Saying a Bracha on Seeing the Sea

Section 1 - Introduction

עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם״. עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … עוֹשֵׂה בְּרֵאשִׁית״. רַבִּי יְהוּדָה, אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל״ — בִּזְמַן שֶׁרוֹאֵהוּ לִפְרָקִים.

For zikin and zeva’ot, for thunder, winds, and lightning, one recites: Blessed…Whose strength and power fill the world. For mountains, hills, seas, rivers, and deserts, one recites: Blessed…Author of creation. Rabbi Yehuda says: One who sees the great sea recites: Blessed…Who made the great sea. [One only recites it] when he sees it intermittently.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָרוֹאֶה הַיָּם וְכוּ׳ לִפְרָקִים. עַד כַּמָּה? אָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא אָמַר רַב יִצְחָק: עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם.

[We learned in the mishna that] Rabbi Yehuda said: One who sees the great sea...intermittently. [The Gemara asks:] How much is intermittently? Rami bar Abba said that Rav Yitzḥak said: Thirty days.

Section 2 - Do We Follow R' Yehuda? What In The World is Rambam Thinking?

ודברי רבי יהודה לפרקים ר"ל כשיראוהו אחר זמן וזה משלשים יום לשלשים יום ולמעלה. ואין הלכה כרבי יהודה.

R' Moshe ben Maimon (1138–1204)

And the words of Rabbi Yehuda, [that one only says it] intermittently, mean when one sees it after a time, which is an interval of thirty days or more. But the halacha is not like Rabbi Yehuda.

עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת עַל הַיַּמִּים וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת וְעַל הַנְּהָרוֹת אִם רָאָה אַחַת מֵהֶן מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִשְׁלֹשִׁים יוֹם מְבָרֵךְ עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית. הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִשְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ יוֹתֵר מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳‎ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל:

R' Moshe ben Maimon (1138–1204)

For mountains and hills, seas, deserts or rivers, if one sees any of these at intervals of thirty days, he says the blessing "Who hast made the Creation." On seeing the Yam Hagadol at intervals of thirty days or more, one says "Who hast made the Yam Hagadol."

הרואה את הים הגדול. רבינו פסק כאן כרבי יהודה דמתניתין דפליג אתנא קמא דלא מחלק בימים כלל כדאיתא בריש פרק הרואה ובפירושו להמשנה כתב דאין הלכה כר"י וכאן חזר בו אפשר משום דבגמ' בעו אליביה משמע דהלכה כמותו ועיין למרן ז"ל והרב כנה"ג שם פלפל בזה עיין עליו.

R' Elazar Rokeach (c. 1665—1742)

Our Rabbi [Rambam] rules here like Rabbi Yehuda in the Mishna who disagrees with Tanna Kamma who does not distinguish between general seas, as in the start of the Chapter 'Haroeh'. And in his Peirush Lehamishna, he writes that the halacha is not like R' Yehuda, and here he retracts. It is possible this was because in the Gemara it asks (a question) according to (the view of R' Yehuda) which implies that the halacha is like him. And see Maran and the Rav Knesset Hagedolah there who engages in sophistry, see there.

ר' שמואל פריינד (הגהות לפירוש המשנה)

מוהר"ר וואלף אופנהיים דסבירא ליה להרמב"ם דר"י תרתי קאמר ומפרש הת"ק בחדא במאי דמפיק ים הגדול משאר הימים מתוך חשיבתו ובזה הלכתא כוותיה ועיין בב"י שם טור א"ח, ופליג עליה בחדא באומרו בזמן כו' פירוש כשרואה לל' יום אז קובע ברכה לעצמו אבל תוך ל' דינו כשאר ימים ומברך עושה בראשית, דבזה אין הלכה כר"י דתוך ל' אינו מברך כלום בכל הני מילי]:

Annotations to Peirush Hamishna

R' Shmuel Freind (1794-1881)

Our Teacher and Rabbi R' Wolf Openheim [suggests] that Rambam holds that R' Yehuda says two things. First, he explains Tanna Kamma regarding separating Yam Hagadol from other seas because of its importance, and in this respect the halacha is like him, and see Beit Yosef there, Tur O'C. And he disagrees with him in one respect, regarding saying (the bracha) intermittently, meaning when one sees it every thirty days then a bracha is fixed for it, but within thirty days the law is like for other seas and one blesses oseh bereishit, for in that the halacha is not like R' Yehuda, for within thirty days there is no bracha at all in these matters.

כנסת הגדולה על טור סימן רכח
ומה שכתב בפירוש המשנה ואין הלכה כרבי יהודה הוא על עיקר מחלוקתו עם ת"ק דקובע ברכ' בפני עצמה אף אם בירך על שאר הימים על זה אמר שאין הלכה כרבי יהודה אלא שיצא בברכת שאר הימים.

Knesset Hagedolah on Tur 228

R' Chaim Benveniste (1603-1673)

And regarding what (the Rambam) writes in Peirush Hamishna that the halacha is not like R' Yehuda, that relates to the crux of his disagreement with Tanna Kamma. (R' Yehuda) fixes an independent bracha (for Yam Hagadol) even if one has blessed on other seas, (and) on this point (Rambam) says the halacha is not like R' Yehuda, rather one would be yotzei with the bracha (said) on other seas.

כתב הרמב"ם ז"ל על ים הגדול מל' יום לל' יום מברך בא"י אמ"ה עושה הים הגדול ואיני יודע למה פוסק כיחיד שר' יהודה הוא שקובע לו ברכה לעצמו ורבנן פליגי עליה:

R' Yaakov ben Asher (1270-1340)

The Rambam writes that on (seeing) Yam Hagadol at intervals of thirty days one blesses BA'Y AM'H oseh hayam hagadol. But I do not know why he rules like the individual, for [although] R' Yehuda establishes that bracha himself, the Rabbis disagree with him.

ברכת ימים ונהרות הרים וגבעות. ובו ג סעיפים:
על ימים ונהרות הרים וגבעות ומדבריות אומר ברוך אתה ה' אמ"ה עושה מעשה בראשית ועל הים הגדול...אומר ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם עושה הים הגדול:

R' Yosef Caro (1488-1575)

Upon oceans, rivers, hills, mountains, and deserts one says, "Blessed are you, God our Lord, king of the world, creator of the original (first) creations." And upon the great ocean...one says, "Blessed are you, God our Lord, king of the world, creator of the great ocean."

Section 3 - What is Yam Hagadol?

Option A - Mediterranean

ברכת ימים ונהרות הרים וגבעות. ובו ג סעיפים:
על ימים ונהרות הרים וגבעות ומדבריות אומר ברוך אתה ה' אמ"ה עושה מעשה בראשית ועל הים הגדול והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים אומר ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם עושה הים הגדול:

R' Yosef Caro (1488-1575)

Upon oceans, rivers, hills, mountains, and deserts one says, "Blessed are you, God our Lord, king of the world, creator of the original (first) creations." And upon the great ocean, and that is the ocean that is crossed to Israel and Egypt, one says, "Blessed are you, God our Lord, king of the world, creator of the great ocean."

וּגְב֣וּל יָ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל יָֽם׃ וְזֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֣וּל צָפ֑וֹן מִן־הַיָּם֙ הַגָּדֹ֔ל תְּתָא֥וּ לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃

For the western boundary you shall have the coast of the Great Sea; that shall serve as your western boundary. This shall be your northern boundary: Draw a line from the Great Sea to Mount Hor.

דָּרַשׁ רַבִּי אַבָּהוּ אוֹקְיָנוֹס גָּבוֹהַּ מִכָּל הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מְנַחֵם וַהֲלוֹא מִקְרָא מָלֵא הוּא (עמוס ה, ח): הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ, אֶתְמְהָא, כְּזֶה שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ מִלְּמַעְלָן לְמַטָּן. שְׁנֵי פְּעָמִים כְּתִיב הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם, כְּנֶגֶד שְׁנֵי פְּעָמִים שֶׁעָלָה הַיָּם וְהֵצִיף אֶת הָעוֹלָם. וְעַד הֵיכָן עָלָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְעַד הֵיכָן עָלָה בַּשְּׁנִיָּה, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, בָּרִאשׁוֹנָה עָלָה עַד עַכּוֹ וְעַד יָפוֹ, וּבַשְּׁנִיָּה עָלָה עַד כֵּפֵי בַּרְבַּרִיאָה. רַבִּי חֲנַנְיָה וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, בָּרִאשׁוֹנָה עַד כֵּפֵי בַּרְבַּרִיאָה, וּבַשְּׁנִיָּה עַד עַכּוֹ וְעַד יָפוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, יא): וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ. עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף, עַד עַכּוֹ תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף. וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ, בְּיָפוֹ יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר בָּרִאשׁוֹנָה עָלָה עַד קַלַבְּרִיאָה, וּבַשְּׁנִיָּה עַד כֵּפֵי בַּרְבַּרִיאָה.

R' Abahu lectured: The Ocean is higher than the whole world. R' Elazar ben Menachem said to him: Is this not explicitly stated in a verse, "He calleth for the waters of the sea, and poureth them out upon the face of the earth" (Amos v, 8 ; ix, 6), which obviously means, like one who pours downward from above?

"He calleth for the waters of the sea" is written twice, corresponding to the two times that the sea came up and inundated the world. How far did it come up on the first occasion and how far on the second? R' Yudan, R' Abahu, and R' Elazar in R' Chanina's name said: On the first it came up as far as Acco and Jaffa, while on the second it came up as far as the coasts of Barbary. R' Huna and R' Acha in R' Chanina's name said: On the first, as far as the coasts of Barbary, on the second, as far as Acco and Jaffa, as it is written, And said: "Thus far shalt thou come, but no further, etc.", "Thus far shalt thou come" means as far as Acco, "And here shall thy proud waves be stayed" intimates as far as Yaffa. R' Elazar said: At the first, as far as Calabria, at the second, as far as the coasts of Barbary.

