דאמר קרא (דברים ז, ב) לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע האי לא תחנם מיבעי ליה דהכי קאמר רחמנא לא תתן להם חן
The source is that the verse states: “You should not show them mercy [lo teḥonnem]” (Deuteronomy 7:2), which is understood as meaning: You should not give them a chance to encamp [ḥanayah] in, i.e., to acquire land in, Eretz Yisrael. The Gemara asks: This phrase: “You should not show them mercy”; isn’t it necessary to teach that this is what the Merciful one is saying: You should not give them favor [ḥen] by praising them?
גמ׳ מנהני מילי אמר רבי יוסי בר חנינא
GEMARA: The Gemara asks: From where is this matter, that it is prohibited to sell to a gentile anything that is attached to the ground, derived? Rabbi Yosei bar Ḥanina says:
א"כ לימא קרא לא תחונם מאי לא תחנם שמע מינה תרתי
The Gemara answers: If that were so, let the verse say: Lo teḥunnem, with the letter vav, as then it would be evident that this is a form of the root ḥet, vav, nun, which means favor. What is the reason that the verse instead states: Lo teḥonnem, without the letter vav? Conclude two conclusions from it, that one may not praise them and also that one may not allow them to acquire land.
ואכתי מיבעי ליה דהכי אמר רחמנא לא תתן להם מתנת של חנם אם כן לימא קרא לא תחינם מאי לא תחנם שמע מינה כולהו
The Gemara asks: But still, isn’t the phrase “You should not show them mercy” necessary to teach the halakhathat this is what the Merciful One states: You should not give them an undeserved [ḥinnam] gift? The Gemara answers: If that were so, let the verse say: Lo teḥinnem. What is the reason that it is spelled without the letter yud, as: Lo teḥonnem? Learn from it all of these three halakhot.
ד"א לא תחנם לא תתן להם חן: מסייע ליה לרב דאמר רב אסור לאדם שיאמר כמה נאה עובדת כוכבים זו
§ It is taught in the baraita cited earlier: Another matter: “You should not show them favor”; this teaches that you should not give them favor by praising them. The Gemara notes that this supports the opinion of Rav. As Rav says: It is prohibited for a person to say: How beautiful is this gentile woman!
מיתיבי מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הבית וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר אמר (תהלים קד, כד) מה רבו מעשיך יהוה ואף ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכה רק שהיתה באה מטיפה סרוחה שחק דעתידה דמגיירא ונסיב לה בכה דהאי שופרא בלי עפרא
The Gemara raises an objection from a baraita: There was an incident involving Rabban Shimon ben Gamliel, who was on a step on the Temple mount, and he saw a certain gentile woman who was exceptionally beautiful and said: “How great are Your works, O Lord!” (Psalms 104:24). And Rabbi Akiva too, when he saw the wife of the wicked Turnus Rufus he spat, laughed, and cried. He spat, as she was created from a putrid drop; he laughed, as he foresaw that she was destined to convert and he would marry her; he cried, as this beauty would ultimately be consumed by dirt.
ורב אודויי הוא דקא מודה דאמר מר הרואה בריות טובות אומר ברוך שככה ברא בעולמו
And how would Rav explain the incident involving Rabban Gamliel, who praised the beauty of a gentile? The Gemara answers: Rabban Gamliel was giving thanks to God for creating such beautiful people rather than praising the gentile herself. As the Master said: One who sees beautiful or otherwise outstanding creatures recites: Blessed be He, Who has created such in His world.
קרן זוית הואי:
The Gemara answers: Rabban Gamliel did not intentionally look at the woman; rather, he was walking around a corner and he saw her unexpectedly as they each turned.
דאמר קרא לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע - דריש נמי מהאי קרא בסמוך שלא ליתן להם חן ושלא ליתן להם מתנת חנם וסתמא דמלתא מיירי בכולהו עובדי כוכבים וכן משמע בסוגיין בסמוך וקשה דהאי לא תחנם בשבע אומות דוקא כתיב דכתיב (דברים ז׳:א׳) ונשל גוים רבים מפניך החתי וגו' וכתיב לא תכרות להם ברית ולא תחנם ולא תתחתן בם ובפרק הערל (יבמות דף עו.) מוקמינן ליה בשבע אומות דבגירותן לית להו חתנות וכתיב עוד בתריה בתך לא תתן לבנו ואמרינן בספ"ק דיבמות (דף יז.) ובסוף האומר בקידושין (דף סח: ושם) דלרבנן דלא דרשי כי יסיר לרבות כל המסירין לא ילפינן מהאי קרא שאר אומות למימר דלא תפסי בהו קדושין דהא האי קרא בז' אומות כתיב וכן לא תחיה כל נשמה וי"ל דודאי בכל הנך קראי איכא טעמא רבה דלא מצינן לאוקמינן אלא בז' אומות ולא תחיה כל נשמה ליכא לאוקמי בשאר אומות דבהדיא כתיב בהו והיולך למס ועבדוך וכן כי יסיר לרבנן דלא דרשי טעמא דקרא סברא הוא לאוקמי בשבע אומות דמסירי טפי וכן לא תתחתן ליכא לאוקמי אלא בשבע אומות שהרי כל שאר אומות מותרין לבא בקהל בגירותן חוץ מאותם שאסר הכתוב מצרי עמוני ומואבי אבל מתנת חנם ונתינת חן וחנייה אין שום טעם לחלק בין שאר עובדי כוכבים לז' עממים מיהו קשיא דכריתת ברית שכתוב אצל לא תחנם אי בשאר אומות איירי הכתיב (מלכים א יהוה:כ״ו) גבי שלמה וחירם מלך צור ויכרתו ברית שניהם ועוד דמשמע כל שאר אומות לא הוזהרו על כריתת ברית דהא בגבעונים כתיב (יהושע ט׳:ז׳) בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית משמע הא בשאר אומות מותר וי"ל דלא תכרות ברית נמי לא קאי אלא בשבע אומות וטעמא רבה איכא ועניינא דקרא נמי מוכח דכתיב ונשל גוים רבים ועצומים ממך מפניך החרם תחרימם לא תכרות להם ברית ואיכא למימר דכיון דבשעת כיבוש קיימי בלא תחיה שלא בשעת כיבוש קיימי באיסור כריתות ברית אי נמי משום דאדוקי בעבודת כוכבים טפי אבל שאר אומות לא:
Explanation: Rebbi Yosi derives from this same Pasuk later that one cannot compliment idolaters or give them free presents. The Gemara implies that this applies to all Nochrim, as the Gemara later also implies.
(b)
Question: This is difficult. Lo Sechanem is specifically referring to the seven nations who lived in Eretz Yisrael in Biblical times, as the Pasuk says, "And many nations will fall before you, the Chiti etc... Do not make a covenant with them and do not show them any favor, and do not marry with them." In Yevamos (76a), the Pasuk establishes this Pasuk as referring to the seven nations, who one cannot marry even if they convert. The Pasuk above continues, "do not give your daughter to his son."
1.
Question (cont.): We say in Yevamos (17a) and Kidushin (68b) that according to the Rabbanan who do not derive, "When he will turn away" to include any woman who will take someone's heart away from serving Hash-m, women who converted from other nations are not included in this prohibition, and we do not say that Kidushin with them is invalid. This is because this Pasuk is referring solely to the seven nations, as is the Pasuk, "Do not let any of these souls live."
(c)
Answer: Regarding all of these Pesukim, there is a good reason why they cannot be discussing any nation other than the seven nations. "Do not let any of these souls live" clearly cannot be referring to any nation other than the seven nations, as regarding the other nations that are captured the Pasuk says, "They will be to you for taxes, and they will serve you."
1.
Answer (cont.): Similarly, "When he will turn away," according to the Rabbanan who do not make laws based on the reasoning implied by the Pasuk, is logically presumed to be discussing the seven nations, as they are most adept at taking one's heart away from Hash-m. Additionally, "Do not marry" is only referring to the seven nations, as a convert from all of the other nations is allowed to marry a regular Jew, besides for those nations that are specifically prohibited from doing so, such as a Mitzri, Amoni, or Moavi. However, regarding giving them free presents and compliments, there is no reason to differentiate between other Nochrim and the seven nations.
(d)
Question: However, there is a difficulty. Making a covenant with the Nochrim, stated next to "Do not show them favor," does not seem to be discussing the other nations. The Pasuk says regarding Shlomo and Chiram, King of Tzur, that they made a covenant with each other.
