חצר מהלכתOf Cars, Courtyards, and the Concern of a Robot Apocalypse

חצר מהלכת Of Cars, Courtyards, and the Concern of a Robot Apocalypse

The Source for Kinyan Chatzer

(א) כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ׃

(ב) וְיָצְאָ֖ה מִבֵּית֑וֹ וְהָלְכָ֖ה וְהָיְתָ֥ה לְאִישׁ־אַחֵֽר׃

(ג) וּשְׂנֵאָהּ֮ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרוֹן֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּית֑וֹ א֣וֹ כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲר֔וֹן אֲשֶׁר־לְקָחָ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃

Deuteronomy 24:1-3

(1) A man takes a woman [into his household as his wife] and becomes her husband. She fails to please him because he finds something obnoxious about her, and he writes her a bill of divorcement, hands it to her, and sends her away from his house; (2) she leaves his household and becomes [the wife] of another man ; (3) then this latter man rejects her, writes her a bill of divorcement, hands it to her, and sends her away from his household; or the man dies who had last taken her as his wife.

גיטין ע״ז א:י׳-י״א

הַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִיא בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ אוֹ בְּתוֹךְ חֲצֵרָהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת זְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ בְּתוֹךְ חֲצֵרוֹ אֲפִילּוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּטָּה אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן וְנָתַן בְּיָדָהּ אֵין לִי אֶלָּא יָדָהּ גַּגָּהּ חֲצֵרָהּ וְקַרְפֵּיפָהּ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָתַן מִכׇּל מָקוֹם

Gittin 77a:10-11

MISHNA: In a case of one who throws a bill of divorce to his wife, and she is in her house or in her courtyard at the time, then she is divorced as though he placed the bill of divorce in her hand. If he threw it to her in his house or in his courtyard, even if the bill of divorce is with her in the bed, she is not divorced. If he threw the bill of divorce into her lap, or into her basket [kaltah], she is divorced, even if she was in her husband’s house at the time. GEMARA: From where are these matters derived? What is the basis for the halakha that when the husband throws the bill of divorce into his wife’s house or courtyard, the divorce takes effect? The Gemara answers: It is as the Sages taught: The verse states with regard to a bill of divorce: “And gives it in her hand” (Deuteronomy 24:1), from which I have derived that she is divorced only if he actually places it in her hand. But from where do I derive that she is divorced even if he places it on her roof, in her courtyard, or in her enclosure? The verse states: “And gives it,” indicating that she is divorced in any case, regardless of the manner in which he gives her the bill of divorce.

רש"י על גיטין ע״ז א:י״א:א׳

גמ' ת"ל ונתן מ"מ - ודרשי' ליה באנפי נפשיה מדלא כתיב ובידה יתננו משמע לן נתינה כל דהוא [וידה דכתב רחמנא דבעינן דומיא דידה דמשתמרת לדעתה] כדמפרש לקמיה:

Rashi on Gittin 77a:11:1

...

חידושי רמב"ן על גיטין ע״ז א:ב׳

ת"ל ונתן בידה מ"מ. פירש רש"י ז"ל מדלא כתיב בידה יתנהו. ואינו נכון שאין בונתן בידה לשון מיותר יותר מבידה יתנהו. אלא תרי ונתן בידה כתיבי בפרשה והב' מיותר לדרשא.

Chiddushei Ramban on Gittin 77a:2

...

תלמוד ירושלמי גיטין ח׳:א׳:ב׳

הלכה: הַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ כול׳. וְכָתַב וְנָתַן בְּיָדָהּ. אֵין לִי אֶלָּא בְיָדָהּ. בְּגִינָּתָהּ בַּחֲצֵירָהּ מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְנָתַן. וְנָתַן. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. כְּרִבִּי עֲקִיבָה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וַיִקַּח אֶת כָּל־אַרְצוֹ מִיָּדוֹ וְעַד אַרְנוֹן. וְכִי מִיָּדוֹ לָקַח. אֶלָּא מָהוּ מִיָּדוֹ. מֵרְשׁוּתוֹ.

Jerusalem Talmud Gittin 8:1:2

HALAKHAH: “If somebody throws a bill of divorce to his wife,” etc. “He shall write,” “he shall deliver into her hand.” Not only into her hand; from where also into her garden or into her courtyard? The verse says “he shall deliver, he shall deliver.” Is this following Rebbi Ismael? It is following Rebbi Aqiba. It was stated in the name of Rebbi Ismael, “he took all his land from his hand, up to the Arnon.” Did he take it out of his hand? What means “from his hand”? From his possession.

חידושי הריטב"א מסכת גיטין דף עז עמוד א
...אי נמי, יש לומר מדלא כתיב ושם בידה וכתיב ונתן משמע ברשותו כדכתיב ונתנם בידך

תוספות על גיטין ע״ז א:י׳:א׳

מתני' הזורק. ת"ל ונתן - וא"ת ונימא ונתן כלל בידה פרט ואין בכלל אלא מה שבפרט וי"ל ושלחה חזר וכלל ודיינינן כעין הפרט וכן י"ל בסמוך גבי המצא תמצא דהוי כלל ופרט וכלל דשדי ידו בין המצא תמצא וא"ת א"כ היכי פריך בריש מרובה (ב"ק סד:) גבי שדי חמור בין המצא תמצא והא מיבעי ליה לכדתניא אין לי אלא ידו כו' ומאי פריך כיון דהכא נמי שדינן ידו בין המצא תמצא הכי נמי נישדי חמור וי"ל כיון דשדינן ידו דאיירי ברשות ודמי להמצא תמצא תו לא נישדי חמור דהוי דבר הנגנב:

Tosafot on Gittin 77a:10:1

...

Nature of ידה comparison

גיטין ע״ז ב:י׳-ט״ו

אַמְרַהּ רָבָא אַהַאי מַעֲשֶׂה אַמְרַהּ וְהִיא בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ אָמַר עוּלָּא וְהוּא שֶׁעוֹמֶדֶת בְּצַד בֵּיתָהּ וּבְצַד חֲצֵרָהּ

רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר אֲפִילּוּ הִיא בִּטְבֶרְיָא וַחֲצֵרָהּ בְּצִיפּוֹרִי הִיא בְּצִיפּוֹרִי וַחֲצֵרָהּ בִּטְבֶרְיָא מְגוֹרֶשֶׁת

וְהָא הִיא בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וּבְתוֹךְ חֲצֵרָהּ קָתָנֵי הָכִי קָאָמַר וְהִיא כְּמִי שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וְהִיא כְּמִי שֶׁבְּתוֹךְ חֲצֵרָהּ דְּכֵיוָן דְּחָצֵר מִשְׁתַּמֶּרֶת לְדַעְתָּהּ הִיא מִתְגָּרֶשֶׁת

לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר חָצֵר מִשּׁוּם יָדָהּ אִתְרַבַּאי וּמָר סָבַר חָצֵר מִשּׁוּם שְׁלִיחוּת אִתְרַבַּאי

לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא חָצֵר מִשּׁוּם יָדָהּ אִיתְרְבַּאי מָר סָבַר כְּיָדָהּ מָה יָדָהּ בִּסְמוּכָה אַף חֲצֵרָהּ בִּסְמוּכָה

וְאִידַּךְ אִי מָה יָדָהּ בִּדְבוּקָה אַף חֲצֵרָהּ בִּדְבוּקָה אֶלָּא כְּיָדָהּ מָה יָדָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת לְדַעְתָּהּ אַף חֲצֵרָהּ הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת לְדַעְתָּהּ לְאַפּוֹקֵי חֲצֵרָהּ הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת שֶׁלֹּא לְדַעְתָּהּ