(ב) והוא הים שעוברין וכו' - ונקרא ים הגדול מפני חשיבותו של א"י אבל הרבה אחרונים פליגי על המחבר וס"ל דדוקא על ים אוקינוס שהוא הים הגדול שבכל הימים שמקיף את כל העולם עליו קבעו ברכה בפני עצמו מפני גדלו אבל על ים שעוברין בו לא"י לא נקרא לענין זה ים הגדול ומברכין עליו כמו על שאר ימים...

Rabbi Yisrael Meir ha-Kohen Kagan (1838-1933)

And it is called Yam Hagadol because of the significance of the land of Israel. But many acharonim disagree with [the Shulchan Aruch] and hold that (Yam Hagadol) specifically refers to the Ocean which is the Yam Hagadol of all the seas that surround the world, (and) it is on that that a specific bracha was fixed because of its size. But regarding the sea that passes by the land of Israel, for this matter that is not referred to as Yam Hagadol and it is blessed on like other seas (just with oseh bereishit).

Option B - Ocean

וששאלת על הים הגדול שאומר במשנה (ברכות נ"ד) שמברכים עליו ברוך שעשה את הים הגדול אם הוא ים אוקיאנוס או אם הוא הים הגדול שלנו שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים. יראה שהוא ים אוקיאנוס דוקא אעפ"י שבלשון הכתוב נקרא ים שלנו הגדול כי הוא גבול מערבי של א"י וידוע הוא שהוא ים שלנו כי א"י אינה יושבת על ים אוקיאנוס מ"מ הכא משמע שהוא ים אוקיאנוס מדקתני רישא (ברכות נ"ד) על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך שעשה מעשה בראשית והדר תנא ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול מדהזכיר ברישא ימים בסתם ופירש ר' יהודה הים הגדול משמע דבים אוקיינוס מיירי ולא פליג את"ק דת"ק איירי בשאר כל הימים דכמה ימים גדולים ישנם בעולם ואתא ר' יהודה למימר דים הגדול יש לו ברכה בפני עצמו ות"ק מודה בהא דאי ר' יהודה הוה פליג את"ק ונאמר דת"ק כלל כל הימים וים אוקיאנוס בכלל אם כן הוי הלכה כסתמא דרבים ולא ראיתי בפוסקים שפסקו דאין הלכה כר' יהודה וגם הר"ם כתב דעל ים הגדול מברך שעשה את הים הגדול הלכך נראה דדוקא בים אוקיינוס מיירי.

R' Asher ben Yechiel (1250-1327)

And on the question of the Yam Hagadol, on which the Mishna says we bless 'baruch sheasah et hayam hagadol', if that is the 'Ocean Sea' or if it is our Yam Hagadol which passes Israel and Egypt. It seems it is specifically the Ocean Sea even though in the language of scripture our sea is called Hagadol because it is the western border of the land of Israel. And it is known that it is our sea because the land of Israel does not sit on the Ocean Sea. Nevertheless here it implies that it is the Ocean Sea since it is taught in the first part (of that Mishna), 'For mountains, hills, seas, rivers, and deserts one says baruch sheasah maaseh bereishit', and then it teaches that R' Yehuda said that one who sees the Yam Hagadol says 'Baruch sheasah et Yam Hagadol'. Since in the beginning it mentions seas in the abstract, and R' Yehuda explains (that) Yam Hagadol (has its own bracha), the implication is that this refers to the Ocean Sea. And he does not disagree with Tanna Kamma, because Tanna Kamma is referring to all other seas, for there are many big seas in the world, and R' Yehuda comes to say that Yam Hagadol has its own bracha. And Tanna Kamma agrees with this, for if R' Yehuda were disagreeing with Tanna Kamma and saying that Tanna Kamma is giving the general rule for all seas and the Ocean Sea is within that general rule, the halacha would be like the majority (i.e. Tanna Kamma), yet I have not seen decisors rule that the halacha is not like R' Yehuda. And the Ram also writes that one blesses 'Sheasah et Hayam Hagadol' on Yam Hagadol, therefore it seems that it is specifically referring to the Ocean Sea.

ערוך השולחן אורח חיים רכח:ג

ומהו הים הגדול, כתב רבינו הבית יוסף שהוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, וזהו הים שבאמצע הישוב, שקצה האחד אצל יפו שהוא גבול ארץ ישראל, וקצה השני הוא בקצה ארץ ספרד.

ויש שכתבו שהוא הים אוקיינוס המקיף את כל העולם (מג"א בשם ל"ח), ולכאורה כן עיקר, דנהי דהתורה קראתו להים שסמוך לארץ ישראל: 'ים הגדול', זהו מפני שהימים הסובבים את ארץ ישראל הוא הגדול שבהם, אבל בלשון המשנה לעניין הברכה מה שייך לקרותו 'ים הגדול', הלא כאין וכאפס הוא נגד האוקיינוס. ועוד דבמקוואות (פרק ה' משנה ד') אומר רבי יהודה גם כן: 'הים הגדול כמקוה', ובשם פירשו דאאוקיינוס קאי ע"ש.

Aruch Hashulchan, Orach Chaim 228:3

R' Yechiel Michel Epstein (1829–1908)

Regarding what the Yam Hagadol is, the [Shulchan Aruch] writes that it is the sea that borders Israel and Egypt, which is the sea in the middle of the settlement, which at one end is by Jaffa at the border of the land of Israel, and at the second end is at the border of the land of Spain.

