Making A Brocho on a Miracle

This source sheet compiles the background materials needed to help in answering the following question:

When a descendant of a Concentration Camp survivor visits the Camp from which his/her ancestor was liberated are they permitted to make the Brocho that a miracle was performed for their ancestor at that place.

This question is dealt with by various Poskim.

The relevant analysis requires answering three questions:

1. Who is permitted to make the Brocho?

2. What type of Miracle qualifies as a "miracle" for these purposes?

3. Identifying the place where the miracle occurred.

BACKGROUND

משנה ברכות ט׳:א׳

(א) הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ:

Mishnah Berakhot 9:1

(1) This mishna, which includes all of this chapter’s mishnayot, contains a series of blessings and halakhot that are not recited at specific times, but rather in response to various experiences and events.
MISHNA: One who sees a place where miracles occurred on Israel’s behalf recites: Blessed…Who performed miracles for our forefathers in this place. One who sees a place from which idolatry was eradicated recites: Blessed…Who eradicated idolatry from our land.

ברכות נ״ד א:י״א

אַנִּיסָּא דְרַבִּים מְבָרְכִינַן, אַנִּיסָּא דְיָחִיד לָא מְבָרְכִינַן?! וְהָא הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָא אָזֵיל בַּעֲבַר יַמִּינָא. נְפַל עֲלֵיהּ אַרְיָא, אִתְעֲבִיד לֵיהּ נִיסָּא וְאִיתַּצַּל מִינֵּיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, וַאֲמַר לֵיהּ: כׇּל אִימַּת דְּמָטֵית לְהָתָם — בָּרֵיךְ ״בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה״.

Berakhot 54a:11

The Gemara asks: For a miracle that occurs for the multitudes we recite a blessing, but for a miracle that befalls an individual person we do not recite a blessing? Wasn’t there an incident where a certain man was walking along the right side of the Euphrates River when a lion attacked him, a miracle was performed for him, and he was rescued? He came before Rava, who said to him: Every time that you arrive there, to the site of the miracle, recite the blessing, “Blessed…Who performed a miracle for me in this place.”

ברכות נ״ד א:י״ג

וְתוּ, זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזֵיל בְּרַסְתְּקָא דְמָחוֹזָא וּנְפַל עֲלֵיהּ גַּמְלָא פְּרִיצָא. אִיתְפָּרַקָא לֵיהּ אָשִׁיתָא, עָל לְגַוַּהּ. כִּי מְטָא לַעֲרָבוֹת בָּרֵיךְ: ״בָּרוּךְ … שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּעֲרָבוֹת וּבְגָמָל״. כִּי מְטָא לְרַסְתְּקָא דְמָחוֹזָא בָּרֵיךְ: ״בָּרוּךְ … שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בְּגָמָל וּבַעֲרָבוֹת״! אָמְרִי: אַנִּיסָּא דְרַבִּים — כּוּלֵּי עָלְמָא מִיחַיְּיבִי לְבָרוֹכֵי, אַנִּיסָּא דְיָחִיד — אִיהוּ חַיָּיב לְבָרוֹכֵי.

Berakhot 54a:13

Furthermore, once when Mar, son of Ravina, was walking in the marketplace [risteka] of Meḥoza and a wild camel [gamla peritza] attacked him. The wall cracked open, he went inside it, and he was rescued. Ever since, when he came to the willows he recited: Blessed…Who performed a miracle for me in the willows and with the camel. And, when he came to the marketplace of Meḥoza he recited: Blessed…Who performed a miracle for me with the camel and in the willows, indicating that one recites a blessing even for a miracle that occurs to an individual. The Sages say: On a miracle performed on behalf of the multitudes, everyone is obligated to recite a blessing; on a miracle performed on behalf of an individual, only the individual is obligated to recite a blessing.

ברכות נ״ד א:י״ד

תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאֶה מַעְבְּרוֹת הַיָּם, וּמַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, מַעְבְּרוֹת נַחֲלֵי אַרְנוֹן, אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרוֹן, וְאֶבֶן שֶׁבִּקֵּשׁ לִזְרוֹק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן עַל יִשְׂרָאֵל, וְאֶבֶן שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ מִלְחָמָה בַּעֲמָלֵק, וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט, וְחוֹמַת יְרִיחוֹ שֶׁנִּבְלְעָה בִּמְקוֹמָהּ — עַל כּוּלָּן צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן הוֹדָאָה וָשֶׁבַח לִפְנֵי הַמָּקוֹם.

