(ז) זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דּוֹר־וָד֑וֹר שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃
(7) Remember the days of old, Consider the years of ages past; Ask your father, he will inform you, Your elders, they will tell you:
על הנסים– בפורים
בִּימֵי מָרְדְּֿכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה,כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּֿהוּדִים, מִנַּֽעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר, הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ
Al Hanissim- for Purim
In the Days of Mordechai and Esther, in Shushan, the capital, when Haman, the wicked, rose up against them and sought to destroy, to slay, and to exterminate all the Jews, young and old, infants and women, on the same day, on the thirteenth of the twelfth month, which is the month of Adar, and to plunder their possessions; But You, in Your abundant mercy, nullified his counsel and frustrated his intention and caused his design to return upon his own head and they hanged him and his sons on the gallows.
מעריב
וּמַלְכוּתוֹ בְרָצוֹן קִבְּֿלוּ עֲלֵיהֶם. מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה, בְּשִׂמְחָה רַבָּה,
וְאָמְֿרוּ כֻלָּם׃ מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם ה׳, מִי כָמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא.מַלְכוּתְֿךָ רָאוּ בָנֶֽיךָ בּוֹקֵֽעַ יָם לִפְנֵי מֹשֶׁה, זֶה אֵלִי עָנוּ...
Ma'ariv
They [Israel] willingly accepted God's kingship upon themselves. Moses and the children of Israel exclaimed in song, with great happiness, they said: "Who is like you among the heavenly powers, Hashem! Who is like you, mighty in holiness, awesome beyond praise, doing wonders!" Your children beheld your rulership as you split the sea before Moses, "this is my God!", they exclaimed...
(א) בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז׃ (ב) הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו׃ (ג) הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑ס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃ (ד) הֶֽ֭הָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ (ה) מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃ (ו) הֶֽ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ (ז) מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹקַּ יַעֲקֹֽב׃ (ח) הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם־מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם׃
(1) When Israel went forth from Egypt, the house of Jacob from a people of strange speech, (2) Judah became His -holy one, Israel, His dominion. (3) The sea saw them and fled, Jordan ran backward, (4) mountains skipped like rams, hills like sheep. (5) What alarmed you, O sea, that you fled, Jordan, that you ran backward, (6) mountains, that you skipped like rams, hills, like sheep? (7) Tremble, O earth, at the presence of the Lord, at the presence of the God of Jacob, (8) who turned the rock into a pool of water, the flinty rock into a fountain.
1. ור' אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם.
2. רבא בתר צלותיה אמר הכי אלקי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי עפר אני בחיי ק"ו במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך ה' אלקי שלא אחטא עוד ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא ע"י יסורין וחלאים רעים.
...
3. רב ששת כי הוה יתיב בתעניתא בתר דמצלי אמר הכי רבון העולמים גלוי לפניך בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני.
1. R. Alexander used to add at the conclusion of his prayer : Lord of the universe ! It is revealed and known before you that it is our will to perform your will ; but what stands in the way? The leaven that is in the dough [i.e. the evil impulse] and the servitude of the kingdoms. May it be your will to deliver us from their hand, so that we may again perform the statutes of your will with a perfect heart.
2. Raba used to add at the conclusion of his prayer : O my God, before I was formed I was nothing worth, and now that I have been formed I am but as though I had not been formed. Dust am I in my life ; how much more so in my death. Behold I am before you like a vessel filled with shame and confusion. O may it be your will, O Lord my God, that I may sin no more; and as to the sins I have committed, purge them away in your abounding compassion though not by means of affliction and sore diseases.
...
3. Rab Sheshet, when observing a fast, used to add at the conclusion of his prayer : Lord of the universe! It is revealed before you that when the Sanctuary was in existence, a man sinned and brought an offering, of which they sacrificed only the fat and the blood, and atonement was made for him. But now, I observe a fast, and my fat and blood are diminished. May it be your will, that my fat and blood which have been diminished may be accounted as though I had offered them before you upon the altar, [and God], favor me.
- What is bothering me?
- What is making me happy?
- What am I thankful for?
- Where have I come from?
- Where am I now?
- Where do I want to go?