וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
but I will execute judgment on the nation they shall serve, and in the end they shall go free with great wealth.
וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ דָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים וְגַם֙ שָׁמַ֣ע בְּקֹלִ֔י וַיִּתֶּן־לִ֖י בֵּ֑ן עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ דָּֽן׃
And Rachel said, “God has vindicated me; indeed, [God] has heeded my plea and given me a son.” Therefore she named him Dan.
דָּ֛ן דִּין־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן אָ֣ז ט֑וֹב הֲלוֹא־הִ֛יא הַדַּ֥עַת אֹתִ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃
He upheld the rights of the poor and needy—
Then all was well.
That is truly heeding Me-d
—declares the LORD.
Then all was well.
That is truly heeding Me-d
—declares the LORD.
יְהוָ֞ה יֵחַ֣תּוּ מריבו [מְרִיבָ֗יו] עלו [עָלָיו֙] בַּשָּׁמַ֣יִם יַרְעֵ֔ם יְהוָ֖ה יָדִ֣ין אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִתֶּן־עֹ֣ז לְמַלְכּ֔וֹ וְיָרֵ֖ם קֶ֥רֶן מְשִׁיחֽוֹ׃ (פ)
The foes of the LORD shall be shattered;
He will thunder against them in the heavens.
The LORD will judge the ends of the earth.
He will give power to His king,
And triumph to-c His anointed one.
He will thunder against them in the heavens.
The LORD will judge the ends of the earth.
He will give power to His king,
And triumph to-c His anointed one.
אִמְר֤וּ בַגּוֹיִ֨ם ׀ יְה֘וָ֤ה מָלָ֗ךְ אַף־תִּכּ֣וֹן תֵּ֭בֵל בַּל־תִּמּ֑וֹט יָדִ֥ין עַ֝מִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃
Declare among the nations, “The LORD is king!”
the world stands firm; it cannot be shaken;
He judges the peoples with equity.
the world stands firm; it cannot be shaken;
He judges the peoples with equity.
כִּֽי־יָדִ֤ין יְהוָה֙ עַמּ֔וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃
For יהוה will vindicate God’s people
And take revenge for God’s servants,
Upon seeing that their might is gone,
And neither bond nor free is left.
And take revenge for God’s servants,
Upon seeing that their might is gone,
And neither bond nor free is left.
יְהוָה֮ יָדִ֪ין עַ֫מִּ֥ים שָׁפְטֵ֥נִי יְהוָ֑ה כְּצִדְקִ֖י וּכְתֻמִּ֣י עָלָֽי׃
The LORD judges the peoples;
vindicate me, O LORD,
for the righteousness and blamelessness that are mine.
vindicate me, O LORD,
for the righteousness and blamelessness that are mine.
יָדִ֣ין עַמְּךָ֣ בְצֶ֑דֶק וַעֲנִיֶּ֥יךָ בְמִשְׁפָּֽט׃
that he may judge Your people rightly,
Your lowly ones, justly.
Your lowly ones, justly.
יָדִ֣ין בַּ֭גּוֹיִם מָלֵ֣א גְוִיּ֑וֹת מָ֥חַץ רֹ֝֗אשׁ עַל־אֶ֥רֶץ רַבָּֽה׃
He works judgment upon the nations,
heaping up bodies,
crushing heads far and wide.
heaping up bodies,
crushing heads far and wide.
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃
יהוה said, “My breath shall not abide in humankind forever, since it too is flesh; let the days allowed them be one hundred and twenty years.”—
וְעַל־יָדָ֨ם הֶחֱזִ֜יק מְלַטְיָ֣ה הַגִּבְעֹנִ֗י וְיָדוֹן֙ הַמֵּרֹ֣נֹתִ֔י אַנְשֵׁ֥י גִבְע֖וֹן וְהַמִּצְפָּ֑ה לְכִסֵּ֕א פַּחַ֖ת עֵ֥בֶר הַנָּהָֽר׃ (ס)
Next to them, Melatiah the Gibeonite and Jadon the Meronothite repaired, [with] the men of Gibeon and Mizpah, under the jurisdiction-d of the governor of the province of Beyond the River.
כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֨ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֙גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃
If a case is too baffling for you to decide, be it a controversy over homicide, civil law, or assault—matters of dispute in your courts—you shall promptly repair to the place that your God יהוה will have chosen,
כֹּה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אִם־בִּדְרָכַ֤י תֵּלֵךְ֙ וְאִ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֣י תִשְׁמֹ֔ר וְגַם־אַתָּה֙ תָּדִ֣ין אֶת־בֵּיתִ֔י וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶת־חֲצֵרָ֑י וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים בֵּ֥ין הָעֹמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
“Thus said the LORD of Hosts: If you walk in My paths and keep My charge, you in turn will rule My House and guard My courts, and I will permit you to move about among these attendants.
תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה פרק א דף נז טור ב /ה"ג
אמר רבי סימון: כתיב "כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים" [דברים ד ח]. רבי חמא בי רבי חנינה ורבי הושעיה:
חד אמר: אי זו אומה כאומה הזאת! בנוהג שבעולם, אדם יודע שיש לו דין - לובש שחורים ומתעטף שחורים, ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא.