Berakhot 54a:14

The Sages taught in a baraita a list of places where one is required to recite a blessing due to miracles that were performed there: One who sees the crossings of the Red Sea, where Israel crossed; and the crossings of the Jordan; and the crossings of the streams of Arnon; the hailstones of Elgavish on the descent of Beit Ḥoron; the rock that Og, King of Bashan, sought to hurl upon Israel; and the rock upon which Moses sat when Joshua waged war against Amalek; and Lot’s wife; and the wall of Jericho that was swallowed up in its place. On all of these miracles one must give thanks and offer praise before God.

פסקי הרא"ש על ברכות ט׳:א׳:ב׳

גמ' ואניסא דרבים מברכין ואניסא דיחיד לא מברכין והא ההוא גברא דהוה אזיל בעבר ימינא נפל עליה אריא איתעביד ליה ניסא ואתציל אתא לקמוה דרבא אמר ליה כי מטית להתם אמור ברוך שעשה לי נס במקום הזה אמרי אניסא דרבים כ"ע צריכי לברוכי אניסא דיחיד הוא ובריה ובר בריה צריכי לברוכי וכ"ע לא צריכי ה"ג רב אלפס וכן רב האי גאון אבל בנוסח גמרא דידן לא כתב אלא אניסא דיחיד הוא ניהו צריך לברוכי

ירושלמי מתני' בניסא דרבים אבל בניסא דיחיד א"צ לברך מהו שיברך אדם על נסי אביו ורבו ואם היה מסוים כגון יואב בן צרויה וחביריו ואדם שנתקדש בו שם שמים כגון דניאל וחביריו מברך.

Rosh on Berakhot 9:1:2

...

תוספות על ברכות נ״ד א:י״ד:א׳

אבני אלגביש במורד בית חורון - וה"ה מקום שנפל שם מחנה סנחריב דלא גרע חזקיה מאדם המסוים אלא לא חש לפרש לפי שידוע המקום סביב ירושלים. ושוב היה נראה לרבינו יהודה כיון שאין הנס ידוע ע"פ המקום כי הנך אין מברכין עליו אלא אותם שנעשה להם הנס. וכן כל אדם מברך על ניסו אף על פי שאינו ניכר מתוך המקום:

Tosafot on Berakhot 54a:14:1

...

Who is Entitled to Make the Brocho?

טור, אורח חיים רי״ח:א׳

הלכות ברכת הראיה
.. ואסיקנא דאניסא דרבים כ"ע בעי ברוכי אניסא דיחיד איהו לחודיה בעי ברוכי ורב אלפס גורס אניסא דיחיד איהו ובריה ובר בריה בעי ברוכי וכן גורס רב האי.

ויש מפרשים לפי גירסתם לאו דוקא בן בנו אלא הוא הדין נמי כל יוצאי יריכו מברכין ברוך שעשה נס לאבותינו במקום הזה: ...

Tur, Orach Chayim 218:1

...

בית יוסף, אורח חיים רי״ח:ה׳:א׳

ומ"ש רבינו ורי"ף גורס אניסא דיחיד הוא ובריה וכו' שם כתב הרא"ש ה"ג רי"ף ורב האי אבל בנוסח גמרא דידן לא כתב אלא אניסא דיחיד הוא ניהו צריך לברוכי ע"כ ודברי הרמב"ם בפ"י כגירסת הרי"ף וכך הם דברי הרשב"א וכיון שהרמב"ם והרי"ף משכימין לדעת אחת הכי נקטינן:

Beit Yosef, Orach Chayim 218:5:1

...

בית יוסף, אורח חיים רי״ח:ו׳:א׳

ומ"ש וי"מ לפי גירסתן לאו דוקא בן בנו וכו' כ"כ שם הרשב"א וטעמא משום דכל יוצאי יריכו שותפים באותו הנס:

Beit Yosef, Orach Chayim 218:6:1

...

אורח חיים רי״ח:ד׳

הרואה מקום שנעשה נס ליחיד אינו מברך אבל הוא עצמו מברך שעשה לי נס במקום הזה וכל יוצאי יריכו גם כן מברכין שעשה נס לאבי במקום הזה:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 218:4

One who sees a place where a miracle happened to a single person does not make a blessing; but if it was to himself, he blesses, "who made a miracle for me in this place." And all of his descendants also bless, "who made a miracle to my father in this place."...

מגן אברהם רי״ח:ו׳

יוצאי יריכו. אפילו אותן שנולדו קודם לכן וכמ"ש ס"ז כנ"ל:

Magen Avraham 218:6

...

