(ג)האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע. שתות למקח. עד מתי מותר להחזיר. עד כדי שיראה לתגר או לקרובו. הורה רבי טרפון בלוד. האונאה שמנה כסף לסלע. שליש למקח. ושמחו תגרי לוד. אמר להם כל היום מותר להחזיר. אמרו לו יניח לנו ר' טרפון במקומנו. וחזרו לדברי חכמים:
(ד) אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה. כשם שאונאה להדיוט. כך אונאה לתגר. רבי יהודה אומר. אין אונאה לתגר. מי שהוטל עליו. ידו על העליונה. רצה אומר לו תן לי מעותי. או תן לי מה שאוניתני:
(ה) כמה תהא הסלע חסרה ולא יהא בה אונאה. רבי מאיר אומר ארבע איסרין. איסר לדינר. רבי יהודה אומר ארבע פונדיונות. פונדיון לדינר. ר' שמעון אומר שמנה פונדיונות. שני פונדיונות לדינר:
(ו) עד מתי מותר להחזיר. בכרכים. עד כדי שיראה לשולחני. ובכפרים. ער ערבי שבתות. אם היה מכירה. אפילו לאחר שנים עשר חדש מקבלה הימנו. ואין לו עליו אלא תרעומת:...
(ט) אלו דברים שאין להם אונאה. העבדים. והשטרות. והקרקעות. ... רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה. בהמה. ומרגלית. אין להם אונאה. אמרו לו לא אמרו אלא את אלו:
(י) כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים.
לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח.
אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים.
אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך. שנאמר (שמות כב, כ) וגר לא תונה ולא תלחצנו:
(3)Fraud is [at least] four silver from twenty four silver [which constitute a] sela[equaling] one-sixth of the sale price. Until when is it permitted to retract? Up to the time it takes to show it to a merchant or to one's relative. Rabbi Tarfon taught in Lod: Fraud is eight silver per sela[which is] one-third of the sale price, and the merchants of Lod were happy. He said to them, "It is permitted to retract the entire day." They said to him, "Let Rabbi Tarfon leave us in our place," and they resorted to the words of the Sages.
(4) Both the purchaser and the seller have [the capacity to claim] fraud. Just as fraud applies to an ordinary person, so too fraud applies to a merchant. R. Yehudah says: Fraud does not apply to a merchant. The one who was defrauded - he has the upper hand. If he wants, he may say to him, "Give me my money," or "Give me the amount you defrauded me."
(5) How much can the sela lack [in weight] and it not be considered fraud? R. Meir says: Four issarin [at] one issar per dinar. R. Yehudah says: Four pundionot, [at] one pundion per dinar. R. Shimon says: Eight pundionot, [at] two pundionot per dinar.
(6) Until when is it permitted to retract [when the coin is lacking weight]? In cities, until it can be shown to a money-changer. And in villages: until the eves of the Sabbaths. If [the one who originally gave the coin] recognizes [the underweight coin], even after twelve months he should accept it from him. But [if he refuses to do so, the one who received the coin] only has a [legally unenforceable] complaint against him.
(9) These are the things to which fraud does not apply: Slaves, contracts, land, and property sanctified [to the Temple]. They are not subject to a double penalty nor a penalty of fourfold or fivefold. An unpaid guardian does not swear [concerning them], and a paid guardian does not pay [concerning them]....
Rabbi Yehudah says: Fraud does not apply to one who sells a Torah scroll, an animal, or a jewel. They said to him: They said only these [that are listed at the beginning of the Mishnah]!
(10) Just as there is fraud regarding commerce, so too there is fraud regarding words. One should not say to [a merchant], "How much is this object?" if he does not want to buy. If someone was a penitent, one should not say to him, "Remember your former actions." If someone is the child of converts, one should not say to him: "Remember the deeds of your ancestors." As is written (Exodus 22:20): "You shall neither deceive a stranger, nor oppress him."
