Part 2 of the Tanya: The Gateway of Unity and Belief, the Education of the Child
By Rabbi Shneur Zalman of Liadi
Translation and Commentary by Rabbi Gedalia Potash and William Schecter, MD
March 28, 2022
This draft has neither been edited nor approved by Rabbi Potash
“Train a lad in the way he ought to go; He will not swerve from it even in old age. (Proverbs 22:6) Here it is written “according to his way: signifying that there is not one true path. And if so, what does it mean that he will not stray from the path? We know that the roots of Divine Service and Its Foundations are Fear and Love. The Fear is the root and foundation of the commandment “Turn away from Evil” and love is the root of the commandment “Do Good”, as is the performance of all the Torah and Rabbinic positive commandments, as will be explained (and the commandment of education is a positive commandment….)
And here in the love it is written at the end of Parashat Ekev (Deuteronomy 11:22) “that which I command you to do, to love G-d etc.” We must understand the relationship between the word do (or action) and the love that is in the heart. There are two types of Love of G-d. One involves the complete nullification of the soul in the nature of its Creator, when the Intellectual Soul overcomes materialism, suppresses it and conquers it so that it (the G-dly Soul) will ignite and burn in an ascending flame and will rejoice in G-d and delight in the wonderous pleasures of the L-rd. Those who merit this high level of great love are called Tsadikim (the righteous) as it is written “the Tsadikim will rejoice in the L-rd” (Psalms 97:12). But not everyone merits this type of love. Every person who merits this requires great material purification as well as Torah study and many good deeds, to merit the Supernal Soul (Neshama) which is above the level of Ruah and Nefesh as it is written in the Origin of Wisdom, the Gate of Love.
Comment: There are for our purposes now three spiritual levels of the Soul. The lowest is Nefesh which concerns itself with food, clothing, shelter and security. The next highest level is Ruah which concerns itself with feelings, interpersonal relations etc. In a way it is the link between Nefesh and Neshama. The highest level, Neshama, is the spiritual existence which pulls man towards G-d, to perform good deeds, etc.
Re: the second type of love: everyone is able to achieve this second type of love when he contemplates in the depth of his heart things which awaken the Love of G-d that is in the heart of every Jew. This love is our true Life and when man truly loves his Nefesh (Soul) and his Life, he will love G-d, and when he contemplates and turns his heart to G-d, G-d (the G-dly Soul) is his true Soul and Life as it is written in the Zohar concerning the passage “My Soul yearned for You” (Isaiah 26:9). Each person has his own individual path to achieve this. When one sits alone and contemplates the Greatness of the King of Kings, the Holy One Blessed be He; when he can carry in his intellect and what is above his intellect, afterwards he can contemplate the Great and Wonderous Love of G-d for us. G-d descended to Egypt, site of the lewdness of the Earth, the extraction of our Souls from the metal furnace (Egypt) which is the Evil Intention in order to bring us close to Him and truly cleave unto us with His Name, for He and His Name are One, meaning He elevated us from the lowliness and impurity to Holiness and His Infinite Greatness.
If we open the love in our hearts to G-d it will be as if we are gazing face to face with a reflection in a pool of water as indicated in the following proverb: “כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם׃ As face answers to face in water (Proverbs 27:19) the Love in the heart of each enlightened person will awaken and will contemplate this issue in the depths of his heart, to love the L-rd with a powerful love and cleave unto Him with his heart and soul as will be explained elsewhere at length.
Comment: The Elter Rebbe is using the proverb above to illustrate that when we awaken the natural love in our hearts and are aroused, we will arouse the natural love that G-d has for us. Think of two lovers staring at each other. The arousal of one will elicit an arousal in the other.
The Elter Rebbe now goes on to quote a number of passages from the Tanakh to illustrate this love.
Regarding this love, Moses, our teacher, wanted to plant love in the heart of each Jew as it is written” And now, O Israel, what does your G-d demand of you? Only this: to revere your G-d to walk only in divine paths, to love and to serve your G-d with all your heart and soul, keeping G-d’s commandments and laws, which I enjoin upon you today, for your good.” (Deuteronomy 10:12) and in the passage
“Mark, the heavens to their uttermost reaches and the heaven of heavens.”
רַ֧ק בַּאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְהֹוָ֖ה לְאַהֲבָ֣ה אוֹתָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם” מִכׇּל־הָעַמִּ֖ים כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (Deuteronomy 10:14)
Yet it was to your ancestors that יהוה was drawn out of love for them, so that you, their lineal descendants, were chosen from among all peoples—as is now the case.” (Deuteronomy 10:15).
וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עׇרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעׇ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃
Cut away, therefore, the thickening about your hearts and stiffen your necks no more. (Deuteronomy 10:16)
בְּשִׁבְעִ֣ים נֶ֔פֶשׁ יָרְד֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ מִצְרָ֑יְמָה וְעַתָּ֗ה שָֽׂמְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃ “
Your ancestors went down to Egypt seventy persons; and now your G-d has made you as numerous as the stars of heaven.” (Deuteronomy 10:22)
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃ “
You shall love your G-d with all your heart and with all your soul and with all your might.”
And then Moses completed his discussion of this love by saying
“כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכׇל־
דְּרָכָ֖יו וּלְדׇבְקָה־בֽוֹ׃
If, then, you faithfully keep all this Instruction that I command you, loving your G-d יהוה, walking in all G-d’s ways, and holding fast to [G-d]” (Deuteronomy 11:22)
This is the love made in the heart by understanding and knowledge of the words which awaken the love. It has already been commanded “And these words which I command you this day shall be upon your heart” (Deuteronomy 6:6) in order that the love of G-d will come as it is written in my book concerning this passage. “And you shall love the L-rd” –this is a commandment meaning to put in one’s heart and intellect words which awaken this love. This passage refers to the second type of love.
But the first type of love, which is the flame that arises from it, does not belong to the language of commandment at all but rather it is a gift which is rewarded to the Tsadikim to taste from the spring of the world to come within this world about which is said “. I make your priesthood a service of dedication” (Numbers 18:7) as will be explained. But here, it is known to those who know the reasons for the Torah commandments, the interpretation of the passage “Seven times the righteous man falls and gets up, while the wicked are tripped by one misfortune.” (Proverbs 24:16). In particular, man is called “moving” or walking” and not “standing” as stated in the following passage:
“תֵּלֵךְ֙ וְאִ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֣י תִשְׁמֹ֔ר וְגַם־אַתָּה֙ תָּדִ֣ין אֶת־בֵּיתִ֔י וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶת־חֲצֵרָ֑י וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים בֵּ֥ין הָעֹמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
Thus said the LORD of Hosts: If you walk in My paths and keep My charge, you in turn will rule My House and guard My courts, and I will permit you to move about among these attendants. (Who are standing)” (Zachariah 3:7). And he must move from spiritual level to level and never remain static on one level, prior to reaching the next spiritual level which has the attribute of falling from the first level. But “Though he stumbles, he does not fall down, for the LORD gives him support.” (Psalms 37:24). It is not called a fall but a descent from the first (highest) spiritual level and does refer to the rest of mankind, G-d forbid, for although he is above all men in his service there remains in him the attribute of descent from the first level. But the main thing regarding the love which has been acquired by education and habituation from youth prior to reaching the plane of a Tsadik, it is said “Train a lad in the way he ought to go; He will not swerve from it even in old age.” (Proverbs 22:6). In order to do this, one must first awaken the love and the fear the foundation of which is the pure faith and belief in the Divine Unity that ascends. The Zohar explains: “Here O Israel the L-rd our G-d the L-rd is One” (שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ יְהֹוָה אֶחָד) is the Supernal Unity and “Blessed is His Name His Glorious Kingdom for ever and ever” (בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד) is the Lower Unity”.
Comment: The Elter Rebbe is emphasizing the importance of early education to awaken the natural love in the heart of all Jews. Early educations is critical to awakening this love.
