Save "פרשת נח"
פרשת נח
וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹקִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כׇּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ׃
God said to Noah, “I have decided to put an end to all flesh, for the earth is filled with lawlessness because of them: I am about to destroy them with the earth.
קץ כל בשר. כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְנוּת וַעֲ"זָ אַנְדְּרוֹלוֹמוּסְיָא בָּאָה לְעוֹלָם וְהוֹרֶגֶת טוֹבִים וְרָעִים.
קץ כל בשר THE END OF ALL FLESH — Wherever you find lewdness and idolatry, punishment of an indiscriminate character comes upon the world killing good and bad alike (Genesis Rabbah 26:5).
כי מלאה הארץ חמס. לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הַגֶּזֶל (סנה' ק"ח):
כי מלאה הארץ חמס FOR THE EARTH IS FILLED WITH VIOLENCE — Their fate was sealed only on account of their sin of robbery (Sanhedrin 108a).
חמס הוא הגזל והעושק ונתן לנח הטעם בחמס ולא הזכיר השחתת הדרך כי החמס הוא החטא הידוע והמפורסם ורבותינו אמרו (סנהדרין קח) שעליו נתחתם גזר דינם והטעם מפני שהוא מצוה מושכלת אין להם בה צורך לנביא מזהיר ועוד שהוא רע לשמים ולבריות והנה הודיע לנח החטא שעליו בא הקץ הגיע הצפירה:
VIOLENCE, that is, robbery and oppression. Now G-d gave Noah the explanation [that the flood was due to the fact that the “the earth is filled with] violence” and did not mention “the corruption of the way” [recorded in the preceding verse] because violence is a sin that is known and widely publicized. Our Rabbis have said that it was on account of the sin of violence that their fate was sealed. The reason for it is that the prohibition against violence is a rational commandment, there being no need for a prophet to admonish them against it. Besides, it is evil committed against both heaven and mankind. Thus He informed Noah of the sin for which the end is come — the doom is reached.
וַיָּ֣בֹא נֹ֗חַ וּ֠בָנָ֠יו וְאִשְׁתּ֧וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתּ֖וֹ אֶל־הַתֵּבָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֵ֥י הַמַּבּֽוּל׃
Noah, with his sons, his wife, and his sons’ wives, went into the ark because of the waters of the Flood.
מפני מי המבול. אַף נֹחַ מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה הָיָה, מַאֲמִין וְאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁיָבֹא הַמַּבּוּל, וְלֹא נִכְנַס לַתֵּבָה עַד שְׁדְּחָקוּהוּ הַמַּיִם:
מפני מי המבול BECAUSE OF THE WATERS OF THE FLOOD — (מפני properly means ‘‘from before”) — Noah, also, was of those people who are wanting in faith: he believed and he did not believe that the Flood would come, and he would not enter the Ark until the waters forced him to do so (Genesis Rabbah 32:6).
ו. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּהַדִּבּוּר שֶׁהוּא רוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲזַי עַל־יְדֵי הַפְּגָם נַעֲשָׂה מֵרוּחַ פִּיו רוּחַ סְעָרָה. וְרוּחַ סְעָרָה הַזֶּה הוּא מְקַטְרֵג הַגָּדוֹל, שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הַקִּטְרוּגִים וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת, וְהוּא מַסְעַר גּוּפֵיהּ דְּבַר נָשׁ. וְכָל הַמַּלְשִׁינוּת וְהָרָעוֹת שֶׁדּוֹבְרִים עַל אָדָם בָּא מֵרוּחַ סְעָרָה הַזֶּה. כִּי הוּא בְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָׂר, שֶׁעוֹשֶׂה קֵץ וָסוֹף לְכָל בָּשָׂר. וְכָל זֶה בָּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַדִּבּוּר: (לק"א סי' ל"ח אות ב')
Speech is the breath of the lips of the Holy One, blessed-be-He. To abuse it is to make it into a wild blast, the “raging storm-wind” (Psalms 148:8). This “raging stormwind” is the “great accuser” — the source of all the trials and challenges which confront man. This wild spirit wastes away man’s very flesh. It is the root of all the slander and falsehood and evil which people speak about each other. It is called the “end of all flesh” (Genesis 6:13) because it works for the destruction of man’s flesh and life. All this comes from abusing the faculty of speech (38:2).
[יג]. בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם דָּנִים אֶת כָּל אָדָם לְכַף חוֹב וְחוֹקְרִים תָּמִיד עַל חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם, הֵם מִתֹּקֶף הַסִּטְרָא אַחֲרָא, מִבְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָׂר, שֶׁהוּא חוֹקֵר תָּמִיד לַעֲשׂוֹת קֵץ וְכִלָּיוֹן חַ"ו, וּלְעוֹרֵר דִּין וּלְהַלְשִׁין וּלְקַטְרֵג. וְעִקַּר כֹּחָם נִמְשָׁכִים מִפְּגַם הַדִּבּוּר. וְעִקַּר הַכְנָעָתָם וּבִטּוּלָם הוּא עַל יְדֵי תִּקּוּן הַדִּבּוּר. וְעַיֵּן דִּבּוּר אוֹת ו' ז': (לק"א סי' ל"ח אות ב')
There are people who do not have a good word for anybody. They always look on the bad side of people. The source of their life-force is in the forces of the Other Side, which is called “the end of all flesh” (Genesis 6:13). Such people are constantly trying to make an end of things. They are highly destructive. Their accusations and slander arouse harsh judgements in the world. The fundamental evil here is the abuse of the faculty of speech. Therefore the way to crush and humble these people is by developing the faculty of speech to perfection (38:2).
אבן שלמה על התורה (רבי שלמה קרליבך)
אמונה פנימית
ה' אמר לנח שהוא עומד להשחית את הארץ, אבל זה לא גרם לנח להתפלל. המפרשים שואלים, הרי אברהם אבינו התפלל אפילו על העיר המושחתת סדום, כיצד ייתכן שנח לא התפלל על כל העולם? והתשובה פשוטה. רש"י אומר "אף נח מקטני אמונה היה, מאמין ואינו מאמין וכו'".
אבל איך יכול רש"י לומר על נח שהיה "מאמין ואינו מאמין", בשעה שהפסוק מעיד עליו במפורש "איש צדיק תמים היה״?
תפתחו את שערי הלב. נח האמין בה', אבל הוא לא האמין שה' מאמין בו. הוא לא האמין שיש לו הכוח לגשת אל אדם רשע ולשנות אותו. אם אגש אל יהודי שאינו שומר שבת, ואומר לו, "אני רוצה לדבר אתך, יש לך במקרה כמה דקות?"
"בסדר, מה אתה רוצה?"
ואז אשאל שוב, "אתה בטוח שיש לך פנאי?"
״כן, מה?"
"יכול להיות שמעניין אותך לשקול אולי לשמור שבת ?..."
כמובן, בדרך זו לא אשיג דבר.
גם נח פועל כך. הוא בונה תיבה, אבל איננו מאמין אפילו בעצמו. כשהוא ניגש אל אדם הוא מציע לו בהיסוס, "אולי אתה רוצה לחזור בתשובה במקרה? שמעתי שיש תנועה כזו של חזרה בתשובה, אולי תצטרף אליה?".
אבל אברהם אבינו אמר: געוואלד, ריבונו של עולם, אני רוצה לעבור בעצמי לסדום, להיות "בתוך העיר" (בראשית יח כד). אעבור לשם, ואעשה מהפכה.
גם אנחנו מוכרחים לעבור לתוך העולם. לא באמצעות כלי נשק, ולא בדיבורי פוליטיקאים. אנחנו מוכרחים להיכנס אל התוך, אל הפנימיות של העולם. לי זה ברור: מי שאיננו מאמין שאפילו היהודי הכי שפל בעולם יכול להביא את הגאולה – גם הוא בבעיה קשה. מפני שלעולם אינך יודע. כי מה אני יודע לגבי אדם אחר... מה אנחנו יודעים...
***
כשקוראים ברמב"ם (הלכות מלכים יא) איך הוא מתאר את ביאת המשיח, מבינים משהו עצום. אם נראה לי שאני מאמין בביאת המשיח, אבל כששואלים אותי איך הוא יגיע אין לי מושג מה לענות, פירוש הדבר שאינני מאמין באמת בביאת המשיח. כי לפי הרמב"ם, להאמין בביאת המשיח פירושו להאמין שלעם ישראל יש את הכוח להביא אותו. להאמין במשיח פירושו להאמין בקדושת עם ישראל. כך יגיע המשיח.
***
הרב קוק אומר דבר פלאי. ממש נבואה.
אנחנו תמיד חושבים שכשאנשים מתנהגים רע, משמע שהם אנשים רעים. אבל האמת היא, שהרבה מהם רצו מאוד להיות טובים, אבל הם נזקקו לדמות גדולה כמו הבעל שם טוב כדי להשתנות, ופשוט לא מצאו אדם שכזה. ילדים רבים רוצים כל כך ללמוד, אבל אין להם מלמד אמיתי, ולכן מתחילים להתפרע.
הרב קוק כותב באחד ממכתביו לבנו: כשאתה פוגש אדם לא דתי, עליך לברר מדוע זה כך. אולי מפני שלא זכה להיות עם הבעל שם טוב, והתאכזב מאוד. מה אנחנו יודעים? אדם כזה זקוק ליהודי פנימי, כי הוא מחפש את התורה שבעל פה באופן פנימי. אם הייתה לנח הפנימיות הזאת, הוא היה מתפלל על בני דורו, ומציל אותם.
הערך של העולם
מדוע לא התפלל נח על דורו? כי נח האמין בה'.
הוא הבין שה' ברא את העולם,
ועכשיו הוא רוצה להחריב אותו. העולם מלא אנשים רעים, ואין ברירה, צריך להשמיד אותם.
נכון, אם מישהו יאמר לי, "קניתי גלידה בשקל, והיא לא טעימה. אני זורק אותה", לא אבכה על זה. אבל אם יאמר לי, "קניתי משהו במאה מיליון דולר ואני רוצה לזרוק אותו", מיד אתחנן אליו שלא יעשה זאת. נח לא הבין את הערך של העולם, הוא לא הבין כמה העולם יקר. כן, הוא ידע שהעולם יפה, הוא ידע שה' אחד. אבל כמה העולם עמוק, כמה כל אדם עמוק ? לא היה לו מושג. לכן הוא לא ראה צורך להתפלל.
אז מה לדעתכם אתם צריכים לעשות? בואו נחשוב על משהו אחד.