But some write that it is the Ocean Sea that surrounds the whole world (Magen Avraham in the name of Lechem Chamudot), and it seems this is the crux. For granted that the Torah calls the sea next to the land of Israel 'Yam Hagadol', [but] that is because it is the largest of the waters around the land of Israel. But in the language of the Mishna regarding the blessing [and] what would be appropriately called 'Yam Hagadol', [the Mediterranean Sea] is practically non-existent against the ocean. And furthermore in Mikvaot (Ch. 5, Mishna 4) R' Yehuda likewise says: 'Yam Hagadol is like a mikveh', and there it is explained that it is referring to the ocean, see there.

Option C - Both

כָּל הַיַּמִּים כְּמִקְוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א), וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַיָּם הַגָּדוֹל כְּמִקְוֶה. לֹא נֶאֱמַר יַמִּים, אֶלָּא שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה.

All seas are equivalent to a mikveh, for it is said, "And the gathering (ulemikveh) of the waters He called the seas" (Genesis 1:10), the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: only the Great Sea is equivalent to a mikveh, for it says "seas" only because there are in it many kinds of seas.

תָּנוּ רַבָּנַן: רוֹחֲצִים בְּמֵי גְרָר, בְּמֵי חַמָּתָן, בְּמֵי עַסְיָא וּבְמֵי טְבֶרְיָא, אֲבָל לֹא בַּיָּם הַגָּדוֹל וְלֹא בְּמֵי מִשְׁרָה וְלֹא בְּיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם. וּרְמִינְהוּ: רוֹחֲצִים בְּמֵי טְבֶרְיָא וּבַיָּם הַגָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְּמֵי מִשְׁרָה וְלֹא בְּיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם — קַשְׁיָא יָם הַגָּדוֹל אַיָּם הַגָּדוֹל! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לָא קַשְׁיָא: הָא — רַבִּי מֵאִיר, הָא — רַבִּי יְהוּדָה. דִּתְנַן: כָּל הַיַּמִּים כְּמִקְוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים״, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָם הַגָּדוֹל כְּמִקְוֶה, וְלֹא נֶאֱמַר ״יַמִּים״, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה.

The Sages taught: [On Shabbat,] one may bathe in the waters of Gerar, in the waters of Ḥamatan, in the waters of Asya, and in the waters of Tiveria; however, not in Yam Hagadol, nor in water [in which flax was] soaked, nor in the Sea of Sodom. And the Gemara raises a contradiction based on that which was taught in another baraita: One may bathe in the waters of Tiveria [on Shabbat] and in Yam Hagadol; but not in water [in which flax] was soaked, nor in the Sea of Sodom. This is difficult [because in the first baraita the Sages prohibit bathing in] Yam Hagadol, [and in this baraita they permit bathing in] the Yam Hagadol. Rabbi Yoḥanan said: This is not difficult, because this baraita, [which permits bathing in Yam Hagadol, is in accordance with the opinion of] Rabbi Meir, [who deems all seas equal]. That [baraita, which prohibits bathing there, is in accordance with the opinion of] Rabbi Yehuda, [who holds that Yam Hagadol is unlike other seas]. As we learned in a mishna: All seas [purify] like a ritual bath [mikve], as it is stated: “[And God called the dry land earth], and the gathering together of the waters [mikve] He called seas” (Genesis 1:10); this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: Only the Yam Hagadol purifies like a ritual bath, and the verse states seas only because there are many seas in [the Great Sea, not because all seas purify].

רא"ש, מועד קטן פרק ג סימן א

והכי מוכח בירושלמי דגרסינן התם רבי יהודה כדעתיה אסור לפרש בים הגדול מעתה כיון שיצא חוצה לארץ יהא אסור לגלח הואיל ויצא שלא ברצון חכמים כהדא חד כהן אתא לגביה דרבי חנינא אמר ליה מה אני לילך לצור לחלוץ או לייבם ואסר ליה...

Rosh, Moed Katan 3:1

R' Asher ben Yechiel (125-1327)

And here it is clear from the Yerushalmi, which records there that R' Yehuda is in accordance with his view that it is prohibited to set sail on the Yam Hagadol. If so, [a Kohen] who left Israel would be prohibited from shaving since he left against the wishes of the Sages. One Kohen came to R' Chanina. He said to him, what is the law regarding leaving for Tyre to perform chalitza or levirate marriage, and (R' Chanina forbade him from doing so.

לבוש (מצוטט בילקות יוסף סימן רכח)
ועל הים הגדול והוא ים ה"אוקיאנוס", והוא שעוברים לארץ ישראל ולמצרים, אומר בא"י אמ"ה עושה הים הגדול, מפני גודלו, שהוא הים שאמר עליו שלמה המלך ע"ה, כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא, קובע לו ברכה לעצמו.

Levush (Quoted in Yalkut Yosef 228)

(R' Mordechai Yoffe, c. 1530-1612)

And on the Yam Hagadol which is the 'Ocean' sea which crosses to Israel and Egypt, one says BA'Y AM'H oseh hayam hagadol, because of its significance, for it is the sea about which King Shlomo said "All streams flow into the sea, yet the sea is never full", (so) an independent bracha was fixed for it.