Gittin 77b:10-15

The Gemara asks: But didn’t Rava already say this halakha, that her bill of divorce and her courtyard enter her possession simultaneously, at the outset? The Gemara answers: When Rava said this halakha, he said it in connection with this very incident. § It was taught in the mishna that if a husband throws his wife a bill of divorce and she is in her house, then she is divorced. Ulla says: This is only if she is standing next to her house and next to her courtyard, as only then will her house and courtyard acquire it for her. Rabbi Oshaya says: Even if she is in Tiberius and her courtyard is in Tzippori, or if she is in Tzippori and her courtyard is in Tiberius, she is divorced. The Gemara challenges this: But isn’t it taught in the mishna that she is in her house and in her courtyard? The Gemara answers: This is what the mishna is saying: And she is considered to be like one who is in her house; and she is considered to be like one who is in her courtyard. This means that since it is a courtyard that is secured with her knowledge, it is as though she is there, and she is divorced. The Gemara suggests: Let us say that they disagree about this issue: One Sage, Ulla, holds that a courtyard is included in the areas where she can obtain ownership of a bill of divorce as an extension of her hand. Consequently, it has the same halakhot as her hand, so that just as her hand is close to her, so too, her courtyard must be close to her in order for her to acquire the bill of divorce through it. And one Sage, Rabbi Oshaya, holds that a courtyard is included in the areas where she can obtain ownership of a bill of divorce as an extension of agency, and therefore, like an agent, her courtyard can acquire the bill of divorce for her when she is far away. The Gemara rejects this: No, everyone agrees that a courtyard is included in the areas where she can obtain ownership of a bill of divorce as an extension of her hand. They disagree about how it is compared to her hand. One Sage, Ulla, holds that it is entirely like her hand. Just as her actual hand is next to her, so too, her courtyard, which is an extension of her hand, acquires the bill of divorce when it is next to her. And the other Sage, Rabbi Oshaya, holds that if you derive matters in this way, you should say that just as her actual hand is attached to her, so too, her courtyard can acquire a bill of divorce only when it is attached to her, which cannot be. Rather, the comparison is as follows: Her courtyard is like her actual hand, and just as her hand is secured with her knowledge, so too, only her courtyard that is consciously secured by her can acquire a bill of divorce for her. This serves to exclude her courtyard that is not consciously secured by her, i.e., that she has no control over, which cannot acquire a bill of divorce for her, since it is not similar to her hand.

רש"י על גיטין ע״ז ב:י״ב

כמי שבתוך ביתה - כאילו היא בתוך ביתה ומאי היא דבעי' דתיהוי חצרה משתמרת לדעתה כלומר על פיה ועל צוויה לאפוקי הא דאמרי' בפרקין לקמן (גיטין דף עח.) נתן גט ביד עבדה ניעור אינו גט דהויא לה חצר המשתמרת שלא לדעתה שהוא משמר עצמו מדעתו:

Rashi on Gittin 77b:12

...

גט vs. ממון

בבא מציעא י״א ב:י״א-י״ב א:א׳

אמר רב אשי חצר איתרבאי משום יד ולא גרעה משליחות גבי גט דחוב הוא לה אין חבין לאדם אלא בפניו גבי מתנה דזכות הוא לו זכין לאדם שלא בפניו...

Bava Metzia 11b:11-12a:1

Rather, Rav Ashi said that the distinction between the cases of a gift and a bill of divorce should be explained as follows: One’s courtyard is included as a valid means of acquisition due to the fact that it acts as his hand; but it is no less effective than agency. Therefore, with regard to a bill of divorce, which is considered detrimental to the wife, one cannot transfer it to her by placing it in her courtyard in her absence, as one cannot act against the interests of a person unless it is in his presence. By contrast, with regard to a gift, which is beneficial for the recipient, one can give it to him by placing it in his courtyard in the recipient’s absence, as one can act in a person’s interest in his absence.