אבל ישראל אינן כן,
אלא לובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחים זקנם ואוכלין ושותין ושמחים יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים!
וחורנה [והאחר] אמר: אי זו אומה כאומה הזאת! בנוהג שבעולם, השלטון [השופט] אומר "הדין היום" והליסטים [הגנב] אומר "למחר הדין" למי שומעין: לא לשלטון?
אבל הקב"ה אינו כן:
אמרו בית דין "היום ראש השנה", הקב"ה אומר למלאכי השרת: העמידו בימה, יעמדו סניגורין, יעמדו קטיגורין, שאמרו בני "היום ראש השנה".
נמלכו בית דין לעברה למחר [החליטו בית הדין להוסיף יום לחודש אלול ולדחות את ראש השנה] - הקב"ה אומר למלאכי השרת: העבירו בימה, יעברו סניגורין, יעברו קטיגורין, שנמלכו בני לעברה למחר.
מה טעמא [מה הרמז בפסוק לכך]? "כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" (תהילים פא ה). אם אינו "חוק לישראל", כביכול אינו "משפט לאלהי יעקב".
ר' קריספא בשם ר' יוחנן: לשעבר "אלה מועדי ה'". מכאן ואילך "אשר תקראו אותם" [ויקרא כג ד] אמר רבי אילא: אם קריתם אותם - הם מועדי, ואם לאו - אינן מועדי.
אמר רבי סימון: כתיב "רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו". לשעבר - רבות עשית. מיכן והילך - "נפלאותיך ומחשבותיך אלינו"!
אמר רבי לוי (משל) למלך שהיה לו אורלוגין (שעון). כיון שעמד בנו - מסרה לו.
אמר רבי יוסה בר חנינה: למלך שהיה לו שומרה (סוכת שמירה). כיון שעמד בנו - מסרה לו.
אמר רבי אחא: למלך שהיה לו טבעת [חותם לחוקק חוקים]. כיון שעמד בנו - מסרה לו.
אמר רבי חייה בר בא: לנגר שהיו לו כלי נגרות, כיון שעמד בנו - מסרה לו.
אמר רבי יצחק: למלך שהיו לו אוצרות, כיון שעמד בנו מסרם לו
ורבנן אמרי: לרופא שהיה לו נרתיק של רפואות, כיון שעמד בנו מסרה לו.
אמר רבי סימון: כתיב "כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים" [דברים ד ח]. רבי חמא בי רבי חנינה ורבי הושעיה:
חד אמר: אי זו אומה כאומה הזאת! בנוהג שבעולם, אדם יודע שיש לו דין - לובש שחורים ומתעטף שחורים, ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא.
אבל ישראל אינן כן,
אלא לובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחים זקנם ואוכלין ושותין ושמחים יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים!
וחורנה [והאחר] אמר: אי זו אומה כאומה הזאת! בנוהג שבעולם, השלטון [השופט] אומר "הדין היום" והליסטים [הגנב] אומר "למחר הדין" למי שומעין: לא לשלטון?
אבל הקב"ה אינו כן:
אמרו בית דין "היום ראש השנה", הקב"ה אומר למלאכי השרת: העמידו בימה, יעמדו סניגורין, יעמדו קטיגורין, שאמרו בני "היום ראש השנה".
נמלכו בית דין לעברה למחר [החליטו בית הדין להוסיף יום לחודש אלול ולדחות את ראש השנה] - הקב"ה אומר למלאכי השרת: העבירו בימה, יעברו סניגורין, יעברו קטיגורין, שנמלכו בני לעברה למחר.
מה טעמא [מה הרמז בפסוק לכך]? "כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" (תהילים פא ה). אם אינו "חוק לישראל", כביכול אינו "משפט לאלהי יעקב".
ר' קריספא בשם ר' יוחנן: לשעבר "אלה מועדי ה'". מכאן ואילך "אשר תקראו אותם" [ויקרא כג ד] אמר רבי אילא: אם קריתם אותם - הם מועדי, ואם לאו - אינן מועדי.
אמר רבי סימון: כתיב "רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו". לשעבר - רבות עשית. מיכן והילך - "נפלאותיך ומחשבותיך אלינו"!
אמר רבי לוי (משל) למלך שהיה לו אורלוגין (שעון). כיון שעמד בנו - מסרה לו.
אמר רבי יוסה בר חנינה: למלך שהיה לו שומרה (סוכת שמירה). כיון שעמד בנו - מסרה לו.
אמר רבי אחא: למלך שהיה לו טבעת [חותם לחוקק חוקים]. כיון שעמד בנו - מסרה לו.
אמר רבי חייה בר בא: לנגר שהיו לו כלי נגרות, כיון שעמד בנו - מסרה לו.
אמר רבי יצחק: למלך שהיו לו אוצרות, כיון שעמד בנו מסרם לו
ורבנן אמרי: לרופא שהיה לו נרתיק של רפואות, כיון שעמד בנו מסרה לו.