באר היטב אורח חיים רי״ח:ה׳

יריכו. אפי' אותן שנולדו קודם לכן מ''א ע''ש. והיד אהרן חולק עליו ופסק דוקא בנולדים אחר הנס חייבים לברך ע''ש ואם רבים הם יוצאי חלציו ורואים כ''א המקום ההוא יאמרו שעשה נס לאבותינו:

Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 218:5

...

מחצית השקל על אורח חיים רי״ח:ו׳:א׳

(ס"ק ו) יוצא כו' שנולדו קודם לכן דלא תימ' דוקא הנולדים אחר כן דהם שותפים בנס האב ולולי שניצל האב הם לא באו לעולם משא"כ הנולדים קודם לכן קמ"ל דאפ"ה צריכים לברך דזהו מכלל דכיבוד אב ואייתי ראי' ממ"ש בסעיף וי"ו דעל נס רבו צ"ל וע"כ משום דזהו בכלל כיבוד ומורא רבו וה"ה באביו ואפי' בן בנו הנולד קודם לכן יש לברך דהא חייב גם בכבוד אבי אביו וכמ"ש בי"ד סי' ר"מ סעיף כ"ד בהג"ה:

Machatzit HaShekel on Orach Chayim 218:6:1

...

אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים רי״ח:ד׳

[ד] וכל יוצאי יריכו וכו'. אפילו אותן שנולדו קודם לכן כמ"ש ס"ו כנ"ל, עד כאן לשון מגן אברהם. נראה לי פירושו מדכתב השולחן ערוך דמברך אנס דרבו כמו בנס אביו אלמא דאין הטעם משום שותפות אלא משום כבוד, ואם כן אין חילוק בין נולדו קודם כנ"ל. אבל לעניות דעתי אינו נכון דהשולחן ערוך הוציא מהרמב"ן שהביא בית יוסף דלא גריס בש"ס אלא בריה ובר בריה משום דעד כאן רחמי האב על הבן אבל יוצאי יריכו אין מברכין, אבל לרשב"א דפירש נמי יוצאי יריכו משום שותפות, אם כן כיון שכבר נולדו לא שייך שותפות כמו שכתב עולת תמיד, וראיה ברורה לזה ממה שכתב בחידושי רשב"א זה לשונו, ואף על גב דבעיא היא בירושלמי מהו לברך על אניסא דרבים ולא פשטוה, איכא למיפשט מרב חנא דבירך אדר' יהודה רביה, עד כאן. ולכאורה תמוה למה לא פשיטא ליה כדפשיט הרמב"ן מדברך אאביו, אלא על כרחך דאזיל לטעמו דלאו דוקא בר בריה אלא כל יוצאי יריכו, ועל כרחו יש לומר דטעמא משום שותפות ולא יכולין למילף רבו מיניה, וכן נראה לי לדינא, אך בבנו ובן בנו יש להורות דאפילו קודם שנולדו צריכין לברך כי סמכינן על רוב פוסקים דמפרשי רק בבנו ובן בנו ולא יוצאי יריכו, ואם כן אין הטעם משום שותפות, ועוד דאף למאן דאמר דאף יוצאי יריכו משום שותפות, מכל מקום יש לומר בבריה ובר בריה צריכין נמי לברך בלא טעם דשותפות כדאמרן. והשתא ניחא שהאריך השולחן ערוך ותלה דין רבו באביו ולא כתב בסתם דמברך ארבו כדפירשתי. כתב בתשובת ר' יום טוב צהלון [חלק א' סימן] פ"ז נעשה לו נס בעליה והוא דר בבית כשהולך לעליה מברך כשהולך משלושים לשלושים יום:

Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 218:4

...

כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים רי״ח:י״ט:א׳

יט) שם וכל יוצאי יריכו וכו' והטעם כתב ב"י בשם הרשב"א משום דכל יוצאי יריכו שותפים באותו הנס עכ"ל משמע הא אותם שנולדו לו קודם הנס אין מברכין וכ"כ העו"ת אות ד' וכן הסכים י"א בהגב"י אבל המ"א סק"ו כתב דאפילו אותן שנולדו קודם לכן מברכין, וכ"ה דעת הברכ"י אות ד' והא"ר אות ד' לחלק יצא דאותם שנולדו אח"כ מברכין כל יוצאי יריכו אבל מה שנולדו מקודם דוקא בריה ובר בריה יעו"ש. והב"ד שע"ת אות ה' וכ"כ א"א אות ו' וע"כ כיון דאיכא פלוגתא בנולדו קודם הנס יש להם לברך בלא שם ומלכות משום ספק ברכות. ועיין לעיל סימן ח"י אות ז' ודוק:

Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 218:19:1

...

