Save "Family DynamicsChoosing Judaism"
Family Dynamics Choosing Judaism
(טו) וַתֹּ֗אמֶר הִנֵּה֙ שָׁ֣בָה יְבִמְתֵּ֔ךְ אֶל־עַמָּ֖הּ וְאֶל־אֱלֹהֶ֑יהָ שׁ֖וּבִי אַחֲרֵ֥י יְבִמְתֵּֽךְ׃ (טז) וַתֹּ֤אמֶר רוּת֙ אַל־תִּפְגְּעִי־בִ֔י לְעָזְבֵ֖ךְ לָשׁ֣וּב מֵאַחֲרָ֑יִךְ כִּ֠י אֶל־אֲשֶׁ֨ר תֵּלְכִ֜י אֵלֵ֗ךְ וּבַאֲשֶׁ֤ר תָּלִ֙ינִי֙ אָלִ֔ין עַמֵּ֣ךְ עַמִּ֔י וֵאלֹהַ֖יִךְ אֱלֹהָֽי׃ (יז) בַּאֲשֶׁ֤ר תָּמ֙וּתִי֙ אָמ֔וּת וְשָׁ֖ם אֶקָּבֵ֑ר כֹּה֩ יַעֲשֶׂ֨ה יְהוָ֥ה לִי֙ וְכֹ֣ה יֹסִ֔יף כִּ֣י הַמָּ֔וֶת יַפְרִ֖יד בֵּינִ֥י וּבֵינֵֽךְ׃ (יח) וַתֵּ֕רֶא כִּֽי־מִתְאַמֶּ֥צֶת הִ֖יא לָלֶ֣כֶת אִתָּ֑הּ וַתֶּחְדַּ֖ל לְדַבֵּ֥ר אֵלֶֽיהָ׃
(15) So she said, “See, your sister-in-law has returned to her people and her gods. Go follow your sister-in-law.” (16) But Ruth replied, “Do not urge me to leave you, to turn back and not follow you. For wherever you go, I will go; wherever you lodge, I will lodge; your people shall be my people, and your God my God. (17) Where you die, I will die, and there I will be buried. Thus and more may the LORD do to me if anything but death parts me from you.” (18) When [Naomi] saw how determined she was to go with her, she ceased to argue with her;

(כב) ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך מהו אל תפגעי בי? אמרה לה: לא תחטא עלי, לא תסבין פגעיך מני לעזבך לשוב מאחריך. מכל מקום דעתי להתגייר. אלא מוטב על ידך ולא על ידי אחרת. כיון ששמעה נעמי כך, התחילה סודרת לה הלכות גרים. אמרה לה: בתי אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות שלהם. אמרה לה: אל אשר תלכי אלך. אמרה לה: בתי אין דרכן של ישראל לדור בבית שאין שם מזוזה. אמרה לה: באשר תליני אלין. עמך עמי אלו עונשין ואזהרות. ואלהיך אלהי שאר מצות.

(22) "And Ruth said, 'Do not urge me to leave you, to turn and not follow after you'(Ruth 1:16)." What does it mean, 'do not urge me'? She said to her, "Do not sin against me, do not turn your misfortunes from me." "To turn and follow after you(ibid)." It has been my intention in every instance to convert, but it is better at your hands than at the hands of another. When Naomi heard this she began to expound to her the laws of converts. She said to her, "My daughter, it is not the custom of daughters of Israel to go to their theaters and their circuses. She replied to her, "Where you go, I will go (ibid." She said to her, "My daughter, it is not the custom of Israel to dwell in a house that does not have a mezuzah." She replied to her, "Where you lodge I will lodge.(ibid)." "Your people will be my people (ibid)," these are the punishments and the warnings. "And Your God will be my God (ibid)," the other commandments.

לא רוב טובה ולא רוב פורענות ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו קיבל מלין אותו מיד נשתיירו בו ציצין המעכבין את המילה חוזרים ומלין אותו שניה נתרפא מטבילין אותו מיד ושני ת"ח עומדים על גביו ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו אשה נשים מושיבות אותה במים עד צוארה ושני ת"ח עומדים לה מבחוץ ומודיעין אותה מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות אחד גר ואחד עבד משוחרר ובמקום שנדה טובלת שם גר ועבד משוחרר טובלין וכל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בגר ובעבד משוחרר ובנדה אמר מר גר שבא להתגייר אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות מ"ט דאי פריש נפרוש דא"ר חלבו קשים גרים לישראל כספחת דכתיב (ישעיהו יד, א) ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב: ומודיעים אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני: מ"ט א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשבון (ומודיעים אותו עון שכחה ופאה): ואין מרבים עליו ואין מדקדקים עליו: אמר רבי אלעזר מאי קראה דכתיב (רות א, יח) ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה אמרה לה אסיר לן תחום שבת (רות א, טז) באשר תלכי אלך אסיר לן יחוד (רות א, טז) באשר תליני אלין מפקדינן שש מאות וי"ג מצות (רות א, טז) עמך עמי אסיר לן עבודת כוכבים (רות א, טז) ואלהיך אלהי ארבע מיתות נמסרו לב"ד (רות א, יז) באשר תמותי אמות ב' קברים נמסרו לב"ד (רות א, יז) ושם אקבר מיד ותרא כי מתאמצת היא וגו': קיבל מלין אותו מיד: מ"ט שהויי מצוה לא משהינן: נשתיירו בו ציצין המעכבין המילה וכו': כדתנן אלו הן ציצין המעכבין המילה בשר החופה את רוב העטרה ואינו אוכל בתרומה וא"ר ירמיה בר אבא אמר רב בשר החופה רוב גובהה של עטרה: נתרפא מטבילין אותו מיד: נתרפא אין לא נתרפא לא מאי טעמא משום דמיא מרזו מכה: ושני ת"ח עומדים על גביו: והא א"ר חייא א"ר יוחנן גר צריך שלשה הא א"ר יוחנן לתנא תני שלשה: טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו: למאי הלכתא דאי הדר ביה ומקדש בת ישראל ישראל מומר קרינא ביה וקידושיו קידושין: אחד גר ואחד עבד משוחרר: קסלקא דעתך לקבל עליו עול מצות ורמינהו במה דברים אמורים בגר אבל בעבד משוחרר אין צריך לקבל אמר רב ששת לא קשיא הא ר"ש בן אלעזר הא רבנן דתניא (דברים כא, יג) ובכתה את אביה ואת אמה וגו' בד"א שלא קבלה עליה אבל קבלה עליה מטבילה ומותר בה מיד ר"ש בן אלעזר אומר אע"פ שלא קבלה עליה כופה ומטבילה לשם שפחות וחוזר ומטבילה לשם שחרור ומשחררה

... We do not overwhelm him [the convert] and we we are not strict with him. Rebbi Elazar said "What is the textual source for this?" It is written "When she [Naomi] saw that she [Ruth] was determined to go with her, she [Naomi] stopped arguing with her."

She [Naomi] said to her [Ruth] "It is forbidden for us to go beyond. the Techum Shabbat. [Ruth replied] "Wherever you will go, I will go."

[Naomi said] "It is forbidden for us to be in seclusion with someone of the opposite gender. [Ruth replied] "Wherever you will lodge, I will lodge."

[Naomi said] "We are commanded six hundred and thirteen mitzvot."

[Ruth replied] "Your people is my people."

[Naomi said] "It is forbidden for us to engage in idolatry."

[Ruth replied] "Your God is my God."

[Naomi said] "Four types of capital punishment were submitted to Beit Din."

[Ruth replied] "Wherever you will die, I will die."

[Naomi said] "Two types of cemeteries were submitted to Beit Din."

[Ruth replied] "And there I will be buried."

Immediately "when she [Naomi] saw that she [Ruth] was determined to go with her, she [Naomi] stopped arguing with her."

אין שואלין בשלום אשה על ידי בעלה אמר ליה הכי אמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל שלחה ליה דביתהו שרי ליה תגריה דלא נישוויך כשאר עם הארץ א"ל מאי שיאטיה דמר הכא אמר ליה טסקא דהזמנותא שדר מר אבתראי אמר ליה השתא שותא דמר לא גמירנא טסקא דהזמנותא משדרנא למר אפיק דיסקא דהזמנותא מבי חדיה ואחזי ליה אמר ליה הא גברא והא דסקא אמר ליה הואיל ואתא מר להכא לישתעי מיליה כי היכי דלא לימרו מחנפי רבנן אהדדי אמר ליה מאי טעמא שמתיה מר לההוא גברא ציער שליחא דרבנן ונגדיה מר דרב מנגיד על מאן דמצער שלוחא דרבנן דעדיף מיניה עבדי ליה מאי טעמא אכריז מר עליה דעבדא הוא אמר ליה דרגיל דקרי אינשי עבדי ותני כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם ואמר שמואל במומו פוסל אימר דאמר שמואל למיחש ליה לאכרוזי עליה מי אמר אדהכי והכי (אתא ההוא בר דיניה מנהרדעי) א"ל ההוא בר דיניה לרב יהודה לדידי קרית לי עבדא דאתינא מבית חשמונאי מלכא אמר ליה הכי אמר שמואל כל דאמר מדבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא א"ל לא סבר לה מר להא דא"ר אבא אמר רב הונא אמר רב כל ת"ח שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו אמר ליה הא איכא רב מתנה דקאי כוותי רב מתנה לא חזייה לנהרדעא תליסר שני ההוא יומא אתא אמר ליה דכיר מר מאי אמר שמואל כי קאי חדא כרעא אגודא וחדא כרעא במברא א"ל הכי אמר שמואל כל דאמר מדבית חשמונאי מלכא קאתינא עבדא הוא דלא אישתיור מינייהו אלא ההיא רביתא דסלקא לאיגרא ורמיא קלא ואמרה כל דאמר מבית חשמונאי אנא עבדא הוא נפלה מאיגרא ומיתה אכרוז עליה דעבדא הוא ההוא יומא אקרען כמה כתובתא בנהרדעא כי קא נפיק נפקי אבתריה למירגמיה אמר להו אי שתיקו שתיקו ואי לא מגלינא עלייכו הא דאמר שמואל תרתי זרעייתא איכא בנהרדעא חדא מיקריא דבי יונה וחדא מיקריא דבי עורבתי וסימניך טמא טמא טהור טהור שדיוה לההוא ריגמא מידייהו וקם אטמא בנהר מלכא מכריז רב יהודה בפומבדיתא אדא ויונתן עבדי יהודה בר פפא ממזירא בטי בר טוביה ברמות רוחא לא שקיל גיטא דחירותא מכריז רבא במחוזא בלאי דנאי טלאי מלאי זגאי כולם לפסול אמר רב יהודה גובאי גבעונאי דורנוניתא דראי נתינאי אמר רב יוסף האי בי כובי דפומבדיתא כולם דעבדי אמר רב יהודה אמר שמואל ארבע מאות עבדים ואמרי לה ארבעת אלפים עבדים היו לו לפשחור בן אימר וכולם נטמעו בכהונה וכל כהן שיש בו עזות פנים אינו אלא מהם אמר אביי כולהו יתבן בשורא דבנהרדעא ופליגא דרבי אלעזר דאמר ר' אלעזר אם ראית כהן בעזות מצח אל תהרהר אחריו שנא' (הושע ד, ד) ועמך כמריבי כהן אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רב כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו כשהקב"ה משרה שכינתו מעיד על כל השבטים ואין מעיד עליו שנאמר (תהלים קכב, ד) שבטי יה עדות לישראל אימתי הוי עדות לישראל בזמן שהשבטים שבטי יה אמר ר' חמא ברבי חנינא כשהקב"ה משרה שכינתו אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל שנא' (ירמיהו לא, א) בעת ההיא נאם ה' אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל לכל ישראל לא נאמר אלא לכל משפחות [והמה] יהיו לי לעם אמר רבה בר רב הונא זו מעלה יתירה יש בין ישראל לגרים דאילו בישראל כתיב בהו (יחזקאל לז, כז) והייתי להם לאלהים [והמה] יהיו לי לעם ואילו בגרים כתיב (ירמיהו ל, כא) מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי נאם ה' והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים אמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת שנאמר (ישעיהו יד, א) ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב כתיב הכא ונספחו וכתיב התם (ויקרא יד, נו) לשאת ולספחת אמר רבי חמא בר חנינא כשהקדוש ברוך הוא

...Rabbah son of R. Huna said: This is the extra advantage which Israel possesses over proselytes. For in respect to Israel it is written, and I will be their God, and they shall be my people; (Ezek. 37:27) whereas of proselytes it is written, for who is he that hath boldness to approach unto me? Saith the Lord. And ye shall be my people’, and I will be your God. (Jer. 30:21) R. Helbo said: Proselytes are as injurious to Israel as a scab, for it is said: And the stranger shall join himself with them, and they shall cleave [we-nispehu] to the house of Jacob. (Isa. 14:1) Here it is written: ‘wenispehu’; whilst elsewhere it is written. [This is the law for all manner of plague of leprosy . . .] and for a rising, or for a scab [sappahath].(Lev. 14:55)

Before we get upset, let's see what this is really all about! (Commentary from Soncino)
  • Ezekiel 37:37 - God calls Jews first and they accept the call.
  • Jeremiah 30:21 - Anyone who wants to convert must first call upon God who will willingly accept them. There is no spirit of exclusiveness in this: God first appeared unto Israel; thereafter God is ready to accept all who call upon Him.
  • Leviticus 14:55 - This means that Isaiah 14:1 can be translated as "they shall be as a scab to the house of Jacob."
    • Rashi: Because their lax observance of precepts sets a bad example to true born Jews
    • Tosafot: Suggests the reverse - proselytes are more observant, and expose the laxity of other Jews!
Let's go more in-depth:
TOSFOS DH KASHIM GERIM
  1. Rashi - because they are not conversant with the Mitzvos and therefore bring punishment on the people.
  2. Moreover, Yisrael learn from their deeds.
  3. Others attribute it to the principle “All Yisrael are responsible for one another’ (Sanhedrin, 27b).
    1. Refutation: This is not correct however, since they did not accept responsibility for the Geirim who accepted the Torah ...
      1. Source: As the Gemara concludes in Sotah (Daf 37b) ‘It transpires that each person in Yisrael has six hundred and three thousand, five hundred and fifty covenants - seeing as they are all responsible for one another...' So we see that that they did not accept responsibility for Geirim,
  4. Some commentaries explain that it is on account of the Geirim that Yisrael are in "Exile" ...​
    1. Source: As the Gemara says in Pesachim (Daf 87b) ‘Why are Yisrael scattered throughout the lands more than other nations? So that Geirim will join their ranks’.
      1. Refutation: But this is not correct, since the Gemara says in Yevamos (Daf 47a) ‘When a Nochri comes to convert, we say to him “What made you decide to convert?” ... A proof (that it’s not worthwhile) is that Yisrael are rejected and pushed aside?’ And the Gemara explains there that this is to encourage him to desist - since Mar said ‘Kashin Geirim le’Yisrael ke’Sapachas’... So we see that it is after they convert that they are ‘hard’.
  5. Rav Avraham the Ger explains that it is because Geirim are conversant with the Mitzvos and are meticulous in their practice , that they are hard on Yisrael like a plague ...Because, on account of that God remembers the sins of Yisrael when they do not do His will.
    1. Precedent: Much in the same as by the Tzorfis (in Melachim 1, 17) who said to Eliyahu “What do you have against me, man of G-d, that you came to me to mention my sins?” - because since he was a perfect Tzadik, it seemed to her that he was reminding God of her sins.