like radiant sunlight,
Ever brightening until noon. (19) The way of the wicked is all darkness;
They do not know what will make them stumble.
(20) My son, listen to my speech;
Incline your ear to my words. (21) Do not lose sight of them;
Keep them in your mind. (22) They are life to him who finds them,
Healing for his whole body. (23) More than all that you guard, guard your mind,
For it is the source of life. (24) Put crooked speech away from you;
Keep devious talk far from you. (25) Let your eyes look forward,
Your gaze be straight ahead. (26) Survey the course you take,
And all your ways will prosper. (27) Do not swerve to the right or the left;
Keep your feet from evil.

משלי א׳

(א) מִ֭שְׁלֵי שְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֑ד מֶ֝֗לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ (ב) לָדַ֣עַת חׇכְמָ֣ה וּמוּסָ֑ר לְ֝הָבִ֗ין אִמְרֵ֥י בִינָֽה׃ (ג) לָ֭קַחַת מוּסַ֣ר הַשְׂכֵּ֑ל צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט וּמֵשָׁרִֽים׃ (ד) לָתֵ֣ת לִפְתָאיִ֣ם עׇרְמָ֑ה לְ֝נַ֗עַר דַּ֣עַת וּמְזִמָּֽה׃ (ה) יִשְׁמַ֣ע חָ֭כָם וְי֣וֹסֶף לֶ֑קַח וְ֝נָב֗וֹן תַּחְבֻּל֥וֹת יִקְנֶֽה׃ (ו) לְהָבִ֣ין מָ֭שָׁל וּמְלִיצָ֑ה דִּבְרֵ֥י חֲ֝כָמִ֗ים וְחִידֹתָֽם׃ (ז) יִרְאַ֣ת יְ֭הֹוָה רֵאשִׁ֣ית דָּ֑עַת חׇכְמָ֥ה וּ֝מוּסָ֗ר אֱוִילִ֥ים בָּֽזוּ׃ {פ}
(ח) שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ וְאַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽךָ׃ (ט) כִּ֤י ׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ וַ֝עֲנָקִ֗ים לְגַרְגְּרֹתֶֽךָ׃ (י) בְּנִ֡י אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃ (יא) אִם־יֹאמְרוּ֮ לְכָ֢ה אִ֫תָּ֥נוּ נֶאֶרְבָ֥ה לְדָ֑ם נִצְפְּנָ֖ה לְנָקִ֣י חִנָּֽם׃ (יב) נִ֭בְלָעֵם כִּשְׁא֣וֹל חַיִּ֑ים וּ֝תְמִימִ֗ים כְּי֣וֹרְדֵי בֽוֹר׃ (יג) כׇּל־ה֣וֹן יָקָ֣ר נִמְצָ֑א נְמַלֵּ֖א בָתֵּ֣ינוּ שָׁלָֽל׃ (יד) גּ֭וֹרָ֣לְךָ תַּפִּ֣יל בְּתוֹכֵ֑נוּ כִּ֥יס אֶ֝חָ֗ד יִהְיֶ֥ה לְכֻלָּֽנוּ׃ (טו) בְּנִ֗י אַל־תֵּלֵ֣ךְ בְּדֶ֣רֶךְ אִתָּ֑ם מְנַ֥ע רַ֝גְלְךָ֗ מִנְּתִיבָתָֽם׃ (טז) כִּ֣י רַ֭גְלֵיהֶם לָרַ֣ע יָר֑וּצוּ וִ֝ימַהֲר֗וּ לִשְׁפׇּךְ־דָּֽם׃ (יז) כִּֽי־חִ֭נָּם מְזֹרָ֣ה הָרָ֑שֶׁת בְּ֝עֵינֵ֗י כׇּל־בַּ֥עַל כָּנָֽף׃ (יח) וְ֭הֵם לְדָמָ֣ם יֶאֱרֹ֑בוּ יִ֝צְפְּנ֗וּ לְנַפְשֹׁתָֽם׃ (יט) כֵּ֗ן אׇ֭רְחוֹת כׇּל־בֹּ֣צֵֽעַ בָּ֑צַע אֶת־נֶ֖פֶשׁ בְּעָלָ֣יו יִקָּֽח׃ {פ}
(כ) חׇ֭כְמוֹת בַּח֣וּץ תָּרֹ֑נָּה בָּ֝רְחֹב֗וֹת תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃ (כא) בְּרֹ֥אשׁ הֹמִיּ֗וֹת תִּ֫קְרָ֥א בְּפִתְחֵ֖י שְׁעָרִ֥ים בָּעִ֗יר אֲמָרֶ֥יהָ תֹאמֵֽר׃ (כב) עַד־מָתַ֣י ׀ פְּתָיִם֮ תְּֽאֵהֲב֫וּ־פֶ֥תִי וְלֵצִ֗ים לָ֭צוֹן חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃ (כג) תָּשׁ֗וּבוּ לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י הִנֵּ֤ה אַבִּ֣יעָה לָכֶ֣ם רוּחִ֑י אוֹדִ֖יעָה דְבָרַ֣י אֶתְכֶֽם׃ (כד) יַ֣עַן קָ֭רָאתִי וַתְּמָאֵ֑נוּ נָטִ֥יתִי יָ֝דִ֗י וְאֵ֣ין מַקְשִֽׁיב׃ (כה) וַתִּפְרְע֥וּ כׇל־עֲצָתִ֑י וְ֝תוֹכַחְתִּ֗י לֹ֣א אֲבִיתֶֽם׃ (כו) גַּם־אֲ֭נִי בְּאֵידְכֶ֣ם אֶשְׂחָ֑ק אֶ֝לְעַ֗ג בְּבֹ֣א פַחְדְּכֶֽם׃ (כז) בְּבֹ֤א (כשאוה) [כְשׁוֹאָ֨ה ׀] פַּחְדְּכֶ֗ם וְֽ֭אֵידְכֶם כְּסוּפָ֣ה יֶאֱתֶ֑ה בְּבֹ֥א עֲ֝לֵיכֶ֗ם צָרָ֥ה וְצוּקָֽה׃ (כח) אָ֣ז יִ֭קְרָאֻנְנִי וְלֹ֣א אֶעֱנֶ֑ה יְ֝שַׁחֲרֻ֗נְנִי וְלֹ֣א יִמְצָאֻֽנְנִי׃ (כט) תַּ֭חַת כִּֽי־שָׂ֣נְאוּ דָ֑עַת וְיִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה לֹ֣א בָחָֽרוּ׃ (ל) לֹא־אָב֥וּ לַעֲצָתִ֑י נָ֝אֲצ֗וּ כׇּל־תּוֹכַחְתִּֽי׃ (לא) וְֽ֭יֹאכְלוּ מִפְּרִ֣י דַרְכָּ֑ם וּֽמִמֹּעֲצֹ֖תֵיהֶ֣ם יִשְׂבָּֽעוּ׃ (לב) כִּ֤י מְשׁוּבַ֣ת פְּתָיִ֣ם תַּהַרְגֵ֑ם וְשַׁלְוַ֖ת כְּסִילִ֣ים תְּאַבְּדֵֽם׃ (לג) וְשֹׁמֵ֣עַֽ לִ֭י יִשְׁכׇּן־בֶּ֑טַח וְ֝שַׁאֲנַ֗ן מִפַּ֥חַד רָעָֽה׃ {פ}

