יעקב ועשו

הלא אח עשיו ליעקב

נהוג להסתכל על סיפורי בראשית כעל תהליך של סינון וברירת משפחת אברהם, יצחק ויעקב מתוך האנושות, כדי להביא להיווצרותו של עם ישראל. סיפור יעקב ועשיו זו היישורת האחרונה לכאורה, אבל במבט יותר מעמיק נראה שהעניין לא כזה פשוט.

בבראשית רבה מובאת הדעה שכבר רבקה היתה ראויה להיות אמם של השבטים - כלומר לסיים את ההיפרדות.

בראשית רבה ס״ג:ו׳

תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה רְאוּיָה הָיְתָה רִבְקָה שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנָּה שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב

(בראשית כה, כג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, דָּא תְּרֵין,

(בראשית כה, כג): וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, הָא אַרְבָּעָה,

(בראשית כה, כג): וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, הָא שִׁתָּא,

(בראשית כה, כג): וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר, הָא תְּמַנְיָא,

(בראשית כה, כד): וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת, הָא עֲשָׂרָה,

(בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, הָא חַד עֲשַׂר,

(בראשית כה, כו): וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, הָא תְּרֵין עֲשַׂר.

Bereshit Rabbah 63:6

...

לפי החלוקה הנ"ל - 6 שבטים שייכים ליעקב ו 6 שייכים לעשיו.
זו התוכנית "המקורית". אברהם כבר נפרד מעל משפחתו בחרן, ואח"כ מלוט וישמעאל. יצחק בנו יליד הארץ יורש אותו, וצריך להיות האב של העם החדש שקם כאן.
כאמור, חז"ל מוצאים עוד מקור לכך שעשו הוא אח ליעקב.

במדבר כ׳:י״ד

וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל־מֶ֣לֶךְ אֱד֑וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥ת כָּל־הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ׃

Numbers 20:14

From Kadesh, Moses sent messengers to the king of Edom: “Thus says your brother Israel: You know all the hardships that have befallen us;

במדבר רבה י״ט:ט״ו

אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ, אָמַר לוֹ: אַתָּה יָדַעְתָּ כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, אָנוּ נִשְׁתַּעְבַּדְנוּ וְאַתָּה בֶּן חוֹרִין, (במדבר כ, טו): וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ, עַל אוֹתוֹ עִנּוּי, מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִין שֶׁיָּצָא שְׁטַר חוֹב עַל זִקְנֵיהֶם, פָּרַע אוֹתוֹ אֶחָד מֵהֶם, לְיָמִים הִתְחִיל לִשְׁאֹל חֵפֶץ מֵאָחִיו, אָמַר לוֹ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאוֹתוֹ חוֹב עַל שְׁנֵינוּ, וַאֲנִי הוּא שֶׁפְּרַעְתִּיו, אַל תַּחְזִירֵנִי מִן חֶפְצִי שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל.

לפי זה גם לעשו היה חלק בהבטחה "גר יהיה זרעך" שנאמרה לאברהם בברית בין הבתרים על הארץ. גם עשו היה צריך להשתעבד במצריים, ולקבל נחלה בא"י.

האם יעקב הוא איש תם וצדיק?
השם עצמו הוא שם גנאי, לעקב פירושו פגיעה ורמייה.

ירמיהו ט׳:ג׳

אִ֤ישׁ מֵרֵעֵ֙הוּ֙ הִשָּׁמֵ֔רוּ וְעַל־כָּל־אָ֖ח אַל־תִּבְטָ֑חוּ כִּ֤י כָל־אָח֙ עָק֣וֹב יַעְקֹ֔ב וְכָל־רֵ֖עַ רָכִ֥יל יַהֲלֹֽךְ׃

Jeremiah 9:3

Beware, every man of his friend!
Trust not even a brother!
For every brother takes advantage,
Every friend is base in his dealings.^-a

הלשון מזכירה לנו את הקללה לנחש: ואתה תשופנו עקב.
הושע גם הוא לא חושך ביקורת מהעם ומזכיר להם את חטאי אביהם שהם חוזרים עליהם.

