כל דיני שליחות לאשה ובו יב סעיפים:
האשה יכולה לעשות שליח לקבל קידושיה ומצוה שתתקדש ע"י עצמה אם תוכל אבל איסור ליכא כמו שיש באיש ואומר האיש לשליח הרי פלונית ששלחה אותך מקודשת לי והשליח אומר קדשתיה לך ואם אמר הן דיו ואפילו שתק אם היו עסוקין באותו ענין ונתן לשליח ולא פירש ולא אמר דבר דיו ואם מקדשה בשטר אינו כותבו אלא מדעת השליח ויש מי שאומר שאינו כותבו אלא מדעתה:
האשה יכולה לעשות שליח לקבל קידושיה ומצוה שתתקדש ע"י עצמה אם תוכל אבל איסור ליכא כמו שיש באיש ואומר האיש לשליח הרי פלונית ששלחה אותך מקודשת לי והשליח אומר קדשתיה לך ואם אמר הן דיו ואפילו שתק אם היו עסוקין באותו ענין ונתן לשליח ולא פירש ולא אמר דבר דיו ואם מקדשה בשטר אינו כותבו אלא מדעת השליח ויש מי שאומר שאינו כותבו אלא מדעתה:
All the Laws of Agency Pertaining to the Woman • 12 Paragraphs
The woman is permitted to appoint an agent to accept her betrothal but it is preferred that she be betrothed in person if possible. However there is no prohibition like there is for men. The man says to the agent, “behold the specific woman that sent you is betrothed to me,” and the agent says, “I betroth her to you.” And if he says, “yes,” that is enough. Even if he was silent, if they had been engaged in this matter and he gave to the agent and did not expound or did not say a thing, that is enough. If she is betrothed with a document, he may only write it with the knowledge of the agent. There are those who say he may only write it with her knowledge.
The woman is permitted to appoint an agent to accept her betrothal but it is preferred that she be betrothed in person if possible. However there is no prohibition like there is for men. The man says to the agent, “behold the specific woman that sent you is betrothed to me,” and the agent says, “I betroth her to you.” And if he says, “yes,” that is enough. Even if he was silent, if they had been engaged in this matter and he gave to the agent and did not expound or did not say a thing, that is enough. If she is betrothed with a document, he may only write it with the knowledge of the agent. There are those who say he may only write it with her knowledge.
הכנת הסעודה לשבת. ובו ב סעיפים:
ישכים בבוקר ביום הששי להכין צרכי שבת ואפי' יש לו כמה עבדים לשמשו ישתדל להכין בעצמו שום דבר לצרכי שבת כדי לכבדו כי רב חסדא היה מחתך הירק דק דק ורבה ורב יוסף היו מבקעים עצים ורבי זירא היה מדליק האש ורב נחמן היה מתקן הבית ומכניס כלים הצריכים לשבת ומפנה כלי החול ומהם ילמוד כל אדם ולא יאמר לא אפגום כבודי כי זה הוא כבודו שמכבד השבת: הגה ויש להשחיז הסכין בערב שבת כי זהו מכבוד השבת שמכין עצמו לאכילה (כל בו וב"י בשם ספר חיי עולם):
ישכים בבוקר ביום הששי להכין צרכי שבת ואפי' יש לו כמה עבדים לשמשו ישתדל להכין בעצמו שום דבר לצרכי שבת כדי לכבדו כי רב חסדא היה מחתך הירק דק דק ורבה ורב יוסף היו מבקעים עצים ורבי זירא היה מדליק האש ורב נחמן היה מתקן הבית ומכניס כלים הצריכים לשבת ומפנה כלי החול ומהם ילמוד כל אדם ולא יאמר לא אפגום כבודי כי זה הוא כבודו שמכבד השבת: הגה ויש להשחיז הסכין בערב שבת כי זהו מכבוד השבת שמכין עצמו לאכילה (כל בו וב"י בשם ספר חיי עולם):