כׇּל־הַנְּחָלִים֙ הֹלְכִ֣ים אֶל־הַיָּ֔ם וְהַיָּ֖ם אֵינֶ֣נּוּ מָלֵ֑א אֶל־מְק֗וֹם שֶׁ֤הַנְּחָלִים֙ הֹֽלְכִ֔ים שָׁ֛ם הֵ֥ם שָׁבִ֖ים לָלָֽכֶת׃

All streams flow into the sea,
Yet the sea is never full;
To the place [from] which they flow
The streams flow back again.

מנחת יצחק, סימן קי:ב

ומ"מ כ"ז דוחק, וגם יסוד הנ"ל דים אוקינוס וים התיכון לחד נחשבו, דהרי מדברי ר' יהודה עצמו, (דהוא מרא דהאי דינא בברכות שם) בגיטין (דף ח'). משמע דים של א"י וים אוקינוס לשנים נחשבו עיין שם.

Minchat Yitzchak, Siman 110:2

R' Yitzchak Yaakov Weiss (1902-1989)

Nevertheless this is all forced, and also the foundation that the ocean and the Mediterranean Sea are considered as one, for from R' Yehuda's own words (for he is the author of this law in Brachot) in Gittin 8a it is implied that the sea of Israel and the ocean sea are considered two (distinct bodies of water)

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֹּל שֶׁכְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הוּא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם וְהַנִּסִּין שֶׁבַּצְּדָדִין רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ חוּט מָתוּחַ עֲלֵיהֶן מִקַּפְלוּרְיָא וְעַד יָם אוֹקְיָינוֹס וּמִנַּחַל מִצְרַיִם וְעַד יָם אוֹקְיָינוֹס מִן הַחוּט וְלִפְנִים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִן הַחוּט וְלַחוּץ חוּצָה לָאָרֶץ.

Rabbi Yehuda says: Any place that [is directly] across from Eretz Yisrael, [including the sea itself], is considered part of Eretz Yisrael, as it is stated: “And for the western border, you shall have the Yam Hagadol for a border, this shall be your west border” (Numbers 34:6). And with regard to the islands that are on the sides, one views them as though a string were pulled taut over them [in the north] from Kefalorya, [west of Turei Amnon,] to the Ocean, and [in the south] from the River of Egypt [westward] until the Ocean. [Those islands that lie] from the string and inward are part of Eretz Yisrael, [whereas those] from the string and outward are outside of Eretz Yisrael.

Option D - English Sea?!

ספר התרומה, סימן רמ"ב
וים הגדול הא ים הסובב ארץ איגלאטירא [sic] כדאיתא בתחלת ספר יוסיפון.

Sefer Haterumah, Siman 242

Baruch ben Isaac of Worms (Late 12th Century)

And the Yam Hagadol is the sea that surrounds the land of England, as it says at the start of Sefer Yosifun.

(Note: This is commentary on Shabbat 109a)

הים הגדול...ובס"הת סי' רמ"ב כתב שהו' הסובב ארץ אנגלטרי"א כדאיתא בתחלת ספר יוסיפון:

R' Avraham Abele Gombiner (c. 1635 – 5 October 1682)

And in the Sefer Haterumah, Siman 242, he writes that it is the [sea] that surrounds the land of England, as it says at the start of Sefer Yosifun.

Section 4 - How Do We Pasken?

R' Eliezer Melamed, Travel Guide: Blessings for Special Sights

Viewing a sea is always striking; consequently, a person should recite a blessing over every sea or lake, provided it contains a lot of water all year round, and is not man-made. In the Land of Israel, therefore, a blessing is recited over four seas: the Mediterranean Sea, the Red Sea, the Kinneret (Sea of Galilee), and the Dead Sea.

However, if the lake was created by a man-made dam, even if it is extremely large such as the Aswan Dam, a blessing is not recited, because the blessing was enacted as praise over the work of the Creator, and not over the work of man.

On oceans surrounding continents, the following blessing is recited: “Boruch Atah A-d-o-n-o-I, E-l-o-h-e-i-n-u Melech ha'olam, sh’asah et hayam hagadol” (Blessed are You, G-d, our Lord, King of the Universe, Who created the great Sea). Some authorities, however, are of the opinion that the great sea is the Mediterranean (S.A., O.C, 228:1). Nevertheless, in the opinion of many poskim (Jewish law arbiters), the blessing “sh’asah et hayam hagadol” should be recited only over oceans, while the blessing for the Mediterranean is “oseh ma'aseh bereshit”, and this is the generally accepted custom (Rosh, Ra’av, M.A., M.B. 228:2, see Biur Halakha, ibid).

ילקות יוסף סימן רכח
מנהגינו שלא לברך ברכת הים הגדול בשם ומלכות, כי יש ספק מה הוא הים הגדול שדיברו בו חכמינו, ולכן הרואה את ים התיכון, או את אויקיינוס, אחת לשלשים יום, אינו מברך בשם ומלכות.

Yalkut Yosef 228

(R' Ovadiah Yosef, 1920-2013)

Our custom is not to make the bracha on the Yam Hagadol with shem and malchut, since there is a doubt as to what the Yam Hagadol of which our sages spoke is, and therefore one who sees the Mediterranean Sea or the Ocean once every thirty days does not bless with shem and malchut.