חידושי הריטב"א מסכת בבא מציעא דף יב עמוד א
...אלא אמר רב אשי האי חצר איתרבאי משום ידה ולא גרע משליחות גבי גט דחוב הוא לה אין חבין לאדם אלא בפניו גבי מתנה דזכות הוא לו זכין לאדם שלא בפניו. נראה כי רש"י ז"ל סובר דלרב אשי ג' דינים יש, דבגט דהוי בע"כ מדין ידה איתרבאי לגמרי ואין בו צד שליחות דהא לא אשכחן שליח בע"כ של משלח, והיינו נמי דקטנה מתגרשת ע"י חצירה ואע"ג דקטנה לאו בת שליחות היא, וכיון דאיכא הני תרי טעמי אי אפשר לדון גבי חצר בגט דין שליחות כלל, אלא שיהיה החצר כידה דאיתרבאי מיניה, ומה ידה בסמוכה לה ואע"ג דמשתמרת לדעתה אף חצירה ג"כ אע"פ שמשתמרת לדעתה בעינן סמוכה לה, אבל מתנה שהיא זכות ודומה לשליחות שהוא לזכותו דלתקוני שדריה ולא לעוותי, הא ודאי לא גרע משליחות, דלגבי מידי דזכות כי לא איתרבאי חצר מיד הוה אתיא משליחות, ומשום דגט איתיה בע"כ ואיתיה בקטנה דלא שייכא בשליחות איצטריך קרא לרבוייה מידה, ומיהו כל היכא דהוי זכות לא גרע משליחות ויליף מינה דלא בעינן שתהא עומדת בצד ביתה כי היכי דלא בעי משלח שיהא עומד בצד שליח כשעושה שליחותו, הילכך כיון דאיכא דעת אחרת מקנה והוי מידי דזכות אפי' בחצר שאינה משתמרת לא בעינן עומד בצדו וזוכה לו שלא בפניו, והיינו ההיא דר"ג, אבל גבי מציאה אע"ג דזכות הוא לו כמתנה מ"מ כיון דליכא דעת אחרת מקנה הרי דינו: בינוני, דכי הויא חצר המשתמרת הוי כמתנה ולא בעינן עומדת בצד ביתה, וכי הוי חצר שאינה משתמרת הוי כגט דבעינן עומדת בצד ביתה.

Chatzer Mihalechet

בבא מציעא ט׳ ב:ב׳-ח׳

בעי ר' אלעזר האומר לחבירו משוך בהמה זו לקנות כלים שעליה מהו לקנות מי אמר ליה קני אלא משוך בהמה זו וקני כלים שעליה מהו מי מהניא משיכה דבהמה לאקנויי כלים או לא

אמר רבא אי אמר ליה קני בהמה וקני כלים מי קני כלים חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה וכי תימא כשעמדה והא כל שאילו מהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה והלכתא בכפותה

אמרו ליה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע לרבא אלא מעתה היה מהלך בספינה וקפצו דגים ונפלו לתוך הספינה הכי נמי דחצר מהלכת היא ולא קני

אמר ליה ספינה מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטו לה

א"ל רבינא לרב אשי אלא מעתה היתה מהלכת ברשות הרבים וזרק לה גט לתוך חיקה או לתוך קלתה הכא נמי דלא מגרשה

א"ל קלתה מינח נייחא ואיהי דקא מסגיא מתותה:

Bava Metzia 9b:2-8

§ Rabbi Elazar raises a dilemma: With regard to one who says to another, to whom he wishes to sell vessels: Pull this animal in order to acquire the vessels that are upon it, what is the halakha? Can the buyer acquire the vessels by pulling the animal? Before discussing the dilemma, the Gemara clarifies the issue. If the vendor merely says: In order that you will acquire the vessels, how can the buyer acquire them? Did he say to him in the imperative: Acquire the vessels? Without the seller’s explicitly instructing the buyer to acquire the vessels, the buyer cannot acquire them. Rather, Rabbi Elazar’s dilemma is with regard to a case where the seller says to the buyer: Pull this animal and thereby acquire the vessels that are upon it. What is the halakha? Is pulling the animal effective in order to acquire the vessels upon it, or not? Rava said: It is clearly not effective, as even if he said to him: Acquire the animal and acquire the vessels, does the buyer acquire the vessels? Although one can acquire an item by having it placed in his courtyard, and one’s animal is the equivalent of his courtyard, it is considered a mobile courtyard, and a mobile courtyard does not effect acquisition of items that are placed in it. And if you would say that the animal can function as a courtyard when it is standing still, not walking, while being pulled, isn’t there a principle which states that anything that does not effect acquisition when moving also does not effect acquisition when it is standing or sitting? The Gemara concludes: And the halakha is that the buyer can acquire vessels by having them placed on the animal’s back only when the animal is bound. In that circumstance, when the buyer acquires the animal it assumes the legal status of his courtyard, and he also acquires the items that are placed upon the animal. Rav Pappa and Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said to Rava: If that is so, in a case where one was sailing on a boat and fish jumped and fell into the boat, is the boat also considered a mobile courtyard, and therefore he does not acquire the fish? Rava said to them: A boat is not considered a mobile courtyard, as the boat itself sits idle, and it is the water that moves it. Ravina said to Rav Ashi: If that is so, that one does not acquire items that are placed in his mobile courtyard, then if a woman was walking in the public domain and her husband threw a bill of divorce into her lap, i.e., onto her person, or into her basket that she was carrying on her head, here too, is she not divorced because the basket was moving? Rav Ashi said to him: Her basket is not considered a mobile courtyard, as it sits idle, and it is she who walks beneath it.

תוספות על בבא מציעא ט׳ ב:ז׳:א׳

ספינה מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטו לה - אע"ג דבפ"ק דקדושין (דף לג:) אמרינן דתלמיד חכם רכוב כמהלך דמי הכא חצר משום יד אתרבאי והוה שפיר דומיא דיד דמינח נייח וממטו לה עם גופיה ...

וכן בפ"ק דשבת (דף ה: ושם ד"ה אגוז) אגוז צף ע"ג מים לא הוי הנחה אגוז בכלי וכלי צף על גבי מים מהו התם משום דדומיא דמלאכת המשכן בעינן ולא היו מצניעין חפצים בדבר שהיה מתנענע ומתנדנד אבל גבי קנייה כיון שהוא דומיא דידו קני:

Tosafot on Bava Metzia 9b:7:1

...

חידושי רמב"ן על בבא מציעא ט׳ ב:א׳

ואקשי' אלא מעתה היה מהלך בספינה וקפצו דגים וכו' ה"נ דלא קני. לדידך דאמרת דכליו לא קני אלא כעין חצר שאינה מהלכת ופריק כי אמרי אנא חצר מהלכ' לא קני במהלכת מחמת עצמה אבל הכא שקול מיא מהכא ואינ' מהלכה וכן בקלתה.
ומאי דקא קשיא להו לתלמידי מהא דאמרי' גבי שבת אגוז בכלי וכלי צף ע"ג מים מהו בתר כלי אזלי' ולא נייח לאו קושי' היא דאה"נ דלא נייח וגבי שבת הנחה בעינן ומקום חשוב נמי בעינן אבל מ"מ אינו מהלך שלא נקראת חצר אלא במהלכת עצמה:

Chiddushei Ramban on Bava Metzia 9b:1

...

חידושי הריטב"א מסכת בבא מציעא דף ט עמוד ב
וחצר המהלכת לא קנה. פירוש כשמהלכת שלא לדעת בעלים דומיא דבהמה, הילכך אפילו למ"ד חצר משום שליחות איתרבאי לא דמיא לשליח, כי השליח אינו מהלך אלא לדעת שולחו בעודו שליח, וכ"ש למ"ד משום ידה איתרבאי.

