Acher stories

ת"ר ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא אמר להם ר"ע כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר (תהלים קא, ז) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהלים קטז, טו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו בן זומא הציץ ונפגע ועליו הכתוב אומר (משלי כה, טז) דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום שאלו את בן זומא מהו לסרוסי כלבא אמר להם (ויקרא כב, כד) ובארצכם לא תעשו כל שבארצכם לא תעשו שאלו את בן זומא בתולה שעיברה מהו לכ"ג מי חיישינן לדשמואל דאמר שמואל

Chagigah 14b:8-10

The Rabbis taught: There were four who entered the Orchard (a reference to the Garden of Eden), and they are - Ben Azzai, Ben Zoma, Acher (Elisha Ben Avuya) and Rabbi Akiva. Rabbi Akiva said to them: "When you reach near the pure marble stones, do not say 'Water, water'," Because it is said, "A speaker of lies shall not abide before my eyes (Psalms 101:7)." Ben Azzai glanced and died, and upon him the verse says, "It is precious in the eyes of Hashem, the death to his pious (Psalms 116:15)." Ben Zoma glanced and was hurt (mentally; he went insane), and upon him the verse says, "Honey you have found- eat [only] your fill, lest you become satisfied of it and regurgitate it (Proverbs 25:16)." Acher chopped down saplings [ie. he became a heretic]. Rabbi Akiva emerged in peace. They asked Ben Zoma: "What is [the halacha regarding] castrating a dog?" He said to them, "'And in your land, you shall not do [castration] (Leviticus 22:24)-' Anything in your land, do not do [castration upon, including a dog]." They asked Ben Zoma: "A virgin who has become pregnant, what is her [permissibility] to [marry] a Kohen Gadol [who may only marry a virgin?" Do we consider the opinion of Shmuel, for Shmuel said,

חגיגה ט״ו א:א׳-ע״ח

יכול אני לבעול כמה בעילות בלא דם או דלמא דשמואל לא שכיחא אמר להו דשמואל לא שכיח וחיישינן שמא באמבטי עיברה והאמר שמואל כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינו מזרעת מעיקרא נמי יורה כחץ הוה ת"ר מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהיה עומד על גב מעלה בהר הבית וראהו בן זומא ולא עמד מלפניו אמר לו מאין ולאין בן זומא אמר לו צופה הייתי בין מים העליונים למים התחתונים ואין בין זה לזה אלא שלש אצבעות בלבד שנאמר (בראשית א, ב) ורוח אלהים מרחפת על פני המים כיונה שמרחפת על בניה ואינה נוגעת אמר להן רבי יהושע לתלמידיו עדיין בן זומא מבחוץ מכדי ורוח אלהים מרחפת על פני המים אימת הוי ביום הראשון הבדלה ביום שני הוא דהואי דכתיב (בראשית א, ו) ויהי מבדיל בין מים למים וכמה אמר רב אחא בר יעקב כמלא נימא ורבנן אמרי כי גודא דגמלא מר זוטרא ואיתימא רב אסי אמר כתרי גלימי דפריסי אהדדי ואמרי לה כתרי כסי דסחיפי אהדדי אחר קיצץ בנטיעות עליו הכתוב אומר (קהלת ה, ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך מאי היא חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל אמר גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי שמא חס ושלום ב' רשויות הן אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא א"ל מ"ט כי חזיתיה לא קמת מקמיה איתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר יצתה בת קול ואמרה (ירמיהו ג, יד) שובו בנים שובבים חוץ מאחר אמר הואיל ואיטריד ההוא גברא מההוא עלמא ליפוק ליתהני בהאי עלמא נפק אחר לתרבות רעה נפק אשכח זונה תבעה אמרה ליה ולאו אלישע בן אבויה את עקר פוגלא ממישרא בשבת ויהב לה אמרה אחר הוא שאל אחר את ר"מ לאחר שיצא לתרבות רעה א"ל מאי דכתיב (קהלת ז, יד) גם את זה לעומת זה עשה האלהים אמר לו כל מה שברא הקב"ה ברא כנגדו ברא הרים ברא גבעות ברא ימים ברא נהרות אמר לו ר"ע רבך לא אמר כך אלא ברא צדיקים ברא רשעים ברא גן עדן ברא גיהנם כל אחד ואחד יש לו ב' חלקים אחד בגן עדן ואחד בגיהנם זכה צדיק נטל חלקו וחלק חברו בגן עדן נתחייב רשע נטל חלקו וחלק חברו בגיהנם אמר רב משרשיא מאי קראה גבי צדיקים כתיב (ישעיהו סא, ז) לכן בארצם משנה יירשו גבי רשעים כתיב (ירמיהו יז, יח) ומשנה שברון שברם שאל אחר את ר"מ לאחר שיצא לתרבות רעה מאי דכתיב (איוב כח, יז) לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז אמר לו אלו דברי תורה שקשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז ונוחין לאבדן ככלי זכוכית אמר לו ר"ע רבך לא אמר כך אלא מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להם תקנה אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה אמר לו אף אתה חזור בך אמר לו כבר שמעתי מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים חוץ מאחר ת"ר מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו אמר לו מאיר חזור לאחריך שכבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת א"ל אף אתה חזור בך א"ל ולא כבר אמרתי לך כבר שמעתי מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים חוץ מאחר תקפיה עייליה לבי מדרשא א"ל לינוקא פסוק לי פסוקך אמר לו (ישעיהו מח, כב) אין שלום אמר ה' לרשעים עייליה לבי כנישתא אחריתי א"ל לינוקא פסוק לי פסוקך אמר לו (ירמיהו ב, כב) כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם עונך לפני עייליה לבי כנישתא אחריתי א"ל

