(כו) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃ (כז) וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃
(26) And God said, “Let us make man in our image, after our likeness. They shall rule the fish of the sea, the birds of the sky, the cattle, the whole earth, and all the creeping things that creep on earth.” (27) And God created man in His image, in the image of God He created him; male and female He created them.
(טז) לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
(16) Do not deal basely with your countrymen. Do not profit by the blood of your fellow: I am the LORD.
שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאות זוז אמר אחד מהם אני אקניטנו אותו היום ע"ש היה והלל חפף את ראשו הלך ועבר על פתח ביתו אמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שאין להם חיות פקחות הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות אמר לו בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין החולות הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו א"ל בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין בצעי המים אמר לו שאלות הרבה יש לי לשאול ומתירא אני שמא תכעוס נתעטף וישב לפניו א"ל כל שאלות שיש לך לשאול שאל א"ל אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל א"ל הן א"ל אם אתה הוא לא ירבו כמותך בישראל א"ל בני מפני מה א"ל מפני שאבדתי על ידך ד' מאות זוז א"ל הוי זהיר ברוחך כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז והלל לא יקפיד: ת"ר מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו כמה תורות יש לכם אמר לו שתים תורה שבכתב ותורה שבעל פה א"ל שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך גיירני ע"מ שתלמדני תורה שבכתב גער בו והוציאו בנזיפה בא לפני הלל גייריה יומא קמא א"ל א"ב ג"ד למחר אפיך ליה א"ל והא אתמול לא אמרת לי הכי א"ל לאו עלי דידי קא סמכת דעל פה נמי סמוך עלי: שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור. שוב מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בית המדרש ושמע קול סופר שהיה אומר (שמות כח, ד) ואלה הבגדים אשר יעשו חושן ואפוד אמר הללו למי אמרו לו לכהן גדול אמר אותו נכרי בעצמו אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול בא לפני שמאי אמר ליה גיירני על מנת שתשימני כהן גדול דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה א"ל כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות לך למוד טכסיסי מלכות הלך וקרא כיון שהגיע (במדבר א, נא) והזר הקרב יומת אמר ליה מקרא זה על מי נאמר א"ל אפי' על דוד מלך ישראל נשא אותו גר קל וחומר בעצמו ומה ישראל שנקראו בנים למקום ומתוך אהבה שאהבם קרא להם (שמות ד, כב) בני בכורי ישראל כתיב עליהם והזר הקרב יומת גר הקל שבא במקלו ובתרמילו על אחת כמה וכמה בא לפני שמאי א"ל כלום ראוי אני להיות כהן גדול והלא כתיב בתורה והזר הקרב יומת בא לפני הלל א"ל ענוותן הלל ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד אמרו קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה: אמר ר"ל מאי דכתיב (ישעיהו לג, ו) והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות ואפ"ה (ישעיהו לג, ו) יראת ה' היא אוצרו אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה עסקת בפו"ר צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר ואפ"ה אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטין לעלייה הלך והעלה לו א"ל עירבת לי בהן קב חומטון א"ל לאו א"ל מוטב אם לא העליתה תנא דבי ר"י מערב אדם קב חומטון בכור של תבואה ואינו חושש: אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש בו תורה ואין בו
Who bet with each other and said, "Anyone who can go and make Hillel annoyed, he may take four hundred zuzim." One of them said, "I shall annoy him." That very day was the eve of the Sabbath, and Hillel was bathing his head. He went and passed by the opening of his home and said, "Is Hillel here? Is Hillel here?" He wrapped himself [in a towel] and exited to meet him. He said to him, "My son, what is your request?" He said to him, "I have a question to ask." He said to him, "Ask, my son, ask." [He asked,] "What is the reason that the Babylonians heads are wide?" He said to him, "My son, you are asking a great question. It is because they do not have intelligent midwives [and so the heads do not come out correctly]." He went and waited an hour. He came back and said, "Is Hillel here? Is Hillel here?" He wrapped himself [in a towel] and went out to greet him. He said to him, "My son, what is your request?" He said to him, "I have a question to ask." He said to him, "Ask, my son, ask." [He asked,] "What is the reason that the Ethiopians' eyes are bleary?" He said to him, "My son, a big question you have asked. It is because the live surrounded by sand [which reflects sun into their eyes]." He went and waited an hour. He returned and said, "Is Hillel here? Is Hillel here?" He wrapped himself [in a towel] and went out to meet him. He said to him, "My son, what is your request?" He said to him, "I have a question to ask." He said to him, "Ask, my son, ask." [He asked,] "What is the reason that the Africans have wide feet?" He said to him, "My son, a big question you have asked. It is because the live between the bays." He said to him, "I have many questions to ask, but I will forgo