בצל החכמה, חלק ב, סימן טז
הנוסע באוירון מאוסטרליא לארץ ישראל ובדרכו הוא טס מעל לימים הרים ומדברות, אם צריך לברך על ראים, וכיצד יברך. לענ"ד נראה פשוט דכל שרואה אותם ראי' בהירה ברורה אעפ"י שאינו רואה אותם אלא מתוך האוירון...

Betzel HaChochmah, 2:16

R' Betzalel Stern (?-1988)

Q: One who travels by airplane from Australia to Israel, and on his way he flies over seas, mountains and deserts, does he need to bless on these sights, and how does he bless.

A: In my humble opinion it seems clear that all who see a sight clearly and distinctly, even if they only see it from an airplane...(do bless)

בצל החכמה, חלק ב, סימן יז
הנוסע באוירון מעל למדינת ספרד סמוך למיצר גיברלטאר או מעל לצפון אפריקה סמוך לטאנג"ר והוא רואה את הים התיכון ואת האוקינוס כאחד, איך יברך
...לענ"ד לפי הכרעת אחרונים הנ"ל גם בנ"ד לא יברך רק עושה מעש"ב, והנוהגים לברך על ראית ים התיכון וכן על ראית האוקינוס שעשה את הים הגדול גם בנ"ד יברכו כן. - ברם אם באמת אפשר יהי' לברר את הגבול שבין ימים אלו, אז מי שרואה את שניהם כאחד מזה ומזה לגבול, עליו לברך שתי הברכות על דרך שביארתי...

Betzel HaChochmah, 2:17

R' Betzalel Stern (?-1988)

Q: One who travels by airplane from Spain close to the straits of Gibraltar or from the north of Africa close to Tangier and sees the Mediterranean Sea and the Ocean as one, how should they bless...

A: ...In my humble opinion according to the decisions of the Acharonim, it seems also in this case one would only bless oseh maaseh bereishit. And those who have the practice to bless on seeing the Mediterranean Sea and on seeing the ocean sheasah et hayam hagadol also in this case would bless this. - However, if in truth it is possible to make out the boundary between these seas, then one who sees both of them as one on either side of the boundary would bless the two brachot in the way I explained...

הליכות שלמה, כג:כו-כט
כו: ראה את הים, או הרים וגבעות שמברכים עליהם, ועבר מן המקום ושוב אינו רואם, נראה שכל זמן שהתפעלותו נמשכת מברך. וכן הרואה את הים בלילה, אם מתפעל מראיתו מברך ואם לאו לא יברך.
כז: ראה ים ובירך עליו ובתוך ל" יום ראה ים אחד, כגון שראה את הים התיכון ואחריו את ים כנרת*, מברך שנית.
כח: הדר סמוך לים, אף אם לא ראהו שלשים יום, אינו מברך על ראיתו.
כט: על ראית הים התיכון יברך עושה מעשה בראשית, ואם רוצה לצאת כל הדעות, יוסיף מיד בסיום הברכה "שעשה את הים הגדול".**

* אבל על ים המלח אין מברכין, כיון דאינו ממעשה בראשית אלא נוצר לאחר זמן.

** אבל על ים סוף ודאי אין צריך להוסיף כן, דאינו חלק מן הים הגדול, אלא מופרד ממנו.

Halichot Shlomo, 23:26-29

R' Shlomo Zalman Auerbach (1900-1995)

26: If one sees the sea, or mountains or hills on which one blesses, and leaves the place and can no longer see it, it seems that as long as the effect lasts you can continue to bless. And so too one who sees the sea at night, if one [is able] to admire its appearance one blesses, if not then do not bless.

27: One who sees a sea and blesses on it and within thirty days sees another sea - for example, the Mediterranean Sea and then the Sea of Galilee* - blesses a second time.

28: One who lives close to the sea, even if they have not seen it for thirty days, they do not bless on seeing it.

29: One blesses oseh maaseh bereishit on seeing the Mediterranean Sea, and if one wants to satisfy all opinions, add immediately on concluding the bracha "sheasah et hayam hagadol".

* But we do not bless on the Dead Sea since it is not from the act of creation, rather it formed at a later time.

** But one certainly does not need to add this on the Red Sea, for it is not a part of the Mediterranean Sea, rather it is separate from it.

R' Yosef Dov Soloveitchik, in Rakeffet-Rothkoff, The Rav, p. 164-166

I remember that the water was blue, deeply blue. From afar it looked like a blue forest. It resembled the aboriginal forests near Pruzhana, where I was born. When I came close and realized it was the Baltic Sea, I was overwhelmed by its beauty. Spontaneously, I began to recite the psalm of 'Bless the Lord, O my soul.' I did not plan to do this. Yet the words flowed from my lips. O Lord, my God, Thou art very great; thou art clothed with glory and majesty (Psalms 104:1). There is the sea, vast and wide (Psalms 104:25). It was a religious reaction to viewing the majesty of God's creation. When I recited the blessing upon seeing the sea, I did so with emotion and deep feeling. I deeply experienced the words of the benediction: 'Blessed be He who wrought creation.'...Not all blessings that I recite are said with such concentration. It was more than simply a blessing, it was an encounter with the creator. I felt that the Shechina was hidden in the darkness and vastness of the sea. The experience was unique and unforgettable; the blessing welled out of me...Since then I have seen the ocean many times. I still recite the benediction if 30 days have elapsed since I last saw it. Nevertheless, since that first time it has become a routine blessing, a cold blessing.