משנה ברורה רי״ח:ט״ז

(טז) וכל יוצאי ירכו - עיין בא"ר שהכריע דבנו ובן בנו צריכין לברך בין שנולדו קודם שקרה הנס ובין שנולדו לאחר מכן משום כבוד אביהם ומנכד ואילך אין מברכין אא"כ נולדו אבותיהם אחר שקרה הנס לאביהם הראשון דבזה הם שותפים כולם באותו הנס:

Mishnah Berurah 218:16

...

On What Type of Miracle Does One Make a Brocho?

בית יוסף, אורח חיים רי״ח:ט׳:א׳

...כתב הר"ד אבודרהם בשם הרא"ש מלוניל שאין מברכין על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו כגון שבאו עליו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצל וכיוצא בזה אינו חייב לברך:

וכתב עוד בשם ה"ר גרשום בר שלמה שהנעשה לו נס אינו מברך הגומל ובסי' רי"ט יתבאר שיש חולקים בזה:

Beit Yosef, Orach Chayim 218:9:1

...

בית יוסף, אורח חיים רי״ט:י״ד:א׳

... כתב הרד"א בשם ה"ר גרשום בר' שלמה שהנעשה לו נס אינו מברך הגומל וז"ל א"ת ההולך תחת קיר נטוי ועל הגשר שמזכירין לו עונותיו יברך הגומל אחר שעבר וי"ל כיון דדבר קצר הוא לעבור מהרה אינו נחשב לסכנה כ"כ עכ"ל

... אבל הריב"ש כתב בתשובה סי' של"ז שאלה הא דאמרינן בפ' הרואה ד' צריכים להודות מי נימא הני דוקא וא"כ אפילו נפל עליו כותל או ניצל מדריסת שור ונגיחותיו וכיוצא בנסים כאלו אינו חייב לברך או נימא דכ"ש הוא:

תשובה נראה שצריך לברך שהרי הולכי מדברות שצריכים להודות זהו מפני סכנת אריה וגנבים המצוים בדרכים וא"כ כשעמד עליו אריה לטורפו אפילו בעיר אם גנבים באו לו אם שודדי לילה וניצל מהם וכיוצא בנסים אלו כ"ש שצריך להודות ולא הוזכרו הד' בכתוב אלא מפני שהם מצוים תמיד בדרך מנהגו של עולם ברוב האנשים וכ"ש הנעשה לו נס וניצול ממיתה עצמה שהרי קבעו עליו ברכה אתרת לברך כשיעבור עוד במקום ההוא ברוך שעשה לי נס במקום הזה וכ"ש שמי שניצל צריך הוא להודות כדרך הד' שצריכים להודות ולא שיפטר מברכת ההודאה בברכת שעשה לי נס שחייבוהו לברך כשישוב לעבור במקום ההוא ואולי לא יעבור שם לעולם ולא יברך אותה ברכה אלא ודאי נראה שברכת ההודאה מברך אותה מ"מ עכ"ל:

Beit Yosef, Orach Chayim 219:14:1

...

אורח חיים רי״ח:ט׳

יש אומרים שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול וכיוצא בזה אינו חייב לברך ויש חולק וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 218:9

There are those who say that one should only recite a blessing over such a miracle that defies the ways of the world. However, for the miracle that is within the ways of the world, e.g. dangerous robbers coming by night and no one being harmed, etc, one is not obligated to recite a blessing. But there is a difference of opinion regarding the above, so it is good, after all, to recite a blessing [for the natural miracle] but without saying G-d's name and the epithet of majesty, i.e. omitting the words "Lord, our G-d Majesty of the World..." in the blessing.

מגן אברהם רי״ח:י״א

ממנהג העולם. כגון שנפל עליו אריה או גמלא פריצא עיין בגמרא עססי' רי"ט:

Magen Avraham 218:11

...

מגן אברהם רי״ח:י״ב

ויש חולק. לא מצאתי מי שחולק דהיאך יעלה על הדעת להקרא נס דבר שהוא בדרך הטבע ומ"ש הרב"י ס"ס רי"ט בשם הריב"ש היינו לומר כשנעשה לו נס צריך לברך גם הגומל אבל בדבר שמנהג העולם פשיטא דאין לברך שעשה לי נס וכ"מ בב"ח:

Magen Avraham 218:12

...

אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים רי״ח:י״ג

[יג] ויש חולקים וכו'. במגן אברהם תמה דאין מי שחולק להיקרא נס רבה שהוא בדרך הטבע, ומה שכתב בית יוסף בשם הריב"ש היינו לומר כשנעשה לו נס צריך לברך גם הגומל, אבל בדבר שמנהג העולם פשיטא דאין לברך שעשה לי נס, עד כאן. ולעניות דעתי מדכתב הריב"ש וכיוצא בניסים אלו אלמא דגנבא ונפל כותל ניסים קרא להו, ועוד דלמד דין דמברך מיד הגומל מקל וחומר דמברך כשמגיע אחר כך למקום על הניסים, ואם כן כיון דפסק לברך בהו הגומל על כרחך נמי מברך על הניסים דאם לא כן ליכא קל וחומר בהו:

Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 218:13

...