גמ׳ ת"ר (ויקרא כה, יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הכתוב מדבר אתה אומר באונאת דברים או אינו אלא באונאת ממון כשהוא אומר (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך הרי אונאת ממון אמור הא מה אני מקיים (ויקרא כה, יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים
הא כיצד אם היה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים
אם היה בן גרים אל יאמר לו זכור מעשה אבותיך
אם היה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה
אם היו יסורין באין עליו אם היו חלאים באין עליו או שהיה מקבר את בניו אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חביריו לאיוב (איוב ד, ו) הלא יראתך כסלתך תקותך ותום דרכיך זכר נא מי הוא נקי אבד
אם היו חמרים מבקשין תבואה ממנו לא יאמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה ויודע בו שלא מכר מעולם
ר"י אומר אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים שהרי הדבר מסור ללב וכל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך
א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי גדול אונאת דברים מאונאת ממון שזה נאמר בו (ויקרא כה, יז) ויראת מאלהיך וזה לא נאמר בו ויראת מאלהיך
ור' אלעזר אומר זה בגופו וזה בממונו
רבי שמואל בר נחמני אמר זה ניתן להישבון וזה לא ניתן להישבון
תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים
א"ל שפיר קא אמרת דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורא
אמר ליה אביי לרב דימי במערבא במאי זהירי א"ל באחוורי אפי דאמר רבי חנינא הכל יורדין לגיהנם חוץ משלשה הכל ס"ד אלא אימא כל היורדין לגיהנם עולים חוץ משלשה שיורדין ואין עולין ואלו הן הבא על אשת איש והמלבין פני חבירו ברבים והמכנה שם רע לחבירו
מכנה היינו מלבין אע"ג דדש ביה בשמיה
... Our Rabbis taught: You shall not wrong one another; Scripture refers to verbal wrongs. You say, ‘verbal wrongs’; but perhaps that is not so, monetary wrongs being meant? When it is said, And if you sell something to your neighbor, or acquire something from your neighbor [you shall not wrong one another], monetary wrongs are already dealt with. Then what does the verse, "You shall not therefore wrong each other" refer? To verbal wrongs.
If a man is a ba'al teshuva, one must not say to him, "Remember your former deeds." If he is the son of converts he must not be taunted with, ‘Remember the deeds of your ancestors.״
If he is a convert and comes to study the Torah, one must not say to him, "Shall the mouth that ate unclean and forbidden food, abominable and creeping things, come to study the Torah which was uttered by the mouth of the Almighty!"
If he is visited by suffering, afflicted with disease, or has buried his children, one must not speak to him as his companions spoke to Job, "is not your fear [of God] your confidence, And your hope the integrity of your ways? Remember, I pray thee, who ever perished, being innocent?"
If donkey drivers seek grain from a person, he must not say to them, "Go to so and so who sells grain," if he knows that he has never sold any.
R. Judah said: One may also not pretend to be interested in a purchase when he has no money, since this is known to the heart only, and of everything known only to the heart it is written, "And you shall fear your God."
R. Yohanan said in the name of R. Shimon b. Yohai: Verbal wrong is more worse than monetary wrong, because of the first it is written, "And you shall fear your God," but not of the second.
R. Elazar said: The one affects his [the victim's] person, the other [only] his money.
R. Shmuel b. Nahmani said: For the former restoration is possible, but not for the latter. A tanna said in front of R. Nahman b. Isaac: He who publicly shames his neighbor is as though he shed blood. Whereupon he remarked to him, "You say well, because I have seen it [sc. such shaming], the redness leaves and the whiteness comes."
Abaye asked R. Dimi: What do people [most] carefully avoid in the West?
He replied: putting others to shame, for R. Hanina said: All descend into Gehenna, excepting three. ‘All’ — candoyou really think so! Rather say this: All who descend into Gehenna [subsequently] come back out, excepting three, who descend but do not reascend, viz., He who commits adultery with a married woman, he who publicly shames his neighbor, and he who calls his friend with an evil nickname.
"But calling one's friend with a nickname" is the same as shaming him? [This refers to a case] where he is already known by that name.