Addendum 1 - Why A Separate Bracha for Yam Hagadol?

אומר כו'. פי' כר"י משום דאזיל לשיטתו דאמר תן לו מעין ברכותיו:

R' Eliyahu ben Shlomo Zalman (1720-1797)

Explained like R' Yehuda because he is consistent with his opinion that a (specific) bracha is given.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר ״בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים״. אָמַר רַבִּי זֵירָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְאָמַר רַבִּי זֵירָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה — אָמַר קְרָא ״בָּרוּךְ ה׳ יוֹם יוֹם״. וְכִי בַּיּוֹם מְבָרְכִין אוֹתוֹ, וּבַלַּיְלָה אֵין מְבָרְכִין אוֹתוֹ? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כׇּל יוֹם וָיוֹם תֵּן לוֹ מֵעֵין בִּרְכוֹתָיו, הָכָא נָמֵי כׇּל מִין וּמִין תֵּן לוֹ מֵעֵין בִּרְכוֹתָיו.

[We learned in the mishna that] Rabbi Yehuda says [that one recites over herbs and leafy greens:] Who creates various kinds of herbs. Rabbi Zeira, and some say Rabbi Ḥinnana bar Pappa, said: The halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. And Rabbi Zeira, and some say Rabbi Ḥinnana bar Pappa, said: What is the reason for Rabbi Yehuda’s opinion? The verse says: “Blessed is the Lord, day by day” (Psalms 68:20). [The question arises:] Is it so that one blesses Him by day and does not bless Him at night? Rather, [the verse comes] to tell you: Each and every day, give the Lord [the appropriate] blessings [for that day]. Here too, [with regard to the blessings recited over food, for] each and every type [of food], give the [Lord the appropriate blessings for that food].

[במשנה רי"א הרואה את הים הגדול אומר כו'. המ"א בסי' רכ"ח העלה דר"ל ים אוקיאנוס ע"ש. ומזה ראיה למש"כ לעיל (מ') דהלכו בברכה אחר לשון בני אדם דבל"ת נקרא ים התיכון ים הגדול. וטעמא דר"י נראה דמשום חשיבותו קבעו ליה ברכה לעצמו כמו פת ויין ולא מטעם דבעי היכר ברכה לכל מין (שם). דהא גם הוא מודה דבכל פרי עץ אינו פורט בברכתו מאיזה מין הוא וזה דלא כהגר"א ז"ל שם. ועוד דהכא פסק בשו"ע כוותיה ובהיכר ברכה לכמו"מ לא פסקינן כוותיה] :

R' Shmuel ben Yosef Strashun (1794-1872)

The Magen Avraham in Siman 228 notes that this is the Ocean Sea, see there. And from here there is a proof for what is written above, that for a bracha we follow the language of humans, for in the language of Torah the Mediterranean Sea is called Yam Hagadol.

And it seems that the rationale of R' Yehuda is that because of its significance, a (specific) bracha was established for it, as for bread and wine, and not because we need a recognisable bracha for each sub-category (of a given category). For he also agrees that there is not a specific bracha for every fruit tree, and this is not like the Gra there. And furthermore here the Shulchan Aruch rules like him where on the subject of (having a specific) bracha (the Shulchan Aruch) does not rule like him.

Addendum 2 - The Shulchan Aruch's Thinking

ומה שתמה רבינו על הרמב"ם למה פסק כר' יהודה דאמר דמברך על הים הגדול ברכה בפני עצמו ולא כתנא קמא שלא חילק בין ברכת הים הגדול לברכת שאר ימים יש לומר דאפשר שסובר דר' יהודה לא בא לחלוק אלא לפרש דע"כ לא קאמר ת"ק דעל הימים מברך עושה מעשה בראשית אלא בשאר ימים אבל בים הגדול מברך ברוך שעשה את הים הגדול. ואח"כ מצאתי להרא"ש שכתב בתשובה וששאלת על הים הגדול שאומר במשנה שמברכין עליו ברוך שעשה את הים הגדול הוא ים אוקיאנוס (והיא) [או הים] שלנו שעוברים בו לא"י ולמצרים יראה שהוא ים אוקיאנוס דוקא אע"פ שבלשון הפסוק נקרא ים שלנו הגדול מ"מ הכא משמע שהוא ים אוקיאנוס מדקתני רישא על הימים ועל הנהרות אומר ברוך עושה מעשה בראשית והדר תנא ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול מדהזכיר ברישא ימים בסתם ופי' ר' יהודה הים הגדול משמע דבים אוקיאנוס מיירי ולא פליג את"ק דת"ח איירי בשאר כל הימים דכמה ימים גדולים ישנם בעולם ואתא ר' יהודה למימר דים הגדול יש לו ברכה בפני עצמו ות"ק מודה בהא וה"ר יונה כתב דהא דתנן ים הגדול למעט ימים קטנים שהם כמו שלוליות שנפרדין מהים הגדול שאינו מברך עליהם:

