מקורות מקדימים לשו"ת
* השאלה : איך פוסקים הר"ן והרשב"א לגבי גשם בלילה ראשון וכיצד מכריע בניהם הבית יוסף? האם יש אזכור לכך בשולחן ערוך? (הר"ן אומר שצריך לאכול כזית בסוכה והרשב"א אומר שלא והבית יוסף מכריע כמו הרשב"א)
ר"ן- רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי 1315-1376, תקופת הראשונים, ספרד, מפרש את הרי"ף
רשב"א- רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת 1235-1310 ספרד, ראשונים.
מתני' ר"א אומר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה. ... וגמרינן מחג המצות דמיחייב לאכול שיעור המחויב לאכול בסוכה ולפיכך נראה שהוא חייב לאכול יותר מכביצה אלא שי"א כך דכיון דגמרינן מחג המצות לגמרי גמרינן מיניה מה התם בכזית אף הכא בכזית ואע"ג דבשאר ימות החג כזית עראי הוא ורשאי לאכלו חוץ לסוכה אפ"ה בלילה הראשון כיון שהכתוב קבעו חובה לאכלו בסוכה עשאו אכילת קבע. ואחרים אומרים דלהכי גמרינן לילי יו"ט הראשון של חג מחג המצות לומר שאפילו ירדו גשמים חייב לאכול בסוכה אע"ג דמפטר בה בשאר יומי:
הא דילפי' רבנן: ט"ו ט"ו, מחג המצות, לאו למימרא: שיהא חייב על כל פנים לאכול בסוכה לילה הראשון, אפי' במקום צערא. דמצטער פטור הוא. אלא דהיכא דלא מצטער, חייב לאכול בלילה הראשון, ותו לא מיחייב.
בית יוסף, אורח חיים תרל״ט:י״ב:א׳
ואחרים אומרים דלהכי גמרינן לילי יום טוב הראשון של חג מחג המצות לומר שאפילו ירדו גשמים חייב לאכול בסוכה אע"ג דמיפטר בשאר יומי עכ"ל וזה שלא כדברי הרשב"א שכתב בתשובה דנ"ל שאין המצטער ואם ירדו עליו גשמים עד שתסרח המקפה חייב לאכול בסוכה אפילו בליל הראשון דתשבו כעין תדורו אמרינן ולעולם לא חייבה התורה לאכול בסוכה אלא כדרך שאדם עושה בביתו
שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן סא
מפתח צבעים-
ירוק- מקרים
צהוב- המהלך ההלכתי
כחול- מושגים הלכתים
אדום- המקורות שלמדנו מתוך השו"ת
לרב אחד בארצות הברית, ברוקלין, ניו יורק. אשר שאל על הוראת רב אשכנזי בקהל קדוש "שערי ציון" (ספרדים) בלילה הראשון של חג הסוכות, שהיו אז גשמים מרובים, והורה לקהל שעליהם לאכול בסוכה, כיון שאכילה בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות חובה היא, וגם יברכו "לישב בסוכה".
הוראה זו טעות גמורה היא, כי הנה מרן הבית יוסף (סי' תרלט)הביא מ"ש הר"ן (פ"ב דסוכה) וז"ל: ואחרים אומרים דלהכי גמרינן ט"ו ט"ו מחג המצות, לומר שאפילו ירדו גשמים בלילה הראשון חייב לאכול בסוכה, אע"פ שפטור בשאר ימים, מפני שמצטער פטור מן הסוכה. ע"כ. וכתב ע"ז מרן הבית יוסף, וזה שלא כמ"ש הרשב"א בתשובה (ח"ד סי' עח) שאפילו בלילה הראשון של החג, מצטער, ומי שירדו עליו גשמים, פטור מן הסוכה, דתשבו כעין תדורו בעינן, ולעולם לא חייבה התורה לאכול בסוכה אלא כדרך שאדם נוהג בביתו, ומי שמחייב, עליו הראיה, ואנו לא שמענוה ולא ראינוה...
כן פסק בשו"ת זקן אהרן שאפילו בלילה הראשון אם ירדו גשמים פטור מן הסוכה. ומוכח שם שלדעת מרן אינו נכון להחמיר. וכן כתב בשו"ת בנין שלמה שלדעת מרן אינו רשאי להחמיר, דהו"ל כעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניו. ובשו"ת שבות יעקב כתב, בסוכות שנת תפ"ג, ירדו גשמים רבים שני ימים קודם החג, ונתמלא הסכך מים, וגם בליל החג ירדו קצת גשמים, ויש הרוצים לדחוק את עצמם ולתת כובע ישועה על ראשם להציל עצמם מן הגשמים ולאכול בסוכה, ואני אומר דלאו שפיר עבדי, דהא איתא בירושלמי (פ"ק דשבת ה"ב) כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט. ... וע"ע בשו"ת באר משה . לפ"ז יוצא שלפי מה שאנו פוסקים כהוראות מרן הש"ע, אין לאכול בסוכה כשיורדים גשמים, אפילו בלילה הראשון, וגם אין להחמיר בזה. וכל שכן שאין לברך משום חשש ברכה לבטלה.