1. A person should be arise on friday early to prepare for Shabbat; even if he has many servants to serve him he should find something small to do, for the honor (of Shabbat). We see this with Rav Chisda who would cut vegetables finely; Rabah and Rav Yosef, who would chop wood; Rabbi Zeira who would light the flame; And Rav Nachman, who would clean the house and replace the weekday cutlery with cutlery designated for Shabbat. We can emulate these people and one should not say: "It is unbecoming of me," for this is the honor of Shabbat. RAMA: Additionally one should sharpen his knife to ease eating on Erev Shabbat for this honors the Shabbat and helps him eat (Kol Bo; Beis Yosef in the name of Sefer Chayei Olam)
להכין בעצמו. וה"ה בכל מצוה מצוה בו יותר מבשלוחו:
שוע״ר או״ח הלכות שבת סימן ר״נ סעיף ד׳
המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק ונמצא שאינו בדוק על השוכר לבדוק ואינו מקח טעות ואפי' במקום שבודקים בשכר שהרי מצוה הוא עושה: הגה וי"א דצריך להחזיר לו שכר הבדיקה הואיל והתנה בהדיא שיהיה בדוק: (המגיד פ"ב ומשמע לעיל סי' י"ד):
בברכה אחת יכול לבדוק כמה בתים ואם בעל הבית רוצה יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שהוא מברך ויתפזרו לבדוק איש במקומו על סמך ברכה שבירך ב"ה: הגה ונוהגים להניח פתיתי חמץ במקום שימצאם הבודק כדי שלא יהא ברכתו לבטלה (מהר"י ברי"ן) ומיהו אם לא נתן לא עכב דדעת כל אדם עם הברכה לבער אם נמצא (כל בו):
2. With one blessing, one can check several houses. And if the head of the household wishes, a member of his household should arise at the time he makes the blessing, and he should then spread out to check, each person searching his designated place, upon the conclusion of the blessing said by the head of the household. RAMA: It is our custom to leave small pieces of chametz in a place where the searcher will find them in order that his blessing not be in vain (Mahar"i; Ber"in). However, if one did not so [place bread] it does not hold back the need for the blessing because everyone has in mind to burn if he finds [bread]. (Kol Bo).
יעמיד מב"ב. ועכ"פ גם הוא יבדוק דמצוה בו יותר מבשלוחו כדאי' רפ"ב דקידושין ועמ"ש סי' תל"א וסי' ת"ע, ובגמ' משמע דיש מקומות שנהגו לשכור מי שיבדוק:
שוע״ר או״ח הלכות פסח סימן תל״ב סעיף ח׳
שדי חמד מערכת המ״ם כלל נ״ו
דרך פקודיך מ״ע ב׳ חלק הדבור (להרצ"א מדינוב בעל בני יששכר)
אמר המאירי האיש מקדש פירשו בגמרא שמצוה בו יותר מבשלוחו ולא עוד אלא שנדנוד עבירה יש למי שמקדש עד שיראנה קודם קדושין ושאם מכיר בה ושאינה נאותה לו לא ישאנה ונוח לו בכך משישאנה וימאסנה אחר כך ומכל מקום אם סמך על השליח וקדש לו קדושין אלא שאף במקדש על ידי שליח ראוי לו שיחקור עליה תחלה ויבדוק גם בקרובות אם על ידי איזה השתדלות כדי שיכנס בכך מתוך שמחה ולא יביא עצמו לידי חרטה וכן האשה מתקדשת בה ובשלוחה ובאשה מיהא בשמקדשת עצמה אין נדנוד עבירה כשמתקדשת על ידי שליח שאין חוששין שלא יהא הבעל מוצא חן בעיניה שהכלל מסור בידינו איתתא בכל דהו ניחא לה אלא שמכל מקום מצוה בה יותר מבשלוחה שכל שהוא בעצמו נעשית המצוה על ידו שכרו מרובה ועל דרך מה מה שאמרו בצרכי הנאת שבת רב ספרא מחרך רישא רבא מלח שיבוטא ואע"פ שאינה מצוות על פריה ורביה מכל מקום המצוה נעשית על ידה ועוד שאע"פ שאין בה עשה גמור אינה נפקעת ממצוה לגמרי ואע"ג דאיכא איסורא לדידיה על שמקדשה על ידי שלוחה מכל מקום לאו איהו גרים:
ורבנן הני דעבדי צרכי שבת בנפשייהו. כגון ר' אבהו דהוה [יתיב] (הציבי) אתכתקא דשינא ומשייף נורא. ורב חנן דשגר תנורא ורב הונא גדיל פתילתא.