Proverbs 1

(1) The proverbs of Solomon son of David, king of Israel:
(2) For learning wisdom and discipline;
For understanding words of discernment; (3) For acquiring the discipline for success,
Righteousness, justice, and equity; (4) For endowing the simple with shrewdness,
The young with knowledge and foresight. (5) —The wise man, hearing them, will gain more wisdom;
The discerning man will learn to be adroit; (6) For understanding proverb and epigram,
The words of the wise and their riddles.
(7) The fear of the LORD is the beginning of knowledge;
Fools despise wisdom and discipline.
(8) My son, heed the discipline of your father,
And do not forsake the instruction of your mother; (9) For they are a graceful wreath upon your head,
A necklace about your throat.
(10) My son, if sinners entice you, do not yield; (11) If they say, “Come with us,
Let us set an ambush to shed blood,
Let us lie in wait for the innocent
(Without cause!) (12) Like Sheol, let us swallow them alive;
Whole, like those who go down into the Pit. (13) We shall obtain every precious treasure;
We shall fill our homes with loot. (14) Throw in your lot with us;
We shall all have a common purse.” (15) My son, do not set out with them;
Keep your feet from their path. (16) For their feet run to evil;
They hurry to shed blood. (17) In the eyes of every winged creature
The outspread net means nothing. (18) But they lie in ambush for their own blood;
They lie in wait for their own lives. (19) Such is the fate of all who pursue unjust gain;
It takes the life of its possessor.
(20) Wisdom cries aloud in the streets,
Raises her voice in the squares. (21) At the head of the busy streets she calls;
At the entrance of the gates, in the city, she speaks out: (22) “How long will you simple ones love simplicity,
You scoffers be eager to scoff,
You dullards hate knowledge? (23) You are indifferent to my rebuke;
I will now speak my mind to you,
And let you know my thoughts. (24) Since you refused me when I called,
And paid no heed when I extended my hand, (25) You spurned all my advice,
And would not hear my rebuke, (26) I will laugh at your calamity,
And mock when terror comes upon you, (27) When terror comes like a disaster,
And calamity arrives like a whirlwind,
When trouble and distress come upon you. (28) Then they shall call me but I will not answer;
They shall seek me but not find me. (29) Because they hated knowledge,
And did not choose fear of the LORD; (30) They refused my advice,
And disdained all my rebukes, (31) They shall eat the fruit of their ways,
And have their fill of their own counsels. (32) The tranquillity of the simple will kill them,
And the complacency of dullards will destroy them. (33) But he who listens to me will dwell in safety,
Untroubled by the terror of misfortune.”

יכין אבות ו׳:קכ״א

ולכל בשרו מרפא
הרי רפואה מחבלה שבעור ובשר בחצוניית הגוף:

Yachin on Pirkei Avot 6:121

...

יכין אבות ו׳:קכ״ב:א׳

רפאות תהי לשרך
הרי רפואה לחלאת פנימי בדם ובמעיים שמקושרין בטבור:

Yachin on Pirkei Avot 6:122:1

...

יכין אבות ו׳:קכ״ג:א׳

ושקוי לעצמותיך
הרי רפואה לחולשת הגוף. שע"י השקוי שבעצמוד יתחזק האדם:

Yachin on Pirkei Avot 6:123:1

...

יכין אבות ו׳:קכ״ד:א׳

חיים דכתיב גביה ואכל וחי לעולם. כ"כ ע"י התורה יקנה האדם חיים שלא ימות בסופן, דצדיקים במיתתן קרויין חיים. שאז יתחילו לחיות באמת, כי יקרין זוהר נפשם באור החיים:

Yachin on Pirkei Avot 6:124:1

...

הגיוני עוזיאל, שער ב; הגמול בכללו ובפרטיו א׳:ט״ז

יעודים גמוליים אלה נזכרו במאמר קצר אבל ברור מאד בדבריהם ז״ל: גדולה תורה שנותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא (אבות ו, ז). ״חיים לעושיה״ מובנו חיים מבורכים ומשופעים במובנם הכלכלי והשלום החברותי, וברמתם המוסרית והמדעית וחיי נצח לעולם הבא. אבל גם במאמר זה דקדקו ואמרו: ״שנותנת חיים לעושיה״, זאת אומרת שהתורה עצמה בלמודיה אוצרת בקרבה חיי נעם בעוה״ז וחיי נצח לעוה״ב ללומדיה ועושיה הסופגים אל נפשם, בלמוד ומעשה, את אוצרותיה, מקבלים ממנה ועמה חיים בעוה״ז ועוה״ב.

Hegyonei Uziel, Gate II 1:16

...

נפש החיים, שער ד ל׳:י״א

וז''ש בפ' התורה גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה. ולא אמר ללומדיה או לעוסקיה אלא לעושיה ור''ל שהתורה היא הנותנת חיי עד וקדושה גם לעושי המצות הכתובות בתוכה. ולכן אמרו בתנחומא בחקתי שאף אם הוא צדיק ואינו עוסק בתורה אין בידו כלום ח''ו:

Nefesh HaChayim, Gate IV 30:11

And this is what they stated in parshhat Ha-Torah (Avot 6:7): “Torah is great in that it gives life to those who put it into practice”, and it didn’t say “to those who learn it” or “to those who are involved with it”—it says “to those who put it into practice”. It intends to convey that it’s the Torah that also gives eternal life and holiness to those who perform the mitzvote written within it, and for that reason they stated in Tahn-khooma B’khoo-ko-tai, that even if he is righteous but doesn’t involve himself with Torah, he hasn’t accomplished anything (heaven forefend).

משנה אבות ו׳:ט׳

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי, רַבִּי, מֵאֵיזֶה מָקוֹם אַתָּה. אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי. אָמַר לִי, רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִמְקוֹמֵנוּ, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ, בְּנִי, אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִמְקוֹם תּוֹרָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו) בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ. בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, בַּקֶּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ, לָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (תהלים קיט), טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף. וְאוֹמֵר (חגי ב) לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב אָמַר ה' צְבָאוֹת:

Pirkei Avot 6:9

Rabbi Yose ben Kisma said: Once I was walking by the way when a man met me, and greeted me and I greeted him. He said to me, “Rabbi, where are you from?” I said to him, “I am from a great city of sages and scribes”. He said to me, “Rabbi, would you consider living with us in our place? I would give you a thousand thousand denarii of gold, and precious stones and pearls.” I said to him: “My son, even if you were to give me all the silver and gold, precious stones and pearls that are in the world, I would not dwell anywhere except in a place of Torah; for when a man passes away there accompany him neither gold nor silver, nor precious stones nor pearls, but Torah and good deeds alone, as it is said, “When you walk it will lead you. When you lie down it will watch over you; and when you are awake it will talk with you” (Proverbs 6:22). “When you walk it will lead you” in this world. “When you lie down it will watch over you” in the grave; “And when you are awake it will talk with you” in the world to come. And thus it is written in the book of Psalms by David, king of Israel, “I prefer the teaching You proclaimed to thousands of pieces of gold and silver” (Psalms 119:72), And it says: “Mine is the silver, and mine the gold, says the Lord of Hosts” (Haggai 2:8).

משנה אבות ו׳:ח׳

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר,
1. הַנּוֹי
2. וְהַכֹּחַ
3. וְהָעֹשֶׁר
4. וְהַכָּבוֹד
5. וְהַחָכְמָה
6. וְהַזִּקְנָה

7. וְהַשֵּׂיבָה

8. וְהַבָּנִים,
נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם,

שֶׁנֶּאֱמַר (שם טז) עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא.
וְאוֹמֵר (שם כ) תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה.
וְאוֹמֵר (שם יד) עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם.
וְאוֹמֵר (שם יז) עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם.
וְאוֹמֵר (ישעיה כד) וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר, אֵלּוּ שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לַצַּדִּיקִים, כֻּלָּם נִתְקַיְּמוּ בְרַבִּי וּבְבָנָיו:

Pirkei Avot 6:8

Rabbi Shimon ben Menasya said in the name of Rabbi Shimon ben Yohai: Beauty, strength, riches, honor, wisdom, [old age], gray hair, and children are becoming to the righteous, and becoming to the world, As it is said: “Gray hair is a crown of glory (beauty); it is attained by way of righteousness” (Proverbs 16:31), And it says: “The ornament of the wise is their wealth” (ibid. 14:24), And it says: “The glory of youths is their strength; and the beauty of old men is their gray hair” (ibid. 20:29), And it says: “Grandchildren are the glory of their elders, and the glory of children is their parents” (ibid. 17:6), And it says: “Then the moon shall be ashamed, and the sun shall be abashed. For the Lord of Hosts will reign on Mount Zion and in Jerusalem, and God’s Honor will be revealed to his elders” (Isaiah 24:23). Rabbi Shimon ben Menasya said: these seven qualities, which the sages have listed [as becoming] to the righteous, were all of them fulfilled in Rabbi and his sons.