(e)
Question: Additionally, the implication is that regarding all other nations, Bnei Yisrael were not warned regarding making a covenant. Regarding the Givonim the Pasuk states, "In my midst you sit. How can I make a covenant with you?" This implies that with other nations (who do not sit in Eretz Yisrael) it would be permitted!
(f)
Answer#1: "Do not make a covenant" is only referring to the seven nations. There is a good reason for this, as indicated by the Pesukim. The Pasuk says, "And nations who are many and more mighty than you will fall before you, kill them, do not make a covenant with them." Being that when Eretz Yisrael was being captured by Bnei Yisrael, they are included in the prohibition, "Do not let live etc." when Eretz Yisrael is not being captured they are still included in not making a covenant with them.
(g)
Answer#2: Alternatively, these nations are heavily involved with idolatry (and we are therefore warned never to make a covenant with them), as opposed to idolaters from other nations.
(ד) אַף בְּמָקוֹם שֶׁהִתִּירוּ לְהַשְׂכִּיר לֹא לְבֵית דִּירָה הִתִּירוּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס לְתוֹכָהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְנֶאֱמַר (דברים ז כו) "לֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ". אֲבָל מַשְׂכִּיר לָהֶן בָּתִּים לַעֲשׂוֹתָן אוֹצָר. וְאֵין מוֹכְרִין לָהֶן פֵּרוֹת וּתְבוּאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בַּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיָקֹץ אוֹ מוֹכֵר לוֹ עַל מְנָת לָקֹץ וְקוֹצֵץ. וּמִפְּנֵי מָה אֵין מוֹכְרִין לָהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז ב) "וְלֹא תְחָנֵּם" לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֲנִיָּה בַּקַּרְקַע שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה לָהֶם קַרְקַע יְשִׁיבָתָן יְשִׁיבַת עַרְאַי הִיא. וְכֵן אָסוּר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָן וַאֲפִלּוּ לוֹמַר כַּמָּה נָאֶה עוֹבֵד כּוֹכָבִים זֶה בְּצוּרָתוֹ. קַל וָחֹמֶר שֶׁיְּסַפֵּר בְּשֶׁבַח מַעֲשָׂיו אוֹ שֶׁיְּחַבֵּב דָּבָר מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תְחָנֵּם לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵן בְּעֵינֶיךָ, מִפְּנֵי שֶׁגּוֹרֵם לְהִדַּבֵּק עִמּוֹ וְלִלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים. וְאָסוּר לִתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְגֵר תּוֹשָׁב שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כא) "לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי", בִּמְכִירָה וְלֹא בִּנְתִינָה:
(4) Even in the places where the leasing of houses to them is permitted, it is not for dwelling purposes that the permission was granted, as it would bring the abomination of idolatry into it, against which it is said: "Thou shalt bring no abomination into thy house" (Deut. 7.26); but one may lease houses to them for storage. It is forbidden to sell them fruit on the trees, or grain on the stalk; but he may sell it after it be harvested, or sell to one on condition that he harvest it, and when he does harvest it the purchase is binding. But wherefore is it forbidden to sell it to them? Because it is said: "Nor show mercy unto them" (Ibid. 7.2)—given them no permanency on land, for by having no land their settlement will be but a temporary one. It is also forbidden to speak in praise of idolatry, even to say: "How beautiful is this idol's facial features". From this minor premise the major premise can be deducted that it is forbidden to speak in praise of the performance of idolatry, or to love any of its parts even as it is said: "Nor show mercy unto them" (Ibid.), they should have no grace in thine eyes, for it will be a cause to cleave to it and learn its evil deeds. It is, moreover, forbidden to give them a present outright, but it is permitted to give a present outright to an alien sojourner, even as it is said: "Unto the stranger that is in thy gates canst thou give it, that he may eat it; or thou mayest sell it unto an alien" (Deut.121.) — to an alien by selling it to him, and not by presenting it to him.
אסור ליתן מתנת חנם לעובד כוכבים שאינו מכירו:
לעובד כוכבים כו'. כתב הב"י בח"מ סי' רמ"ט דכל עובד כוכבים במשמע אפי' ישמעאל לאפוקי גר תושב דלא ופשוט הוא וע"ש:
שאינו מכירו. דגם זה נכלל בלא תחנם לא תתן להם מתנות חנם אבל אם מכירו לא הוה עלייהו שם מתנה אלא כמכירה שהרי ישלם גמולו או כבר שילם לו: