פנטקקה | Sefaria

פנטקקה

דז

א. אִיתְחֲמֵי לְרִבִּי אַבָּהוּ. פַּנְטֳקַקָּה יַצְלִי וַאֲתֵי מִיטְרָא. שְׁלַח רִבִּי אַבָּהוּ וְאַייתִיתֵיהּ.
אֲמַר לֵיהּ. מָה אוּמְנָךְ. אֲמַר לֵיהּ. חָמֵשׁ עֲבֵירָן הַהוּא גוֹבְרָא עֲבִיד בְּכָל־יוֹם. מוֹגַר זַנְייָתָא. מְשַׁפֵּר תֵײַטְרוֹן. מְעִיל מָנֵיהוֹן לְבָנֵי. מְטַפֵּחַ וּמְרַקֵּד קֳדָמֵיהוֹן. וּמַקִּישׁ בְּבַבּוּלִייָא קֳדָמֵיהוֹן.
אֲמַר לֵיהּ. וּמַה טִיבוּ עֲבַדְתָּ. אֲמַר לֵיהּ. חַד זְמַן הֶוָה הַהוּא גַבְרָא מַשְׁפַּר תֵײַטְרוֹן. אֲתַת חָדָא אִיתָא וְקָמַת לָהּ חוֹרֵי עֲמוּדָא. בַּכְייָא. וְאָֽמְרִת לָהּ. מַה לִיךְ. וְאָֽמְרָה לִי. בַּעֲלָהּ דְּהִיא אִיתְּתַא חֲבִישׁ וַאֲנָא בְעָייָא מֵיחְמֵי מַה מִעֲבַד וּמַפְנִינֵהּ. וְזָֽבְנִית עַרֵסִי וּפְרוֹס עַרְסִי וְיָבִית לָהּ טִימִיתֵיהּ. וְאָֽמְרִית לָהּ. הָא לִיךְ. פְּנַיי בַּעֲלִיךְ וְלָא תֵיחַטִּיי. אֲמַר לֵיהּ. כְּדַיי אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא. (ירושלמי, תענית, א ', ד')

ב. וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּי֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה. (דברים, לד', ו')

ג. הֲיֻקַּ֥ח מִגִּבּ֖וֹר מַלְק֑וֹחַ וְאִם־שְׁבִ֥י צַדִּ֖יק יִמָּלֵֽט. (ישעיהו, מט', כד')

*
פנטקקה- משמעו: חמש (פנט) רעות (קקה), על שם חמש העבירות שהיה עושה.
מוגר זנייתא – משכיר זונות.
משפר תייטרון – מייפה ומקשט תיאטרון (מקום להצגת מחזות)
מעיל מניהון לבני – מכניס בגדיהן לבית מרחץ.
מקיש בבבולייא קדמיהון – ומכה בתוף לפניהן.
וזבנית ערסי ופרוס ערסי ויבית לה טימיתיה- ומכרתי את מיטתי ואת מסך (וילון) מיטתי, ונתתי לה את דמיהם.

פניי בעליך ולא תיחטיי – הוציאי את בעלך מבית האסורים בדמים הללו, ולא תחטאי שלא תשכירי את עצמך לזנות כדי להוציא את בעלך.
אמר ליה – אמר לו (רבי אבהו): כדיי את מצלייא ומתענייא – ראוי אתה להתפלל על הגשמים ולהיענות להיות נענה מן השמים, אף על פי שאתה בעל עברות, משום מעשה טוב זה שעשית, שהצלת את האישה מן החטא.

*
יש לנקודת הצדיק שבאדם, סרסור מרגל אל מול קליפת הזנות (משה קבור מול בית פעור), ואותו הסרסור נשלח מוגן בשישים בריתות וזיכרונות. ותפקידו להתחפש ולהיטמע בזאת הקליפה ולהכיר את כל פתחיה ומבואה, בכדי לשמש כמערכת הגנה מפניה.

וכל זאת בכדי לשמר את הבינוני שבו, שזקוק לתענוג ונידון בעולה ויורד- שבשעה שהשכינה תהיה נאסרת עליו, יש חשש גדול שימכור את קדושתו בעד נזיד עדשים שבזנות מתוך רעבו להמשכת אורות החכמה שנאסרו עליו באותה העת.
ופנטקקה איש עיתו של נקודת הצדיק נמצא שם לאותה העת, למסור את נפשו לשכנע את נקודת הבינוני לא ליפול לעבירה, ולהמתיק את הגבורות הרעות (פנטקקה- חמש רעותות) ולמשוך לו גבורות כשרות, ממותקות באמונה ותקווה וכוח התגברות על השעה הרעה. ואומר להבינוני שבו: חבי מעט עד יעבור זעם, ויצא בעליך עושיך, מלך אסור בשקתות המוחין דילך.

וזה אִיתְחֲמֵי לְרִבִּי אַבָּהוּ- כשאב החכמה שבאדם רצה להמשיך השפעות קדושות משמי שמים לאותיות וה' שבו, והיה דין חוצץ. אזי הראו לו מיהי הנקודה שבתוכו שיכולה להעלות מ"ן שימתיק את הדין- הרי הוא אותו המסך הנתון למגן ברית לעת קטנות והוא פנטקקה שבו.
לכן העלה רבי אבהו את מסך העובי אל הראש בכדי לחשב מה יקר בו שכו נאמן הוא על העליון, והרי מסך תחתון שולל בלבד הוא?!
וראה שבתוך אותו הכוח הממסך ישנה תכונה שמכבר אינה רק כוח שלילה, אלא יש בה כוח להעלות מ"ן משלה- שחקר רבי אבהו לראות מה טובה צמחה מאותה הנקודה, והתברר לו שפעם אחת עסק בתיקוני השכינה לקשטה ולייחדה בבעלה, והייתה השכינה שבאדם עומדת נעולה ואסורה מהמשכת אורות החכמה מחמת חסרון בכוח דחית האור, וכבר עמד הבינוני על שערי מוות, עדי שזו נקודת ההתגברות המלומדת בדחיית הקליפה, העניקה לו את מסך ההתגברות שבה, ונתנה דמים טהורים לגאול את הניצוצות שיכולים להתברר משבי מאסר הקליפה.

ולמד רבי אבהו בהעמיקו להתבונן במסך ההתגברות המלומד בדרכי הקליפה, מדידה בקל וחומר, באיזו מסירות צריך הוא להשפיע לעליון- אם הקל העובר; הטועים אחר מזון הנתון בשליטת הקליפה הקודמת לפרי: ההוא גוברא; הסרסור לדבר עבירה- זן ומפרנס את תאוותו, והיא בתמורה מוסרת כל פעולותיה ומשכורתה אליו- קל וחומר לי להחמיר לזון עצמי ממלכות שמים בלבד ולמסך על כל קבלה אחרת, ולמסור כל פעולותיי ומשכורתי אל העליון!
ואם קליפה שסופה להתייבש וכול כולה הדמייה תאטרלית ותו לא- מכבדת בדרמטיות את מחזותיה, אני שמגלה כבוד שמים, לא כל שכן שיש לי להחשיב את הדרמה האמיתית שבבתי מדרשותיי!
ומה לבושים המטונפים בשימושם, נרחצים! - אני המלביש לקודש עליון, חומר לי לרחוץ לבושי ולהלבינם מכל כתם קל שבקלים!
ומה על דבר הבל שכזה, ליבם מוליך את רגלם מרוב שמחה- אני ששמחתי מ"ה עושה, ק"ו בין בנו של קל וחומר שיש לי לשמוח בדבר מצוה עד שרגלי יעלו מאליו לרצון ליבי לקדש שם שמים.

וזה הֲיֻקַּ֥ח מִגִּבּ֖וֹר מַלְק֑וֹחַ וְאִם־שְׁבִ֥י צַדִּ֖יק יִמָּלֵֽט- המלקוח שלקח רבי אבהו מפנטקקה הגיבור, בכדי למלט את ניצוצות הקודש משבי. ולכן דייקא אותה הנקודה היא שיכולה להעלות מ"ן לישועה, לקבל פני אדון כל הארץ בחסד וברחמים.

Jerusalem Talmud Taanit 1:4

MISHNAH: When the Seventeenth of Marḥeshwan arrived without rainfall, particular people started to fast. They eat and drink while it is dark and are permitted work, washing, and anointing, and wearing sandals, and sexual intercourse. HALAKHAH: These are the particular people, those who were appointed overseers over the public. Because he was appointed overseer over the public he will be heard when he prays? But since he was appointed overseer over the public and found to be honest, he is worthy to pray and be heard. A person was tithing following the rules. Rebbi Mana said to him, stand up and say, I removed the sancta from the house. A person came to a relative of Rebbi Yannai and said to him: Rabbi, acquire merit with me. He said to him, did your father not have money? He answered, no. He told him, it is deposited with me. He told him, I heard about it that it was [repayment]. He said to him, you are worthy to pray and be heard. It was seen by the rabbis, a certain donkey driver should pray and rain will come. The rabbis sent and brought him. They asked him, what is your profession? He said, I am a donkey driver. They asked him, what good deed did you do? He told them, once I rented out my donkey to a certain woman, and she was crying on the road. I asked her, what is your problem? She said to me, this woman’s husband is jailed and I have to see what to do to free him. I sold my donkey, gave her its value and told her, this is yours; free your husband and do not sin. They told him, you are worthy to pray and be heard. It was seen by Rebbi Abbahu, Pantokaka shall pray and rain will come. Rebbi Abbahu sent and brought him. He asked him, what is your profession? He told him, five sins this man commits every day. He rents out prostitutes, maintains the theater, brings their garments to the baths, claps his hands and dances before them, and plays cymbals before them. They asked him, what good deed did you do? He told them, once I was maintaining the theater, when a woman came and stood behind a pillar, crying. I asked her, what is your problem? She said to me, this woman’s husband is jailed and I have to see what to do to free him. I sold my bed, and my bed-spread, gave her its value, and told her, this is yours; free your husband and do not sin. They told him, you are worthy to pray and be heard. It was seen by the rabbis that the pious man of Kefar-Immi shall pray and rain will come. The rabbis went up to him. His house-companion told them, he is working on the mountain. They went out to him. They said to him “much success” but he did not answer. He sat down to eat and did not invite them to partake. When he finished he made one load of firewood and put the coat on top of the load. He went and said to his house-companion, these rabbis here want us to pray that rain should fall. But if I shall be praying and rain would fall, it would be a shame for them, and if not it would be a desecration of the Name of Heaven. Therefore come, I and you shall go up and pray. If it will rain, we shall say to them, Heaven already did wonders; and if not, we shall say to them, we are not worthy to pray and be heard. They went up, prayed, and it rained. He descended to them and asked them, why did the rabbis trouble themselves here today? They said to him, we ask that you should pray that it rain. He answered them, do you need my prayer? Heaven already did wonders. They asked him, when you were on the mountain, we said to you “much success” but you did not answer us? He told them, I was occupied in my work and did not want to divert my thoughts from my work. They asked him, and when you sat down to eat, why did you not invite us to partake? He answered them, because I had with me only my portion. What could I say to you in flattery? They asked him, why when you finished you put the coat on top of the load? He told them, because it is not mine. It is borrowed so I could pray wearing it. Why should I denigrate it? They asked him, why while you were on the mountain your wife wore dirty clothing, but when you came from the mountain she wore clean clothing? He told them, while I was on the mountain your wife wore dirty clothing so no man should turn his eyes to her; but when I came from the mountain she wore clean clothing so I should not look at another’s wife. They told him, it is correct that you should be heard when praying. It was stated: “One is permitted to eat until the East is illuminated, the words of Rebbi. Rabban Simeon ben Gamliel says, until the cock calls.” What means “until the cock calls”? If he slept and awoke he is forbidden. That is, if he did not stipulate, but if he stipulated it is permitted.

ישעיהו מ״ט:כ״א

Isaiah 49:21

(21) And you will say to yourself,
“Who bore these for me
When I was bereaved and barren,
Exiled and disdained—
By whom, then, were these reared?
I was left all alone—
And where have these been?”