לקוטי אמרים חלק שני הנקרא בשם חינוך קטן מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נשמתם-עדן, מיוסד על פרשה ראשונה של קריאת שמע: (משלי כב ו): "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה" הנה, מדכתיב על פי דרכו, משמע שאינה דרך האמת לאמיתו, ואם כן, מאי מעליותא שגם כי יזקין לא יסור ממנה? אך הנה, מודעת זאת, כי שרשי עבודת ה' ויסודותיה הן דחילו ורחימו: היראה - שרש ויסוד ל"סור מרע", והאהבה - ל"ועשה טוב", וקיום כל מצוות עשה דאורייתא ודרבנן, כמו שיתבאר במקומן (ומצות החינוך היא גם כן במצוות עשה, כמו שכתוב בא"ח סימן שמ"ג). והנה, באהבה כתיב בסוף פרשת עקב (דברים יא כב): "אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' וגו'". וצריך להבין, איך שייך לשון עשייה גבי אהבה שבלב? אך הענין הוא, דיש שני מיני אהבת ה': האחת היא כלות הנפש בטבעה אל בוראה, כאשר תתגבר נפש השכלית על החומר ותשפילהו ותכניעהו תחתיה, אזי תתלהב ותתלהט בשלהבת העולה מאליה, ותגל ותשמח בה' עושה, ותתענג על ה' תענוג נפלא. והזוכים למעלת אהבה רבה זו הם הנקראים "צדיקים", כדכתיב(תהלים צז יב): "שמחו צדיקים בה'". אך לא כל אדם זוכה לזה, כי לזה צריך: זיכוך החומר במאד מאד, וגם תורה ומעשים טובים הרבה, לזכות לנשמה עליונה שלמעלה ממדרגת רוח ונפש, כמו שכתוב בראשית חכמה שער האהבה. והשנית היא אהבה שכל אדם יוכל להגיע אליה, כשיתבונן היטב בעומקא דלבא בדברים המעוררים את האהבה לה' בלב כל ישראל: הן דרך כלל, כי הוא חיינו ממש, וכאשר האדם אוהב את נפשו וחייו, כן יאהב את ה', כאשר יתבונן וישים אל לבו כי ה' הוא נפשו האמיתית וחייו ממש, כמו שכתוב בזהר על פסוק (ישעיהו כו ט): "נפשי אויתיך וגו'". והן דרך פרט, שכשיבין וישכיל בגדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה דרך פרטית, כאשר יוכל שאת בשכלו, ומה שלמעלה משכלו, ואחר-כך יתבונן באהבת ה' הגדולה ונפלאה אלינו, לירד למצרים ערות הארץ, להוציא נשמותינו מכור הברזל שהוא הסטרא אחרא ר"ל, לקרבנו אליו ולדבקנו בשמו ממש, והוא ושמו אחד, דהיינו שרוממנו מתכלית השפלות והטומאה לתכלית הקדושה, וגדולתו יתברך שאין לה קץ ותכלית, אזי (משלי כז יט): "כמים הפנים אל פנים" תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומתבונן בענין זה בעומקא דלבא, לאהוב את ה' אהבה עזה ולדבקה בו בלב ונפש, כמו שיתבאר במקומה באריכות. והנה, ענין אהבה זו רצה משה רבנו עליו השלום ליטע בלב כל ישראל בפרשה (דברים י יב): "ועתה ישראל וגו'" בפסוק (דברים י יד): "הן לה' אלהיך השמים וגו' רק באבותיך חשק וגו' ומלתם וגו' בשבעים נפש וגו' ואהבת וגו'". ולכן סיים דבריו על אהבה זו (דברים יא כב): "אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה", שהיא אהבה עשויה בלב על-ידי הבינה והדעת בדברים המעוררים את האהבה. ועל זה צוה כבר תחלה (דברים ו ו): "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך", כדי שעל-ידי-זה תבוא לאהבה את ה', כדאיתא בספרי על פסוק זה. אהבת ה' והנה, על אהבה זו השנית שייך לשון מצוה וצווי, דהיינו, לשום לבו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה; אבל באהבה ראשונה, שהיא שלהבת העולה מאליה, לא שייך לשון צווי ומצוה כלל, ולא עוד אלא שהיא מתן שכרן של צדיקים לטעום מעין עולם הבא בעולם הזה, שעליה נאמר (במדבר יח ז):"עבודת מתנה אתן את כהונתכם", כמו שיתבאר במקומה. אך הנה, ידוע ליודעים טעמא דקרא, מאי דכתיב (משלי כד טז): "כי שבע יפול צדיק וקם", ובפרט שהאדם נקרא (זכריה ג ז): "מהלך" ולא עומד, וצריך לילך ממדרגה למדרגה ולא לעמוד במדרגה אחת לעולם. ובין מדרגה למדרגה, טרם שיגיע למדרגה עליונה ממנה, הוא בבחינת נפילה ממדרגה הראשונה, אך (תהלים לז כד): "כי יפול לא יוטל" כתיב, ואינה נקראת נפילה אלא לגבי מדריגתו הראשונה ולא לגבי שאר כל אדם ח"ו, שאף על פי כן הוא למעלה מכל האדם בעבודתו, כי נשאר בה בחינת רשימו ממדריגתו הראשונה. אך עיקרה מאהבה שנתחנך והורגל בה מנעוריו בטרם שהגיע למדרגת צדיק, וזהו שנאמר "גם כי יזקין וגו'". והנה, ראשית הדברים המעוררים האהבה והיראה ויסודן היא האמונה הטהורה ונאמנה ביחודו ואחדותו יתברך ויתעלה. להבין מעט מזער מ"ש בזהר דשמע ישראל כו' הוא יחודא עילאה ובשכמל"ו הוא יחודא תתאה: