הַשְׁכִּיבֵֽנוּ ה' אֱ־לֹקֵֽינוּ לְשָׁלוֹם וְהַעֲמִידֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לְחַיִּים וּפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ.... וּשְׁמוֹר צֵאתֵֽנוּ וּבוֹאֵֽנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד:
Help us, Lord, to lie down in peace, and awaken us again, our Sovereign, to life. Spread over us Your shelter of peace.... Guard our going out and our coming in for life and peace for now forever. Blessed are You, Lord, Who guards Your people Israel forever.
כִּ֤י יִצְפְּנֵ֨נִי ׀ בְּסֻכֹּה֮ בְּי֢וֹם רָ֫עָ֥ה יַ֭סְתִּרֵנִי בְּסֵ֣תֶר אׇהֳל֑וֹ בְּ֝צ֗וּר יְרוֹמְמֵֽנִי׃
[God] will shelter me in God's pavilion on an evil day, grant me the protection of God's tent, raise me high upon a rock.
וַיֵּצֵ֤א יוֹנָה֙ מִן־הָעִ֔יר וַיֵּ֖שֶׁב מִקֶּ֣דֶם לָעִ֑יר וַיַּ֩עַשׂ֩ ל֨וֹ שָׁ֜ם סֻכָּ֗ה וַיֵּ֤שֶׁב תַּחְתֶּ֙יהָ֙ בַּצֵּ֔ל עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִרְאֶ֔ה מַה־יִּהְיֶ֖ה בָּעִֽיר׃ וַיְמַ֣ן ה'־ אֱ֠־לֹקִ֠ים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל ׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃
Now Jonah had left the city and found a place east of the city. He made a booth there and sat under it in the shade, until he should see what happened to the city. The LORD God provided a castor-bean plant, which grew up over Jonah, to provide shade for his head and save him from discomfort. Jonah was very happy about the plant.
מֵתִיב מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא, בָּעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. וְאִי אָמְרַתְּ בָּעֵי לִסְמוֹךְ, הָא לָא קָא סָמֵךְ גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה, דְּהָא בָּעֵי לְמֵימַר ״הַשְׁכִּיבֵנוּ״! אָמְרִי: כֵּיוָן דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן ״הַשְׁכִּיבֵנוּ״ — כִּגְאוּלָּה אֲרִיכְתָּא דָּמְיָא.
Mar, son of Ravina, objected: In the evening, one recites two [blessings] prior to [Shema] and two [blessings] afterward. But if you say one must juxtapose [the blessing of redemption, ga'al yisrael, to the Amidah prayer], doesn’t one fail to juxtapose redemption to prayer [in the evening], as one must recite: Help us lie down [Hashkivenu]? They replied: Since the Sages instituted Hashkiveinu, it is considered one extended [blessing of] redemption.
הַשכִּיבֵנוּ ה' אֱ־לקֵינוּ לְשלום. וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים וּפְרוש עָלֵינוּ סֻכַּת שלומֶךָ.... וּשמור צֵאתֵנוּ וּבואֵנוּ לְחַיִים וּלְשלום מֵעַתָּה וְעַד עולָם: וּפְרוש עָלֵינוּ סֻכַּת שלומֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַפּורֵש סֻכַּת שלום עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּו יִשרָאֵל וְעַל יְרוּשלָיִם:
Help us, Lord, to lie down in peace, and awaken us again, our Sovereign, to life. Spread over us Your shelter of peace.... Guard our coming and our going; grant us life and peace, now and always. Spread over us the shelter of Your peace. Blessed are you, Lord, who spreads the shelter of peace over us, over all Your people Israel, and over Jerusalem.
תָּא חֲזֵי, כַּד אִתְקַדַּשׁ יוֹמָא בְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא סוּכַּת שָׁלוֹם שַׁרְיָא וְאִתְפְּרִיסַת בְּעָלְמָא. מָאן סוּכַּת שָׁלוֹם, דָּא שַׁבַּתָּא, וְכָל רוּחִין וְעִלְעוּלִין וְשֵׁדִין וְכָל סִטְרָא דִּמְסָאֲבֵי כֻּלְהוּ טְמִירִין.... וּכְדֵין עָלְמָא בִּנְטִירוּ עִלָּאָה וְלָא בָּעֵינָן לְצַלָּאָה עַל נְטִירוּ כְּגוֹן שׁוֹמֵר אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד אָמֵן. דְּהָא דָּא בְּיוֹמָא דְחוֹל אִתְתַּקַּן דְּעָלְמָא בָּעְיָא נְטִירוּ. אֲבָל בְּשַׁבָּת סוּכַּת שָׁלוֹם אִתְפְּרִיסָא עַל עָלְמָא וְאִתְנְטִיר בְּכָל סִטְרִין.
Come and see: when the day is hallowed at the entrance of the Sabbath, a canopy of peace hovers, spreading over the world. What is the Canopy of Peace? The Sabbath, when all spirits, whirlwinds, demons, and the entire dimension of iniquity are hidden away.... then the world enjoys supernal shelter, and we need not pray for protection, for example, "who guards God's people Israel forever." This has been prescribed for weekdays, when the world does need protection, but on the Sabbath a canopy of peace spreads over the world, which is sheltered on every side.
וַיְהִ֣י בְשָׁלֵ֣ם סוּכּ֑וֹ וּמְע֖וֹנָת֣וֹ בְצִיּֽוֹן׃
[God's] sukkah was in Shalem, and God's dwelling-place in Zion.
אֶֽבֶן שְׁתִיָּֽה. בֵּֽית הַבְּחִירָֽה. גֹּֽרֶן אׇרְנָֽן. דְּבִֽיר הַמֻּצְנָֽע. הַֽר הַמּֽוֹרִיָּֽה. וְהַֽר יֵֽרָאֶֽה. זְבֻֽל תִּפְאַרְתֶּֽךָ. חָנָֽה דָוִֽד. טֽוֹב הַלְּבָנֽוֹן. יְפֵֽה נֽוֹף מְשֽׂוֹשׂ כׇּל־הָאָֽרֶץ. כְּלִֽילַת יֹֽפִי. לִינַֽת הַצֶּֽדֶק. מָכֽוֹן לְשִׁבְתֶּֽךָ. נָוֶֽה שַֽׁאֲנָֽן. סֻכַּֽת שָׁלֵֽם. עֲלִיַּֽת שְׁבָטִֽים. פִּנַּֽת יִקְרַֽת. צִיּֽוֹן הַֽמְצֻיֶּֽנֶת. קֹֽדֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים. רָצֽוּף אַֽהֲבָֽה. שְׁכִינַֽת כְּבוֹדֶֽךָ. הוֹשַׁע נָא: תֵּֽל תַּלְפִּיּֽוֹת. הוֹשַׁע נָא:
Foundation stone, chosen house, threshing floor of Ornan, hidden sanctuary, Mount Moriah, Mount of One Who Is Seen, palace of Your splendor, residence of David, goodly ridge, beautifully placed, joy of all the earth, most beautiful bride, resting place of justice, place of Your dwelling, tranquil habitation, complete sukkah, pilgrimage of the tribes, precious corner, excellent Zion, holy of holies, inlaid with love, dwelling place of Your glory - please save!
הִנֵּ֥ה יֽוֹם־בָּ֖א לַה' וְחֻלַּ֥ק שְׁלָלֵ֖ךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃ וְאָסַפְתִּ֨י אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֥ם ׀ אֶֽל־יְרוּשָׁלַ֘͏ִם֮ לַמִּלְחָמָה֒.... וְהָיָ֗ה כׇּל־הַנּוֹתָר֙ מִכׇּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ ה' צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃
Lo, a day of the LORD is coming when your spoil shall be divided in your very midst! For I will gather all the nations to Jerusalem for war.... All who survive of all those nations that came up against Jerusalem shall make a pilgrimage year by year to bow low to the King LORD of Hosts and to observe the Feast of Booths.
שיהיו בנ"י מבוררין להיות קנין להשי"ת יותר מכל הברואים. וע"ז כתיב ולמקנהו עשה סוכות. וכ' הפורס סוכת שלום פריסה לשון פרס וחלק כמ"ש חלק ה' עמו שבחר לו השי"ת חלק מהנבראים. והשי"ת לו השלימות ולמה בחר לו חצי דבר. אך כתיב אשכון את דכא כו'.... וזה הפורס סוכת שלום. כי באמת הנקודה פנימיות שבכל מקום הוא השלימות. וכן בנ"י מתוך כל הנבראים.
Why should Israel be selected from among all other creatures to be God's own possession? As Scripture says, "For [Jacob's] possessions are made sukkot" (Gen. 33:17). And it is also written "who spreads out [pores] a sukkah of peace." But the word pores also means "to divide," or "to choose a portion," for "God's portion is His people" (Deut. 32:9), which He has chosen from among all creatures. God is wholeness itself. Why then did He choose a fragment of something? Scripture answers: "I dwell with the lowly and those of humble spirit" (Is. 57:15).... This is the real meaning of "who spreads out a sukkah of peace [shalom]." The inner point is that everywhere is wholeness [shleimut]; Israel represents this among God's creations.