them, so that you may not get mad." He wrapped himself up and sat before him. He said to him, "All the questions that you have to ask, ask." He said to him, "Are you the Hillel that they call the prince of Israel?" He said to him, "Yes." He said to him, "If you are him, then I wish that there will not be many in Israel like you!" He said to him, "My son, for what reason?" He said to him, "For because of you, I lost four-hundred zuz!" He said to him, "Be careful with your spirit like Hillel, whom you lost because of him four-hundred zuz, because even for four-hundred zuz, Hillel will not get angry." It was taught in a baraita that a non-Jew came before Shammai and asked him, "How many Torahs do you have?" Shammai responded, "Two, the Written Torah and the Oral Torah." The non-Jew said, "I believe in the Written Torah, but not in the Oral Torah. Convert me and teach me only the Written Torah." Shammai berated the non-Jew and chased him out The non-Jew came before Hillel and Hillel converted him. One day Hillel taught him the alef-bet, and the next day he switched the names of the letters. He said to Hillel, "Didn't you teach me the opposite yesterday?" Hillel responded, "Just as you trust me in the instruction of letters, so to you must trust me in the instruction of the oral Torah." Another time a non-Jew came before Shammai and said, "I will convert if you can teach me the entire Torah while I stand on one foot." Shammai pushed the non-Jews aside with the ruler that was in his hand. The non-Jew came before Hillel and Hillel converted him saying, "What is hateful to you, do not do to your neighbor, that is the entire Torah, the rest is just commentary, now go and study." Another time a non-Jew was passing behind the Beit Midrash and hear the voice of the sofer who was saying, "These are the garments you shall make , a breastplate, and an ephod" (Exodus 28:4) The non-Jews asked, "Who are these garments for?" The sofer responded, "For the Cohen Gadol." The same non-Jews said to himself, "I will go and convert so that they will make me the Cohen Gadol." The non-Jew came before Shammai and said, "Convert me on the condition that you make me Cohen Gadol." Shammai pushed him aside with the ruler that was in his hand. The non-Jew came before Hillel, and Hillel converted him. Hillel said to him, "We cannot anoint someone unless they learn the ceremonies of kingship, go and learn the ceremonies of kingship." The new convert went and learned the ceremonies of kingship. When he arrived at the verse, "and the common man that draweth nigh shall be put to death" (Numbers 1:51), he asked, "Who is this verse speaking about?" Hillel answered him, "It's even relevant to David, King of Israel." The new convert made himself a "kal v'chomer": Israel are called Children of God, and out of God's love for them, they are called the first born children of God. If even in regards to them it is said, "and the common man that draweth nigh shall be put to death..." how much more so for me who comes to the Jewish people with his staff and bag. He came before Shammai and told him: "How could I have ever qualified to be a high priest? The Torah states: 'and the common man that draweth nigh shall be put to death'" He came before Hillel and told him: "You are humble Hillel, may blessings rest on your head for moving me under the wings of the divine presence." Eventually the three [converts] happened to meet somewhere and said: "Shammai's strictness would have killed us. Hillel's humility brought us under the wings of the divine presence." When a man is brought before the [heavenly] court he is asked: "Were you trustworthy in business? Did you set time for Torah [study]? Did you try to have kids? Did you hope for the Messiah? Did you argue intelligently? Did you understand things based on other things?" They taught in the study hall of Rabbi Yehuda: Said Rabba Bar Rav Huna:
ארבע על ארבע רוחות הערוגה ואחת באמצע שפיר אלא הכא משום נוי ואי נמי משום טרחא דשמעא היא: מתני׳ כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ וכל שאינו עושה מצוה אחת אין מטיבין לו ואין מאריכין לו ימיו ואינו נוחל את הארץ: גמ׳ ורמינהי אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן כבוד אב ואם וגמילות חסדים והכנסת אורחים והבאת שלום בין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם אמר רב יהודה הכי קאמר כל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו מטיבים לו ודומה כמי שמקיים כל התורה כולה מכלל דהנך אפילו בחדא נמי אמר רב שמעיה לומר שאם היתה שקולה מכרעת וכל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו מטיבין לו ורמינהו כל שזכיותיו מרובין מעונותיו מריעין לו ודומה כמי ששרף כל התורה כולה ולא שייר ממנה אפילו אות אחת וכל שעונותיו מרובין מזכיותיו מטיבין לו ודומה כמי שקיים כל התורה כולה ולא חיסר אות אחת ממנה אמר אביי מתניתין דעבדין ליה יום טב ויום ביש רבא אמר הא מני רבי יעקב היא דאמר שכר מצוה בהאי עלמא ליכא דתניא רבי יעקב אומר אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה בכיבוד אב ואם כתיב (דברים