מחצית השקל על אורח חיים רי״ח:י״ב:ב׳

... ובס' א"ר כ' שיש לדייק ממ"ש הריב"ש וא"כ כשעמד עליו אריה כו' אם גנבים כו' וכיוצא בנסים אלו הרי דקראן ניסים אף על פי שאין יוצאים ממנהג העולם ואין זה ראי' דהרי באמת יצא ממנהג העולם וכמ"ש מ"א ס"ק י"א ומ"ש עוד ואם גנבים באו לו שודדי לילה וקראן נס ע"כ ר"ל בענין שהיה יוצא ממנהג העול' ולא הזכירו הארבע בכתוב אלא מפני שהם מצויים בדרך מנהגו של עולם מכלל דארי וגנבים ושודדים שהזכיר תחלה יוצאים ממנהגו של עולם ולכן לא הזכיר בכתוב. ...

Machatzit HaShekel on Orach Chayim 218:12:2

...

משנה ברורה רי״ח:ל׳

(ל) וניצול - ג"כ כדרך מנהג העולם דהיינו שצעק לעזרה או שנזדמנו ב"א שם וברחו:

Mishnah Berurah 218:30

...

משנה ברורה רי״ח:ל״ב

(לב) ויש חולק - דאפילו היה ההצלה שלא למעלה מדרך הטבע אעפ"כ כיון שהיה בסכנה אם לא נזדמן לו ההצלה נס מקרי וחייב להודות ולשבח לבורא על שהכין והזמין לו ההצלה ברגע זו. אם נפל עליו אבן וכיו"ב או שעבר עליו עגלה טעונה שבדרך הטבע היה שימות עי"ז והוא ניצול ממיתה כשיגיע לאותו מקום משלשים לשלשים צריך לברך ואם נפל אבן סמוך לראשו או נתקע ברזל סמוך לעינו ונעשה לו נס ולא נפל האבן על ראשו ולא נתקע הברזל בעין ממש לדעה ראשונה אין מברכין ולדעה שניה אפשר שמברכים כי כל אדם שקרוב לדבר שיש בו סכנה וניצול מברך וע"כ יברך בלא שם ומלכות ועיין בבה"ל....

Mishnah Berurah 218:32

...

Knowing The Place of the Miracle

מגן אברהם רי״ח:א׳

כגון מעברות הים. משמע לכאורה דדוקא כגון הנך שניכר הנס מתוך המקום אבל בלא"ה כגון סביב ירושלים שנפלה מחנה סנחריב אין מברכין כמ"ש התוס' והמרדכי מיהו על נס שלו אפילו אינו ניכר מתוך המקום מברך:

Magen Avraham 218:1

...

ביאור הלכה רי״ח:א׳:א׳

כגון מעברות - וכתב בספר כפתור ופרח פ"ז וז"ל מעברות וכו' נראה בפירושו שאין המברך מברך עד שיראה בפרט מקום הנס כמו שהרואה ים סוף לא יברך אם לא ראה מקום שעברו בו וכן הרואה הירדן עד שיראה מקום שעברו והכתוב אומר והעם עברו נגד יריחו וכן נחל ארנון. ...

Biur Halacha 218:1:1

...

משנה ברורה רי״ח:ז׳

(ז) מברך שעשה נסים - כתב המ"א לכאורה משמע דדוקא הנך וכדומה שניכר הנס מתוך המקום [פי' שבראותנו מעברות הים נזכרים אנחנו שהמים אלו נחצו לגזרים וכן בירדן היה נס במים גופא כדכתיב בקרא וכן אבני אלגביש יודעים אנו שאלו הם האבנים שבהם נעשה הנס] אבל בלא"ה כגון בבואנו סמוך לירושלים שקרה שם נס בעת מלחמת סנחרב שיצא מלאך יי והמית כל המחנה אין מברכין על כגון זה שעשה נסים שאין הנס ניכר מתוך המקום [פי' אע"ג שאפשר לכוין מקום שנעשה הנס אעפ"כ אין הנס ניכר שהרי לא בגוף האדמה נעשה הנס] מיהו על נס שלו אפי' אין ניכר מתוך המקום כל שמגיע למקום ששם קרה הנס מברך:

Mishnah Berurah 218:7

...