הלכות בניית הסוכה:תקציר פניני הלכה (ערוך)

העקרון המנחה את כל הלכות בניית הסוכה הוא:" דירת עראי:- ראויה לדירה אך זמנית ולא קבועה:

גודל הסוכה והדפנות-

סוכה צריכה להיות גבוהה מעשרה טפחים (כ-80 ס"מ), ורחבה משבעה טפחים (כ-56 ס"מ)

סוכה גבוהה מעשרים אמה (כ-9 מטר) – פסולה

הדפנות צריכות לעמוד סמוך לקרקע, ואם נוצר רווח של שלושה טפחים (כ-22 ס"מ) בין הקרקע לדפנות, הדופן פסולה. אבל אין שום הגבלה לרווח שבין הדופן לסכך.

כל החומרים כשרים לדפנות (גם אבן או זכוכית), ובתנאי שיעמדו ברוח מצויה. אם הדפנות רעועות באופן שאינן יכולות לעמוד ברוח מצויה, או שהסכך עשוי להתייבש ולנשור במשך שבעת ימי החג – פסולה

מספיק שיהיו לסוכה שלוש דפנות. ואין צורך שהדופן השלישית תהיה שלימה, אלא ניתן להסתפק ברוחב שבעה טפחים (כ-56 ס"מ).

לבוד- מותר לעשות דפנות על ידי העמדת מוטות או מתיחת חוטים חזקים במרחק של פחות משלושה טפחים זה מזה. כלומר, כיוון שיש ביניהם פחות משלושה טפחים (כ-22 ס"מ), הרי שכל השטח שביניהם נחשב מבחינה הלכתית מחובר. (יש סוברים שהואיל וזו מחיצה גרועה, היא צריכה להקיף את הסוכה בכל ארבע דפנותיה ולא ניתן להסתפק ב2.5 דפנות)

סכך-

על הסכך לעמוד בשלושה תנאים:

א) שיהיה ממין צומח.

ב) שיהיה מנותק ממקור גידולו.

ג) שלא יעבור עיבוד שיכשיר אותו לקבל טומאה. (כל דבר בצורתו הגולמית בטבע אינו יכול לקבל טומאה, ולאחר שעבר עיבוד כדי להיות ראוי לשימוש האדם, הוא יכול לקבל טומאה. פירות וירקות שראויים למאכל אדם, גם הם יכולים לקבל טומאה)

מחצלת שעשויה מקנים או קש, אם ואם נעשתה כדי לסכך בה – כשרה.

אסור לסכך בנסרים (קרשים) שרוחבם ארבעה טפחים (כ-30 ס"מ) אבל אם רוחבם פחות מטפח (כ-7.5 ס"מ) כשרים לכל הדעות, מפני שאין רגילים לבנות בהם תקרה, ובתנאי שלא יתקעום במסמרים או דבק.

הרוצה להכשיר תקרת בית העשויה מנסרים, צריך לנתק את הנסרים מחיבורם הקבוע, להגביהם ולהניחם מחדש.

אם הסכך אטום עד שגם גשם לא יכול לחדור בעדו, יש אומרים שהסוכה פסולה, מפני שהיא אטומה כדירת קבע ובשעת הדחק ניתן להקל.

הסכך צריך להגן מן השמש, וכל זמן שהסכך חוסם את רוב קרני השמש – כשר, שרובו ככולו (סוכה ב, א). ומקום המדידה בסכך.

אם רוב הסכך צילתו מרובה מחמתו, ומיעוטו חמתו מרובה מצילתו, כל הסוכה כשרה, וגם היושבים תחת הסכך הדליל שחמתו מרובה מצילתו – יכולים לברך על הישיבה בסוכה

להלכה הולכים אחר המצב בצהרים, שאם אז צילתו מרובה מחמתו – כשר, ואם לא – פסול

לדעת רובם המכריע של הפוסקים מותר להניח את הסכך על דברים שמקבלים טומאה, כי רק הסכך צריך להיות כשר ולא המעמיד שלו (מעמיד הוא כל דבר המאפשר לסכך להיות יציב שלא יעוף ברוח מצויה). לכתחילה אפשר לחשוש לדעה המחמירה, ולא להעמיד את הסכך על דבר שמקבל טומאה.

הסוכה צריכה לעמוד תחת כיפת השמיים, כדי שהסכך יהיה זה שיסוכך על היושב בה ולא דבר אחר. לפיכך, העושה סוכתו תחת תקרת הבית או תחת האילן – סוכתו פסולה (סוכה ט, ב).

מותר לעשות סוכה ליד בניין גבוה שמונע מקרני החמה להגיע לסוכה. מפני שרק תקרה או ענפים שחוצצים בין הסכך לשמיים פוסלים את הסוכה.

אם ענפי העץ שמעל הסכך דלילים מאוד וסכך הסוכה מעובה, עד שגם אם יסירו את הסכך שכנגד ענפי העץ עדיין צילו של הסכך הנותר יהיה מרובה מחמתו, הסוכה כשרה.

מותר לבנות סוכה מתחת לחוטי כביסה או חוטי חשמל, שהואיל והחוטים דקים וצילם מועט מאוד, וגם אין מגמתם לעשות צל, אינם פוסלים את הסכך שתחתיהם.

מותר לתלות תחת הסכך מיני פירות וקישוטי נייר, מפני שהקישוטים טפלים לסכך ואינם חוצצים בין הסכך ליושבים בסוכה, ובתנאי שהקישוטים יהיו בתוך ארבעה טפחים הסמוכים לסכך (כ-30 ס"מ).

מותר לישון בסוכה תחת רהיט שגובהו נמוך מעשרה טפחים.

היה באמצע הסכך הכשר חלק פסול כמו פלסטיק, או שהיתה מעל הסכך הכשר קורת בטון שפוסלת את הסכך שתחתיה, אם מקום הפסול פחות מג' טפחים, מותר לכתחילה לשבת ולישון תחתיו, מפני שהוא בטל לסוכה.

כוונה ותעשה ולא מן העשוי

אין חובה להקים את הסוכה עבור מצוות החג, אלא כל שעשה אותה בשביל צל – כשרה. וכן סוכה שעשה גוי לשם צל – כשרה אך לכתחילה צריך לחדש בה דבר לקראת סוכות, כגון שיוסיף בה סכך כטפח על טפח, או שיוסיף בה קנה דק על כל אורכה.

סוכה ישנה, היינו סוכה שנותרה משנה שעברה, מצד הדין היא כשרה, אלא שהואיל והוקמה עבור סוכות דאשתקד, אינה נחשבת כסוכה שהוקמה לשם מצוות סוכה של השנה, ולכן לכתחילה צריך להוסיף בה סכך טפח על טפח או קנה דק לכל אורכה.

צריך להקפיד על סדר בניית הסוכה, להקים תחילה את הדפנות ואח"כ להניח את הסכך. ואם הפך את הסדר והניח תחילה את הסכך, לדעת פוסקים רבים הסוכה פסולה.