ה, טו) למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בשילוח הקן כתיב (דברים כב, ז) למען ייטב לך והארכת ימים הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים ובחזירתו נפל ומת היכן טובת ימיו של זה והיכן אריכות ימיו של זה אלא למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך ודלמא לאו הכי הוה ר' יעקב מעשה חזא ודלמא מהרהר בעבירה הוה מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה ודלמא מהרהר בעבודת כוכבים הוה וכתיב (יחזקאל יד, ה) למען תפוש את בית ישראל בלבם איהו נמי הכי קאמר אי סלקא דעתך שכר מצוה בהאי עלמא אמאי לא אגין מצות עליה כי היכי דלא ליתי לידי הרהור והא א"ר אלעזר שלוחי מצוה אין נזוקין התם בהליכתן שאני והא אמר רבי אלעזר שלוחי מצוה אינן נזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן סולם רעוע הוה דקביע היזיקא וכל היכא דקביע היזיקא לא סמכינן אניסא דכתיב (שמואל א טז, ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני אמר רב יוסף אילמלי דרשיה אחר להאי קרא כרבי יעקב בר ברתיה לא חטא ואחר מאי הוא איכא דאמרי כי האי גוונא חזא ואיכא דאמרי לישנא דחוצפית המתורגמן חזא דהוה גריר ליה דבר אחר אמר פה שהפיק מרגליות ילחך עפר נפק חטא רמי רב טובי בר רב קיסנא לרבא תנן כל העושה מצוה אחת מטיבין לו עשה אין לא עשה לא ורמינהי ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה אמר ליה התם כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה כי הא דרבי חנינא בר פפי תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר מלתא ומלי נפשיה שיחנא וכיבא עבדה היא מילתא ואיתסי ערק טשא בההוא בי בני דכי הוו עיילין בתרין אפילו ביממא הוו מיתזקי למחר אמרו ליה רבנן מאן נטרך אמר להו שני
Our Mishnah: Anyone who does one mitzvah, it is good for them, and their days will be lengthened, and they inherit the land. ... And anyone who does not do one mitzvah, it is not good for them, and their days will not be lengthened, and they will not inherit the land. Gemara. They raised a contradiction [from a mishnah]: "These are the things that a person eats their fruits in this world but the principal remains for them in the world to come. These are they: Honouring parents, acts of lovingkindness, welcoming guests, making peace between people. And the study of Torah is equal to them all." (Mishnah Peah 1:1) Rav Yehudah said: This is what [the mishnah] meant to say: ... Anyone who does one additional mitzvah over their innocence, it is good for them and they are similar to one who upholds the entire Torah. But this implies that [they would get all these] with any one?! Rav Shemaya said: That is to say, if they were equal, it counterbalances. [Baraita:] "And anyone who does one additional mitzvah over his innocence, it is good for them." They raised a contradiction [from a baraita]: "Anyone whose innocence outnumbers their sins, it is bad for them, and they are similar to one who burns the entire Torah and not one single letter remains from it. And anyone whose sins outnumber their innocence, it is good for them, and they are similar to someone who upheld the entire Torah not missing a single letter from it!" Abaye said: Our mishnah makes for them a good day [in this world] and a bad day [in the world to come]. Rava said: Who is this? It is Rabbi Ya'akov, who said that there is no reward for a mitzvah in this world. As it is taught [in a baraita]: Rabbi Ya'akov says: There is no mitzvah written in the Torah that you are given its reward with it without depending on the resurrection of the dead. About honouring parents, it is written, "In order that your days will be lengthened, and in order that it would be good for you" (Deuteronomy 5:15). About sending away the mother bird, it is written, "In order that it will be good for you and your days will be lengthened" (Deuteronomy 22:7). For when his father says to him, "Go up to the attic and bring me chicks!" And he goes up to the attic, sends away the mother [bird], and takes the children, but on his return, he falls and dies. Where is the goodness of this one's days? Where are the lengthening of this one's days? Rather, "In order that it be good for you"—in the world which is all good; "And in order that your days will be lengthened"—in the world which is all long. Perhaps this has never happened? Rabbi Ya'akov saw it happen. But perhaps he was thinking about a sin? God does not act upon bad thoughts. But perhaps he was thinking about idolatry, and it is written, "So that you abandon the house of Israel in your minds" (Ezekiel 14:5)? He also [could have done this], and this is what [Rabbi Ya'akov] said: If you should think there is reward for a mitzvah in this world, why didn't the mitzvot protect him, such that he wouldn't have [bad] thoughts? But didn't Rabbi Elazar say: Agents of a mitzvah are not damaged? There, in their going, is different. But didn't Rabbi Elazar say: Agents of a mitzvah are not damaged—neither in their going nor in their returning? It was a rickety ladder that is susceptible to damaging, and in any case which is susceptible to damaging we don't rely on a miracle. As it is written, "Shmuel said: How will I go? If Shaul hears he will kill me!" (1 Samuel 16:2).
למקטליה בדבר הנזרק תניא כוותיה דשמואל כשהורגין אותו אין הורגין אותו אלא בדבר הנזרק דחייף ביה מסתכן דנכית ליה מיית דחייף ביה מסתכן מאי תקנתיה נישלח מאניה ונירהיט רב הונא בריה דרב יהושע חף ביה חד מינייהו בשוקא שלחינהו למאניה ורהיט אמר קיימתי בעצמי (קהלת ז, יב) החכמה תחיה בעליה דנכית ליה מיית מאי תקנתיה אמר אביי ניתי משכא דאפא דדיכרא וניכתוב עליה אנא פלניא בר פלניתא אמשכא דאפא דיכרא כתיבנא עלך כנתי כנתי קלירוס ואמרי לה קנדי קנדי קלורוס יה יה ה' צבאות אמן אמן סלה ונשלחינהו למאניה ולקברינהו בי קברי עד תריסר ירחי שתא ונפקינהו ונקלינהו בתנורא ונבדרינהו לקטמיה אפרשת דרכים והנך תריסר ירחי שתא כי שתי מיא לא לישתי אלא בגובתא דנחשא דילמא חזי בבואה דשידא וליסתכן כי הא דאבא בר מרתא הוא אבא בר מניומי עבדא ליה אימיה גובתא דדהבא ועוד אמר ר' מתיא ר' יוחנן חש בצפידנא אזל גבה דההיא מטרוניתא עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא אמר לה בשבת מאי אמרה ליה לא צריכת אי מצטריכנא מאי אמרה ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לאלהא דישראל לא מגלינא נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא הא לעמו ישראל מגלינא והא איכא חלול השם דמגלי לה מעיקרא מאי עבדא ליה אמר רב אחא בריה דרב אמי מי שאור שמן זית ומלח רב יימר אמר שאור גופיה שמן זית ומלח רב אשי אמר משחא דגדפא דאווזא אמר אביי אנא עבדי לכולהו ולא איתסאי עד דאמר לי ההוא טייעא אייתי קשייתא דזיתא דלא מלו תילתא וקלינהו בנורא אמרא חדתא ואדביק בככי דריה עבדי הכי ואיתסאי ממאי הוה מחמימי חמימי דחיטי ומשיורי כסא דהרסנא ומאי סימניה כד רמי מידי בככיה ואתא דמא מבי דרי רבי יוחנן כי חש בצפידנא עבד הכי בשבתא ואיתסי ורבי יוחנן היכי עביד הכי אמר ר"נ בר יצחק שאני צפידנא הואיל ומתחיל בפה וגומר בבני מעיים אמר ליה רב חייא בר אבא לר' יוחנן כמאן כר' מתיא בן חרש דאמר החושש בפיו מטילין לו סם בשבת א"ל שאני אומר בזו ולא באחרת לימא מסייע ליה מי שאחזו ירקון מאכילין אותו בשר חמור מי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו והחושש בפיו מטילין לו סם בשבת דברי ר' מתיא בן חרש וחכ"א באילו אין בהם משום רפואה באלו למעוטי מאי מאי לאו למעוטי סם לא למעוטי מקיזין דם לסרונכי ה"נ מסתברא דתניא שלשה דברים א"ר ישמעאל בר' יוסי ששמע משום רבי מתיא בן חרש מקיזין דם לסרונכי בשבת ומי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו והחושש בפיו מטילין לו סם בשבת וחכ"א באילו אין בהן משום רפואה באילו למעוטי מאי מאי לאו אתרתי בתרייתא ולמעוטי דרישא לא אתרתי דרישא קמייתא ולמעוטי דסיפא