שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן ל
אם מותר לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבה. ב"ה, טו"במרחשון תשמ"א. ירושלים עיה"ק תובב"א. לכבוד התורני היקר הר"ר (הרב רבי) שמואל כץ שליט"א. שלום וברכה. יקרת מכתבו קבלתי ועל דבר שאלתו אם מותר לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבה, הנני להשיבו כדלקמן ובקצרה.
ברור הדבר שאין לברך, ופוק חזי כמה דיות נשתפכו בקשר למנהג ההדלקה בבית הכנסת ואיך שאפשר לברך על כך, וכמה מגדולי דורות הקפידו באמת שלא לברך על ההדלקה בביהכ"נ [הגם שלמעשה כן מברכין כפסק השו"ע]...
על כן ברור ופשוט הדבר שאין בכחנו להוסיף עוד ולהנהיג להדליק ולברך על הדנ"ח (הדלקת נרות חנוכה) במסיבות, ויש למנוע זאת, והמברך מברך ברכה לבטלה, והנמנע יקבל שכר על הפרישה. בברכה ובהוקרה אליעזר יהודא וולדינברג.
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן נז
...
ו) והנה ראיתי מלכים מדיינים מרבני דורינו הי"ו (השם ישמרם ויחיים) אודות מסיבות הנערכות באולמי שמחות וכיו"ב (וכיוצא בזה) בלילי חנוכה, עם המון חוגג, ומשמיעים בהם דברי תורה ומוסר לקרב את ישראל אל צור מחצבתם, האם רשאים להדליק שם נרות חנוכה בברכות, משום פרסומי ניסא, לברך את השם במקהלות, וכמו שפשט המנהג הזה בבית הכנסת, או שמא נאמר הבו דלא להוסיף עלה, ודי לנו לברך על הדלקת נ"ח (נרות חנוכה) בבהכ"נ (בבית הכנסת), שהוא מקדש מעט, ויש בו דמיון לנס שאירע בבית המקדש,
ורוב רבני דורנו סוברים כסברא אחרונה דשב ואל תעשה עדיף. וכן כתב בשו"ת שבט הלוי ח"ד (סימן סה), שלדעתו אין לברך בכיו"ב (בכיוצא בו), מכיון שעצם המנהג שנהגו לברך על הדלקת נ"ח (נרות חנוכה) בבהכ"נ (בבית הכנסת) דנו בו האחרונים, לפי מ"ש (מה שכתב) בש"ע (סי' תכב) שאין לברך על ההלל בר"ח (בראש חודש), מפני שאינו אלא מנהג, והטעם שכתבו כדי להוציא את מי שאין לו דירה, חולק על זה הריב"ש שהוא אביר הפוסקים, וס"ל (וסבירא ליה- וסבור) שאין אדם יוצא בזה י"ח (ידי חובה) , וע"כ (ועל כן) צ"ל (צריך לומר) שהטעם כמ"ש (כמו שכתב) הכל בו, שהוא משום פרסום הנס ולברך את ה' במקהלות, וזכר למקדש, וא"כ (ואם כן) מנ"ל (מנא לן- מניין לנו) להוסיף במה שאינו דומה לבית המקדש שאירע בו הנס. ואף שידעתי שבכמה מדינות היו נוהגות להדליק נ"ח (נרות חנוכה) ולברך במסיבות כאלה, מי יודע אם רוח חכמים היתה נוחה מהם. עכת"ד (עד כאן תורף דבריו).
וכ"כ (וכך כתב) בספר אז נדברו חלק ו (סי' עה) בשם ידידנו הדגול הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך שליט"א, שאין לברך, שמכיון שמבואר בתשובת הריב"ש (סי' קיא) שמקור הברכות במנהג זה על יסוד דברי רבינו תם לברך על מנהג קריאת ההלל בר"ח (בראש חודש), והדבר שנוי במחלוקת, והרמב"ם והש"ע ס"ל (סבירא להו- סברו) שאין לברך, לכן די לנו במה שנהגו, ואין להוסיף על כך. ע"כ.
וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק ח"ו (סי' סה אות ג). ע"ש. וכ"כ ידידנו הדגול הגרא"י ולדינברג שליט"א בשו"ת ציץ אליעזר חט"ו (סימן ל). ע"ש.
אולם בספר משנת יעקב להגר"י רוזינטל נר"ו (נַטְרֵיהּ רַחֲמָנָא וּפַרְקֵיהּ-ישמרהו הרחמן ויפדהו) (בהל' חנוכה עמוד ר"ס) כתב לברך, כי פעמים רבות הפרסום במסיבות אלה גדול ביותר, אפי' מן הפרסום של בהכ"נ (בית הכנסת), מהקהל הרב הנוהר לשם. ע"ש (עיין שם).
ואחרי הודיע ה' אותנו את כל הנ"ל ביישוב דברי מרן הש"ע בזה, נראה שהנוהגים לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבות כאלה, יש להם על מה שיסמוכו, כיון שיש בזה משום פרסומי ניסא. ומה טוב להתפלל שם תפילת ערבית בצבור מיד לאחר ההדלקה, וכפי שנוהגים בבתי הכנסת. וע' בשו"ת בנין שלמה (סי' נג). ודו"ק.
...