אלא מעתה היתה מהלכת ברה"ר וכו'. פי' ולא דמיא הא לספינה שעל מים דפריש רבא, דשאני הכא שהאשה מדעתה ניידא משא"כ במים.

חידושי הריטב"א מסכת גיטין דף כא עמוד א
אמאי חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה. והקשו בתוספות דחצר מהיכא איתרבאי מידה וידה מהלכת היא, ותירצו הם דידה אינה מהלכת אלא לדעתו ואינה משתמרת אלא לדעתו דומיא דחצר שאינה מהלכת, אבל חצר שמהלכת שלא מדעתו ומשתמרת שלא לדעתו אינה קונה דאינה דומיא דידו כלל.

פסקי הראש ח:ה
ואי תקשי לך אמאי לא קני חצר מהלכת לגבי ממון הא מסקינן בפ"ק דמציעא ד' י: דלגבי ממון ילפינן חצר משליחות ושליח מהלך הוא ויש לומר כיון דאפקיה רחמנא בלשון יד דכתיב אם המצא תמצא בידו אע"ג דהאי בידו מפרשינן ברשותו כמו ויקח את כל ארצו מידו מכל מקום מדאפקיה בלשון יד בעינן דומיא דיד:

תוספות מסכת גיטין דף כא עמוד א
אטו שליחות מידה איתרבאי כו' - וא"ת דבפ"ק דב"מ (דף י:) אמרי' דחצר משום ידה אתרבאי ולא גרע משליחות ובמציאה דזכות הוא קני אף על פי שאינו עומד בצד חצירו ולא הוי דומיא דיד דקני מכח שליחות דזכין לאדם שלא בפניו א"כ הכא דכתב לה שטר מתנה עליו אף על גב דלא הויא דומיא דידה דמתנה ליתא בעל כרחה תתגרש מכח שליחות וי"ל דדוקא לענין שלא בפניו אמרינן דלא גרע משליחות לקנות במידי דזכות הוא לו אבל בשאר דברים בעינן דומיא דידה דאל"כ חצר מהלכת אמאי לא קנה תקנה מטעם שליחות כמו שליח מהלך אף על גב דמטעם יד לא קני וא"ת רב שימי מאי קשיא ליה אטו לא ידע דשליחות מושלח ושלחה איתרבאי הא ברייתא היא בפ"ב דקידושין (דף מא.) ומילתא דפשיטא היא לכ"ע וי"ל דרב שימי סבר כיון דאשכחן בשליחות דמתגרשת בלא הגעת גט לידה אף על גב דליתא בעל כרחה לענין חצר נמי דאיתרבאי משום יד לא מיסתבר ליה למימר דקפיד קרא אהכי דליהוי דומיא דיד ואביי מהדר ליה דאין להביא ראיה משליחות לחצר כיון דשליחות איתרבאי מושלח וחצר איתרבאי משום יד.

Modern Ramifications

"מציאה ברכב שכור"
https://www.psakim.org/Psakim/File/673
הריטב"א כותב מפורשות שהחסרון בבהמה בהיותה חצר מהלכת, מפני שיש לה דעת עצמאית והיא הולכת לדעתה ואינה מתחשבת כלל בדעת הבעלים, משא"כ שליח אינו מהלך אלא לדעת משלחו. רואים מדברי הריטב"א שחסרון חצר מהלכת קיים כשהחצר יש לה דעת עצמאית ללכת. לפ"ז במכונית, כיון שהמכונית הינה דומם ואין לה כח הליכה עצמאי, אין דינה כחצר מהלכת ויכולה לקנות מדין חצר...

פתחי חושן קנינים ח:כט

"מציאה ברכב שכור"
...אם נאמר שאין המכונית מהלכת מעצמה כבהמה ועבד, א"כ אף כשהיא נוסעת אין דינה כחצר מהלכת וקונה. ומ"מ מהאמור לעיל נראה ברור שכיון שאין למכונית כח הליכה עצמאי, אין דינה כחצר מהלכת וקונה בתוכה מדין חצר.