ABM Pinhas

BySara Laya Heller

Arts Beit Midrash

Bringing in, Letting go

במדבר כ״ז:ט״ו

וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃

Numbers 27:15

Moses spoke to the LORD, saying,

במדבר כ״ז:ט״ז

יִפְקֹ֣ד יְהֹוָ֔ה אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכׇל־בָּשָׂ֑ר אִ֖ישׁ עַל־הָעֵדָֽה׃

Numbers 27:16

“Let the LORD, Source of the breath of all flesh, appoint someone over the community

במדבר כ״ז:י״ז

אֲשֶׁר־יֵצֵ֣א לִפְנֵיהֶ֗ם וַאֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֥ר יוֹצִיאֵ֖ם וַאֲשֶׁ֣ר יְבִיאֵ֑ם וְלֹ֤א תִהְיֶה֙ עֲדַ֣ת יְהֹוָ֔ה כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם רֹעֶֽה׃

Numbers 27:17

who shall go out before them and come in before them, and who shall take them out and bring them in,^-b so that the LORD’s community may not be like sheep that have no shepherd.”

אור החיים על במדבר כ״ז:ט״ז:א׳

יפקוד ה' אלהי הרוחות וגו'. צריך לדעת א' למה בחר כינוי זה מכל כינויי המעלה והשבח הידועים לה'. ב' למה האריך לשון אשר יצא וגו' ואשר יבא ואשר יוציאם ואשר יביאם. ג' אומרו ולא תהיה עדת וגו' מנין יעלה על הדעת שה' יעלים עינו מבניו שיהיו כצאן אשר וגו'.

Or HaChaim on Numbers 27:16:1

יפקד ה׳ אלוקי הרוחות, "Let the Lord, the G'd of the spirits appoint, etc." 1) Why did Moses choose this most unusual way of describing G'd's virtues? 2) Why was Moses so long-winded in describing the functions of a leader of the people such as אשר..יצא…ואשר יבא? 3) Why did he add "let not the Lord's congregation be as a flock without shepherd?" Whatever possessed Moses to imagine that but for him the Jewish people would remain leaderless and that G'd would abandon them?

רש"י על במדבר כ״ז:ט״ז:ב׳

אלהי הרוחת. לָמָּה נֶאֱמַר? אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי לְפָנֶיךָ דַּעְתּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאֵינָן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, מַנֵּה עֲלֵיהֶם מַנְהִיג שֶׁיְּהֵא סוֹבֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַעְתּוֹ (ילקוט שמעוני):

Rashi on Numbers 27:16:2

אלהי הרוחת GOD OF THE SPIRITS [OF ALL FLESH] — Why is this expression used? (i.e., why does it not state simply אלהי כל בשר?) He said to Him: “Lord of the Universe! the personality of each person is revealed to you, and no two are alike. Appoint over them a leader who will tolerate each person according to his individual character (Midrash Tanchuma, Pinchas 10; cf. Yalkut Shimoni on Torah 776).

אבן עזרא על במדבר כ״ז:ט״ז:א׳

ה' אלהי הרוחות. שהוא יודע הרוחות איזה רוח ראוי:

Ibn Ezra on Numbers 27:16:1

THE GOD OF THE SPIRITS. He knows the spirits. He knows which spirit is fit.

חזקוני, במדבר כ״ז:ט״ז:א׳

ה׳‎ אלקי הרוחת טלנ״‎ט בלע״‎ז כמו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו.

Chizkuni, Numbers 27:16:1

ה' אלוקי הרוחות לכל בשר, “Lord, G-d of the spirits of all flesh;” compare Ezekiel 1,12 for a better understanding of this expression; Moses describes G-d as inspiring the spirit in man proceeds with any worthwhile undertaking and his perseverance in pursuing it undaunted.

אור החיים על במדבר כ״ז:ט״ז:ב׳

אכן יתבאר הענין על זה הדרך דע כי תכונת השכל ובחירתו ושלילתו רחוקה בגדר הנשתוון בריבוי הנושאים, וכשם שישתנו הנבראים בצורתם ובקומתם ואין ההשתוות בהם כמו כן ויותר מהמה בענין השתנות הנבחר והנשלל בבחינת ההשכל והרצון, נוסף על שינוי פרטי הטבע בתכונת ההרכבה שביסודות וכוחות היולים אשר מהם יולד הבחירה בדומים, וימצא לפעמים ההשתוות בתכונה והוא נעלם, והוא מה שכיוונו רז''ל (נדרים לט:) לומר בן גילו בענין ביקור חולים, ומזה תשער שיושלל בגדר הנמצא שישתוו רבים כהמה ס' ריבוא שהיו בדורו של משה לאחד, והמלך אשר ישים ה' עליהם לא ישתוו ברצונם אליו זולת האיש משה שאמרו ז''ל (תיקונים סט) שהיה שורש כל הנשמות של דור המדבר בסוד אומרו (ישעיהו ס״ג:י״א) משה עמו, ועיין מה שכתבתי בפסוק (לעיל י''א י''ב) האנכי הריתי וגו', וזו היתה סיבה שהפקיד והנפקדים נמזגו לגדר ההשתוות וכל אחד היה לו כלבבו:

Or HaChaim on Numbers 27:16:2

We have to explain the whole matter in the following vein. [I have to paraphrase the author's words here. Ed.] The fact that G'd has equipped all of us with both a free will and unequal levels of intelligence makes it an almost foregone conclusion that each one of us reacts, -i.e. uses this freedom of will- differently when confronted with identical data. In other words, it is in the nature of things that no two people react identically to what happens around them. In discussing the effect on the victim when one visits the sick, the Talmud Nedarim 39 claims that each visit by a friend removes 1/60th of the sick person's sickness, provided the person who visits him is of (similar) or identical age. This latter statement suggests that unless two people share the same mazzal, horoscopic influences, they cannot really expect to have a definitive impact on one another. Unless two people are on the "same wavelength," the empathy which one shows to the other does not really leave sufficient encouragement to be a healing influence. In view of what we have just said it is clear that the 600,000 people Moses was in charge of comprised 600,000 different personalities. How could they be expected to be fused into a uniform, like-minded congregation? The reason that Moses was able to find a common denominator with each one of them, i.e. "to tune in to the wavelength of each Israelite," was the fact that his soul was the root of all their souls (compare Tikkuney Hazohar chapter 69). This is the mystical dimension of Isaiah 63,11: "G'd remembered the days of old, Moses His people." Compare what we have written on Numbers 11,12 in connection with the words: "Have I conceived them?" This was the reason that Moses was so concerned that no one but he would be able to truly understand these people and lead them.

אור החיים על במדבר כ״ז:ט״ז:ג׳

וזה הוא גם כן טעם שצוה ה' עשות שופטים לשבטיך וכו' לפי שהשבט יתקרב בתכונה לענפיו, וזה ידע ובחן משה עליו השלום ואמר תשובה למאמר המיתה יפקד ה' פירוש ימנה, אל אלהי הרוחות פירוש שיודע רוח של כל בשר וגדר תכונתם תמנה אחד שיהיה טבעו שוה בתכונה לכל העדה שיסכים הוא למה שיאמרו הם ויסכימו הם למה שיאמר הוא להם, והוא אומרו אשר יצא לפניהם פירוש שיהיה לו הרצון בהם, ואשר יוציאם וגו' שיהיה להם הרצון כמוהו לצאת ולבא עמו, ותלה הדבר בו כי הוא המלך, ובחירה כזאת היא מוחלטת השגה מזולתו יתברך כי הוא לבדו יודע תוכן הרוחות וידע רוח שתתמזג עם כלן, ואיש כזה אינו בנמצא זולת אם יהיה אדם כמשה שכל ישראל הם ענפיו והוא שורש לכולם, וזולת זה תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה, ותכלית כוונת דברי משה לה' הוא על זה הדרך אני אעשה כאשר אדוני דובר אבל יתקן דבר זה קודם אם יוכל להכנס בגדר התיקון ואם לא תהיה עדת ה' כצאן וגו', והיוצא מזה הוא ולא ימות כרמוז בתיבת לאמר שאמרנו, ומתוך הדברים אתה למד שאם ימצא איש כזה הנה הוא מסכים גם הוא ליאסף אל עמיו כמאמרו יתברך:

Or HaChaim on Numbers 27:16:3

This is also the reason why G'd commanded that the judges to be appointed for the people should be of their respective tribes. A judge who grew up amongst the tribe of, say Issachar, would be more likely to understand what motivations governed the actions of another member of his tribe than a judge who was a Levite, for instance. For considerations such as these, Moses reacted to the news that he was about to die by asking G'd יפקד ה׳ אלוקי הרוחות, that G'd in His capacity of understanding the immense variety of spirits, i.e. personalities of the people, should appoint someone who could "tune in" to all these various spirits. When Moses said that such a leader "should go out ahead of them and ….lead them," he referred to the ability of the people to agree with the initiative of their leader. At the same time, Moses said: "and who will come home with them," i.e. that the leader should also be able to align his thinking to their thinking. He must be capable of accepting suggestions by the people. The reason Moses phrased all this in what sounds like an autocratic manner, i.e. harping on what the leader would do all the time, was that he himself had occupied the position of king amongst the Israelites. Moses added that if the Israelites would not have such a leader, they would be no better off than a flock without a shepherd. Moses' words to G'd could be summarised as follows: "I am prepared to do what You have told me; however, I cannot die with my mind at ease (as You promise me) unless I know that You have appointed a new leader who possesses the qualities I have mentioned. If not, the people will, for all practical purposes, be like a flock without a shepherd." Reading between the lines of what Moses said we may conclude that subject to his request being fulfilled he was just as willing to die as was his brother Aaron seven months earlier.

שד"ל על במדבר כ״ז:ט״ז:א׳

אלהי הרוחות: בוחן הלבבות והכוחות של כל אדם.

Shadal on Numbers 27:16:1

G-d of the spirits of all flesh: Examines the hearts and strengths of every person.