התאווה לבשר או למשהו אחר לגמרי

אס

שאלות פתיחה
מה היחס שלנו לאוכל?
איך לבחור מה נאכל?
האם יש הבדל בין אוכל בריא ואוכל טעים?
מה נאכל "בשביל הגוף" ומה נאכל "בשביל הנשמה"?
מה היינו מוכנות שיהיה המזון היחיד שלנו במשך 3 חודשים?

במדבר י״א:א׳-ט׳

(א) וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאׇזְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ יְהֹוָ֔ה וַתֹּ֖אכַל בִּקְצֵ֥ה הַֽמַּחֲנֶֽה׃ (ב) וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיִּתְפַּלֵּ֤ל מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וַתִּשְׁקַ֖ע הָאֵֽשׁ׃ (ג) וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא תַּבְעֵרָ֑ה כִּֽי־בָעֲרָ֥ה בָ֖ם אֵ֥שׁ יְהֹוָֽה׃ (ד) וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבּ֔וֹ הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר׃ (ה) זָכַ֙רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥יר וְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים׃ (ו) וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ׃ (ז) וְהַמָּ֕ן כִּזְרַע־גַּ֖ד ה֑וּא וְעֵינ֖וֹ כְּעֵ֥ין הַבְּדֹֽלַח׃ (ח) שָׁ֩טוּ֩ הָעָ֨ם וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲנ֣וּ בָרֵחַ֗יִם א֤וֹ דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙ בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹת֖וֹ עֻג֑וֹת וְהָיָ֣ה טַעְמ֔וֹ כְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד הַשָּֽׁמֶן׃ (ט) וּבְרֶ֧דֶת הַטַּ֛ל עַל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה לָ֑יְלָה יֵרֵ֥ד הַמָּ֖ן עָלָֽיו׃

Numbers 11:1-9

(1) The people took to complaining bitterly before יהוה. יהוה heard and was incensed: a fire of יהוה broke out against them, ravaging the outskirts of the camp. (2) The people cried out to Moses. Moses prayed to יהוה, and the fire died down. (3) That place was named Taberah, because a fire of יהוה had broken out against them. (4) The riffraff in their midst felt a gluttonous craving; and then the Israelites wept and said, “If only we had meat to eat! (5) We remember the fish that we used to eat free in Egypt, the cucumbers, the melons, the leeks, the onions, and the garlic. (6) Now our gullets are shriveled. There is nothing at all! Nothing but this manna to look to!” (7) Now the manna was like coriander seed, and in color it was like bdellium. (8) The people would go about and gather it, grind it between millstones or pound it in a mortar, boil it in a pot, and make it into cakes. It tasted like rich cream. (9) When the dew fell on the camp at night, the manna would fall upon it.

רש"י על במדבר י״א:ד׳:ג׳

מי יאכלנו בשר. וְכִי לֹא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר" וְגוֹ' (שמות י"ב), וְאִ"תֹּ אֲכָלוּם, וַהֲלֹא בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ נֶאֱמַר "וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן" וְגוֹ' (במדבר ל"ב)? אֶלָּא שֶׁמְּבַקְשִׁים עֲלִילָה (ספרי):

Rashi on Numbers 11:4:3

מי יאכלנו בשר WHO SHALL GIVE US FLESH TO EAT? — But did they not have flesh? Has it not been already stated, (Exodus 12:38) “and a mixed multitude went up with them and flocks and herds, [even very much cattle]”?! If you say, “They had already eaten them”, then I reply, “But is it not stated at a later period, when they were about to enter the Land, (Numbers 32:1), “Now the children of Reuben had cattle in a very great multitude”? But the truth is that they were only seeking a pretext (Sifrei Bamidbar 86).

רמב"ן על במדבר י״א:ד׳:ב׳

ויאמרו מי יאכלנו בשר כי לא היה לכל העם בשר לאכול בכל יום אע"פ שאכלו ממנו פעמים רבות והיה למקצתם מקנה ואכלו ממנו הגדולים כמנהג המחנות ומקומות היוקר אבל בדגים אמרו (במדבר י״א:ה׳) זכרנו את הדגה כזוכר הנשכחות כי לא אכלו דגים מיום צאתם ממצרים ועד הנה:

Ramban on Numbers 11:4:2

AND THEY SAID: WHO SHALL GIVE US FLESH TO EAT. [They used this expression who shall give us] because there was not enough meat for the whole people to have every day, although they did eat it many times, for some of them had herds, but [only] the important people ate it [every day], as happens in camps and places where prices are high. But about fish they said, We remember the fish, like one who remembers forgotten things, since they had not eaten any fish from the day that they left Egypt until now.

1. בעל עקדת יצחק, שואל:
הנה ייפול בזה הספק באומרם (ד'): "מי יאכילנו בשר" ואחרי כן אמר משה (י"ג): "מאין לי בשר לתת לכל העם הזה?!" וכן אמר ה' (י"ח): "ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר" – והלא מתחילה נתן להם השלו שנאמר בפרשת המן (שמות ט"ז) "ותעל השלו ותכס את המחנה" ומשם ואילך לא נמנע מהם, כמו שאמר הכתוב (דברים ב' ז') "זה ארבעים שנה ה' אלוהיך עמך, לא חסרת דבר"?