Chagigah 15a:1-13

"I can have intercourse multiple times without [causing] bleeding." Or maybe [the case] of Shmuel is uncommon [and thus she would be forbidden]? He said to them: "[The case] of Shmuel is uncommon, but we consider that maybe in the baths, she was impregnated [by leftover semen]." But didn't Shmuel say, "Any semen that was not shot like an arrow, does not impregnate [in the halachic sense]?" Originally, this [leftover semen] was also shot like an arrow. The Rabbis taught: It happened that Rabbi Yehoshua the son of Chananiah was standing on top of a step on the Temple Mount, and Ben Zoma saw him but did not stand before him [because he was lost in thought]. He said to him, "What are you thinking about (lit. From where to where), Ben Zoma? He said to him, "I was looking between the upper waters and the lower waters, and there is only three finger-breadths between this one and that one, as it is said, 'And the spirit of G-d was hovering on the face of the water (Genesis 1:2),' like a dove that is hovering over her children without touching them [at a distance of about three finger-breadths away]. Rabbi Yehoshua said to his students, "Ben Zoma is still outside (ie. He still has not regained his former self)." See, "And the spirit of G-d was hovering on the face of the water (Genesis 1:2)," when was [this]? On the first day. The separation [of the upper and lower waters] was on the second day, about which it is written, "And there was a separation between water and water (Genesis 1:6)." And how much [is the separation]? Rabbi Acha the son of Ya'akov said, "The size of a hair." And the Rabbis say, "Like the space between the boards of a bridge." Mar Zutra, and some say Rav Assi, said, "Like the space between two cloaks spread out on top of each other," and some say [that he said], "Like the space between two cups that are tilted on top of each other." Acher chopped the saplings, and about him the verse says, "Do not let your mouth cause your body to sin (Ecclesiastes 5:5)." What is this? He saw [the angel] Mitatron, who had permission to sit and write the merits of Israel. He said, "There is a tradition: Above (ie. in heaven), there is no sitting, no copying, no turning one's back, and no tiredness [among the angels, yet Mitatron was sitting]. Maybe-- Heaven Forbid!-- there are two powers." They took Mitatron out, and gave him sixty lashes of fire. They said to him, "What is your reason, that when you saw him, you did not stand before him?" He had permission to erase the merits of Acher. A heavenly voice went out and said, "'Return, rebellious children (Jeremiah 3:14)-' except for Acher." He said, "Seeing as that man (ie. himself) was banished from the World [to Come], he should go and enjoy himself in this world." Acher became ill-cultured. He went and found a harlot, and asked [to have intercourse with] her. She said to him, "And are you not Elisha the son of Avuyah?" He uprooted a radish from a patch on Shabbat and gave it to her. She said, "He is another (heb. Acher)." Acher asked Rabbi Meir after he had went out to an ill culture[d lifestyle]. He said to him, "What is the meaning of the verse, 'Also this opposite that, G-d created (Ecclesiastes 7:14)'? He said to him, "Everything that the Holy One, Blessed be He created, He created something opposite it. He created mountains; He created valleys. He created seas; He created rivers." He said to him, "Rabbi Akiva, your teacher, did not say like that. Rather [he said], 'He created righteous; He created wicked. He created the Garden of Eden; He created Gehinnom. Everyone has two parts: One in the Garden of Eden, and one in Gehinnom. If he merited [to be judged] righteous, he takes his share and his fellow's share in the Garden of Eden. If he was found guilty [of being] wicked, he takes his share and his fellow's share in Gehinnom.'" Rav Mishrashya said, "What is the [meaning of the] verse? About the righteous it is written, 'Therefore, in their land they shall inherit double (Isaiah 61:7),' [And] about the wicked it is written, 'And their destruction shall be two-fold (Jeremiah 17:18).'" Acher asked Rabbi Meir after he had went out to an ill culture[d lifestyle]: "What is the [meaning of the] verse: 'Gold and glass cannot equal it, and its value is not fine gold (Job 28:17)?'" He said to him, "These are the words of Torah, which are hard to acquire like vessels of gold and easy to lose like vessels of glass." He said to him, "Rabbi Akiva, your teacher, did not say such. Rather [he said], 'Just like gold and glass vessels, although they are broken, have a way to be fixed, so too a scholar, even though he has rotted [with sin], he has a way to be fixed.'" He said to him, "You too, return [and repent]." He said to him, "I have already heard from behind the [divine] curtain: 'Return, rebellious sons- except for Acher.'" The Rabbis taught: It once happened that Acher was riding on a horse on Shabbat, and Rabbi Meir was walking behind him to learn Torah from his mouth. He said to him, "Meir, turn around. I have calculated with my horse's steps [that] until here is the Techum Shabbat (area in which it is permissible to walk on Shabbat). He said to him, "You, too, return [and repent]." He said to him, "Have not I already told you? I have already heard from behind the [divine] curtain: 'Return, rebellious sons- except for Acher.'" He brought him to a house of study. He said to a child, "Tell me your verse [that you learned today]." He said to him, "There is no peace, G-d has said, for the wicked (Isaiah 48:22)." He brought him to another house of prayer. He said to a child, "Tell me your verse [that you learned today]." He said to him, "Even if you wash with natron, and you use much soap, your sin is stained before me (Jeremiah 2:22)." He brought him to another house of prayer. He said

חגיגה ט״ו ב:א׳-צ״ה

לינוקא פסוק לי פסוקך א"ל (ירמיהו ד, ל) ואת שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי וגו' עייליה לבי כנישתא אחריתי עד דעייליה לתליסר בי כנישתא כולהו פסקו ליה כי האי גוונא לבתרא א"ל פסוק לי פסוקך א"ל (תהלים נ, טז) ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי וגו' ההוא ינוקא הוה מגמגם בלישניה אשתמע כמה דאמר ליה ולאלישע אמר אלהים איכא דאמרי סכינא הוה בהדיה וקרעיה ושדריה לתליסר בי כנישתי ואיכא דאמרי אמר אי הואי בידי סכינא הוה קרענא ליה כי נח נפשיה דאחר אמרי לא מידן לידייניה ולא לעלמא דאתי ליתי לא מידן לידייניה משום דעסק באורייתא ולא לעלמא דאתי ליתי משום דחטא אמר ר"מ מוטב דלידייניה וליתי לעלמא דאתי מתי אמות ואעלה עשן מקברו כי נח נפשיה דר' מאיר סליק קוטרא מקבריה דאחר אמר ר' יוחנן גבורתא למיקלא רביה חד הוה ביננא ולא מצינן לאצוליה אי נקטיה ביד מאן מרמי ליה מאן אמר מתי אמות ואכבה עשן מקברו כי נח נפשיה דר' יוחנן פסק קוטרא מקבריה דאחר פתח עליה ההוא ספדנא אפילו שומר הפתח לא עמד לפניך רבינו בתו של אחר אתיא לקמיה דרבי אמרה ליה רבי פרנסני אמר לה בת מי את אמרה לו בתו של אחר אני אמר לה עדיין יש מזרעו בעולם והא כתיב (איוב יח, יט) לא נין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו אמרה לו זכור לתורתו ואל תזכור מעשיו מיד ירדה אש וסכסכה ספסלו של רבי בכה ואמר רבי ומה למתגנין בה כך למשתבחין בה על אחת כמה וכמה ור"מ היכי גמר תורה מפומיה דאחר והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו אמר ר"ל ר"מ קרא אשכח ודרש (משלי כב, יז) הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי לדעתם לא נאמר אלא לדעתי רב חנינא אמר מהכא (תהלים מה, יא) שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך וגו' קשו קראי אהדדי לא קשיא הא בגדול הא בקטן כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא ר"מ אכל תחלא ושדא שיחלא לברא דרש רבא מאי דכתיב (שיר השירים ו, יא) אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל וגו' למה נמשלו ת"ח לאגוז לומר לך מה אגוז זה אע"פ שמלוכלך בטיט ובצואה אין מה שבתוכו נמאס אף ת"ח אע"פ שסרח אין תורתו נמאסת אשכחיה רבה בר שילא לאליהו א"ל מאי קא עביד הקב"ה א"ל קאמר שמעתא מפומייהו דכולהו רבנן ומפומיה דר"מ לא קאמר א"ל אמאי משום דקא גמר שמעתא מפומיה דאחר א"ל אמאי ר"מ רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק א"ל השתא קאמר מאיר בני אומר בזמן שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי אם כך הקב"ה מצטער על דמן של רשעים ק"ו על דמן של צדיקים שנשפך אשכחיה שמואל לרב יהודה דתלי בעיברא דדשא וקא בכי א"ל שיננא מאי קא בכית א"ל מי זוטרא מאי דכתיב בהו ברבנן (ישעיהו לג, יח) איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים איה סופר שהיו סופרים כל אותיות שבתורה איה שוקל שהיו שוקלים קלין וחמורין שבתורה איה סופר את המגדלים שהיו שונין ג' מאות הלכות במגדל הפורח באויר ואמר רבי אמי תלת מאה בעיי בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר ותנן ג' מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא אנן מה תהוי עלן א"ל שיננא טינא היתה בלבם אחר מאי זמר יווני לא פסק מפומיה אמרו עליו על אחר בשעה שהיה עומד מבית המדרש הרבה ספרי מינין נושרין מחיקו שאל נימוס הגרדי את ר"מ כל עמר דנחית ליורה סליק א"ל כל מאן דהוה נקי אגב אימיה סליק כל דלא הוה נקי אגב אימיה לא סליק ר"ע עלה בשלום וירד בשלום ועליו הכתוב אומר (שיר השירים א, ד) משכני אחריך נרוצה ואף רבי עקיבא בקשו מלאכי השרת לדוחפו אמר להם הקב"ה הניחו לזקן זה שראוי להשתמש בכבודי

Chagigah 15b:1-16

To a child, "Tell me your verse." He said to him, "And you, brazen one, what do you do when you wear scarlet and adorn golden jewelry, when you enlarge your eyes in kohl? In vain you beautify yourself... (Jeremiah 4:30)." He brought him to another house of worship, until he had brought him to thirteen houses of worship; all of them told him [verses] like this. To the final one, he said, "Tell me your verse." He said, "And to the wicked (heb. La'Rasha), G-d has said, 'What [use is it] to you to tell my laws... (Psalms 50:16).'" That very child had a stutter in his tongue. It sounded as if he had said to him, "And to Elisha (heb. La'elisha), G-d has said...". There are those who say, "He had a knife with him, and he tore the child [into thirteen pieces] and sent him to the thirteen houses of worship. And there are those who say, "He said, 'If I had a knife in my hand, I would have torn him.'" When Acher died, they said, "We cannot judge him to punishment [in Gehinnom], but we cannot enter him into the World to Come. We cannot judge him to punishment, because he toiled in Torah; we cannot enter him into the World to Come, because he sinned." Rabbi Meir said, "It is better that they sentence him [so as to purge him of his sins], and he should go to the World to Come [afterwards]. When I die, I will raise smoke from his grave." When Rabbi Meir passed away, smoke came out from the grave of Acher. Rabbi Yochanan said, "Is it a feat to burn one's teacher!? There was one between us [Torah scholars]; can we not save him? If I took him in the hand [and lead him out of Gehinnom], who would stop me?" He said, "When I die, I will douse the smoke from his grave." When Rabbi Yochanan passed away, the smoke ceased from the grave of Acher. A eulogizer opened [his remarks] upon him, "Even the entrance guard [of Gehinnom] did not stand in front of you, our Master." The daughter of Acher came before Rabbi [Yehudah HaNasi]. She said to him, "Rabbi, support me." He said to her, "Whose daughter are you?" She said to him, "I am the daughter of Acher." He said to her, "There is still of his seed in the world? But isn't it written, "Not a great-grandson, and not a grandson, among his people, and there is no remainder in his dwelling (Job 18:19)." She said to him, "Remember his Torah, and do not remember his deeds." Immediately, fire came down from heaven and singed the bench of Rabbi [Yehudah HaNasi]. He wept. And Rabbi [Yehudah HaNasi] said, "And for those who revile [Torah], such; how much more so for those who praise it!" But Rabbi Meir- how did he learn Torah from the mouth of Acher? But didn't Rabba the son of the son of Chana say, "Rabbi Yochanan said, 'What is [the meaning of] the verse, 'For my lips, a priest shall guard; knowledge and instruction they shall ask from his mouth, for he is an angel of Hashem of Legions (Malachi 2:7)'? If the teacher is like an angel of Hashem of Legions, they should ask instruction from his mouth; And if not, they should not ask instruction from his mouth.'" Reish Lakish said, "Rabbi Meir found a verse and expounded it: 'Incline your ear and hear the words of the wise ones; and put your heart to my knowledge (Proverbs 22:17).' 