גרסינן בגמרא (נט:) אמר רמי בר אבא א"ר יצחק הרואה פרת אגישרא דבבל אומר ברוך עושה בראשית ופירש"י אגישרא דבבל אומר ברוך עושה בראשית קים להו שלא נשתנה פרת מהלוכו ע"י אדם משם ולמעלה אבל משם ולמטה סיבוהו בני אדם דרך אחרת ע"כ משמע דלא מברכין על הנהרות עושה מעשה בראשית אלא כשרואה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם על ידי אדם. ולא ידעתי למה לא כתבוהו הפוסקים:

R' Yosef Caro (1488-1575); Beit Yosef 228:2:1

And regarding [the Tur's] puzzling over the Rambam, why he rules like R' Yehuda who says one makes a separate bracha on Yam Hagadol and not like Tanna Kamma who does not distinguish between the bracha on Yam Hagadol and the bracha on other seas. Some suggest it is possible that (Rambam) holds that R' Yehuda does not disagree (with Tanna Kamma) but rather to elucidate his view, (namely) that Tanna Kamma is only saying that one blesses oseh maaseh bereishit on other seas but on Yam Hagadol (he would agree) one blesses baruch sheasah et hayam hagdol. And afterwards I found that the Rosh writes in an answer to a question on the Yam Hagadol, which in the Mishna it says one blesses baruch sheasah et hayam hagadol on, whether this refers to the ocean or our sea that passes by Israel and Egypt, that it seems it is specifically the ocean, even though in the wording of the verse our (Mediterranean) sea is called 'Hagadol', nevertheless here the implication is that it is the ocean since at the start of the Mishna it taught regarding seas and rivers that one blesses baruch oseh maaseh bereishit and then it returns to teach that R' Yehuda says that one who sees Yam Hagadol says baruch sheasah et hayam hagadol. Since the start of the Mishna refers to seas in general and R' Yehuda explains (specifically for) Yam Hagadol, that implies he is referring to the ocean and is not disagreeing with Tanna Kamma regarding all other seas, for there are many big seas in the world and R' Yehuda comes to say that Yam Hagadol has its own bracha and Tanna Kamma agrees with him. And R' Yonah writes that the Mishna taught about Yam Hagadol to exclude smaller seas that are like pools separated from Yam Hagadol which we do not bless on.

In the Gemara (59b) Rami bar Abba says in the name of R' Yitzchak that one who sees the Euphrates River near the bridge of Bavel says baruch oseh bereishit, and Rashi explains that one says baruch oseh bereishit at the bridge of Bavel (because) the Euphrates' path was unchanged by human intervention from there onwards, but from there down people made an alternate route. This implies that one only blesses oseh maaseh bereishit on rivers where one sees them in a place where their route has not been changed by man. And I do not know why the decisors do not write (this).

דברי חמודות על הרא"ש, ברכות סימן ט ס"ק לז:
כתב השו"ע בסי' רכח ואחריו נמשך ג"כ רמ"י ז"ל {ר' מרדכי יפה בעל הלבוש} שהוא הים שעוברים בו לא"י ולמצרים, ויצא להם מהתשובה של רבינו {הרא"ש} שכתוב בב"י... ולא יתכן זה בעיני כלל...
ומ"מ מבואר באר היטב דעכ"פ תשובת רבינו...שפירוש הים הגדול הוא ים אוקיאנוס ולא ים של א"י, שמש"כ בש"ע ובלבוש שהוא ים של ארץ ישראל הטעתם לשון השאלה. ולכן אין אנו שומעין לפרש כדבריהם כלל כיון שעינינו הרואות מהיכן בא להם הטעות.

Divrei Chamudot on Rosh to Tosfot Yom Tov, Brachot 9:37:

R' Yom Tov Lipman Heller (1579-1654)

The Shulchan Aruch writes in Siman 228 and afterwards likewise [the Levush] that it is the sea that crosses to Israel and Egypt, and this emerges from the responsum of [the Rosh] which is cited in the Beit Yosef....but this is not plausible to my eyes at all...and nevertheless it is well explained that the responsum of [the Rosh]...who explains that the Yam Hagadol is the ocean and not the sea of Israel, regarding what is written in the Shulchan Aruch and Levush that it is the sea of Israel, they erred in the language of the question. And therefore we do not listen to explain like their words at all since we can see the source of their error.

הרואה את הים הגדול וכו'. לפי שיש ימים קטנים שהם כמו שלוליות שנפרדים מהים הגדול לפיכך אמר בפירוש על הים הגדול שעל אותו בלבד מברך ברכה זו וכשרואה אותו לפרקים דהיינו לסוף שלשים. מפי מורי הרב נר"ו:

R' Yonah Gerondi (1200-1263)

Since there are small seas which are like pools separate from the Yam Hagadol therefore one says explicitly on Yam Hagadol for on that alone one blesses this bracha when one sees it intermittently, which is at the end of thirty (days). From the mouth of my teacher the Rav, God will preserve and redeem him.