וזו תשובת בעל עקדת יצחק, לשאלתו:
... אמנם מציאות התואנה היה להם, לפי שלא נתן להם ברפידים לצבות בטן, רק על דרך הסיפוק כמו שנאמר שם (שמות ט"ז ח'): "בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע בשמע ה' את תלונותיכם" ... והיה להם בשר בסיפוק בלבד, ולזה אמרו "תנה לנו בשר ונאכלנה", כי האכילה הגסה הייתה מכוונת מהם. לא הסיפוק כדי החיים.

מה הבעיה בכך שניתן להם לאכול רק כפי סיפוק בלבד?

רש"י על במדבר י״א:ה׳:א׳

אשר נאכל במצרים חנם. אִ"תֹּ שֶׁמִּצְרִיִּים נוֹתְנִים לָהֶם דָּגִים חִנָּם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם" (שמות ה'), אִם תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם, דָּגִים הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם? וּמַהוּ אוֹמֵר חִנָּם, חִנָּם מִן הַמִּצְוֹת (ספרי):

Rashi on Numbers 11:5:1

אשר נאכל במצרים חנם [WE REMEMBER THE FISH] WHICH WE DID EAT IN EGYPT FOR NOTHING — If you say that they meant that the Egyptians gave them fish for nothing (without payment), then I ask, “But does it not state, (Exodus 5:18): [Go, therefore, now, and work], for there shall no straw be given you”? Now, if they did not give them straw for nothing, would they have given them fish for nothing! — What then is the force of the word חנם? It means: free from (i.e. without us having been burdened with) heavenly commands (Sifrei Bamidbar 87).

ברכת אשר על התורה, במדבר י״א:ה׳:א׳

רש"י ד"ה אשר נאכל במצרים חנם, ...חנם מן המצוות. ע"כ. קשה לי להבין כוונתה של דרשה זו שבספרי - מה שייך חנם מן המצוות לכאן. (פ' כי־תשא תשמ"ח) וראה רא"ם, שהתלוננו על כך שבמצרים לא היו מזונותיהם תלויים במעשיהם וזכויותיהם, ועכשיו נתלו להם מזונותיהם בזכות מעשיהם, שכפי שישמרו את התורה ויקיימו מצוותיה כן יהיה להם. הערת ר' זאב נוימן שי': ולפי הגרצ"י קוק (ראה שיחותיו לספר במדבר עמ' 98 סוף הערה 37) הכוונה היא, שבמצרים היו חופשיים ממצוות הזביחה.

Birkat Asher on Torah, Numbers 11:5:1

...

מה הקשר בין מצב העבדות לבין ההנאה מהאוכל?

1839) הכתב והקבלה, במדבר י״א:ד׳:א׳

הכתב והקבלה, (ר' יעקב צבי מקלנבורג, הפירוש נדפס לראשונה בחיי המחבר תקצ"ט 1839):
מדברי המשורר (תהילים ע"ח) מבואר, כי לא תאווה בלבד הייתה, כי היו כופרים גמורים ביכולתו ית', שאמר שם (תהילים ע"ח) "ויוסיפו עוד לחטא לו לעדות עליון בציה וינסו אל בלבבם לשאול אכל לנפשם וידברו באלוקים, אמרו. היוכל אל לערוך שולחן במדבר, הגם לחם יוכל לתת, אם יכין שאר לעמו". לפי זה נראה לפרש מילת "תאווה" מעניין (בראשית מ"ט): "עד תאוות גבעות עולם", וכן (במדבר ל' י') "והתאוותם לכם לגבול", וטעם "התאוו תאוה" – הגבילו גדר וגבול בו יתברך, לאמור: "זה יש ביכולתו לעשות וזה – לא", ייחסו לו גבול עד כמה כוחו מתפשט. לכן סתם הכתוב ולא פירש "התאוו תאוות בשר" כמבואר אחרי זה, כי רצה לכלול בלשון "התאוו תאווה" גם המרי הגדול שהיה בליבם עליו יתברך. לכן אמרו רבותינו בספרי על (כ"ג) "היד ה' תקצר": אינם מבקשים אלא עלילה, יאמרו: קצרה יד ה' ואין בו כוח לתת לנו שאלתנו.

בראשית ג׳:ו׳

(ו) וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃

Genesis 3:6

(6) When the woman saw that the tree was good for eating and a delight to the eyes, and that the tree was desirable as a source of wisdom, she took of its fruit and ate. She also gave some to her husband, and he ate.

טוב למאכל- הנאה גופנית
תאווה לעינים- הנאה אסטתית
נחמד להשכיל- הנאה אינטלקטואלית

מה מצאה חווה בעץ הדעת שלא מצאו בני ישראל במן שירד מן השמים?

גלית כהן קדם:
הברכה על המזון: אכלת ושבעת וברכת. והשולחן ערוך מוסיף- והותרת.
זו חווית השפע!
מבני ישראל נגזלת חווית השפע. בוודאי שנגזלה מהם בזמן העבדות וגם במדבר אין להם- כי לכאורה הכל כלול ויש להם הכל. אבל אין להם את החוויה הזאת. אולי בגלל שאין להם שליטה מה מתי וכמה יאכלו. אולי בגלל שאי אפשר לשמור לאחר כך...
אולי זה לא קורה כי הם פוסט טראומטיים מימי העבדות, ומחוסר האונים הנרכש שליווה אותה.
הרעב והתאווה מלווים אותנו בחיים, לא רק במדבר.
כשאנו מסיטים את המבט מן השפע והברכה שסביבנו, אנו עלולים ליפול לבורות התאווה.