ורב חסדא מדליק שרגי ורב פפא פרים סילקי. רבה ורב יוסף צלחי ציבי כולהו כדמפרש בגמרא בריש האיש מקדש. שקיום המצוה באדם עצמו טפי עדיף יתר מבשלוחו:
וכבדתו שמשנה זמן סעודתו בהקדמה או באיחור. ויחיד המתפלל בעצמו אומר ויכולו:
מי ששחט הוא יכסה ואם לא כיסה וראהו אחר חייב לכסות:
The one who slaughters he is the one who should cover. And if he didn't cover and someone else sees [the blood, the other person] is required to cover it.
דרכי תשובה שם (ס״א)
מצוה בו יותר מבשלוחו (צ"ע אם הוא יעשה המצוה לא יהיה מהודר כ"כ כגון הרוצה לכתוב לו ס"ת ואין מכתבו מהודר ואם ישכור סופר יהיה מהודר איזה עדיף (וצ"ע בתשו' מבי"ט סימן מ"ט):
מי שהוא תוקע בכמה מקומות, יש לו לכוון לצאת ידי חובת עצמו בתקיעות שתוקע בראשונה; ואף על פי כן יוכל לברך במקומות אחרים, בשביל הציבור שלא יצאו עדיין. ואין לו להיות מתון בכוונת יציאת ידי חובת עצמו, שמצוה הבאה לידו לא יחמיצנה, ואולי לא יהיה יכול לתקוע אחר כך מאיזה סיבה. אבל אם צריך לתקוע בבוקר בשביל יחיד חולה וכיוצא בו, ואין דעתו נוחה שיצא בתקיעות אלו שתוקע ביחיד, יוכל לכוון שאינו רוצה לצאת ידי חובת עצמו בתקיעות אלו, ויוצא אחר כך במה שתוקע לציבור:
שו״ת אחיעזר סימן כ״ח
הרא"ש היה משתדל במצת מצוה ועומד על עשיית' ומזרז העוסקים ומסייע בהן בעריכתן וכן ראוי לכל אדם לעשות להטפל הוא בעצמו במצוה:
The R"ASH would personally deliberate on the Matzot Mitzah and oversee the production, inspire those working and assisting them in the flattening [of the dough]. It is similarly fitting for everyone to consign and devote themselves to the Mitzvah.
שוע״ר או״ח הלכות פסח סימן ת״ס סעיף ג׳
פסקי הסידור סדר הנהגות של פסח (כ"ק אדמו"ר הזקן)
המנהג להניח פתיתי חמץ קשה זמן מה קודם הבדיקה כדי שימצאם הבודק ועל פי הקבלה יש להניח עשרה פתיתין. וקודם שיתחיל לבדוק יברך: ברוך כו' על ביעור חמץ:
וצריך לחפש לאור הנר בכל המחבואות גם בסדקים שבקרקע:
ולא ידבר בין הברכה לתחלת הבדיקה אפילו מעניני הבדיקה ונכון שלא ישיח שלא מעניני הבדיקה כל זמן בדיקתו ויעמיד מבני ביתו אצלו לשמוע הברכה שיבדקו איש במקומו ולא ישיחו בינתים ויזהרו לבדוק תחלה בחדר הסמוך למקום ששמעו הברכה ולא ילכו לבדוק תיכף אחר הברכה לחדר אחר:
המנהג להניח פתיתי חמץ קשה זמן מה קודם הבדיקה כדי שימצאם הבודק ועל פי הקבלה יש להניח עשרה פתיתין. וקודם שיתחיל לבדוק יברך: ברוך כו' על ביעור חמץ:
וצריך לחפש לאור הנר בכל המחבואות גם בסדקים שבקרקע:
ולא ידבר בין הברכה לתחלת הבדיקה אפילו מעניני הבדיקה ונכון שלא ישיח שלא מעניני הבדיקה כל זמן בדיקתו ויעמיד מבני ביתו אצלו לשמוע הברכה שיבדקו איש במקומו ולא ישיחו בינתים ויזהרו לבדוק תחלה בחדר הסמוך למקום ששמעו הברכה ולא ילכו לבדוק תיכף אחר הברכה לחדר אחר: