דהנה כשעלה ברצונו יתברך לברוא את העולם להטיב לברואיו, צמצם הקדוש ברוך הוא את עצמו, ולהיכן צמצם את עצמו? שמעתי מפי מורי ז"ל שצמצם עצמו בתוך האותיות התורה שבהם ברא העולם... והצדיק העוסק בתורה לשמה בקדושה, הוא ממשיך את הבורא ב"ה בתוך האותיות של התורה כמו בשעת הבריאה.
וזהו "וירא אליו ה' באלוני ממרא", הוא לשון אמירה כנזכר לעיל, ו'אילן' הוא התורה, והמצוות הם ענפים, ואמר הכתוב שעלי ידי אמרות הטהורות שעסקו בתורה, המשיך את הבורא אל תוך האותיות, וזהו "באלוני ממרא", רוצה לומר באילן של אמירותיו נראה ה' אליו. ואמר הכתוב מהיכן זכה זאת שנראה ה' אליו על ידי עסק תורתו? זאת היתה לו מחמת הכנעה גדולה שהיה בו, דהיינו "והוא יושב פתח האוהל", דהיינו אף שהיה צדיק גדול אף על פי כן החזיק עצמו בהכנעה גדולה שעדיין יושב בפתח והתחלה של הקדושה, ד'אהל' רמז על הקדושה, "כחום היום", רוצה לומר שיש בני אדם שנראים שהם מוכנעים אבל אין תוכו כברו, ואמר הכתוב שאברהם היה מוכנע גדול באמת בלב שלם ממש, וברור כשמש בעיניו שאינו אלא מתחיל בעבודתו יתברך, וזהו 'כחום היום'.