'To their knowledge' was not said, but rather 'to my knowledge'." Rav Chanina said from here: "Listen, daughter, and see, and incline your ear and forget your nation and your father's house... (Psalms 45:11)." The verses contradict each other! There is no contradiction. This one (ie. when there is no need for a teacher like an angel) is with an adult, and this one (ie. when there is a need for a teacher like an angel) is with a child. When Rav Dimi came [from Israel], he said, "They say in the west (ie. Israel): 'Rabbi Meir ate a date and threw away the kernel.'" Rava expounded: "What is [the meaning of] the verse, 'To the garden of almonds I went down, to see the streams of water... (Song of Songs 6:11)-' why are scholars compared to almonds? To say to you, Just like an almond, even though it is dirty with mud and manure, what is inside it is not spoiled, so too a scholar, even though he has rotted, his Torah is not spoiled." Rabba the son of Shila came upon Elijah. He said to him, "What does the Holy One, Blessed be He, do?" He said to him, "He says, 'I have heard [this teaching] from the mouth of all the rabbis (ie. this from this rabbi, that from that rabbi, etc.)', and 'from the mouth of Rabbi Meir', He does not say." He said to him, "Why?" Because he learned teachings from the mouth of Acher. He said to him, "Why [is this a disqualification]? Rabbi Meir found a pomegranate; he ate the inside and threw away the peel!" He said to him, "Now He says, 'Meir, my son [instead of 'Rabbi Meir'] says, 'When a person is punished, what does the [Divine] presence articulate? 'I am burdened by my head [which breathed life into the person], I am burdened by my arm [which created the person].' If so, the Holy One, Blessed be He, is pained over the blood of the wicked; logically, a fortiori, [He is pained] over the spilled blood of the righteous.'" Shmuel came upon Rav Yehudah, who was leaning on the bolt of a door and crying. He said to him, "Sharp one, why are you crying?" He said to him, "Is it little, what is written about these rabbis, 'Where is the scribe, where is the weigher, where is the counter of the towers (Isaiah 33:18)?' 'Where is the scribe (alt. person who counts)'- that they would count all the letters in the Torah [to make sure future copies did not miss or add letters]. 'Where is the weigher'- that they would weigh out the logical a fortiori arguments in the Torah. 'Where is the counter (alt. person who tells) of the towers'- that they would learn three hundred laws about a tower/closet flying in the air. And Rabbi Ami said, 'Doeg and Achitophel asked three hundred questions about a tower/closet flying in the air [and thus the verse is talking about them].' And it is taught, 'Three kings and four commoners have no share in the World to Come [and two of the commoners are Doeg and Achitophel].' Us, what will happen to us [who know less Torah and are more susceptible to sin]?" He said to him, "Sharp one, they had evil in their hearts." Acher, what [led him astray]? A greek song never ceased from his mouth. They said about Acher, that when he would stand up in the house of study, many heretical books would fall from his lap. Nimos the weaver asked Rabbi Meir, "[Does] all the wool that goes into the dyeing pot come out [colored]?" He said to him, "All that were clean by their mother come out [colored]; all that were not clear by their mother do not come out [colored]." Rabbi Akiva ascended in peace and descended in peace, and upon him the verse says, "Draw me after you; let us run (Song of Songs 1:4)." And even Rabbi Akiva, the servicing angels wanted to push him [away]. The Holy One, Blessed be He, said to them, "Leave this elder alone, for he is worthy to use my honor."

חגיגה ט״ז א:א׳-ט׳

מאי דרש אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן (דברים לג, ב) (ואתא) מרבבות קדש אות הוא ברבבה שלו ורבי אבהו אמר (שיר השירים ה, י) דגול מרבבה דוגמא הוא ברבבה שלו וריש לקיש אמר (ישעיהו מח, ב) ה' צבאות שמו אדון הוא בצבא שלו ורבי חייא בר אבא א"ר יוחנן (מלכים א יט, יא) לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה והנה ה' עובר