הושע י״ב:ג׳-ד׳

וְרִיב לַה' עִם־יְהוּדָה וְלִפְקֹד עַל־יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ׃ בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת־אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת־אֱלֹקִים׃

Hosea 12:3-4

The LORD once indicted Judah,
And punished Jacob for his conduct,
Requited him for his deeds. In the womb he tried to supplant his brother;
Grown to manhood, he strove with a divine being,

אף כאן יש תזכורת למשמעותו של השם יעקב

בראשית כ״ז:ל״ד-ל״ו

כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת־דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד־מְאֹד וַיֹּאמֶר לְאָבִיו בָּרֲכֵנִי גַם־אָנִי אָבִי׃ וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ׃ וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת־בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא־אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה׃

Genesis 27:34-36

When Esau heard his father’s words, he burst into wild and bitter sobbing, and said to his father, “Bless me too, Father!” But he answered, “Your brother came with guile and took away your blessing.” [Esau] said, “Was he, then, named Jacob that he might supplant me these two times? First he took away my birthright and now he has taken away my blessing!” And he added, “Have you not reserved a blessing for me?”

אף כאן חכמים הבינו שנעשה כאן עוול לעשו, שצאצאיו של יעקב ישלמו עליהם.

בראשית רבה ס״ז:ד׳

כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו (בראשית כז, לד), אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כָּל מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְּרָן הוּא יִתְוַתְּרוּן בְּנֵי מְעוֹהִי, אֶלָּא מַאֲרִיךְ אַפֵּיהּ וְגָבֵי דִּילֵיהּ, זְעָקָה אַחַת הִזְעִיק יַעֲקֹב לְעֵשָׂו, דִּכְתִיב: כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּזְעַק זְעָקָה, וְהֵיכָן נִפְרַע לוֹ בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ד, א): וַיִּזְעַק (מרדכי) זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד. (בראשית כז, לה):

Bereshit Rabbah 67:4

...

כאלף שנים אחרי שיעקב רימה את עשו, מרדכי סובל מנחת זרועו של המן האגגי שהוא כנראה צאצא של עשו. כל זאת בגלל האיבה שאותה יעקב "רכש" בצדק.
מכל הנ"ל אפשר להבין שכאשר יעקב או צאצאיו לא הולכים בתלם חטאי העבר צפים שוב.
עם זאת, כבר בחיי יעקב מובן שהוא נענש על הרמייה, וזאת אצל לבן שהחליף לו את רחל בלאה.

בראשית כ״ט:כ״ה-כ״ו

וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה־הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל־לָבָן מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי׃ וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא־יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה׃

Genesis 29:25-26

When morning came, there was Leah! So he said to Laban, “What is this you have done to me? I was in your service for Rachel! Why did you deceive me?” Laban said, “It is not the practice in our place to marry off the younger before the older.

לבן עוקץ את יעקב, ואומר שמקומנו - בחרן - לא עושים כמעשה ארץ כנען ומקדימים את הצעירים לבכורות. בכך שהוא קנה את הבכורה - הוא קנה את האחות הבכירה.
למי שמקשיב ללשון, נראה שיש עוד רמז לעונש

בראשית כ״ז:ט״ו-כ״ג

וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת־בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת־יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן׃ וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה עַל־יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו׃ ...

וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי־הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת וַיְבָרְכֵהוּ׃

Genesis 27:15-23

Rebekah then took the best clothes of her older son Esau, which were there in the house, and had her younger son Jacob put them on; and she covered his hands and the hairless part of his neck with the skins of the kids. Then she put in the hands of her son Jacob the dish and the bread that she had prepared. He went to his father and said, “Father.” And he said, “Yes, which of my sons are you?” Jacob said to his father, “I am Esau, your first-born; I have done as you told me. Pray sit up and eat of my game, that you may give me your innermost blessing.” Isaac said to his son, “How did you succeed so quickly, my son?” And he said, “Because your God יהוה granted me good fortune.” Isaac said to Jacob, “Come closer that I may feel you, my son—whether you are really my son Esau or not.” So Jacob drew close to his father Isaac, who felt him and wondered. “The voice is the voice of Jacob, yet the hands are the hands of Esau.” He did not recognize him, because his hands were hairy like those of his brother Esau; and so he blessed him.

כדי לרמות את יצחק, רבקה הכינה גדיים מהצאן והלבישה את יעקב כדי שידיו יהיו שעירות. עשרות שנים אח"כ בניו של יעקב שוחטים שעיר עיזים כדי לרמות את יעקב אביהם, בכך שהעלימו את בנו האהוב.

בראשית ל״ז:ל״א-ל״ב

וַיִּקְחוּ אֶת־כְּתֹנֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת־הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם׃ וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל־אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר־נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם־לֹא׃

Genesis 37:31-32

Then they took Joseph’s tunic, slaughtered a kid, and dipped the tunic in the blood. They had the ornamented tunic taken to their father, and they said, “We found this. Please examine it; is it your son’s tunic or not?”

המלים "שעיר" ו"הכר" חוזרות בשני הקטעים הרמייה הנ"ל.

בשלב הזה יש להבין שני דברים:

מדוע יצחק העדיף את עשו,
מדוע עשו איבד את הבכורה.

קודם נסביר זאת על ידי ההבדלים שבין האחים.

בראשית כ״ה:כ״ז-ל״ד

וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים׃ וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו כִּי־צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת־יַעֲקֹב׃

Genesis 25:27-34

When the boys grew up, Esau became a skillful hunter, a man of the outdoors; but Jacob became a mild man, raising livestock. Isaac favored Esau because he had a taste for game; but Rebekah favored Jacob. Once when Jacob was cooking a stew, Esau came in from the open, famished. And Esau said to Jacob, “Give me some of that red stuff to gulp down, for I am famished”—which is why he was named Edom. Jacob said, “First sell me your birthright.” And Esau said, “I am at the point of death, so of what use is my birthright to me?” But Jacob said, “Swear to me first.” So he swore to him, and sold his birthright to Jacob. Jacob then gave Esau bread and lentil stew; he ate and drank, and he rose and went away. Thus did Esau spurn the birthright.

אבן עזרא על בראשית כ״ה:כ״ח:א׳

כי ציד בפיו. היה מביא ציד בפיו:

Ibn Ezra on Genesis 25:28:1

BECAUSE HE DID EAT OF HIS VENISON. He brought him game to eat.

אבן עזרא על בראשית כ״ה:כ״ו:א׳

ויתכן להיות פירושו כמו יושב אהל ומקנה:

Ibn Ezra on Genesis 25:26:1

AND HIS NAME WAS CALLED. Someone, or Isaac his father, called him Jacob.

אפשר להעמיד את ההבדלים שבין רועה הצאן לצייד בשיטה שהם ממשיגים מזון. שניהם אוכלי בע"ח, אך הצייד משיג את מזונו ישר מתוך הטבע. אמנם יש בצייד מאמץ פיסי ניכר אבל הוא קצר מאוד: המתנה, עקיבה, רדיפה ולכידת החיה. מדובר בעניין של שעות, או לכל היותר כמה ימים.

לעומתו, הרועה משתלב בתהליך של מחזור החיים של הצאן: גידול, המלטה, הגנה, חליבה גזיזה. רועה הצאן מפתח משק שלם, ומתבונן רחוק יותר. זאת הסיבה שיעקב יותר מתוחכם מאחיו וידע איך לרמות אותו.

על "רשעותו" של עשיו

אבן עזרא על בראשית כ״ה:ל״ד:א׳

ויבז עשו. גם זאת הבכורה בעבור שראה שאין לאביו עושר. ורבים יתמהו כי עזב לו אברהם ממון רב וכאילו לא ראו כימיהם עשיר גדול בנעוריו ובא לידי עוני בזקוניו. והעד שהיה יצחק אביו אוהב את עשו בעבור צרכו. ואילו היה הלחם רב בבית אביו והוא נכבד בעיניו לא מכר בכורתו בעבור נזיד. ואם היה אביו אוכל בכל יום מטעמים מה טעם אמר הביאה לי ציד. ולמה לא היה ליעקב בגדים חמודות. ולמה לא נתנה לו אמו כסף וזהב בדרך שהוא אומר ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. ולמה לא שלחה אליו הון והיא אוהבת אותו כי הוצרך לשמור הצאן.

Ibn Ezra on Genesis 25:34:1

SO ESAU DESPISED. Esau also despised the birthright because he saw that his father had no wealth. Many are amazed at this because Abraham left Isaac a vast amount of money?” Have they never seen a man very rich in his youth and poor in his old age? Proof that Isaac was poor is the fact that he loved Esau because of his need. Had there been ample food in Isaac’s house and Esau the honorable one in his father’s sight, he would not have sold his birthright for a dish of food. Furthermore, why did Isaac have to tell Esau, Bring me venison (Gen. 27:7), if he had savory meat at home for his daily meals? Additionally, why did Jacob not have choice garments and why didn’t Rebekah give Jacob gold and silver for his journey (when he fled to Haran), seeing that Jacob was so poor that he had to say, “If God will…give me bread to eat, and raiment to put on” (Gen. 28:20). Also, why did Rebekah, who loved him so much, not send him money in view of the fact that he was so impoverished that he had to tend Laban’s flock? As to the verse which states, And the man waxed great…And he had possessions of flocks, and possessions of herds, and a great household (Gen. 26:13, 14), it refers to the period prior to Isaac’s old age. Now, those who are intellectually blind think that wealth is a great distinction for the righteous. However, the prophet Elijah shows that the opposite is the case. They further ask, why did God withhold wealth from Isaac? Let them tell us why God withheld sight from Isaac’s eyes. Let them not put us off with a poor answer based upon a Midrashic homily, for there is a secret meaning in the matter and we must not probe into it, for the thoughts of God are deep and beyond the ken of man. Similarly others say, behold Isaac had sheep, for Rebekah told Jacob, Go now to the flock (Gen. 27:9). However, it is possible that he had a few sheep remaining. It is also possible that Go now to the flock means go to the place where sheep are sold.

ראב"ע שם לב שאין אזכור לעושרו של יצחק, בניגוד לאברהם ואח"כ יעקב. לדעתו יצחק התרושש ואף סבל חרפת רעב. באותו פרק זמן, עשו הצייד היה מאכיל את המשפחה, ויצחק זכר לו את חסד נעוריו. וכאשר רצה לברך אותו, ביקש שיביא לו מטעמים כפי שאהב.

בראשית כ״ז:ד׳

(ד) וַעֲשֵׂה־לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּעֲב֛וּר תְּבָרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃

Genesis 27:4

Then prepare a dish for me such as I like, and bring it to me to eat, so that I may give you my innermost blessing before I die.”

עם זאת המצב הקשה גרם לעשיו לבוז את הבכורה. לדעתו אין לה ערך אם היא לא כרוכה בעושר נראה לעין. אצל הרב יעקב מדן מצאתי סברה שעשיו גם היה מי שהגן על המשפחה מפני התכלויות הפלשתים.

בראשית כ״ו:כ״ו-כ״ט

וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר־צְבָאוֹ׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם׃ וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי־הָיָה יְהוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ׃ אִם־תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק־טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְהוָה׃

Genesis 26:26-29

And Abimelech came to him from Gerar, with Ahuzzath his councilor and Phicol chief of his troops. Isaac said to them, “Why have you come to me, seeing that you have been hostile to me and have driven me away from you?” And they said, “We now see plainly that יהוה has been with you, and we thought: Let there be a sworn treaty between our two parties, between you and us. Let us make a pact with you that you will not do us harm, just as we have not molested you but have always dealt kindly with you and sent you away in peace. From now on, be you blessed of יהוה !”

לאחר סכסוכים ונסיגות, פתאום מגיע אבימלך לכרות ברית עם יצחק המופתע. נראה שהפלשתים מפחדים ממשהו "ה' עמך". הרב מדן סבור שעשו לקח את החוק לידיים ויחד עם גדוד של אנשים התחיל להתנקם. הדבר מזכיר מאוד את דוד, שברח משאול והרים כח שהגן על אזורי הספר. עשיו ודוד עשויים מחומרי מלוכה דומים. שניהם חמומים ולא מהססים להרוג את מי שפגע בהם. זאת אולי אחת הסיבות שהוא נדחה.

נבחן סיבה נוספת שחז"ל נתנו לכך שהוא בז לבכורה, והיא לא סותרת את הנאמר כאן:

בראשית כ״ה:ל׳-ל״ב

וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן־הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף׃

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמוֹ אֱדוֹם׃ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת־בְּכֹרָתְךָ לִי׃ וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה־זֶּה לִי בְּכֹרָה׃

Genesis 25:30-32

And Esau said to Jacob, “Give me some of that red stuff to gulp down, for I am famished”—which is why he was named Edom. Jacob said, “First sell me your birthright.” And Esau said, “I am at the point of death, so of what use is my birthright to me?”

בראשית רבה ס״ג:י״א

וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד (בראשית כה, כט), אָמַר לוֹ, מַה טִּיבוֹ שֶׁל נָזִיד זֶה. אָמַר לוֹ, שֶׁמֵּת אוֹתוֹ זָקֵן. אָמַר, בְּאוֹתוֹ הַזָּקֵן פָּגְעָה מִדַּת הַדִּין, אָמַר לוֹ, הֵן. אָמַר, אִם כֵּן לֹא מַתַּן שָׂכָר וְלֹא תְּחִיַּת הַמֵּתִים. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת (ירמיה כב, י): אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ, זֶה אַבְרָהָם. (ירמיה כב, יד): בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ, זֶה עֵשָׂו.

Bereshit Rabbah 63:11

...

עשיו מכר את בכורתו כאשר נודע לו שאברהם מת (לפי החישוב הוא היה בן 15). למרות כל ההבטחות האלוהיות, משפחת אברהם טרם ירשה את הארץ ואין "גוי גדול". בסך הכל יש לאברהם שני נכדים שחיים כפליטים בארץ ומנסים לשרוד. לעשיו אצה הדרך, אין פנאי לחכות לתהליכים שנמשכים דורות. הוא הולך בעקבות אביו ונושא אישה בגיל 40:

בראשית כ״ו:ל״ד

וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־יְהוּדִ֔ית בַּת־בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת־אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי׃ וַתִּהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃ {ס}

Genesis 26:34

When Esau was forty years old, he took to wife Judith daughter of Beeri the Hittite, and Basemath daughter of Elon the Hittite;

רש"י על בראשית כ״ו:ל״ה:ב׳

ליצחק ולרבקה. שֶׁהָיוּ עוֹבְדוֹת עֲ"זָ (בראשית רבה):

Rashi on Genesis 26:35:2

ליצחק ולרבקה TO ISAAC AND REBEKAH, because they worshipped idols (Genesis Rabbah 65:4).

עשיו עשה טעות מרה. בגלל שהוא היה יליד הארץ, חי ממנה כצייד ואף צבר כח צבאי מסויים, הוא חש כאדון המקום. הוא זה שיכול להאיץ את התהליך ולרשת אותה. כבניו של יעקב בדור הבא, הוא הרשה לעצמו להתחתן עם נשים זרות, וציפה שהן תצטרפנה לביתו, על אמונותיו ומנהגיו. אבל זה לא קרה. הנשים המשיכו במנהגי כנען שמשפחת אברהם כה ניסתה להתרחק מהם. עשו הקדים את זמנו, לא העריך את מעמדו לנכון וכך נכשל*. על בניו של יעקב אין ביקורת על כך שהם סיפחו נשים מקומיות זרות. נראה שמעמדם כמשפחה מורחבת, היה גבוה מספיק לכפות את מנהגיהם על הנשים. ייתכן שמעשה שמעון ולוי בשכם אף תרם לכך, שכן הם הציגו את יכולתם הצבאית.
* מי עוד נכשל בלקיחת נשים זרות?
שמשון שחשב שהוא מספיק חזק מול הפלשתיות אך הן בגדו בו.
גם שלמה המלך חשב שיוכל לגייר את נשותיו, אבל בנישואים פוליטיים הן היו נציגות רשמיות של הממלכות שלהן, ולכן שימרו את מנהגיהן ואת פולחנן.

גם יצחק מבין שעשו לא יכול להמשיך אותו והוא שולח אותו לפדן ארם להתחתן עם בנות המשפחה משם, ואף מרעיף עליו את ברכות אברהם.

בראשית כ״ז:מ״ו-כ״ח:ד׳

וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל־יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם־לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת־חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים׃ וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל־יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא־תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן׃ קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח־לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ׃ וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃ וְיִתֶּן־לְךָ אֶת־בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת־אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר־נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃

Genesis 27:46-28:4

Rebekah said to Isaac, “I am disgusted with my life because of the Hittite women. If Jacob marries a Hittite woman like these, from among the native women, what good will life be to me?” So Isaac sent for Jacob and blessed him. He instructed him, saying, “You shall not take a wife from among the Canaanite women. Up, go to Paddan-aram, to the house of Bethuel, your mother’s father, and take a wife there from among the daughters of Laban, your mother’s brother. May El Shaddai bless you, make you fertile and numerous, so that you become an assembly of peoples. May you and your offspring be granted the blessing of Abraham, that you may possess the land where you are sojourning, which God assigned to Abraham.”

נבחן עוד סיבה שיצחק לא מיהר להעביר את הבכורה ליעקב

בראשית רבה ס״ג:י׳

וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים, שְׁנֵי אֹהָלִים, בֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם וּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל עֵבֶר. (בראשית כה, כח):

Bereshit Rabbah 63:10

..."...And the youths grew up" (Bereishit 25:27). Rabbi Levi made an analogy to a myrtle and wild rosebush which grew next to each other; when they had grown, one gave forth scent and the other thorns. So too with these, for thirteen years they both went to school (beit hasefer) and came back from school, but after thirteen years this one went to study-houses (batei midrashot) and this one went to idolatrous temples (batei avodat kochavim). Rabbi Elazar said, until thirteen years a person needs to take care of their children - from this age onwards, they need to say "Blessed is the one who has exempted me from the punishment of this one." "And Eisav was a man who knew how to hunt..." (ibid.) - he trapped people with his mouth; "you didn't steal?! Who stole with you? You didn't kill?! Who killed with you?" Rabbi Abahu said, robber [is the same as] hunter. He hunted in the house and in the field; in the house he said "How do you tithe salt?" and in the field "how do you tithe straw?" Rabbi Chiya said, he made himself ownerless like a field. Yisrael said before the Holy Blessed One, "Master of all universes: is it not enough for us that we are subjugated by the seventy nations - must we also be subjugated by this one, who is penetrated like women?" The Holy Blessed One said to them, "Even I will come in language [?], I will be revenged upon them." Behold it is written, "And the heart of the heroes of Edom was on that day like the heart of a woman in labour" (Yirmiyahu 49:22). "But Ya'akov was a simple man, a dweller in tents..." (Bereishit 25:27) - two tents, the study-house of Shem and the study-house of Ever. "And Yitzchak loved Eisav, for game was in his mouth..." (Bereishit 25:28) a good piece of meat for his mouth, a good cup of wine for his mouth. "And Rivka loved Ya'akov..." (ibid.) - every time she heard his voice she would add love to her love.

למעלה ראינו את ייתרונו של רועה הצאן על פני הצייד, אבל יש גם חיסרון בצידו. איש תם ויושב אוהלים לא מסוגל לבנות ממלכה, ולהמשיך את ההבטחה לאברהם. התורה מצפה מעם ישראל להיאחז בארץ כחקלאים. אמנם יש בחקלאות צד מסוכן של בעלות, שהתורה מנסה לצנן באמצעות מצוות, אך זהו תנאי הכרחי.
בנוסף, המדרש דורש את אוהליו של יעקב כבית מדרשם של שם ועבר. לכאורה זהו שבח, אך לדעתי יש כאן גם ביקורת. בית המדרש הנ"ל היה קיים עוד מלפני אברהם אבינו, ושם ועבר זהו שם קוד לצדיקים שחיו באותם הימים, וכמו אביהם נח, הם התהלכו את האלוקים. אך לה' זה לא מספיק והוא קרא לאברהם לפרוש ולהגיע לארץ כנען ולהתחיל מחדש. כשיעקב "נטמן" בבית מדרשם, אולי הוא תם וצדיק, אבל זאת נסיגה. הוא נאלץ לצאת חזרה לגלות ולעשות מסע דומה לזה של אברם. כמו אברם-אברהם, עליו לקבל שם חדש - ישראל - שיאפשר לו להתמודד עם עשיו ולקבל את הארץ.

ויקרא כ״ה:י״ג-כ״ג

בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתוֹ׃ ...

וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי־לִי הָאָרֶץ כִּי־גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי׃

Leviticus 25:13-23

In this year of jubilee, each of you shall return to your holding. When you sell property to your neighbor, or buy any from your neighbor, you shall not wrong one another. In buying from your neighbor, you shall deduct only for the number of years since the jubilee; and in selling to you, that person shall charge you only for the remaining crop years: the more such years, the higher the price you pay; the fewer such years, the lower the price; for what is being sold to you is a number of harvests. Do not wrong one another, but fear your God; for I יהוה am your God. You shall observe My laws and faithfully keep My rules, that you may live upon the land in security; the land shall yield its fruit and you shall eat your fill, and you shall live upon it in security. And should you ask, “What are we to eat in the seventh year, if we may neither sow nor gather in our crops?” I will ordain My blessing for you in the sixth year, so that it shall yield a crop sufficient for three years. When you sow in the eighth year, you will still be eating old grain of that crop; you will be eating the old until the ninth year, until its crops come in. But the land must not be sold beyond reclaim, for the land is Mine; you are but strangers resident with Me.

כמה מלים על זיהוי רומא עם עשיו.
את הזיהוי הזה מוצאים כבר במקורות חזליים, ולמרות מטבע הלשון, צריך לדעת שזה רחוק מלהיות פשט. הרומאים לא היו ממוצא שמי, וכשהם כבשו את הארץ האדומים חיו לצד עם ישראל ועברו גיור. ככל הנראה המילה "אדום" היתה רמז לרומא בגלל דמיון ר' דומה לד' ובשיכול אותיות אדום = רומא. ייתכן שהיה גם רמז לכך שהרומאים כבשו את הארץ בסיוע תכסיסיו של אנטיפטרוס האדומי- אביו של הורדוס, שהסית את האחים החשמונאים הורקנוס ואריסטובולוס. בנו הורדוס היה בא כח של הרומאים והמושל הכי בולט שלהם.

אבן עזרא על בראשית כ״ז:מ׳:ב׳

וישנים שלא הקיצו משנת האולת יחשבו כי אנחנו בגלות אדום ולא כן הדבר רק אדום היה תחת יד יהודה וכן כתוב ויפשע אדום מתחת יד יהודה גם יואב הכרית כל זכר באדום. ובעבור שהיו תחת יד יהודה שמחו ביום אידינו. והיו אומרים לבבליים ערו ערו עד היסוד בה. ויותר היה קשה על ישראל החרפה שהיה אדום מחרף אותם מרעתם. וכן טעם שישי ושמחי בת אדום. ג"כ אל תשמח לבני יהודה. גם בימי הורקנוס הזקן שמם שומרי ירושלים והכניסם בברית מילה. גם בימי אגריפס כאשר נלכדה ירושלים באו גדודי אדום לעזור ליהודה. ורומי שהגלתנו היא מזרע כתים. וכן אמר המתרגם וצים מיד כתים והיא מלכות יון בעצמה כאשר פירשתי בספר דניאל. ג"כ יקראו היום אנשי מצרים ושבא וארץ עילם ישמעאלים. ואין בהם מי שהוא מזרע ישמעאל כי אם מתי מעט:

Ibn Ezra on Genesis 27:40:2

THAT THOU SHALT SHAKE HIS YOKE. U-farakto (that thou shalt shake) comes from the same root as mefarek (rent) in rent (mefarek) the mountains (I Kings 19:11). The word mafrakto (his neck) (I Sam. 4:18) is derived from the same stem. These blessings present a number of great difficulties. If the blessings were prophecies how is it possible for Isaac not to know whom he was blessing? The wise men of our generation respond to this problem by explaining that when Jacob entered the room, God told him, “Bless this one.” However, if this was the case Isaac would have told Esau, “God commanded me to bless Jacob.” Furthermore, if God told Isaac to bless Jacob, why did Isaac bless Esau because he cried? Others say that Isaac was no prophet and his blessings did not come to pass. However, they are also mistaken. Scripture explicitly tells us, And the Lord appeared unto him (Isaac) (Gen. 26:2, 24). Moreover, King David in referring to the patriarchs says, And do My prophets no harm (I Chron. 16:22). Others ask, what efficacy could there be in Isaac’s blessings since he thought that he was blessing Esau? The truth of the matter is that Isaac was in doubt as to who was really before him. Indeed, he said, The voice is the voice of Jacob, but the hands are the hands of Esau (v. 22). What Isaac did was bless the one in his presence without regard to whether it was Esau or Jacob, the reason being that both were his sons. Some ask, how could God say (Gen. 25:23) And the elder shall serve the younger? Similarly how could Isaac say, and thou shalt serve thy brother (v. 40)? Saadiah Gaon superficially answers this question by pointing to Scripture’s statement, And Esau took his wives, and his sons, and his daughters, and all the souls of his house, and his cattle, and all his beasts…and went unto a land away from his brother Jacob (Gen. 36:6). However, the Gaon seems to have forgotten that the Bible relates, and (Jacob) bowed himself to the ground seven times until he came near to his brother (Esau) (Gen. 33:3). It appears to me that the prophet’s blessing was akin to a prayer, and God accepted his prayer, for Isaac’s prayer was mainly concerned with the offspring of Jacob and Esau. Those who have as yet not awakened from their foolish sleep think that we are in the exile of the Edomites (Esau). However, this is not so. Edom (Esau) was subject to Judah. Scripture thus states, In his (Jehoram’s) days Edom revolted from under the hand of Judah (II Kings 8:20). We are also told that Joab cut off every male in Edom (I Kings 11:16). It is because of their subjugation to Judah that they rejoiced on the day of Judah’s calamity and told the Babylonians, Raze it, raze it even to the foundations thereof (Ps. 137:7). The taunts of the Edomites on the day of Jerusalem’s fall was harder for the Judeans to bear than the afflictions visited upon them by the Babylonians. This is also the meaning of Rejoice and be glad, O daughter of Edom (Lam. 4:21), and Neither shouldest thou have rejoiced over the children of Judah in the day of their destruction (Obad. 1:12). Also, Hyrcanus the elder made the Edomites (Esau’s descendants) guard Jerusalem and had them circumcised. Also, in the days of Agrippa when Jerusalem was taken, troops of Edomites came to Judah’s aid. The Romans who exiled us are from the seed of Kittim. Onkelos similarly explains Kittim to mean Rome in But ships shall come from the coast of Kittim (Num. 24:24). The Kittim are the very kingdom of the Greeks as I have explained in my commentary on the Book of Daniel. [At first there were only a few people who believed in the man that was made into a god. The Romans accepted the belief in this man in the days of Constantine who introduced this new religion to the Romans upon the advice of an Edomite priest and placed upon his flag an image of this man. At that time there was no one in the world aside from a small group of Edomites who followed the new religion. ] Similarly the contemporary inhabitants of Egypt, Sheba and the land of Elam are called Ishmaelites even though only a tiny minority of the people living there are true decendants of the Ishmaelites.