(יח) לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
(18) You shall not take vengeance or bear a grudge against your countrymen. Love your fellow as yourself: I am the LORD.
(כט) וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃
(29) Said he, “Your name shall no longer be Jacob, but Israel, for you have striven with beings divine and human, and have prevailed.”
תנא דבי אליהו רבה כ"ו, ו'
כך אמר להם הקב"ה לישראל. בניי. כלום חיסרתי מכם. מה אני מבקש מכם. הא איני מבקש אלא כדי שתהיו אוהבין זה את זה. ותהיו מכבדין זה את זה. ותהיו יראין זה מזה.
Tana d'Bei Eliyahu Rabbah 26:6
This is what the Holy One said to Israel: My children, what do i seek from you? I seek no more than that you have love for one another, and respect for one another; and that you have reverence for one another