Chagigah 16a:1-4

What did he expound [to not think of Metatron as divine]? Rabba the son of the son of Chana said, "Rabbi Yochanan said, ''[And you (heb. v'ata)] from the holy myriads (Deuteronomy 33:2)-' he (ie. Metatron) is a symbol (heb. ot) in His myriad.'" And Rabbi Abahu said, "'Outstanding (heb. dagul) out of a myriad (Song of Songs 5:10)-' he (ie. Metatron) is an example (heb. dugma) in His myriad." And Reish Lakish said, "'Hashem of hosts is his name (Isaiah 48:2)-' he [ie. Metatron] is [merely] a general in his force." And Rabbi Chiya the son of Abba [said], "Rabbi Yochanan said, ''Not in the wind was Hashem-- and after the wind was an earthquake-- not in the earthquake was Hashem-- and after the earthquake was a fire-- not in the fire was Hashem-- and after the fire was a still small voice, and behold Hashem passed by (I Kings 19:11).' [Meaning, the impressive sights are not always indicators of the Divine.]'"

תלמוד ירושלמי חגיגה ב׳:א׳:ט׳-י״א

(שיר השירים א) משכני אחריך נרוצה וגו' רבי מאיר הוה יתיב דרש בבית מדרשא דטיבריה עבר אלישע רביה רכיב על סוסייא ביום שובתא אתון ואמרין ליה הא רבך לבר פסק ליה מן דרשה ונפק לגביה א"ל מה הויתה דרש יומא דין א"ל (איוב מב) וה' ברך את אחרית וגו' א"ל ומה פתחת ביה א"ל (שם) ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה שכפל לו את כל ממונו אמר ווי דמובדין ולא משכחין עקיבה רבך לא הוה דרש כן אלא (שם) וה' ברך את אחרית איוב מראשיתו בזכות מצות ומעשים טובים שהיה בידו מראשיתו א"ל ומה הויתה דריש תובן א"ל (קוהלת ז) טוב אחרית דבר מראשיתו א"ל ומה פתחת ביה א"ל לאדם שהוליד בנים בנערותו ומתו ובזקנותו נתקיימו הוי טוב אחרית דבר מראשיתו לאדם שעשה סחורה בילדותו והפסיד ובזקנותו ונשתכר הוי טוב אחרית דבר מראשיתו לאדם שלמד תורה בנערותו ושכחה ובזקנותו וקיימה הוי טוב אחרית דבר מראשיתו אמר ווי דמובדין ולא משכחין עקיבה רבך לא הוה דרש כן אלא טוב אחרית דבר מראשיתו בזמן שהוא טוב מראשיתו ובי היה המעשה אבויה אבא מגדולי ירושלם היה ביום שבא למוהליני קרא לכל גדולי ירושלם והושיבן בבית אחד ולרבי אליעזר ולר' יהושע בבית אחד מן דאכלון ושתון שרון מטפחין ומרקדקין א"ר ליעזר לר' יהושע עד דאינון עסיקין בדידהון נעסוק אנן בידן וישבו ונתעסקו בדברי תורה מן התורה לנביאים ומן הנביאים לכתובים וירדה אש מן השמים והקיפה אותם אמר להן אבויה רבותיי מה באתם לשרוף את ביתי עלי אמרו לו חס ושלום אלא יושבין היינו וחוזרין בדברי תורה מן התורה לנביאים ומן הנביאים לכתובים והיו הדברים שמיחים כנתינתן מסיני והיתה האש מלחכת אותן כלחיכתן מסיני ועיקר נתינתן מסיני לא ניתנו אלא באש (דברים ד) וההר בוער באש עד לב השמים אמר להן אבויה אבא רבותיי אם כך היא כוחה של תורה אם נתקיים לי בן הזה לתורה אני מפרישו לפי שלא היתה כוונתו לשם שמים לפיכך לא נתקיימה באותו האיש א"ל ומה הייתה דורש תובן א"ל (איוב כח) לא יערכנה זהב וזכוכית א"ל ומה פתחת ביה א"ל דברי תורה קשין לקנות ככלי זהב ונוחין לאבד ככלי זכוכית ומה כלי זהב וכלי זכוכית אם נשתברו יכול הוא לחזור ולעשותן כלים כמו שהיו אף תלמיד חכם ששכח תלמודו יכול הוא לחזור וללמדו כתחילה א"ל דייך מאיר עד כאן תחום שבת א"ל מן הן את ידע א"ל מן טלפי דסוסיי דהוינא מני והולך אלפיים אמה א"ל וכל הדא חכמתא אית ביך ולית את חזר בך א"ל לית אנא יכיל א"ל למה א"ל שפעם אחת הייתי עובר לפני בית קודש הקדשים רכוב על סוסי ביה"כ שחל להיות בשבת ושמעתי בת קול יצאה מבית קודש הקדשים ואומרת שובו בנים חוץ מאלישע בן אבויה שידע כחי ומרד בי וכל דא מן הן אתת ליה אלא פעם אחת היה יושב ושונה בבקעת גינוסר וראה אדם אחד עלה לראש הדקל ונטל אם על הבנים וירד משם בשלום למחר ראה אדם אחר שעלה לראש הדקל ונטל את הבנים ושילח את האם וירד משם והכישו נחש ומת אמר כתיב (דברים כב) שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים איכן היא טובתו של זה איכן היא אריכות ימיו של זה ולא היה יודע שדרשה ר' יעקב לפנים ממנו למען ייטב לך לעולם הבא שכולו טוב והארכת ימים לעתיד שכולו ארוך ויש אומר ע"י שראה לשונו של ר' יהודה הנחתום נתון בפי הכלב שותת דם אמר זו תורה וזו שכרה זהו הלשון שהיה מוציא דברי תורה כתיקנן זה הוא הלשון שהיה יגע בתורה כל ימיו זו תורה וזו שכרה דומה שאין מתן שכר ואין תחיית המתים וי"א אמו כשהיתה מעוברת בו היתה עוברת על בתי עכו"ם והריחה מאותו המין והיה אותו הריח מפעפע בגופה כאירסה של חכינה לאחר ימים חלה אלישע אתון אומרון לר"מ הא רבך באיש אזל בעי מבקרתיה ואשכחיה באיש א"ל לית את חזר בך א"ל ואין חזרין מתקבלין א"ל ולא כן כתיב (תהילים צ) תשב אנוש עד דכא עד דיכדוכה של נפש מקבלין באותה שעה בכה אלישע ונפטר ומת והיה ר"מ שמח בלבו ואומר דומה שמתוך תשובה נפטר ר' מן דקברוניה ירדה האש מן השמים ושרפה את קברו אתון ואמרין לר"מ הא קבירה דרבך אייקד נפק בעי מבקרתיה ואשכחין אייקד מה עבד נסב גולתיה ופרסיה עלוי אמר (רות ג) ליני הלילה וגו' ליני בעולם הזה שדומה ללילה והיה בבוקר זה העולם הבא שכולו בוקר אם יגאלך טוב יגאל זה הקב"ה שהוא טוב דכתיב ביה (תהילים קמה) טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו (רות ג) ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה' ואיטפיית אמרון לר"מ אין אמרין לך בההוא עלמא למאן את בעי למבקרה לאבוך או לרבך אמר לון אנא מיקרב לר' קדמיי ובתר כן לאבא אמרון ליה ושמעין לך אמר לון ולא כן תנינן מצילין תיק הספר עם הספר תיק תפילין עם התפילין מצילין לאלישע אחר בזכות תורתו לאחר ימים הלכו בנותיו ליטול צדקה מר' גזר רבי ואמר (תהילים קט) אל יהי לו מושך חסד ואל יהי חונן ליתומיו אמרו לו ר' אל תבט במעשיו הבט בתורתו באותה השעה בכה ר' וגזר עליהן שיתפרנסו אמר מה אם זה שיגע בתורה שלא לשום שמים ראו מה העמיד מי שהוא יגע בתורה לשמה על אחת כמה וכמה ר' לעזר בשם בר סירה

Jerusalem Talmud Chagigah 2:1:9-11

Draw me, after you we will run (Songs 1:4) - Rabbi Meir was siting and expounding in the Beir Midrash of Tiberias. His teacher Elisha passed riding on a horse on Shabbat. They came and told him: Behold! Your teacher is outside! He stopped his expounding and went after him. He said: What were you expounding today? He answered: (Job 42:12) "So Ad-nai blessed the latter end of Job [more than his beginning]" He asked: And what did did you open your expounding with? He said: "[And Ad-nai returned the turn of events of Job, when he prayed for his friends] and Ad-nai gave Job twice as much as he had before" (Job 42:10) - that God duplicated his possessions. He said: Oy for those who are gone and can't be found anymore! Your teacher Akiva would not have expounded like this, rather, he would have said that "Ad-nai blessed the end of Job because of the beginning" - on the merit of the mitzvot and good deeds that he had from the outset. He asked: And what else have you been expounding? He said: "Better the end of something than its beginning" (Kohelet 7:8). He asked: And what did you open your expounding with? He answered: A man who had children in his young age, and they died, and in his old age he had more children that remained - this is "better the end than the beginning." He said: Oy for those who are gone and are missed! Your teacher Akiva would not have expounded this! Rather, "better the end of something than its beginning" it is to be applied to something that is good from the beginning - so this happened to me: My father Abuyah was one of the notables of Jerusalem. On the day he came to circumcise me, he called all the notables in Jerusalem and sat them on one house; and Rabi Eliezer and Rabi Yehoshua in another house. After they ate and drunk, they sang, and clapped their hands and danced. Rabi Eliezer said to Rabi Yehoshua: Since they are occupied with what is theirs, let's occupy ourselves with what is ours. And they sat and occupied themselves with words of Torah. From Torah to Prophets. And from Prophets to Writings. And a fire came from heaven, and enveloped them. Abuyah said to them: My teachers,why have you came to burn my house down on me? They said to him: Chas veshalom! [Mercy and peace!] Rather, we were sitting and going over words of Torah, and from Torah to Prophets and from Prophets to Writings and the words were as joyful as when they were given on Sinai, and the fire was consuming them as they were consumed in Sinai, and the main thing of their being given in Sinai was solely [being given] on fire "And the mountain was on fire up to the heart of heaven" (Deut. 4:11) My father Abuya said to them: My teachers, if the power of Torah is such - if this child remains alive for me, I will dedicate him to Torah. Since his intention was not for Heaven, Torah did not remain alive in that man. He said to him: What other expounding did you give? He said to him: "Gold and glass cannot equal it [neither shall the exchange thereof be vessels of fine gold] (Job 28:17)" He asked him: And what did you open it with? He said: Words of Torah are difficult to acquire like vessels of gold, and are easy to loose like vessels of glass. And just like vessels of gold and glass can be broken and remade as vessels, so too a disciple of the sages that forgot his learning can return and relearn as in the beginning. He said to him: Stop here, Meir, up to here is the Shabbat limit. He said: And how do you know? He said: I have been counting the paces of my horse, and here is a thousand amot [aprox. 1,880 feet]. He said to him: All this wisdom you have in you, and you won't return? He said to him: I can not. He asked him: why? He answered him: Because once I was passing in front of the House of the Holy of Holies, riding my horse, and I heard a bat-kol (daughter-voice) that came out of the House of the Holy of Holies and she said "return children! With the exception of Elisha Ben Abuya, who knew my power and rebelled against me." And from where came all this? Once he was sitting and repeating [teachings] near the brooks of Ginoser, and he saw a man go up to the top of a palm tree, and he took the mother bird with her young and came down in peace. On the next morninghe saw a different man, who also went up the palm tree, but he shooed away the mother bird before taking the young. He came down and was bitten by a snake and died. He said: It is written "you shall surely sent away the mother bird so that it will be good for you and your days will be lengthened" (Devarim 22:7) - where are the long days of this one?! He didn't know that Rabi Yaakov had expounded before him [long ago] "it will be good for you" in the Next World, which is All Good; "and days lenghtened" in the Future that is All Long. And there are those who say that this came about because he saw the tongue of Rabbi Yehudah the Baker, spilling blood out, given to a dog. He said: Is this his Torah, and this is his reward? This is the tongue that gave out Torah, this is the tongue that touched Torah all its days, is this Torah and is this the reward?! It seems that there is no reward and no resurrection. And there are those who say that when his mother was pregnant with him she passed in front of a house of idolaters and smelled their Type, and that that smell infiltrated in his body like the poison of an enormous serpent. After a few days Elisha got sick. They came and told Rabi Meir: Your teacher is sick! He went to visit him and found him very sick. He went to visit him and said: Repent! Elisha asked: Having gone so far, will I be accepted? Rabbi Meir replied: Is it not written,“You allow a person to return,up to their being crushed” (Tehillim 90:3), up to the time that life is being crushed out of them? In that instant, Elisha ben Abuyah began to weep, and departed, and died. Rabbi Meir rejoiced, saying: My master, it would appear, departed in a state of repentance. However, after he was buried, fire came forth from heaven to burn his grave. They went and told Rabbi Meir: The grave of your master is on fire! Rabbi Meir went out, spread his cloak over the grave, and said to him: “Stay this night” (Ruth 3:13) – in this world which is wholly night -- “and it shall be in the morning” (Ruth 3:13)—the world-to-come, all of which is morning -- “if the 'One who is good' will redeem you”(Ruth 3:13)—that is, the Holy One, who is good, of whom it is said, “The Lord is good to all and God's mercies are on all God's works” (Tehillim 145:9). But if God is not willing to redeem you, then I, Meir, will redeem you. “As the Lord lives, lie down until morning”(Ruth3:13).The fire was then extinguished.