אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לוּלָב שִׁבְעָה, וְסוּכָּה יוֹם אֶחָד. מַאי טַעְמָא? לוּלָב דְּמַפְסְקִי לֵילוֹת מִיָּמִים, כׇּל יוֹמָא מִצְוָה בְּאַפֵּיהּ נַפְשֵׁיהּ הוּא. סוּכָּה דְּלָא מַפְסְקִי לֵילוֹת מִיָּמִים, כּוּלְּהוּ שִׁבְעָה כְּחַד יוֹמָא אֲרִיכָא דָּמוּ.
§ Rav Yehuda said that Shmuel said: The blessing over the mitzva of lulav is recited seven days and the blessing over the mitzva of sukka is recited one day. What is the rationale for this distinction? It is written explicitly in the Torah that the mitzva to sit in the sukka applies all seven days. The Gemara explains: With regard to the lulav, where the nights are distinct from the days, as the mitzva of lulav is not in effect at night, each day is a mitzva in and of itself. A separate blessing is recited over each mitzva. However, with regard to sukka, where the nights are not distinct from the days, as the mitzva of sukka is in effect at night just as it is during the day, the legal status of all seven days of the Festival is like that of one long day.
כיצד מצות ישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה [וישן ומטייל] [טור] ודר בסוכה כל שבעת הימי' בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנ' וכל שבעת ימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות בסוכה אבל כלי אכילה [לאחר האכילה] [טור] כגון קדירות וקערות חוץ לסוכה המנורה בסוכה ואם היתה סוכה קטנה מניחה חוץ לסוכה: הגה ואל יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה כדי שלא יהיו מצות בזויות עליו. [ב"י בשם א"ח]: אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום בין בלילה ואין ישנים חוץ לסוכה אפי' שינת עראי אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה וכמה אכילת עראי כביצה מפת ומותר לשתות מים ויין ולאכול פירות [ואפי קבע עלייהו] [ד"ע] חוץ לסוכה ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכ' אפי' מים הרי זה משובח ותבשיל העשוי מחמשת מינים אם קובע עליו חשוב קבע וצריך סוכה: הגה ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות יש אומרים משום צינה דיש צער לישן במקומות הקרים [מרדכי פ' הישן] ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה ובמקום שלא יכול לישן עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת:
What is the Mitzvah of sitting in the Sukkah? That he should eat, drink, sleep, lounge, (Tur) and reside in the Sukkah all seven days, both in the day and in the night, in the same manner in which he resides in his house the rest of year. And all seven days a man makes his house temporary and his Sukkah permanent. How so? The fine dishes and linens, should be in the Sukkah; and drinking vessels, such as glass cups and mugs, in the Sukkah; but eating vessels after eating (Tur), such as pots and plates, outside of the Sukkah. The lantern should be in the Sukkah. And if it was a small Sukkah, he puts the lantern outside the Sukkah. Rem"a: And he must not use the Sukkah for disrespectful things, so that the Mitzvot not be contemptible in his eyes. (Bet Yosef in the name of the Orchot Chayyim) We eat and drink and sleep in the Sukkah all seven days, both day and night, and we do not sleep outside of the Sukkah, even a very short sleep. But one may eat an insubstantial meal outside of the Sukkah. And how much is an insubstantial meal? Approximately an egg's worth of a loaf of bread. And it is permitted to drink water and wine and eat fruit even if he made it his meal (own opinion) outside of the Sukkah. And he who is stringent upon himself, and will not drink even water outside of the Sukkah, he is praised. And a dish made of the five species [of grain], if he makes it his meal, it considered a proper meal and requires a Sukkah. Rem"a: And nowadays what is practiced to be lenient in the Sukkah, such that only the scrupulously observant sleep in the Sukkah; there are those who say that it is because of the cold, for it is uncomfortable to sleep in the cold places, and it seems to me that this is because the Mitzvah of Sukkah is a man and his household, a man and his wife, and in a place where he cannot sleep with his wife, that he does not have a suitable Sukkah, he is exempt; and it is good to be stringent, and to be there with his wife, just as he resides all year, if he can have a suitable Sukkah.
נהגו שאין מברכים על הסוכה אלא בשעת אכילה (והכי נהוג):
8. We are accustomed to only bless on the sukkah at the time of eating. (And this is how we [Ashkenazim] are accustomed.)
מברכין על הסוכה בכל פעם ופעם שנכנס בה בפרק לולב וערבה (סוכה מה:) איפליגו אמוראי דרב יהודה א"ש סוכה יום א' כלומר אינו מברך עליה אלא יום אחד וכיון דלא מיפסקי לילות מימים כולהו שבעה כחד יומא דמו ורבב"ח א"ר יוחנן סוכה ז' כלומר צריך לברך עליה בכל יום ויום ואסיקנא כר"י דכולהו אמוראי קיימי כוותיה כ"כ התוס' דכל אימת דנכנס לה כדי שיאכל וישתה ויישן ואפי' כ' פעמים ביום מברך על כל א' ואחד מידי דהוי אתפילין דמברך עליהן כל זמן שמניחן וכ"כ הרי"ף והרא"ש ז"ל וכ"כ הרמב"ם בפ"ו וכתב ה"ה ראיתי בתוס' דדוקא כשיצא יציאה גמורה לעשות ענייניו ושלא לחזור לאלתר אבל אם לא יצא אלא לדבר עם חבירו או להביא דבר לסוכה לשעתו לא הויא יציאה לחייבו בברכה כשיחזור ודבר נכון הוא:
ומ"ש שאפי' הנכנס לסוכת חבירו לבקרו צריך לברך בכל פעם כן כתב הרא"ש שם בשם רבינו האיי וז"ל הנכנס בסוכת חבירו לבקרו מנהג ידוע הוא שמברך בין סעד בין לא סעד:
(מח) אכילה - והמתענה בסוכות או שאין דעתו לאכול פת באותו יום אז לכו"ע כל אימת שיצא יציאה גמורה חייב לברך דדוקא כשאוכל פת ס"ל להנהו פוסקים שמברך על עיקר חיוב הסוכה ופוטר כל הדברים הטפלים אבל כשאינו אוכל לא שייך זה [ט"ז וש"א] וכתב הח"א דה"ה כשיצא יציאה גמורה לאחר אכילה וחוזר ונכנס ולא יאכל עד הערב וקודם האכילה יצטרך עוד הפעם לצאת לביהכ"נ דבזה ג"כ לכו"ע צריך לברך. ומי שהולך באמצע סעודתו לסוכת חבירו דעת המ"א שאפילו אם היה בדעתו בשעת ברכה שילך באמצע הסעודה לשם ולשוב אח"כ מיד אפ"ה צריך לברך שם לישב בסוכה דהליכה הוי הפסק וע"כ אם רוצה לאכול בסוכה זו דבר שאסור לאכול חוץ לסוכה צריך לברך שם לישב בסוכה אמנם הוא לשיטתו אזיל בסימן ח' אבל לפי מה שכתבנו שם דדעת כמה אחרונים דהליכה לא הוי הפסק אם היה בדעתו א"צ לברך וספק ברכות להקל [לבושי שרד] ואם שכח לברך לישב בסוכה עד שהתחיל לאכול יברך אח"כ על מה שרוצה לאכול ואפילו אכל כבר ובירך בהמ"ז יכול לברך שגם הישיבה היא מן המצוה דמאכילה ואילך כ"ז שיושב הוי הכל קביעות אחד ומ"מ כל שעדיין לא בירך בהמ"ז יברך ויאכל מעט. ומי שקידש בליל סוכה והתחיל לאכול ואח"כ ראה שהלאדי"ן לא היו נפתחין עדיין נ"ל שיאכל שוב כזית ויברך לישב בסוכה אבל קידוש פשיטא שא"צ לברך שנית ואפילו זמן לא יברך עוד הפעם (כיון דלדין התלמוד מהני הזמן שבשעת עשיית הסוכה למצות סוכה כ"ש שמהני בזה מה שבירך כשהיו הלאדי"ן סתומים) [בכורי יעקב ע"ש]:
צד) [סעיף ח'] נהגו שאין מברכין על הסוכה וכו' בגמרא (סוכה מ"ה ע"ב) אפליגו אמוראי דרב יהודה אמר שמואל סוכה יום א' כלומר אינו מברך עליה אלא יום אחד וכיון דלא מיפסקי לילות מימים כולהו ז' כיום א' דמו. ורבב"ח א"ר יוחנן סוכה ז' כלומר צריך לברך עליה בכל יום ויום ואסיקנא כר"י דכולהו אמוראי קיימיה כוותיה וכתבו שם התו' דכל אימת דנכנס לה כדי שיאכל וישתה ויישן ואפי' כמה פעמים ביום מברך על כל אחד ואחד מידי דהוי אתפילין דמברך עליהן כל זמן שמניחן. וכ"כ הרי"ף והרא"ש. וכ"כ הרמב"ם פ"ו. וכ"כ הטור דמברכין על הסוכה בכל פעם ופעם שנכנס בה ואפי' הנכנס בסוכת חבירו לבקרו צריך לברך בכל פעם ופעם. אלא שכתב הטור ור"ת פי' כיון שעיקר קביעות שאדם עושה בתוך הסוכה היא האכילה מברך על האכילה ופוטר כל הדברים אפי' השינה שהיא חמורה מאכילה שהרי אוכלין עראי חוצה לה אפ"ה כיון שהאכילה עיקר פיטרת השאר עכ"ל וכתב עליו ב"י וכתב המרדכי וכן עמא דבר וגם המ"מ כתב שכן נהגו העולם שאין מברכין אלא על הסעודה כדעת ר"ת וכן פשט המנהג עכ"ל ולכן פסק כן בש"ע. וכ"כ הלבוש בסעי' ב' דלא נהגו לברך עליה אלא כשרוצה לאכול בה. וכ"כ הב"ח דכבר פשט המנהג כר"ת. וכ"כ האחרונים: